1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם), ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
2.על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.7.18, סמוך לשעה 11:05, נהג הנאשם בנחף, ברכב פרטי, מסוג "יונדאי", מ.ר.xxx. אותה עת נהג ללא שהוציא רישיון נהיגה מעולם, וללא תעודת ביטוח תקפה.
3.ב"כ המאשימה עתר לעונש מאסר בפועל, שלא יפחת מ-3 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה שלא תפחת משנה, פסילה על תנאי, וקנס. צוין, לעניין המאסר, שמתחם הענישה נע בין 15 ימים ועד 20 חודשים. הנאשם, יליד 1978, בגיר בעת ביצוע העבירה, נהג בהיותו בלתי מורשה, וטרם הסדיר את רישיונו.
4.ההגנה טענה, מנגד, שהנאשם נעדר עבר פלילי או רישום תעבורתי, גרוש ואב ל-3, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, ולומד חשמלאות רכב. הוטעם שהנאשם לומד נהיגה, וכבר עמד לפני טסט שנדחה. אשר לנסיבות ביצוע העבירה צוין שהרכב, ששייך לאחיו של הנאשם, חסם את התנועה במגרש כדורגל והנאשם הזיזו מרחק קצר ביותר. נטען שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו, ומתכנן להוציא רישיון.
5.עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, היא עבירה שרף חומרתה גבוה. נהיגה ללא רישיון משמעה נהיגה ללא כישורי נהיגה, העדר בקיאות בחוקי התנועה, וסיכון רב לזולת ולנהג עצמו (עפ"ת 37090-05-10 אימן עודה נ' מדינת ישראל). משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור (רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל (23.4.2012). נהיגתו של נהג בלתי מורשה, כונתה בפסיקה "איום נע" על הכביש, וצוין שיש להטיל בעטיה ענישה ממשית, שיהא בה כדי להתריע ולמנוע מעבריינים פוטנציאליים לנהוג ללא רישיון (רע"פ 3149/11 בראנסי ראסם נ' מדינת ישראל).
מדיניות הענישה
6.בתעא (חי') 3420-09-16 מדינת ישראל נ' פאדי אבו חמוד (5.12.17), הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, כשלחובתו עבירה דומה משנת 2006. כב' השופט ג' קרזבום התחשב לקולא בהודאתו המידית של הנאשם, העובדה שמאז 2006 לא ביצע עבירת תעבורה חמורה, נסיבותיו האישיות, מצבו הכלכלי ומאמציו להסדיר רישיון, והטיל עליו פסילה לתקופה של 9 חודשים, פסילה מותנית, בת חצי שנה, למשך 3 שנים, מאסר מותנה, בן 4 חודשים, למשך 3 שנים, והתחייבות כספית בסך 5,000 ₪.
7.בעפ"ת (י-ם) 52021-04-13 מדינת ישראל נ' עבאסי (11.6.13), בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, בפעם הראשונה, כשהנאשם, בן 21, אימץ בית המשפט המחוזי את גזר דינו של בית משפט קמא, שקבע שמתחם הענישה במקרים אלה נע בין מאסר מותנה למאסר ימים, אולם נקבע שבנסיבות התיק אין מקום לשלוח את הנאשם מאחורי סורג ובריח. כב' השופט א' כהן קבע שאין מדובר בעונש חריג המצדיק התערבות בהטלת מאסר, הותיר את המאסר המותנה שנקבע ל – 3 חודשים, למשך שנתיים, ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים, האריך את תקופת הפסילה ל – 12 חודשים, וקבע שאין לאפשר למשיב לגשת למבחנים הקשורים ברישיון הנהיגה בתקופה זו והעמיד את הקנס על סך 3,000 ש"ח.
8.בעפ"ת 46373-01-17 עבדו נ' מדינת ישראל, (15.2.17), הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בקטנוע ללא רישיון נהיגה מעולם, וללא ביטוח. מותב זה דן את הנאשם לפסילה לתקופה של 5 חודשים, מאסר מותנה, בן 3 חודשים, למשך 3 שנים, פסילה מותנית, בת חצי שנה, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪. בית משפט קמא ציין את הודייתו בהזדמנות ראשונה, העדר רישום תעבורתי ופלילי, גילו הצעיר של הנאשם והיותה של העבירה ראשונה מסוגה עבורו. בית המשפט המחוזי אימץ את גזר הדין.
9.בעפ"ת 22585-11-12 מדינת ישראל נ' אשורוב (מחוזי באר שבע) (3.12.12) הורשע המערער, שנעדר עבר תעבורתי, בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה), על קטנוע. בית משפט קמא גזר עליו 15 ימי מאסר בפועל, שמונה חודשי פסילה (בציינו שהנאשם יכול ללמוד נהיגה), מאסר מותנה של חצי שנה למשך 3 שנים, פסילה מותנית, בת 4 חודשים, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪. במסגרת הערעור בוטל רכיב המאסר בפועל. צוין שבנסיבות בהן עברו של הנאשם נקי, הודיתו ניתנה במהירות, לצד נהיגה על רכב קל, העבירה מצויה ברף הנמוך של מתחם העונש. יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.
10.בתעא (י-ם) 9288-07-16 מדינת ישראל נ' חיים אברהם דרי (26.1.17) – הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא ביטוח. הנאשם ללא עבר תעבורתי או פלילי ואוחז ברישיון נהיגה תקף. בגזר הדין ציינה כב' השופטת ש' זוכוביצקי-אורי שמתחם הענישה בעבירות בהן הודה והורשע הנאשם נע בין מאסר מותנה למאסר בפועל של מספר חודשים, תלוי בסוגיית הסדרת הרשיון ובעברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם ודנה את הנאשם לקנס בסך 750 ₪, פסילה של 4 חודשים על תנאי למשך 3 שנים, מאסר מותנה של חודשיים למשך שנתיים, וביצוע צו של"צ בהיקף של 150 שעות.
11.בתת"ע (ים) 18780/08 מדינת ישראל נ' ברטלט (מיום 1/7/10), נהיגה ללא רישיון נהיגה בפעם הראשונה, כשהנאשם ללא הרשעות קודמות, נגזרו עליו פסילה לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 1,200 ₪, מאסר על תנאי של חודש למשך 3 שנים ואיסור שימוש ברכב לחודשיים. צוין שבמהלך תקופת הפסילה, משרד הרישוי יאפשר לנאשם להשלים שעורי נהיגה ואף לגשת למבחנים.
12.עיון בפסיקה, בנסיבות דומות, מלמד על מתחם ענישה הכולל, בעבירה ראשונה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לעיתים, הטלת מאסר בפועל, קצר, ובמקרים אחרים הסתפקות בהטלת מאסר מותנה, פסילה, פסילה על תנאי וקנס, כשניתן משקל לסוגית הסדרת הרישיון ולקיומו של רישום תעבורתי.
קביעת העונש הראוי לנאשם
13.אין מחלוקת שהעבירות המיוחסות לנאשם חמורות והסיכון הכרוך בהן למשתמשי הדרך ולנהג עצמו הוא רב וממשי. טענת הסנגור שהנסיבות מקלות היות שהנאשם הזיז את הרכב מרחק קצר, נדחית. הנאשם, שאינו מורשה לנהיגה כלל, הרהיב עוז וחרף זאת אחז בהגה ונהג ללא שרכש את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לנהיגה. בדרך זו סיכן עוברי דרך תמימים, בהם הולכי רגל, נהגים, ואף את עצמו.
14.הנאשם, יליד 1978, גרוש ואב ל-3, מצוי בהליך להסדרת רישיון, נעדר עבר תעבורתי וזוהי לו עבירה ראשונה מסוגה.
15.בהינתן האמור, מחד גיסא, חומרתה של העבירה, ומאידך גיסא, היותה של העבירה ראשונה מסוגה, והעדר עבר תעבורתי, מצאתי שאין מקום להטלת רכיב של מאסר, כעתירת המאשימה. עם זאת, יש להשית על הנאשם פסילה בת 7 חודשים, שתרחיקו מהכביש לתקופת מה ותשגר את המסר שאין לנהוג ללא רישיון נהיגה. לצד הפסילה תושת ענישה הצופה פני עתיד, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, והתחייבות, שיהא בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות דומות. כן יושת קנס, שיהא נמוך מהקנס שיש להשית במקרה זו, נוכח טענת הסנגור שהנאשם מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בלבד.
16.על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
1.חודשיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה.
2.פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 7 חודשים.
הנאשם בלתי מורשה. אין צורך בהפקדה. מניין הפסילה יחל מהיום.
3.פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.
4.תשלום קנס בסך 600 ש"ח. הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90 יום.
על הנאשם לפנות לדואר לשם תשלום הקנס עם הצגת תעודת זהות.
5.חתימה על התחייבות כספית על סך 1,500 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה, וזאת למשך שנתיים מהיום.
הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך שבעה ימים.
זכות ערעור לבית משפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, במעמד הנוכחים
שם קלדנית: