אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עיריית בית שמש נ' וינברגר ואח'

עיריית בית שמש נ' וינברגר ואח'

תאריך פרסום : 30/01/2022 | גרסת הדפסה

תו"ב
בית משפט השלום בית-שמש
37320-05-20
23/01/2022
בפני השופטת:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
מאשימה:
עיריית בית שמש
עו"ד דקלה כלפון
נאשמים:
1. אביגדור וינברגר
2. יחיאל בנדיקט- בהתליית הליכים

עו"ד אהרון פרקש (בשם נאשם 1)
החלטה

 בעניין הנאשם 1

  1. לפניי בקשת הנאשם 1 (להלן "הנאשם") לביטול כתב האישום שהוגש כנגדו. בבקשתו העלה הנאשם שלוש טענות מקדמיות. הראשונה- שכתב האישום הוגש בשיהוי, בניגוד לסעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1983 (להלן "חוק סדר הדין הפלילי"). השנייה- שלא נגבתה גרסתו בטרם הוגש כתב האישום והשלישית- שיש לבטל את כתב האישום בשל אכיפה בררנית המבוצעת באזורים שונים בעיר בית שמש בשל השתייכות מגזרית (טענה שנדונה בפני כב' השופט א' וינשל).

  2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בניית תוספות בניה על גג המבנה וחלוקתו ליחידות דיור בשטח כולל של כ- 304 מ"ר, שימוש בבנייה האמורה, אי קיום צו הפסקה מינהלי וכן, אי קיום צו הפסקה שיפוטי, עבירות על חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

  3. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל ויש להורות על ביטול כתב האישום. אנמק.

    הגשת כתב האישום לאחר המועד הקבוע בסעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  4. בהתאם להוראת סעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, "משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה" (הדגשה הוספה). בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1202 בעניין "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (להלן "הנחיית היועץ המשפטי לממשלה" או "ההנחיה") הוגבל זמן הטיפול בכתב אישום בעבירה מסוג עוון ל- 12 חודשים. בחודש מרץ 2020 עודכנה ההנחיה ופרק הזמן להגשת כתב אישום הוארך ל-18 חודשים מיום " קליטת התיק ביחידת התביעה ועד למועד קבלת ההחלטה הסופית בדבר העמדה לדין או סגירת התיק".

  5. בנסיבות תיק זה וכעולה מהתיעוד שצורף ע"י הנאשם, התיק הועבר למחלקה המשפטית בחודש ספטמבר 2017 ופרט להגשת בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי שבוצעה באותו החודש, לכאורה לא בוצעו בתיק פעולות חקירה נוספות. קרי- כתב האישום הוגש כשנתיים ושמונה חודשים לאחר קליטת התיק ביחידת התביעה וזאת, למרות שלא התקיימו העילות הקבועות בהנחיית היועמ"ש המאפשרות לחרוג מפרקי הזמן הקצובים.

  6. המאשימה טענה שההנחיה לא הוחלה על התביעה העירונית, אך לא תמכה טענתה זו בדבר ולא ניתנו טעמים להחרגתה מיתר רשויות התביעה. יצוין כי טענה דומה נדונה ונדחתה בהחלטת כב' בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בתו"ב 2794-09-18 מדינת ישראל נ' חיים מזרחי (20/01/22):

    "אינני רואה טעם להבחין בין החלת "רוחה" של ההנחיה על התביעה העירונית לבין פעולה בהתאם לה דה פקטו, במיוחד שעה שחלף למעלה מעשור מאז ניתנה ההנחיה בגרסתה ראשונה. ככל שיש ממש בטענות התביעה על הצורך בהתאמת ההנחיה לתביעה העירונית, היה די זמן לעשות כן ומשהדבר לא נעשה, לא ניתן לזקוף זאת לזכות המאשימה ולפטור אותה מעמידה בסד הזמנים הקבוע בה. יתרה מכך, נדרשת יציבות וודאות בכללים החלים בהליכים פליליים ולא ניתן להותיר קבלתו של מצב עמום בו "רוח" ההנחיה חלה על התביעה העירונית, אך לא ההנחיה גופה, תוך הותרת מועד הגשת האישום, בפועל, לשיקול דעתה".

  7. בחינת הפסיקה במקרים בהם הוגש כתב האישום תוך חריגה מפרקי הזמן שנקבעו בהנחיית היועמ"ש העלתה שבתי המשפט בחנו בכל מקרה ומקרה האם יש הצדקה לביטול כתב האישום או שמא, ניתן להסתפק בסעד אחר כביטול ההרשעה או הקלה בעונש.

    1. בת"פ (מקומיים בת-ים) 2113/18 הוועדה מקומית לתכנון ובנייה בת ים נ' שמעון וקרן אסולין (לא פורסם. 20/10/21) כתב האישום אשר ייחס לנאשמים עבירות על חוק התכנון והבניה, הוגש 18 חודשים ו- 16 ימים לאחר העברת תיק החקירה לתביעה. שם נפסק, "... לא מצאתי כי מתקיים כאן מקרה חריג המחייב ביטולו של כתב אישום מלכתחילה, ללא שמיעת ובירור הטענות".

    2. בת"פ (מחוזי ב"ש) 22375-03-20מדינת ישראל נ' חדר אלאטרש ואח' (30/05/21) הועמדו הנאשמים לדין בגין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש בחלוף קרוב ל-4 שנים ממועד ביצוע העבירה. באותו המקרה נפסק כי "... חרף השיהוי המשמעותי, אשר לא קשור בהתנהלות הנאשמים כי אם אך בהתנהלות גורמי אכיפת החוק, אין מקום לסעד מלא של ביטול כתב האישום (משלא הוכחה פגיעה ביכולת להתגונן, ואף לא נטען לכך). בענייננו יש מקום לסעד מידתי יותר של ביטול ההרשעה."

    3. בת"פ (שלום חד') 33278-10-20מדינת ישראל נ' חיים דוקרקר ואח' (16/06/21) נדחו בקשות לביטול כתב אישום מחמת שיהוי ניכר בהגשתו, שיהוי של למעלה מ- 5 שנים. בנסיבות התיק דובר על עבירה של גניבה בידי עובד בצוותא. בית המשפט בחן את טענות הצדדים ולא שוכנע כי מדובר במצב שבו אופן התנהלות המאשימה ויחידת החקירות, היה הגורם הבלעדי שהוביל לשיהוי בהגשת כתב האישום וכי התנהלות מי מהן הייתה כה לקויה עד כי יש בה כדי להצדיק את ביטולו בשלב המקדמי.

    4. בת"פ (מחוזי חי') 39147-05-21מדינת ישראל נ' גילאור סויסה(18/07/21) כתב האישום הוגש בחלוף 31 חודשים ממועד ביצוע העבירה ו- 25 חודשים לאחר מועד קליטת התיק ביחידת התביעה. באותו המקרה, מעבר לקביעה שהתקיים הליך שימוע אשר עצר את מרוץ הזמנים למשך 6 חודשים, נפסק כי "בכל מקרה אין המדובר בסיטואציה המצדיקה את ביטול כתב האישום. אין ספק כי פרק הזמן שחלף ממועד קליטת התיק בפרקליטות ועד למועד הגשת כתב האישום הוא בלתי מבוטל, בשים לב שכתב אישום נגד בכירים באותה פרשה הוגש בדצמבר 2018. לצד האמור, אין המדובר בפגם שיש בו פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, אשר תיקונו לא יבוא אלא בדרך של ביטול כתב האישום או הסרת אפשרות הטלת מאסר בפועל על הנאשם מן הפרק. התנהלות המאשימה אינה מהווה התנהלות שערורייתית שיש בה משום רדיפת הנאשם. זאת ועוד, מדובר בעבירה חמורה המגבירה את האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין ומיצוי הדין עם הנאשם ומחזקת את המסקנה שגם הסעד החלופי המבוקש – הסרת אפשרות הטלת המאסר בפעול – אינו מוצדק או מתאים. השיהוי בהגשת כתב האישום יכול לקבל את ביטויו במועד גזירת דינו של הנאשם, במידה ויורשע, יחד עם יתר הנסיבות המצריכות לעניין".

    5. בת"פ (שלום י-ם) 29433-02-21מדינת ישראל נ' יורם בן דוד (23/12/21) בית המשפט דחה בקשה לביטול כתב האישום וקבע, כי "בהתחשב בכל השיקולים האמורים, נראה שאף אם נקבל את ההנחה שהנחיית היועמ"ש 1.4202 חלה גם על שאר רשויות התביעה מלבד הפרקליטות והמשטרה, כמקרה דנן, הרי התוצאה של ביטול ההליך מלכתחילה היא חריפה מדי, ואינה מתאימה לאופי המחדל של המאשימה ולעוצמתו. זאת, בפרט לאור העובדה שכתב האישום הוגש בעקבות הבקשה להישפט כשנה ושמונה חודשים ממועד הגשת הבקשה להישפט, כאשר בהתאם להנחיית היועמ"ש  1.4202 המועד הנתון להגשת כתב אישום בלא אישור יועמ"ש הוא שנה ושישה חודשים. כך שאין מדובר כאן בתקופה שגרמה לפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן או הובילה לעיוות דין, טענות שלא נטענו כלל על ידי הנאשם במקרה דנן. זאת כמובן לצד האינטרס הציבורי המובהק להותיר את כתב האישום על כנו על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים".

    6. בת"פ (שלום כ"ס) 42352-11-20רשות המיסים - לשכה משפטית - מחלקה פלילית נ' וורקה עובדים כח אדם ופרויקטים בע"מ ואח'(18/11/21) נקבע שכתב האישום הוגש בשיהוי ושעל פניו יש טעם בטענות הנאשמים בנדון. עם זאת, אין בעובדה האמורה כדי להצדיק נקיטה בצעד דרסטי של ביטול כתב האישום. "...הגם שבעניינו דובר בשיהוי של חמש שנים וכשלושה חודשים מיום התגבשות העבירה ועד להגשת כתב האישום, כמו גם הטענה לפיה נחקרו הנאשמים לראשונה רק ביולי 2018, הרי שלא ניתן להתעלם מהסברי המאשימה לפיהם השיהוי נעוץ בניהול חקירה ענפה ומורכבת, אשר טעונה פניה לבנקים ולרשויות נוספות, שליחת התיק להשלמות חקירה שונות, שאף הן אורכות זמן לא מבוטל, ולבסוף - איסוף ועיבוד החומר עד לזיקוקו לכתב אישום אותו סבורה המאשימה כי ביכולתה להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים. בנוסף, ראוי לציין שקיומו של פגם אינו חזות הכל, שהרי ניתן לרפא פגם זה באמצעי מתון ומידתי יותר מביטולו של כתב האישום, אמצעי שפגיעתו באינטרס הציבורי פחותה, כשיקול לעונש, אם וכאשר יורשעו הנאשמים בדינם".

    7. בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 68947-07-20 סרגיי יוסופוב נ' מדינת ישראל רשות המסים (18/11/20), הוגש כתב האישום בחלוף כשמונה שנים מתום החקירה. שם, חרף השיהוי הכבד, בית המשפט לא ביטל את כתב האישום וקבע שנכון להסתפק ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, להקל בעונשו של הנאשם מטעמי צדק ולגזור עליו מאסר בעבודות שירות. יוער כי באותן הנסיבות החוק והכללים בהנחיה לא חלו במישרין נוכח מועד כניסתם לתוקף, אך בית המשפט קבע שיש בהם כדי "...להציג קנה מידה ביחס לתקופה סבירה וראויה לשם גיבוש החלטה בדבר העמדה לדין" (ראו גם ת"פ (שלום קריות) 27465-02-19 מדינת ישראל נ' אולג ברודניק. 07/12/20).

  8. במקרים אחרים בוטלו כתבי האישום בשל שיהוי בהגשתם.

    1. בת"פ (שלום י-ם) 56204-06-20מדינת ישראל נ' שלמה אדרת גוליאן (11/11/20) הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות של פגיעה בפרטיות, הפרת חובת סודיות ושימוש במאגר מידע בניגוד לחוק. באותו המקרה, "משך הטיפול בתיק על ידי הפרקליטות היה שלושים חודשים ויומיים. פרק זמן זה ארוך בשנים-עשר חודשים ויומיים ממשך הטיפול שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה". לאחר בחינת טענות הצדדים נפסק כי "אמנם, בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית, הפגם האמור בכתב האישום אינו מחייב את המסקנה כי כתב האישום בטל מעיקרו. עם זאת, בשים לב למשך הטיפול של הפרקליטות בתיק ומורכבותו (שיש בהן כדי ללמד על מורכבות ומשך הטיפול הצפוי בבקשה לאישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום) והעובדה כי המשפט טרם החל, ומנגד- העובדה כי העבירות אינן עומדות על סף התיישנות, מצאתי להורות על ביטול כתב האישום בשל הפגם שנפל בו."

    2. בת"פ (שלום ב"ש) 24702-06-19דודי בן נעים נ' מדינת ישראל הלשכה המשפטית מע"מ באר שבע(10/11/21) נמחק אחד האישומים שביקשה המאשימה להוסיף, בשל השיהוי בבקשה לצרפו לכתב האישום המתוקן. בית המשפט קבע כי "למאשימה עמד פרק זמן ניכר ומהותי לקבל אישור בדיעבד של היועץ המשפטי לממשלה לכתב האישום המתוקן שהוגש באיחור.  עוד יש לציין כי העבירות המדוברות הן עבירות חמורות פחות מאלה המצוינות באישום בראשון, ועל אף הפגיעה בקופה הציבורית בגינן, מדובר בפגיעה חמורה פחות באופן משמעותי. זאת ועוד, ביטול האישומים אינו פוטר את הנאשם מהחוב האזרחי לפקיד השומה. בנסיבות אלה, אני סבורה שהאיזון הנכון מוביל לביטול האישומים הנוספים על פי כתב האישום המתוקן".

    3. בת"פ (שלום ב"ש) 59030-12-20מדינת ישראל - משרד החקלאות נ' עפר אבי דב(25/10/21) דובר על קנס בגין עבירה מינהלית מסוג חטא. למרות השוני בנסיבות, נפסק כי "מרגע שהוגשה הבקשה להישפט, הגשת כתב האישום בחלוף תקופה העולה על תקופת ההתיישנות הרגילה הקבועה לאותה עבירה, מלמדת על שיהוי רב, שלטעמי מצדיק ביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, מכח סעיף 149(10) לחסד"פ, זאת אף מבלי להידרש לבחינת הנזק הקונקרטי שנגרם לנאשם הקונקרטי בשל אותו השיהוי, כפי שלא נדרשים לבחון נזק כאמור, עת נדונה שאלת ההתיישנות, ואף מבלי לבחון אם המאשימה  פעלה בשקידה ראויה,  בהינתן כח האדם המצומצם העומד לרשותה".

    4. בת"פ (שלום ת"א) 5058-08-20מדינת ישראל נ' אברהם דואונל(13/10/21), הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות שונות שעניינן ביצוע פעולות שונות בגז ללא רישיון. בית המשפט ביטל את האישום שהוגש באיחור בהתאם לסעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי.

    5. בת"פ (שלום רמ') 29393-02-20מדינת ישראל נ' ממאן וחידי(27/12/21) הוגש כנגד הנאשם כתב-אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה בזמן פסילה. בהתאם להנחיות היועמ"ש היה על המאשימה להגיש את כתב האישום עד לחודש דצמבר 2019, אך בפועל כתב האישום הוגש רק בחודש פברואר 2020. בשל האמור בוטל כתב האישום המקורי בהחלטה מיום 21/03/21. כתב האישום הוגש בשנית בצירוף אישור היועמ"ש מיום 14/11/21.

  9. מקרים נוספים שנדונו היו מקרים בהם ניתן אישור היועמ"ש בדיעבד, בשונה מהנסיבות שלפניי (ראו והשוו ת"פ (שלום רמ') 22711-12-19מדינת ישראל רשות המסים נ' מחמוד אלשמאלי ואח'(25/12/21); ת"פ (שלום רמ') 29393-02-20 מדינת ישראל נ' ממאן וחידי(27/12/21) ; ת"פ (שלום רמ') 2451-11-20מדינת ישראל נ' שי מיכאלי שבתאי ואח' (15/06/21); ת"פ (שלום נת') 21868-09-20עדנאן עאמר ואח' נ' מדינת ישראל (12/01/22); ת"פ (שלום ראשל"צ) 11308-07-20 רשות המיסים, היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי נ' ויאצ'סלב גורדין(21/10/21); ת"פ (שלום רמ') 29393-02-20מדינת ישראל נ' ממאן וחידי(27/12/21) ועפ"א (מחוזי ב"ש) 61054-07-21גיל חמו נ' מדינת ישראל (07/11/21)).

  10. על אף שבהתאם להלכה הפסוקה, שיהוי עשוי בנסיבות מסוימות לבסס הגנה מן הצדק (רע"פ 1611/16מדינת ישראל נ' יוסי יוסף ורדי (31/10/18), הרי שבתיק שלפניי סבורתני שמאחר שעסקינן ב"...פגמים בעלי אופי טכני-פרוצדורלי בכתב האישום", המסגרת הדיונית הנכונה היא סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו "פגם או פסול בכתב האישום" (דנ"פ 5387/20 רפי רותם נ' מדינת ישראל. 15/12/21). האמור נפסק לאחרונה גם בתו"ב (מקומיים י-ם) מדינת ישראל נ' חיים מזרחי (20/01/22).

    הפרת החובה לאפשר לנאשם למסור גרסה בטרם הגשת כתב האישום

  11. אין מחלוקת שהנאשם לא מסר גרסתו בטרם הוגש כנגדו כתב האישום. אליבא דמאשימה, "המפקח הזמין את הנאשם 1 באמצעות דייר שנמצא בדירתו של הנאשם 1". קרי, ההזמנה למסור גרסה נמסרה לכתובת הנכס בבית שמש, למרות שהיה ברור שבדירה מתגורר דייר אחר. האמור מקבל משנה תוקף בשים לב לכך שכתב האישום נשלח לכתובת הנאשם בירושלים, באופן אשר יש בו כדי לתמוך בטענת הנאשם שכתובתו הרשומה הייתה נגישה למאשימה.

  12. בהקשר זה ובהתאם לפסיקה הנוהגת, יש ליתן לחשוד הזדמנות למסור גרסתו בטרם יוחלט אם יש להגיש כנגדו כתב אישום. לאורך השנים הדגישו בתי המשפט שסדר הדברים הנכון הוא שהחשוד ייחקר על החשדות המיוחסים לו, בטרם יוגש נגדו כתב אישום. חובה זו חלה גם על עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, שהן עבירות פליליות לכל דבר ועניין.

    עם זאת, במקרים בהם לא הומצאה התראה לחשוד והוא לא זומן למסירת גרסתו, לא יהיה בכך בהכרח כדי להביא לביטול כתב האישום. כל מקרה יבחן בהתאם לנסיבותיו ("ראו עפמ"ק 31505-02-21 מדינת ישראל נ' אבוצדקה (3.5.2021); עפמ"ק 14011-09-19 מדינת ישראל נ' שיינברג (23.11.2019); עפמ"ק 30063-06-18 דולה נ' מדינת ישראל (14.10.18)" (עפמ"ק (מחוזי י-ם) 29837-04-21מדינת ישראל נ' מחמוד אבו אלהוא. 23/05/21).

  13. בפסיקה שעסקה במחמוד אבו אלהוא (עפמ"ק 29837-04-21), נדון מקרה דומה בו לאחר שהנאשם לא התייצב למסירת גרסתו, נבדקה כתובת הנאשם במרשם האוכלוסין וכתב האישום נשלח לכתובת הרשומה. שם נקבע כי לו הייתה המאשימה ממציאה את ההתראה לכתובתו הרשומה של הנאשם, הייתה היא יוצאת ידי חובתה לזמן את החשוד למסירת גרסתו לפני הגשת כתב אישום. עם זאת, "משהוכח כי המשיב אינו מתגורר במקום בו הונחה ההתראה/הזמנה לחקירה; וכי בבדיקה פשוטה, במרשם התושבים שיש למערערת גישה אליו, ניתן היה לאתר את כתובתו של המשיב ולשלוח זימון לחקירה על פי אותה כתובת, מה שלא נעשה – די בכך כדי לקבוע כי לא ניתנה למשיב הזדמנות למסור גרסתו לפני הגשת כתב האישום, כנדרש".

  14. כאמור לעיל ובהתאם לכללי הבטלות היחסית, לא כל פגם יוביל בהכרח לביטול האישום. בנסיבות שלפניי, לא ניתן הסבר לשיהוי שבהגשת כתב האישום, לא נטען למורכבות מיוחדת, ולא נטען לקושי כלשהו בקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום. ההפך הוא הנכון. בהתאם לנטען בכתב האישום, הנאשם הפר צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי. בנסיבות כאמור היה מצופה שהמאשימה תיתן לתיק זה עדיפות ותגיש את כתב האישום בסמוך למועד בו הועבר התיק ליחידת התביעה. בפועל וכעולה מרשימת חומרי החקירה, לכאורה לא בוצעו פעולות משמעותיות במשך תקופה ממושכת.

    מאחר שהנאשם לא נחקר ולא נגבתה גרסתו, הרי שבידי המאשימה יהא להגיש כתב אישום נוסף לאחר שתושלם פעולת החקירה הנדרשת, כפי שאף הצהיר ב"כ הנאשם במסגרת הדיון מיום 11/01/22 (עמ' 8, ש' 14-15).

  15. במצב דברים זה ונוכח הצטברות הפגמים שפורטו לעיל, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול כתב האישום.

    ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

     

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ