אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בערעור על קבלת תביעת אב להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין

פס"ד בערעור על קבלת תביעת אב להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין

תאריך פרסום : 10/12/2020 | גרסת הדפסה

עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
17590-01-20,17507-01-20
03/12/2020
בפני השופט:
1. סגן הנשיא שאול שוחט - אב"ד
2. עינת רביד
3. נפתלי שילה


- נגד -
המערערת:
פלונית
עו"ד שרה בן מנחם
עו"ד ליאור אדם
המשיב:
פלוני
עו"ד לורי גייזלר
פסק דין
 

 

השופט נפתלי שילה:

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 17.11.19 (תמ"ש 4831-03-16 מפי כב' השופטת ז'יטניצקי רקובר) שקיבל את תביעת המשיב להפחתת מזונותיהם של שני ילדיהם הקטינים של הצדדים, מסך של 13,000 ₪ לחודש לסך של 5,000 ₪ לחודש.

 

א.         רקע כללי

 

  1. הצדדים נישאו בשנת 2002 ונולדו להם שני ילדים: בן בשנת 2003 ובת בשנת 2007 (להלן: הקטינים).

 

  1. ביום 17.6.10 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין (להלן: ההסכם). בהסכם נקבע שהמשיב (להלן גם: האב) ישלם לידי המערערת (להלן גם: האם) סך של 13,000 ₪ לחודש למזונות הקטינים. בנוסף נקבע שלאחר שהילדים יעברו עם האם לדירה חילופית שתירכש עבור מגוריהם, האב ישלם גם מחצית מהוצאות אחזקת המדור של הדירה החילופית.

 

  1. ביום 2.3.16 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות. האב טען שחל שינוי נסיבות מהותי מאז שנחתם ההסכם. לדבריו, במועד חתימת ההסכם הוא היה שותף במשרד תיווך של אביו (להלן גם: העסק) והשתכר 27,000 ₪ נטו לחודש. ברם "לצערו הרב של התובע משרד התיווך קרס כלכלית והחל מחודש מרץ 2013 הפסיק התובע לקבל משכורת עקב חובות גבוהים שצבר העסק והתובע נותר, הלכה למעשה, ללא כל הכנסה" (סעיף 9 לתביעה). האב טען שהחל ממועד זה העבירה לו אמו מידי חודש בחודשו סך של 22,000 ₪ לחודש על מנת לקיים את משפחתו והיא גם שילמה את מזונות הקטינים ואולם, היא הפסיקה לעשות כן ולכן יש להפחית באופן משמעותי את סכום המזונות. האב טען גם, שהוא נישא בשנית ונולד לו בן נוסף ואף נתון זה מהווה שינוי נסיבות מהותי. כמו כן לדבריו, עסק ה---- של אשתו נסגר עקב צו סגירה שהוטל עליו ואף הכנסתה בסך של 4,000 ₪ לחודש תיפסק בקרוב. בנוסף האב טען שצורכי הקטינים פחתו מאז שההסכם נחתם, היות שאז הבת היתה בגן פרטי שעלותו היתה 4,000 ₪ לחודש, לאם היה רכב שכור שעלותו היתה 2,500 ₪ לחודש והאם אף החזיקה מטפלת (אופר) בעלות של כ – 4,000 ₪ לחודש. לפיכך, צורכי הקטינים פחתו בסך של 10,500 ₪ לחודש. כמו כן האב טען שהסדרי השהות שלו עם הקטינים הורחבו באופן משמעותי ומכל הסיבות הנ"ל יש להפחית את דמי המזונות לסך של 5,000 ₪ לחודש בלבד.

 

  1. האם טענה בכתב הגנתה שלא אירע כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות והתביעה הוגשה בחוסר תום לב. לטענתה, אם התובע - שהיא אישה אמידה מאוד - שילמה מאז שנת 2012 את תשלומי המזונות. לדבריה, מעיון בתדפיסי חשבון הבנק של האב שצורפו לתביעתו עולה שהופקדו לחשבונו סכומי עתק בגובה של עשרות אלפי ₪ לחודש ואין יסוד לטענתו שהוא לא משתכר. בנוסף טענה האם, שהיא וויתרה במסגרת ההסכם על זכויות פנסיוניות שהאב צבר בתקופת הנישואין בסכומים משמעותיים ובתמורה הוסכם על מזונות בגובה של 13,000 ₪ לחודש. לדברי האם, האב בוחר לעבוד רק שעות ספורות ביום "ושקוע כל כולו בהימורים באינטרנט בצורה אובססיבית". לטענתה, האב לא מדווח על דמי התיווך שהוא מקבל וממשיך לעבוד עם אביו במשרד התיווך ב---- שנותר פעיל. כמו כן, מתדפיס הכניסות והיציאות מהארץ של המשיב עולה שהוא נסע כמה פעמים בשנה לחו"ל לאחר שנת 2013, שעה שהוא טען שלא היתה לו הכנסה. האם טענה גם שהצדדים חיו ברמת חיים מאוד גבוהה והם ידעו בעת שחתמו על ההסכם שהיא לא תוכל להעסיק יותר מטפלת והבת לא תשלח לגן פרטי כעבור שנה. למרות זאת, הם צפו שלקטינים יהיו צרכים אחרים רבים כגון חוגים ובילויים ולכן הוסכם על גובה המזונות שנקבע בהסכם. האב אף לא עומד בהסדרי השהות שנקבעו בהסכם והוא לא שוהה עמם יותר זמן.

 

  1. ביהמ"ש קמא קיבל את תביעת האב והפחית את המזונות לסך של 5,000 ₪ לחודש וכן קבע שהאב ישלם רק 40% מהוצאות אחזקת המדור בדירה החילופית.

 

  1. האם לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור. האב הגיש אף הוא ערעור על פסק הדין ואולם בסיום הדיון בערעור, הוא קיבל את המלצת ביהמ"ש וחזר בו מהערעור.

 

ב.         תמצית פסק הדין

 

  1. "מהעדויות עולה ששוק הנדל"ן ב---- פחת באופן משמעותי". אין בהצגת המודעות שפרסם האב בפייסבוק, בהם הוא פרסם מספר דירות למכירה לאחר חודש מרץ 2013 "כדי להוכיח שהתובע אכן ביצע עסקאות תיווך וקיבל דמי תיווך, כשהנתבעת לא הביאה כל ראייה מעבר לפרסומים". האם גם לא הצליחה לסתור את טענת האב שהכספים שהועברו לחשבונו אחרי חודש מרץ 2013 אינם עקב הכנסות מעבודתו אלא עזרה של הוריו שהעבירו לו כספים לכיסוי הוצאותיו וחובותיו.

 

  1. גם בתקופת נישואי הצדדים האב סבל מבעיית התמכרות קשה שבגינה הוא טופל והדבר השפיע מאוד על תפקודו. אביו שילם לו משכורת בסך של 27,000 ₪ לחודש "על מנת לסייע לו, בלי כל קשר לתרומתו לעסק". כמו כן, האם לא הצליחה לקעקע את עדויות המשיב ואביו לפיהן המשיב לא המשיך לקבל סך של 27,000 ₪ נטו לחודש והסכומים שהועברו אליו היו בתחילה 10,000 ₪ ברוטו לחודש ולאחר מכן 5,000 ₪ ברוטו לחודש.

 

  1. לאחר שאבי המשיב הפסיק להעביר למשיב משכורת בסך של 27,000 ₪ לחודש, אמו של המשיב שילמה את דמי המזונות לקטינים החל משנת 2012, למרות שלא היתה לה כל חובה לעשות כן על פי ההסכם ואולם היא הפסיקה לשלמם.

 

  1. האם לא הצליחה להוכיח שצורכי הקטינים עומדים עתה על 13,000 ₪ לחודש.

 

  1. במועד עריכת ההסכם האב השתכר 27,000 ₪ לחודש והוא הציג מסמכים רפואיים המעידים שיש לו כיום בעיית התמכרות קשה והוא מקבל טיפול רפואי עקב כך. ברם, האב לא הוכיח שאינו מסוגל לעבוד בכלל ולכן "בנסיבות דנא, אני מעמידה את כושר השתכרותו של התובע על סך של 12,000 ₪ לחודש" מנגד, האם לא עבדה במועד חתימת ההסכם ועתה היא משתכרת על פי טענתה סך של 6,000 ₪ בממוצע לחודש. כמו כן, האב נשוי בשנית ונולדו לו שני ילדים נוספים ולאם נולד ילד נוסף מבן זוג אחר.

 

  1. לפיכך, סכום המזונות לקטינים הופחת לסך של - 5,000 ₪ לחודש (2,500 לכל קטין) ממועד הגשת התביעה ושיעור ההשתתפות במדור הופחת ל– 40%, מאחר שבדירה מתגורר בן נוסף של האם.     

 

ג.          תמצית טענות המערערת

 

  1. האם הסכימה לוותר על זכויותיה בעסק התיווך של המשיב ועל מחצית מהזכויות הפנסיוניות שצבר במהלך הנישואין, בתמורה לסכום המזונות שנקבע. המשיב לא הוכיח שאירע שינוי נסיבות שלא ניתן היה לצפותו מראש בעת אישור ההסכם והוא לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו.

 

  1. ביהמ"ש קמא קיבל את טענות המשיב על בסיס טיעונים ועילות שלא נטענו בכתב התביעה. מאידך, השינוי שנטען בכתב התביעה התברר ככוזב ולא הוכחה ירידה בהשתכרותו של המשיב. לא הוכח שמשרד התיווך שהאב עבד בו קרס אלא אדרבא הוכח שהוא עדיין פעיל. התברר גם שאין אמת בטענת המשיב שהוא נותר ללא הכנסה, שעה שהוכח שבשנת 2013 הופקדו לחשבונותיו מידי חודש עשרות אלפי ₪. בנוסף התברר שטענתו של האב שאמו חדלה להעביר לו כספים אינה אמת ואמו מעבירה אליו מידי חודש סך של 23,000 ₪ שמופקד בחשבון הבנק של אשתו השנייה. האב אף הודה ששני הוריו ממשיכים להעביר אליו מידי חודש סכומים שבין 60,000 ₪ ל – 70,000 ₪ והוא סגר את חשבון הבנק שלו סמוך לאחר הגשת התביעה והעביר את היתרה לחשבונה של אשתו.

 

  1. הוכח שמשנת 2013 עד הגשת התביעה, האב נסע 14 פעמים לחו"ל למרות שלטענתו לא היתה לו הכנסה. ביהמ"ש קמא אף התעלם מכך שהאב סירב להציג את תדפיסי חשבון הבנק של אשתו השנייה ומכאן שהוא מסתיר את הכנסותיו באמצעות חשבון זה. בנוסף, ביהמ"ש קמא התעלם מהעובדה שהתברר שתלושי השכר של האב שהונפקו עד ליוני 2017 ושהמשיב הסתיר אותם, הם פיקטיביים ועמדו בסתירה לטענתו בתביעה שהוא נותר ללא הכנסה מאז חודש מרץ 2013. טענת אבי המשיב שכספי המשכורת לא נמסרו למשיב בפועל ושימשו להחזר הלוואה שהוא קיבל, לא הוכחה. התברר שהמשיב עבד עד לחודש מאי 2017 בניגוד לטענתו בכתב התביעה לפיה אין לו הכנסה ממרץ 2013.

 

  1. טעה ביהמ"ש קמא כשקבע שהאב הציג מסמכים רפואיים שמהם עולה שיש לו בעיית התמכרות קשה, שעה שמדובר בהרחבת חזית אסורה. בנוסף, אסור היה למשיב להגיש חוות דעת פרטית אודות מצבו הרפואי והיה עליו לעתור למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. ביהמ"ש קמא אף לא התיר חקירה אודות מסמכים אלו בקובעו שהם אינם רלוונטיים ובסופו של דבר הוא התבסס עליהם בפסק הדין. כמו כן, מהמסמכים הרפואיים לא עולה שיש כיום לאב בעיית התמכרות קשה ופגיעה בכושר העבודה. הדבר אף סותר את טענת המשיב עצמו שהוא השתקם.

 

  1. טעה ביהמ"ש שעה שקבע שהמשיב הוא שכיר בעסק בעוד שהוא הצהיר בתביעה ובתצהיר מטעמו שהוא שותף של אביו בעסק. המשיב לא המציא שום מידע אודות הכנסות העסק כגון דוחות שנתיים או דיווחים למס הכנסה ולמע"מ וכלל לא הוכח שהעסק קרס. אביו של המשיב אף העיד שהעסק פעיל ומספר הטלפון של המשיב מופיע בפרסומים של העסק. כמו כן, לא הוכח כלל ששוק הנדל"ן ב---- "פחת באופן משמעותי" כפי שקבע ביהמ"ש קמא ללא כל ביסוס.

 

  1. לא ברור כיצד הגיע ביהמ"ש קמא למסקנה שכושר השתכרותו של המשיב ירד לסך של 12,000 ₪ בלבד. המשיב לא הוכיח אובדן כושר השתכרות כלשהו. היה על המשיב להוכיח שסכומי הכסף שהופקדו בחשבונו אינם פרי הכנסתו מדמי תיווך והוא לא הוכיח זאת. הוכח שאשתו - שמפעילה עסק בתחום ה---- – פרסמה שהיא זקוקה לעובדות נוספות והמשיב סירב לחשוף את הכנסותיה ודפי חשבון הבנק שלה.

 

  1. התביעה הוגשה בחוסר תום לב ולא הוכח כלל שהיתה ירידה בהוצאות הקטינים שלא נחזתה מראש בעת שההסכם נחתם. לא הוכח כל שינוי בלתי צפוי. כמו כן, המשיב כלל לא עתר בתביעתו להפחתת רכיב אחזקת המדור וניתן לו סעד שלא נתבע על ידו. לכן, יש לבטל את פסק הדין ולהותיר את סכום המזונות שנקבע בהסכם על כנו.  

 

ד.         תמצית טענות המשיב

 

  1. צירוף האירועים שאירעו מאז שההסכם נחתם ושהוכחו על ידי המשיב מהווים שינוי נסיבות מהותי. בעוד שבעת שנחתם ההסכם היתה האם מכורה לסמים ולא השתכרה כלל, כיום היא עובדת ומשתכרת יותר מ– 6,000 ₪ נטו לחודש. מאידך, המשיב התדרדר מאז ההסכם והוא כלל לא עובד כיום. המשיב מטופל מבחינה פסיכיאטרית ויש לו בעיית התמכרות כרונית.

 

  1. שינוי הנסיבות אירע למשיב בכמה מישורים: הפחתה בהשתכרותו, החלטת אמו שלא להמשיך ולשלם את המזונות, נישואיו מחדש ולידת שני ילדים נוספים, ירידה בצורכי הקטינים, הרחבת זמני השהות עם הקטנים, שינוי לרעה במצבו מבחינת ההתמכרויות והעובדה שהאם החלה לעבוד.

 

  1. המשיב לא היה שותף של אביו בעסק והוא עבד אצלו כשכיר. הכספים שהופקדו לחשבונו לא היו שכר מעבודתו אלא סיוע שקיבל מאמו.

 

  1. למשיב נולדו שני ילדים נוספים מאשתו החדשה. לא היתה כל הצדקה לפגוע בפרטיותה של אשתו ולחייב אותה להגיש את דפי החשבון שלה, במיוחד שיש לה ולמשיב הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית. יחד עם זאת, המשיב עתר לצרף דפי חשבון אלו כראייה חדשה בערעור.

 

  1. קיימת ירידה בצורכי הקטינים, שעה שלא צריך לשלם כבר עבור גן פרטי או מטפלת (אופר) או רכב שכור לאם. המשיב - שבמועד חתימת ההסכם היה אחרי גמילה מסמים - סובל כיום מבעיות פסיכיאטריות וחזר לסבול מבעיות התמכרות. המשיב צירף מסמכים רפואיים שמהם עלה שיש לו בעיית התמכרות קשה והוא עדיין מצוי בטיפול. המשיב אף עתר לצרף ראיות חדשות בערעור המלמדות שלאחרונה הוא הוכר כבעל נכות של 50% ע"י המל"ל.   

 

  1. מכל הנימוקים הנ"ל יש לדחות את הערעור.

 

ה.         דיון והכרעה

 

  1. כפי שנקבע בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3), 187 בעמ' 188 (להלן: פס"ד פייגה):

 

"כידוע, פסק דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט... אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות... ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי  מהותי בהשוואה למצב שבעבר".

 

            בבע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני (13.09.2016) נקבע כי:

 

"... בעת בחינת שינוי הנסיבות יש להשוות את המצב המקורי בעת ההתקשרות בהסכם למצב הנוכחי, ולבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב. לגבי השינוי המהותי הנדרש כתב הנשיא שמגר בעניין פייגה: "אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות" (פסקה 2, בעמ' 189-188)."

 

כידוע, הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי אף גדול יותר, שעה שעסקינן במזונות שנקבעו בהסכם שהצדדים הסתמכו עליו והוא כולל מארג של איזונים עדינים, מאשר מזונות שנקבעו בפסק דין (ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (13.6.94), בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (7.2.13)).

 

  1. הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי מוטל במלואו על הטוען לו. בפס"ד פייגה (עמ' 189) נקבע כי:

 

            "מי שמבקש להוכיח גידול בצרכים ושינוי מהותי בהם, כאשר בעבר ניתן פסק-דין בהסכמה, מתחייב על ידי כך בהוכחתו של המצב ששרר בעבר בעת שהגיעו הצדדים להסכמה ובהצבעה על השינוי שחל מאז, אשר אף אותו יש, כמובן, להוכיח. הווה אומר, בית המשפט אינו פועל בחלל ריק, בו פתוח הכול לבדיקה מחדש מראשיתו, וכאילו לא היו קיימות נסיבות, אשר את שינוין מבקשים להוכיח. המצב בעבר הוא בגדר נקודת מוצא מחייבת, והבהרתו היא בגדר חובתו של מי שטוען להתהוותו של שינוי."

 

  1. על המבקש להפחית מזונות, לפעול בתום לב ולגלות את מלוא האינפורמציה והמסמכים הנוגעים לטענותיו שאירע שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות.

 

            בפסק דין שניתן על ידנו לאחרונה בעמ"ש (ת"א) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית (8.10.2020)‏ ציינתי כי‏:

 

"על מי שמבקש להפחית מזונות, חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב ולהציג את מלוא רכושו והכנסותיו. כפי שנקבע בעמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.18):   "התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט... במצב דברים זה, נתון לבית המשפט שיקול הדעת שלא להורות על שינוי סכום המזונות הפסוק, אפילו גדל שכרה של המשיבה בשיעור משמעותי. כאמור יש לבחון במצב דברים זה את התנהלות מגיש התובענה לשינוי סכום המזונות הפסוק, ב"משקפי" תום הלב ומכלול יחסי בני הזוג".               

כפי שציין חברי כב' אב"ד השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א נ' מ.ח  (17.5.06): "מי שתובע הפחתת מזונות צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל הכנסותיו בגילוי לב"....בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (13.6.07) התייחס כב' השופט רובינשטיין לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו לדון מחדש בשאלת המזונות ובפסקה ו' נקבע כי: "במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.. "."

 

ראו גם: עמ"ש (חי') 45821-03-20 פלונית נ' פלוני (12.11.20) פסקאות 12 ו-18.

 

  1. במקרה דנן, המשיב טען בתביעתו ששינוי הנסיבות התקיים עקב אירועים אלו:

 

א.         הפחתה משמעותית בהכנסתו.

ב.         הפסקת התמיכה של אמו שחדלה לשלם את המזונות.

ג.          הולדת ילד נוסף מאישה אחרת (במהלך ניהול ההליך נולד לו ילד נוסף).

ד.         צורכי הקטינים פחתו.

ה.         הורחבו זמני השהות של האב עם הקטינים.

 

  1. "הלכה היא מלפנינו, כי - "... ככל שמדובר בממצאים העובדתיים של הדרגה הראשונה, אין דרגת הערעור נוטה להתערב, דרך כלל, וזו ההלכה הפסוקה. עם זאת, כבר פסקנו לא אחת, שאם הממצאים אינם מתיישבים עם הראיות האמינות, שהוצגו לפני בית המשפט, או שנפלה טעות עקרונית, היורדת לשורש הדברים, בהערכת העובדות המוכחות, כי אז לא זו בלבד שערכאת הערעור רשאית - אלא יש שהיא נדרשת - להתערב גם בממצאים עובדתיים של הדרגה הראשונה..."" (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, מז(3) 240, 249 (1993)).

 

 ראו גם: בן נון וחבקין הערעור האזרחי (2012), 470; ע"פ 8146/09 אלי אבשלום נ' מדינת ישראל (8.9.11) פסקה 19; ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עיזבון המנוחה חנה גלזר ז"ל, נה (3) 272 (2001)‏‏ פסקה 5.  

 

            לאחר עיון בטענות הצדדים ובמוצגים, אני סבור שיש לקבל את הערעור ולקבוע שהמשיב לא הוכיח שאירע שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות וביהמ"ש קמא אף התעלם מראיות ועדויות רבות שהונחו לפניו. טעותו של ביהמ"ש קמא נבעה בין היתר מכך שהוא בחן את תביעת המשיב על בסיס הנחה לפיה על המערערת להוכיח את ההצדקה להותרת סכום המזונות שנקבע בהסכם על כנו, משל עסקינן בתביעה ראשונה למזונות, בעוד שהיה עליו לבחון האם המשיב עמד בנטל - שמוטל כולו על כתפיו - להוכחת שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות. לפיכך, אין מנוס מלהתערב בקביעותיו של ביהמ"ש קמא ביחס לכל אחת מעילות ההפחתה שהמשיב טען להן בתביעתו.

 

  1. א. האם המשיב הוכיח שהיתה הפחתה משמעותית בהכנסותיו? החומר שנפרש בביהמ"ש קמא מלמד שרב הסתום על הגלוי ביחס להכנסות האב והתנהלותו הכספית. האב טען בכתב התביעה (סעיפים 8-9) ובתצהיר העדות הראשית מטעמו (סעיפים 102-103) שהוא היה שותף עם אביו בעסק ואולם העסק "קרס" והוא נותר ללא הכנסה והפסיק לקבל משכורת. בהמשך ההליך, האב שינה את גרסתו וטען שהוא היה רק שכיר בעסקו של אביו והמערערת השלימה עם הרחבת חזית זו. ברם, מדפי החשבון שהמשיב בעצמו צירף לתביעתו (נספח ו'), עולה שלאחר חודש מרץ 2013 – המועד שהוא טען בתביעתו שהפסיק לקבל משכורת - הועברו לחשבונו סכומים רבים: בחודש מרץ – 99,688 ₪, באפריל – 21,000 ₪, במאי – 68,500 ₪, ביוני – 32,900 ₪, ביולי – 55,000 ₪, באוגוסט – 35,200 ₪, בספטמבר 76,000 ₪, באוקטובר – 51,500 ₪, בנובמבר – 29,000 ₪ ובדצמבר – 52,100 ₪. משנשאל אביו של המשיב בחקירתו אודות מקורם של כספים אלו הוא העיד שכספים אלו לא הגיעו ממנו (עמ' 291 שורה 29 עד עמ' 292). אבי המשיב נשאל גם ביחס להפקדה בסך של 107,200 ₪ בחשבון המשיב בחודש מאי 2014 והוא העיד שגם סכום זה "לא ממנו" (עמ' 293). המשיב טען שבשנת 2013 אביו הפסיק לממן אותו ואולם הוא לא נתן כל הסבר לפשר ההפקדות הרבות שנכנסו לחשבונו. אמו של המשיב העידה שהיא העבירה לבנה סך של 22,000 ₪ לחודש בלבד (עמ' 25 שורה 8) והמשיב לא הסביר מה פשר ההפקדות המשמעותיות שהועברו לחשבונו בסך כולל של כ – 900,000 ₪ בשנת 2013, לאחר שלטענתו לא היתה לו כל הכנסה. המשיב אף לא נתן כל הסבר לפשר ההפקדות לחשבונו בסך של 107,200 ₪ במאי 2014.

 

  1. זאת ועוד: המשיב לא הציג שום דוחות מטעם רואה החשבון אודות מצב העסק ולא המציא דוחות שהוגשו לרשויות המס שיכולים לאשש את טענתו שהעסק קרס או אפילו שהיתה ירידה בהכנסות. המשיב לא גילה כל מידע ביחס לעסק שהוא טען שהוא שותף בו והדבר מדבר בעד עצמו ופועל לחובתו. התברר גם, שהונפקו למשיב תלושי שכר שהוא לא צירף לתביעה ולתצהירו לתקופה שעד לחודש מאי 2017 ומכאן שהעסק היה פעיל והוא עבד בו גם לאחר הגשת התביעה בניגוד מוחלט להצהרותיו. המערערת אף הציגה תצלומים של שלטי תיווך שבהם מצוין מספר הטלפון של משרד התיווך וגם מספר הטלפון של המשיב (מוצג 16 למוצגי המערערת) והדבר מלמד כי בניגוד לטענת המשיב, הוא המשיך לעבוד בעסק.

 

  1. המשיב סגר את חשבון הבנק שלו סמוך לאחר הגשת תביעתו בסוף חודש מרץ 2016 והיתרה שבחשבונו הועברה לחשבונה של אשתו. המשיב הודה שאמו המשיכה להעביר אליו גם לאחר הגשת התביעה סך של 23,000 ₪ לחודש (עמ' 169 שורות 1-3) ישירות לחשבונה של אשתו ואולם, הוא סירב לגלות ולהציג את דפי החשבון של אשתו. אכן, זכותה של אשת המשיב לפרטיות. ברם, היה על המשיב שסגר סמוך להגשת התביעה את חשבונו האישי והוא מתנהל רק באמצעות חשבונה של אשתו, לצרף את דפי החשבון שלה על מנת שניתן יהיה לבחון מה היה היקף תקבוליו. הסתרת דפי חשבון אלו (כשניתן היה להשחיר רכיבי הוצאות שעלולים לפגוע בפרטיותה) פועלת לחובתו של המשיב, מאחר שהעדרם גרם לכך שכלל לא ידוע מה היקף הכנסותיו של המשיב והאם הוא באמת לא משתכר דבר מעבודתו.

 

  1. המשיב אישר בחקירתו שגם בשנים שלאחר הגשת תביעתו, שני הוריו תומכים בו בסכומים של 60,000 או 70,000 ₪ לחודש (עמ' 81 שורות 9-11 ו – 21-23 – מוצג 2 למוצגי המערערת). עדותו זו סותרת את גרסתו בתביעתו שהוא "נותר הלכה למעשה ללא כל הכנסה". רק באמצעות הצגת דפי החשבון שהוא מתנהל באמצעותו - חשבון אשתו - יכול היה המשיב להוכיח שאין לו כל הכנסות מעבודתו ומשמעות אי גילויים של דפי החשבון מביא למסקנה שהוא לא הוכיח שהכנסתו פחתה. כפי שציין חברי אב"ד השופט שוחט ברמ"ש 39925-01-18 (10.4.18), אשר דן בבקשת רשות ערעור שהגישה האם על החלטת ביהמ"ש קמא שדחה את בקשתה לזמן את אשת המשיב לעדות ולחייבה בהצגת דפי חשבון הבנק שלה:

 

"הכנסתו של התובע ומצבו הכלכלי בהרכב המשפחתי החדש (הכולל הכנסת אשתו) מהווה בהחלט נתון רלוונטי לצורך בירור התביעה ועמידה על היקף ההתחייבות של התובע כלפי משפחתו החדשה, בפרט כאשר התובע תולה את שינוי הנסיבות הכלכלי בהרכב המשפחתי החדש שלו".

 

למרות דברים אלו, המשיב בחר שלא לגלות את דפי החשבון של אשתו ומכך יש להסיק כי חששה של המערערת שהמשיב מסתיר את הכנסותיו באמצעות חשבון הבנק של אשתו, יש לו בסיס איתן. 

 

לא ניתן לקבל את בקשתו של המשיב שדפי החשבון של אשתו (ומסמכים נוספים) יוגשו בשלב הערעור, שעה שניתן היה להגישם ללא קושי בביהמ"ש קמא.

 

  1. המערערת אף הוכיחה שמשנת 2013 - המועד שלטענתו הוא נותר ללא הכנסה - ועד להגשת התביעה, הוא נסע לחו"ל 14 פעמים (מוצג 3 למוצגי המערערת) והדבר מדבר בעד עצמו. כמו כן, המשיב שוכר דירה בעלות של 10,500 ₪ לחודש (סעיף 17 לתביעה) ואף עובדה זו מלמדת שמצבו הכלכלי איתן ואינו כצעקתה.

 

  1. זאת ועוד: במהלך ההליך בביהמ"ש קמא התברר שלמרות שהמשיב הצהיר שהוא הפסיק לקבל משכורת בשנת 2013 עקב מצבו הקשה של העסק והחובות הכבדים שצבר (סעיף 103 לתצהיר העדות הראשית מטעמו), הונפקו לו תלושי שכר במשך ארבע שנים נוספות, עד לסוף חודש מאי 2017. גם רו"ח החברה אישר במכתבו מיום 4.7.18 שהמשיב הועסק בחברה עד סוף מאי 2017 (מוצג 10 למוצגי המערערת). המשיב לא צירף תלושים אלו לכתב התביעה והם התגלו באקראי בעקבות עיקול שהטילה המערערת על קופת גמל של המשיב עקב חוב מזונות. בחקירתו, אביו של המשיב טען שבפועל לא שולמו לו כספים אלו והם שימשו להחזר הלוואה בסך של 300,000 ₪ שניתנה למשיב עוד בתחילת שנת 2013 (עמ' 296 שורות 17-22). ברם, קשה מאוד להלום גרסה זו, שעה שהמשיב לא הזכיר כלל הלוואה זו בתביעתו ובטופס הרצאת הפרטים והוא ציין רק חוב לחברים בסך של 100,000 ₪. אבי המשיב הודה שלא נערך הסכם הלוואה בכתב (עמ' 293 שורות 22-23) ולא צורף שום אישור מרו"ח המאשר שבספרי החברה רשומה הלוואה בסך זה שניתנה למשיב. המשיב אף הודה בחקירתו שמעולם לא ראה תלושי שכר אלו (עמ' 69 שורות 10-14) וביהמ"ש קמא אף הפסיק את חקירת המשיב בנוגע לתלושי שכר אלו מחשש להפללה עצמית (עמ' 61 שורות 8 ו – 13 ועמ' 69 שורה 3). מכאן, שטעה ביהמ"ש קמא שעה שהסתמך על תלושי שכר אלו כראייה לכך שחלה ירידה בשכרו של המשיב, היות שהמערערת הוכיחה שמדובר בתלושי שכר פיקטיביים שלא שיקפו את הכנסת המשיב והמסקנה היא, שהמערער לא הוכיח באמצעות תלושי שכר אלו שמשכורתו פחתה.  

 

  1. בניגוד לטענת המשיב, המערערת הוכיחה שעסק ה---- של אשת המשיב פעיל והיא אף פרסמה מודעה שהיא זקוקה לעובדות נוספות (מוצג 19 למוצגי המערערת). סירובו של המשיב להציג אסמכתאות אודות הכנסת אשתו, אף היא פועלת לחובתו.

 

כפי שקבע חברי אב"ד השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 71263/98 ז.ש. נ' ז.ש. (29.12.03):  

 

"משבחר התובע לפתוח פרק ב' בחייו, וחלילה לבוא אליו בטרוניא על כך, ומשבחרה אשתו השנייה להינשא לו תוך ידיעה ברורה בדבר התחייבויותיו אין לשקול אך ורק את הכנסתו שלו אלא גם את הכנסות אשתו שלו בהיבט של חלוקת הנטל ביניהם כלפי ילדיהם המשותפים בהתייחס לחבות שנטל על עצמו התובע כלפי בתו מנישואיו הראשונים, הנתבעת".

 

  1. סיכום ביניים: המשיב לא הוכיח כלל שהכנסתו פחתה מאז שאושר ההסכם ונותר ערפל סמיך ביותר ביחס להיקף הכנסותיו והשתכרותו. על התובע הפחתת מזונות "לשחק בקלפים גלויים" ובתום לב והמשיב כשל בכך.

 

  1. ב. הפסקת התמיכה הכספית של אם המשיב – בתביעתו (סעיפים 10-11) טען המשיב שאמו - אשר שילמה את המזונות במקומו - הפסיקה לתמוך בו כספית. ברם, המשיב הודה בחקירתו שאמו ממשיכה להעביר אליו סך של 23,000 ₪ לחודש לחשבון אשתו (עמ' 169 שורות 1-3). לפיכך, טענתו בתביעתו כי: "עובדה זו מצריכה ודורשת הפחתה משמעותית בגובה חיוב דמי המזונות החודשיים" התבררה כלא נכונה והתמיכה ממשיכה להתקבל מאמו.

 

  1. ג. הולדת שני ילדים נוספים – הלכה היא כי הולדת ילד נוסף אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות ואין לצאת מנקודת הנחה כי כל שינוי בהרכב המשפחתי החדש יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות (ע"א 381/86 אבין נ' אבין (31.12.86)). הולדת ילדים נוספים יכולה להוות שינוי נסיבות רק אם מוכח שהיא גרמה לירידה בהכנסתו של האב ויש הרעה במצבו הכלכלי. כפי שנקבע בע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי (12.12.94):

 

"צדק ביהמ"ש קמא כאשר שקל מול התוספת למשפחה את המשאבים הכלכליים של המערער ומצא כי אין בתוספת המשפחה כדי לגרוע מיכולתו של המערער להוסיף ולשלם כפי זכותם וצרכיהם של המשיבים".

 

כמפורט לעיל, המשיב הסתיר את היקף הכנסתו ולא הוכח כלל מה הכנסתו ומשכורתו כיום. לפיכך, לא הוכח שלידת שני הילדים הנוספים גרעה מיכולתו לשלם את מזונות הקטינים ואף עילה זו לא הוכחה. בכל הכבוד, לא נמצא בפסק הדין כל הסבר ואסמכתא לקביעתו של ביהמ"ש קמא שכושר השתכרותו של המשיב עומד על 12,000 ₪ בלבד.

 

  1. ד. הפחתה בצורכי הילדים – הצדדים ידעו במועד אישור ההסכם שהגן הפרטי לבת הוא לתקופה קצובה והאם תפסיק להעסיק מטפלת על בסיס קבוע (עמ' 374 שורות 16-20). למרות זאת, נקבע סכום המזונות הכולל בסך של 13,000 ₪. לא הוכח שכיום, שעה שהילדים גדולים ויש להם הוצאות אחרות כגון חוגים ובילויים, הוצאותיהם קטנו. הנטל להוכיח שהצרכים קטנו מוטל במלואו על המשיב. לפיכך, שגה ביהמ"ש קמא שעה שקבע שהאם לא הצליחה להוכיח שצורכי הקטינים עומדים על 13,000 ₪ (סעיף 3.7.4) היות שהנטל היה מוטל כולו על האב והוא כשל להוכיח שההוצאות קטנו במידה שלא נצפתה ולא ניתן היה לצפות בעת החתימה על ההסכם. גם המשיב הודה שהיה צפוי בעת חתימת ההסכם שהבת לא תהיה בגן פרטי שנה לאחר מכן (עמ' 57 שורות 1-9). האב לא סתר את טענות האם שכיום יש לקטינים הוצאות רבות אחרות כגון שיעורים פרטיים, בילויים והוצאות בריאות שכולם כלולים בסכום המזונות (עמ' 56 שורה 24 עד עמ' 57 שורה 2, עמ' 183 שורות 14-16, עמ' 185 שורות 24-28 ועמ' 191 שורות 11-12).

 

  1. ה. הרחבת זמני השהות עם האב – האם הכחישה שזמני השהות הורחבו והאב לא הוכיח שהם הורחבו בפועל. ביהמ"ש קמא לא התייחס כלל לטענה זו ולא קבע שום ממצא עובדתי בשאלה זו. לפיכך, גם עילה זו לא הוכחה.

 

  1. מהאמור לעיל עולה, שהמשיב לא הוכיח כלל אף אחת מהעילות לשינוי נסיבות שהוא טען להן בתביעתו.

כמו כן, למרות שבתביעתו המשיב לא טען שאירע שינוי נסיבות עקב החמרה במצבו הנפשי שנגרם מהתמכרויות, ביהמ"ש קמא ביסס את פסק דינו בין היתר על מסמכים רפואיים שהמשיב הציג. ברם, בכך שגה ביהמ"ש קמא, שעה שלא התמודד עם טענת המערערת שמדובר בהרחבת חזית אסורה וביהמ"ש אף לא התיר את צירופם של המסמכים. במה דברים אמורים: המשיב הגיש בקשה להוספת מסמכים לתצהיר העדות הראשית מטעמו (בקשה 11). המדובר בשני מסמכים – האחד הוא מכתב מפרופ' דנון מיום 18.6.17 שבו נאמר שהמשיב הגיע לטיפול אצלו בחודש אפריל 2014 עקב בעיית התמכרות ובשנתיים האחרונות הוא מקבל זריקה פעם בחודש כנגד ההתמכרויות שעוזרת לו ואולם הטיפול "לא עוזר בתחומים אחרים כגון שגרת חיים, עבודה מסודרת וניהול תקין של הבית והמשפחה". המסמך השני שהמשיב ביקש להגיש הוא אישור ממרכז רטורנו המאשר שהמשיב שהה במרכז מספטמבר 2008 ועד יוני 2009. המערערת התנגדה לבקשה לצירוף המסמכים הנ"ל וטענה שמדובר בהרחבת חזית אסורה וכן שהם אינם ערוכים כחוות דעת מומחה. בנוסף נטען על ידה, שעל פי תקנה 258יב (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 לא ניתן להגיש חו"ד פרטית מטעם צד אחד בלבד. ביהמ"ש קבע ביום 11.7.17 שהבקשה תידון בדיון ואולם לא ניתנה החלטה בבקשה זו והיא לא נדונה אף במסגרת פסק הדין.

 

  1. יש לקבל את טענת המערערת שביהמ"ש קמא לא יכול היה להסתמך על המכתב הנ"ל של פרופ' דנון מאחר שמדובר במכתב ולא בחוות דעת משפטית ובנוסף, לא התקבל אישור ביהמ"ש להגיש חו"ד פרטית כנדרש בתקנה 258יב הנ"ל. כמו כן, ביהמ"ש קמא לא התיר לב"כ המערערת לחקור בנושא זה תוך שהוא מציין שהמסמכים אינם רלוונטיים (עמ' 204 שורות 19-27 ועמ' 205 שורות 1-6). בנוסף, במכתב הנ"ל לא נקבע שיש למשיב "בעיית התמכרות קשה" כפי שקבע ביהמ"ש קמא אלא אדרבא, נאמר שהוא מטופל ואין לו בעיית התמכרות. המשיב עצמו טען בסעיף 99 לתצהיר העדות הראשית מטעמו כי: "שיקמתי את עצמי ויש לי אישה ומשפחה נוספת... כאשר בפועל אני הוא זה אשר דואג לכל מחסורם של הילדים". לפיכך, המשיב לא הוכיח שמצבו הרפואי גרם להפחתה בפוטנציאל הכנסתו, מה גם שטענה זו כלל לא נטענה בכתב התביעה כעילה להפחתת המזונות ומדובר בהרחבת חזית אסורה.

                           

  1. כמו כן, אין מקום להתיר צירוף ראיות חדשות בערעור בדמות אישורים אודות מצבו הפסיכיאטרי של המשיב שניתנו לאחר שניתן פסק הדין וכן מסמכים מהמל"ל בדבר קביעת נכות למשיב. מדובר בטענות עובדתיות חדשות שנוצרו לאחר שניתן פסק הדין וככל שהמשיב סבור שהן מהוות נסיבות המצדיקות הפחתת מזונות, הוא רשאי להגיש תביעה חדשה.

 

  1. בנוסף, הפחתת רכיב אחזקת המדור ל – 40% לא נתבעה כלל בכתב התביעה ולכן ביהמ"ש קמא לא יכול היה להעניק סעד שלא נתבע (ראו: ע"א 811/02 י.פ.ע.ם שיווק והפצה בע"מ נ' יצחק צדיק (9.7.03)). כמו כן, הצדדים צפו במפורש בהסכם את האפשרות שלמערערת יהיה בן זוג אחר (סעיפים 7.12-7.13) ונקבעו הסדרים ספציפיים למצב זה. ברם, לא נקבע שהדבר יביא להפחתת שיעור ההשתתפות במדור ולכן לא מדובר בשינוי נסיבות שלא נצפה.

 

  1. סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור ולקבוע שעל המשיב להמשיך ולשלם את המזונות כפי שנקבע בהסכם. בנוסף, אציע שהמשיב ישלם למערערת הוצאות בסך של 20,000 ₪ (סכום זה לוקח בחשבון גם שערעור המשיב נדחה עקב חזרתו מהערעור בתום הדיון) והערובה שהמערערת הפקידה, תושב לה באמצעות באי כוחה.

 

 

                                                                                               

                                                                                                ____________________

                                                                                                       נפתלי שילה, שופט

 

 

 

 

השופט שאול שוחט, סג"נ, אב"ד:

 

אני מסכים.

                                                                                               

                                                                                                ____________________

                                                                                                       שאול שוחט, שופט

                                                                                                             סג"נ, אב"ד

 

 

השופטת עינת רביד:

 

אני מסכמה ומצטרפת לפסק דינו המפורט והמעמיק של חברי להרכב.   

 

                                                                                               

                                                                                                __________________

                                                                                                     עינת רביד, שופטת

 

 

הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט שילה.

פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

 

ניתן היום,  י"ז כסלו תשפ"א, 03 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 

 

 

 

שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא

אב"ד

 

עינת רביד, שופטת

 

 

נפתלי שילה, שופט

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ