מהטעם שבין הצדדים שני הליכים, כל אחד מהם הוא גם תובע וגם נתבע, ייקראו הצדדים להלן, לשם הקיצור, נוחות ופשטות ההבנה, גם בשמותיהם הפרטיים.
1.גב' ה', אלמנה כבת 75, היא אם ל - 5 ילדים: ר', ל', ק', ב' ו – י'. ק' ו – ב' מתגוררות דרך קבע ומזה תקופה ארוכה בחו"ל. ל' התגוררה כמה שנים בחו"ל. אין חולק כי שני הילדים שהתגוררו דרך קבע בארץ - י' ו – ק', היו מכורים לסמים קשים משך תקופה. בעלה המנוח של ה' היה מכור לאלכוהול.
מצאתי להרחיב מעט בנסיבות המיוחדות שפורטו לעיל, ובבחינת אמירה והבהרה כי למרבית הצער, החיים לא האירו פנים ל - ה' מכיוונים רבים ושונים, לשון המעטה.
2.ה' היתה בעלת הזכויות בבית מגורים ברחוב *** ב ***. זה בית מגוריה שנים רבות ועד עצם היום הזה. היא רכשה הזכויות בבית עם בעלה, בחלקים שווים. כשזה הלך לבית עולמו (לפני למעלה מ - 20 שנים) הועברו זכויותיו אליה.
3.ביום 14.9.2020 העבירה ה' את זכויותיה בבית, ללא תמורה, לבנה י'. העברת הזכויות בוצעה באמצעות עו"ד *** מ ***. העברת הזכויות הושלמה בלשכת רישום המקרקעין. כיום י' הוא בעל הזכויות הבלעדי.
4.האם ה' מתגוררת בבית באופן קבוע ורצוף מזה עשרות שנים. האחים – ק', ל' ו - י' התגוררו בו מעת לעת. י' התגורר בו רוב הזמן וככל הנראה יותר משתי אחיותיו (ק' ו - ל'. ל', כאמור, אף התגוררה תקופה מסוימת בחו"ל). מגורי האחים עם האם הביאו לקונפליקטים של ממש בין הצדדים, מה שהביא להליכים משפטיים רבים שעניינם צווי הגנה. מעיון במערכת נט המשפט עולה כי היו בעניינם של הצדדים 13 הליכים שונים, עניינם של לפחות 6 מהם צווי הגנה. צווי ההגנה נידונו בפני כמה מותבים. מסקנת כולם היתה כי האחים לא יכולים להתגורר יחדיו. באחד ההליכים קבע כב' השופט נ. פישר כי המשך מגורים של האחים יחדיו עלול להסתיים חלילה ברצח.
5.נכון ליום כתיבת שורות אלו חולק בית המגורים (ע"י י') למעין שתי יחידות דיור. באחת מהן מתגורר י' בגפו (רווק כבן 45). ביחידת הדיור השנייה מתגוררת האם יחד עם בתה ל' (גרושה כבת 51) ובנה בן ה - 18. כאמור, אין מחלוקת כי המגורים המשותפים מביאים לבעיות ולקונפליקטים רבים ועזים בין הצדדים.
6.בפני בית המשפט תלויים ועומדים 2 הליכים - בחודש נובמבר 2023 הגיש הבן י' תביעה לפינוי ולסילוק ידה של אחותו ל'. הוא טוען כי הוא בעל הזכויות בבית, כי המגורים של ל' במקום מביאים לקונפליקטים רבים וכי ל' מתגוררת במקום ללא כל זכות. חודש לאחר מכן, בחודש דצמבר 2023, הגישה האם ה' תביעה לביטול המתנה שנתנה לבנה י'.
7.ראוי לציין כי במסגרת ההליכים הקודמים שהתנהלו הגישה האם ה' בחודש נובמבר 2021 תביעה לביטול המתנה. ההליך הסתיים בהסדר אליו הגיעו הצדדים ביום 24.5.22. ההסדר אושר וקיבל תוקף של פסק דין במועד האמור. במעמד ההסדר היתה נוכחת באולם בית המשפט גם האחות גב' ל'. בהסדר נקבע כי הזכויות במקרקעין יוותרו ע"ש י' וכי האם ה' תהיה בעלת זכות מגורים עד סוף חייה. נקבע כי זכות המגורים של האם פרסונלית ובלתי ניתנת להעברה. כמו כן נקבע כי תירשם הערת אזהרה לטובת ה' ולטובת שלושת האחיות – ב', ר' ו - ל', בדבר הימנעות מעשיית עסקה בדירה. ההסדר קוים ונרשמה הערת אזהרה כמוסכם. נקבע בהסכם כי תוקף ההערה 30 שנים או 120 שנים של האם, לפי המאוחר. עוד נקבע בהסדר כי הבת ק' תוכל להתגורר בדירה למשך חצי שנה וכי כשתעזוב תקבל מאת אחיה י' סך של 420,000 ₪. גם תנאי זה בהסדר קוים. האחות ק' עזבה המקום וקיבלה לידיה סך של 420,000 ₪.
8.כאמור, בפני בית המשפט שתי תביעות. י' עתר לפינוי של אחותו ל' מהבית. האם ה' עתרה לביטול המתנה. ברי כי יש ראשית לדון בתביעת האם לביטול המתנה. היה ותבוטל המתנה ויחזרו הזכויות וירשמו ע"ש האם, תידחה תביעתו של י' לסילוק ידה של ל' מהבית. היה ולא תבוטל המתנה, יש להורות על סילוק ידה של ל' מהבית.
9.האם ה' טוענת, בקצרה, כי לא ידעה כלל על מה חתמה בשנת 2020 (ביום בו חתמה על מסמכי העברת הזכויות אצל עו"ד ***). היא טוענת כי חשבה שהיא חותמת על צוואה ולא שיערה כי מדובר במסמכי העברת זכויותיה בבית לבן י'. האם טוענת כי הבת ק' החלה לבנות בגג הבית. היא ביקשה ממנה לחדול מכך אולם הבת ק' "עשתה לה את המוות". היא לא יכלה להתמודד עמה ועלה רעיון כי יוצגו בפני ק' מסמכים מהם עולה כי העבירה הזכויות בבית ע"ש י', וכך יוכל זה להתמודד עם רצונה של ק' לבנות. האם טוענת כי לא שיערה שהזכויות יועברו בפועל בלשכת רישום המקרקעין ובכל גוף רישומי אחר. היא טוענת כי י' הטעה אותה וניצל את חולשתה ומצוקתה. האם ה' טוענת כי הגישה תביעה לביטול המתנה (בשנת 2021) וכי לא ידעה ולא הבינה את מהות ההסכם מיום 24.5.22 (שאושר וקיבל תוקף של פסק דין). ההסכם נעשה מעל ראשה ומבלי שהבינה משמעותו. האם טוענת כי התנהגותו של י' כלפיה מחפירה וכי גם מנסיבות אלו יש להשיב המצב לקדמותו ולהעביר לידיה ועל שמה הזכויות בבית. האם מצביעה על מצב כלכלי, בריאותי וכללי קשה מאד כתוצאה מהסכסוך. האם לא הגישה תביעה נפרדת לפינויו של י'. יכול ואם תבוטל המתנה, היא תגיש תביעה כזו בעתיד.
10.י' טוען כי האם הבינה היטב מהות המסמכים עליהם חתמה. הוא טוען כי האם העדיפה אותו משום שסייע לה מאד, בשעה שיתר האחים התגוררו בחו"ל (והבת ק', היחידה שהיתה בארץ באותה עת, היתה מסוכסכת עמה), ועל כן בחרה לערוך צוואה בה הורישה לו מלוא הזכויות בדירה, ולאחר מכן להעביר לו הזכויות עוד בחייה. י' טוען כי ההליך דנן לביטול המתנה בא לעולם ביוזמתה של ל', לאחר שהוא הגיש הליך לסילוק ידה. י' טוען כי גושפנקא נוספת לגמירות דעתה של האם היא בהסכם ביום 24.5.22, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, לאחר שבית המשפט התרשם כי הצדדים מבינים היטב את תוכנו, בו ויתרה האם על תביעתה לביטול המתנה. י' טוען כי קיים השתק ואף היה נכון לסלק התובענה דנן על הסף.
11.לאחר ששמעתי הצדדים ועדיהם מצאתי לקבל התביעה לביטול המתנה, ובתוך כך לדחות התביעה שהגיש י' לסילוק ידה של ל' מהבית. יש לטעמי להורות על ביטול המתנה מכל אחד מטעמים שיפורטו להלן, ועל אחת כמה וכמה, ובבחינת אנלוגיה מהלכת החוטים השזורים שבדיני צוואות, עת בוחנים את כלל הנסיבות יחדיו.
12.טרם פירוט הטעמים מצאתי להקדים ולומר כי לאחר שמיעת הצדדים, לבית המשפט תחושה קשה, לשון המעטה, עם התנהלותם של 3 האחים שנמצאים בארץ - י', ל' ו - ק' עם האם. יוצא כי מלבד שתי האחיות שלא מתגוררות בארץ (וממילא פחות מעורבות), רומסים 3 ילדיה של האם את כבודה, מנהלים הליכים מעל ראשה, ודומה כי אין דרך אחרת לומר הדברים אולם הלכה למעשה קם ביניהם קונפליקט ירושה בעודה בחיים.
13.הכלל הוא כי כאשר מדובר בהסכם מתנה, שהוא הסכם חד צדדי, יש להקפיד הקפדה יתרה בבחינת גמירות הדעת של הנותן. הדברים מקבלים משנה תוקף עת מדובר באדם מבוגר ובמתנה במקרקעין שהיא כל רכושו של הנותן. מתן דירת המגורים מאת הורה מבוגר לאחד מילדיו, עת הדירה מהווה רכושו הבלעדי, אינו צעד רגיל ומכאן הצורך בהקפדה יתרה כאמור. אינטרס ההגנה על מקבל המתנה פחות מזה המתקיים בהסכם דו צדדי, וזאת מהטעם שמקבל המתנה לא נתן דבר.
טעות והטעייה -
14.אין חולק כי העילה וה"טריגר" הראשונים להעברת הזכויות בבית ע"ש י' באו לעולם משום רצונה של ק' לבנות על גג הבית, סירובה של האם וחוסר יכולה להתמודד עמה. כל הצדדים והעדים, לרבות י', העידו כי בין ק' לאם קמו ויכוח וקונפליקט של ממש בשל רצונה של ק' לבנות על גג הבית ואי הסכמתה של האם לכך. אף אין חולק בין הצדדים כי התנהלותה של ק' היתה בלתי ראויה, לשון המעטה. זו לחצה מאד על האם ו"עשתה לה את המוות". הצדדים העידו כי האם לא יכלה להתמודד עמה. ברם, במקום לסייע לאם, רקמו י' ו - ל' מעשה - להעביר הזכויות בבית ל - י', תוך הצגה בפני האם שההסכם לא כולל העברת זכויות בפועל ופעולה זו תביא להתמודדות טובה יותר של י' מול אחותו ק'. וכאן ישאל השואל מדוע ש - ל' תסכים להעברת הזכויות ע"ש י' בלבד? והמענה לכך ברור וניתן ע"י הצדדים ועדיהם. בין י' ל - ל' היו אז יחסי אמון מיוחדים ועמוקים. באותה עת לא קם כל סכסוך ביניהם. אין לי אלא לקבוע, כפי שהשמיעה הבת ל' בעדותה, כי אלו ניסו לקבל מאת האם הזכויות, תוך ניסיון לדחוק את ק' ואת שתי האחיות המתגוררות בחו"ל. אני נותן אמון בגרסת האם ו - ל' כי האם לא הבינה כי מעבירה הזכויות ע"ש י'. ל' ו - י' שכנעו אותה, תוך ניצול של ממש את חולשתה, מצוקתה ואי הבנתה, כי נעשית פעולה משפטית כלשהי שתמנע מ - ק' לבנות על גג הבית. גמירת דעתה של האם היתה לוקה בחסר, לשון המעטה. היא נדחקה אל הקיר ובצר לה חתמה על מסמכי ההעברה מבלי להבין היטב תוצאתם ומתוך מחשבה כי מדובר בפעולה משפטית אחרת שתסייע לה בהתמודדות מול רצונה של ק' לבנות על הגג. איני נותן אמון בגרסתו של י' כי האם העדיפה אותו ועל כן ביקשה להעביר לו הזכויות בעודה בחיים. עיון בציר הזמן ובמסמכים השונים עליהם חתמו הצדדים מלמד היטב כי האם לא היתה אלא מריונטה שנשלטה באופן מלא ומובהק ע"י ל' ו - י'. כך למשל י' מציג צוואה משנת 2019, שנה קודם לחתימה על תצהירי המתנה, בה הורישה לו האם את הדירה. מכך הוא למד כי ממילא הזכויות בדירה היו אמורות לעבור על שמו ומכאן אמיתות תצהירי המתנה. ברם, קיימת צוואה שלו עצמו ממועד קרוב, שנעשתה אצל אותו עו"ד (עו"ד ***), בה הוריש את כל רכושו ל - ל'. אין לי אלא לקבל את גרסתה של ל' כי גם הצוואות לא היו אלא פרי רצונותיהם האישיים שלה ושל י' ולא רצונה החופשי של האם. ל' העידה כי האם העדיפה אותה וביקשה לערוך צוואה בה מורישה לה הדירה, אולם היא שכנעה את האם לערוך צוואה בה מורישה הדירה ל - י', תוך ש - י' עורך באותה עת צוואה בה מוריש לה הדירה. לטענתה עשתה כן ע"מ שהאחיות לא יקנאו בה והזעם יעבור ל - י', שחזק ממנה. אני נותן אמון בדברים אלו. התנהלות הצדדים מוזרה, לשון המעטה, אולם המכנה המשותף בה הוא אחד וברור - ל' ו - י' עשו באם המבוגרת, המוחלשת והשרויה במצוקה כבתוך שלהם, תוך שזו אינה מבינה כלל מעשיה ומוטעית על ידם. ראוי לומר בהקשר זה כי י' עצמו העיד בבית המשפט כי "האם הפכפכה" ועושה מה שאומרים לה. הוא אמר הדברים כדי לבסס טענתו שהתביעה דנן היא פרי יוזמתה של ל'. אני מאמין לו. ברם, כשם שתביעה זו היא פרי יוזמתה של ל', התרשמתי כי גם העברת הזכויות בדירה על שמו הוא פרי יוזמתו שלו, תוך ניצול חולשתה ומצוקתה של האם, כש - ל' עצמה בסוד העניינים והיוזמה, ומתוך כוונה שלאחר מכן תקבל ממנו חלק מהזכויות. בתוך כך איני מקבל גרסתו של י' כי טעם נוסף להעברת הזכויות על שמו הוא משום החובות שרבצו על הבית. הדברים נאמרו מן הפה אל החוץ. ככל שהיו חובות, ניתן היה לשלמם, והפעולה של העברת הזכויות בבית לאחר לא פותרת אותם. ראוי לומר כי י' העיד כי לאחר ההסכם משנת 2022 ביקשה ממנו ל' להעביר לה מחצית הזכויות. אני מאמין בגרסתו הנ"ל. ממועד זה החל הקונפליקט בין י' ו - ל' ומכאן יתר ההליכים והדברים.
טרם נעילת פרק זה ראוי לומר כי עו"ד ***, שבפניו נחתמו תצהירי העברת הזכויות, העיד בבית המשפט. הוא חזר ואמר כי כוונת הצדדים היתה כי י' ייתן בעתיד לאחיותיו עבור חלקן בדירה. גם הוא הדגיש כי מטרת העברת הזכויות היתה למנוע מ - ק' בנייה על הגג. עו"ד *** העיד במפורש כי היה ברור כי חרף העברת הזכויות יעביר י' פיצוי לאחיותיו. כמו כן הוסכם לטענתו כי לאם תהיה זכות מגורים בדירה עד 120. כל הדברים האמורים לא נרשמו. גם נתונים אלו מחזקים דעתי כי הדברים נעשו בחופזה, מבלי שהוסבר לאם מהות המסמכים עליהם היא חותמת, מבלי שנרשמו כלל ההסכמות וללא כל גמירות דעת מצד האם. עו"ד *** העיד כי האם פנתה אליו לאחר החתימה וטענה כי לא הסכימה להעברת הזכויות בפועל. ראוי לומר עוד כי כשנשאל עו"ד *** האם יתכן כי לא ביקשו אותו להעביר הזכויות בפועל אלא רק לחתום על תצהירי העברה, כדי להציגם בפני ק' ולמנוע הבנייה, הוא לא פסל הדברים על הסף אלא חזר ואמר כי מטרת העברת הזכויות היתה למנוע הבנייה מ - ק', כי התרשם שהאם לא הבינה עד תום כלל הדברים וכי בפועל גם העביר הזכויות בגופי הרישום הרלוונטים (רמ"י ולשכת רישום המקרקעין), תוך ש - י' הוא הרוח החיה בכך.
15.הטעיית האם ה' אינה רק במועד העברת הזכויות אצל עו"ד *** בשנת 2020 כי אם גם בהליך משנת 2022 ובהסכם מיום 24.5.22. לא נעלם מעיני כי ההסכם אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. הצדדים הצהירו כי הבינו תוכנו. ברם, אני נותן אמון בגרסת האם כי לא הבינה הדברים חרף הצהרתה. מצאתי לקבוע כי האם היתה נתונה ללחצים מצד ילדיה ועשתה כדבריהם. עיון בהסכם מלמד כי 3 האחים - י', ל' ו - ק' מעורבים בו באופן ישיר וברור, וזאת על אף שהליך ביטול המתנה היה בין האם ה' לבן י' בלבד. הבת ל' היתה באולם בית המשפט. אני נותן אמון מלא בגרסתה כי שכנעה האם להסכים והציגה בפניה מצגים שקריים. עו"ד ***, שייצג את י', העיד כי ל' היתה הרוח החיה בהסכם מטעמה של האם. אף הוא התפלא כיצד הסכימה האם לוותר על ההליך. ויודגש - ל' למעשה מודה כי רימתה את האם ושכנעה אותה לוותר על ההליך (וכדבריה: "ערבבתי את אמא") ואני מאמין לה. לא זו בלבד, מי שאינו צד להליך - האחות ק' - קיבלה באמצעות ההסדר (שהיה כאמור במסגרת תביעה האם לביטול מתנה) סכום נכבד של 420,000 ₪. גם נתונים אלו מלמדים אותי כי כאמור, אין מדובר אלא באם חלשה, מוחלשת ובמצוקה, שרק מבקשת שקט בגילה המבוגר, ילדיה מנצלים אותה והיא עושה כדבריהם, ללא הבנה מלאה וללא גמירות דעת. גם כאן ניתן לתמוה מדוע יזמו ל' ו - י' הסדר כאמור - שכן בהסדר מקבלת ק' את חלקה בבית. וגם כאן התשובה ברורה וניתנה בעדות. ל' דחפה האם להסדר מתוך אמון מלא ב - י', שיעביר לה לאחר מכן חלק מהזכויות. ההסדר אינו אלא ניסיון של שניהם לפתור הבעיה עם ק' "הבעייתית" ולהדיר את שתי האחיות (שפחות מעורבות) שמתגוררות בחו"ל מדירת האם. כאמור, בדיון העיד גם עו"ד ***. הוא ייצג את י' בתביעה שהגישה האם נגדו. הוא העיד כי התרשם שהאם הסכימה לותר על ההליך מתוך לחצים שהפעילו עליה.
טרם נעילת פרק זה חשוב גם לומר גם כי תוכנו של ההסכם משנת 2022 תמוה במקצת. כך למשל לא ברור מדוע הוסכם על רישום הערת אזהרה לטובת 3 אחים. כך גם לא ברור מדוע נקבע 30 שנים. הדבר מלמד לטעמי על חופזה, אי תשומת לב, מעורבות כלל הילדים והיעדר גמירות דעת של ממש מצד האם.
16.חיזוק נוסף לכל האמור לעיל אני מוצא בתשלום סך של 420,000 ₪ לבת ק'. אין חולק כיצד בא לעולם השיעור האמור. לבית המגורים הוזמן שמאי מקרקעין. זה שם את שוויו של הבית בסך של כ - 2.1 מיליון ₪. מהטעם שמדובר ב - 5 ילדים, השיעור ששולם ל - ק', בסך של 420,000 ₪, הוא חמישית משווי הבית. כאן המקום להזכיר כי הסכום האמור שולם ע"י י' בסיועה של ל'. אין מדובר אלא בפעולות קדם ירושה בעיזבונה של האם, בעודה בחיים, ע"מ ל'היפטר' מק' ולנסות ולדחוק את שתי האחיות שמתגוררות בחו"ל. לאחר ההסדר האמור ביקשה ל' מי' שיעביר על שמה מחצית מהזכויות והחל דין ודברים בקשר למיקום המגורים של כל אחד מהם ברחבי הבית. אז החל קונפליקט של ממש בין שני האחים שאך לפני זמן קצר עשו יד אחת ע"מ לרמות את אמם ואחיותיהם (ומכאן דבריה של ל' כי תחילה חשבה ש - ק' היא הבעיה ועתה רואה שגם י' הוא בעיה). איני פוסל כי אלמלא נולד הסכסוך בין י' ל - ל', לא היו מוגשים שני ההליכים דנן. יכול כי האם המוחלשת לא היתה יוזמת הליך נוסף לביטול המתנה. כל האמת צפה אפוא ויצאה לאור רק עם פרוץ הסכסוך בין השותפים לדבר ההטעיה.
17.בהינתן הטעות וההטעיה של האם, ובנסיבות בהן ברור כי אם היתה האם ה' יודעת כי מדובר בהעברת זכויות קבועה וסופית, שלא ניתן לחזור ממנה, וכי אין מדובר במסמכים שנועדו להתמודד עם הבנייה אותה ביקשה ק' לבצע, היא לא היתה חותמת על תצהירי המתנה, ברי כי דין ההסכמים משנת 2020 ו - 2022 ביטול. בשנת 2020 חשבה האם מחשבה בלתי מציאותית ובלתי נכונה, כי הפעולה שנעשית נועדה למנוע מ - ק' בנייה על הגג והתקשרה בהסכם מטעם זה בלבד. י' ידע היטב כי זו מחשבתה של האם וכי אלמלא מחשבה זו היא לא תחתום על ההסכם. י' עצמו הביא אותה לכדי המחשבה האמורה. כך הם פני הדברים גם בהסכם משנת 2022. ל' ו - י' הציגו בפני האם מצגים שונים ובלתי נכונים, בעטים היא הסכימה לוותר על הליך ביטול המתנה, ומבלי שהבינה כי הזכויות בבית נותרות ע"ש י'. הטעות וההטעיה של האם היא הן במצב העובדתי והן במצב המשפטי.
עושק -
18.דין חוזה המתנה ביטול גם מחמת עושק. אין מדובר אלא בניצול בוטה של חולשתה ומצוקתה של האם, ובין היתר בשל התמודדותה עם מעשיה הקשים של ק'. במקום לסייע לה מול ק', החלו ל' ו - י' לרקום פעולות ע"מ ליטול ממנה רכושה. כאן המקום לציין כי התרשמתי שהיה ברור לכל כי תינתן לאם זכות מגורים עד 120 בבית. איש מהצדדים לא העלה על דעתו לסלק ידה משם. גם כיום לא חושב איש מהם לפנות האם מהבית. ההתנהלות הבלתי ראויה לא הגיעה, למרבית המזל, לשלב רע זה. ברם, בשל החופזה בביצוע הפעולות וניצול האם עד תום, אף לא נרשמה בהסכם משנת 2020 זכות לרישום הערה לטובתה בדבר זכות מגורים עד 120 שנים. הערה כאמור נרשמה רק בהסכם משנת 2022. מדובר אפוא בהסכם קיצוני, לרעת האם ועם תנאים גרועים, ומכאן כי מתקיימים כלל התנאים לעילת העושק - התקשרת בחוזה עם תנאים גרועים ובלתי סבירים, תוך ניצול חולשה ומצוקה.
טרם נעילת פרק זה חשוב לחזור ולשאול - מה לה לאם להעביר עוד בחייה את בית מגוריה, שהוא כל רכושה, לאחד הילדים. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה - ככל שהורה מעדיף אחד מילדיו, הדעת נותנת כי יעביר הרכוש בצוואה לאחר פטירתו. יש להתייחס בחשדנות רבה להעברה כאמור עוד החיים. לא מצאתי בנסיבות כאן כל טעם של ממש להעברה, מלבד, כאמור, הטעיה, טעות, עושק והיעדר גמירות דעת.
עסקאות בירושה עתידית -
19.דין ההסכמים להתבטל אף בהיותם מעין עסקאות בירושה עתידית, בניגוד לסע' 8 לחוק הירושה. הצדדים העידו כי היתה כוונה לפצות האחים לאחר 120 שנים של האם. עו"ד *** העיד כי י' עצמו הודיע לו כי בכוונתו ליתן לאחיותיו את חלקיהן בעתיד. מכאן כי מדובר בעסקה בירושה עתידית שהצדדים סברו שיקבלו מהאם, עוד בחייה, וגם מטעם זה דין ההסכמים בטלות.
התנהלות מחפירה של י' -
20.עסקת המתנה הסתיימה ברישום אולם נקבע כי בנסיבות מסוימות ניתן להורות על ביטול מתנה בשל התנהגות מחפירה גם אם הושלמה ברישום, וזאת מכח דיני תום הלב, הגינות, צדק ודיני החוזים הכלליים, ולראות את הסכם המתנה ככולל תנאי מפסיק מכללא, המחייב כיבוד אם, וכשזה מפסיק להתקיים ניתן לבטל המתנה (וראו למשל תמ"ש 14220-12-13 מיום 2.2.25).
ממה שנשמע היחסים בין האם ל - י' אינם טובים, לשון המעטה. כך למשל הקים י' קיר בבית וחילק אותו לשתי יחידות דיור. הוא גר ביחידת הדיור הגדולה והמוארת, בעוד שאמו, אחותו ל' ובנה מצטופפים ביחידת הדיור הקטנה והחשוכה יותר. אני נותן אמון מלא בדברי האם כי היא סובלת מאד מהתנהגותו. ארון החשמל של הבית נמצא בחלק בו מתגורר י'. נטען כי מדי פעם הוא מוריד ה'שלטר' ומביא לחשכה ביחידת הדיור של האם. גם אם החשמל מופסק שלא בשל פעולה של י' (מזג אויר סוער וכו'), על האם להתחנן בפניו שירים ה'שלטר'. לאחר שמיעה ישירה וארוכה של הצדדים, לא ניתן היה שלא לראות ולחוש את מצוקתה הרבה של האם. בית המשפט גם שמע הקלטות של שיחות בין האם לבנה. האופן בו הוא פונה אליה רחוק מכיבוד אם כרחוק מזרח ממערב. ההליכים של צווי ההגנה אף הם מדברים בעד עצמם. גם אחותה של האם ה' (גב' אורטל דביר) העידה בבית המשפט על היחסים הקשים בין האם ל - י'. אני נותן אמון מלא בדבריה. מכאן כי התנהגותו של י' מגיעה לכדי התנהגות מחפירה וגם מטעם זה דין המתנה להתבטל.
סוף דבר -
21.די לטעמי בכל אחת מהעילות שפורטו לעיל כדי להביא לביטול המתנה שהעניקה האם לבנה. על אחת כמה וכמה שילוב של כלל הנסיבות. כאמור, התרשמתי כי האם אינה אלא עושה דבר ילדיה. הדברים נכונים לצערי גם לעת הזו. הילדים יודעים זאת היטב ומנצלים בבוטות חולשתה, גילה המבוגר, רפיונה ומצוקותיה. האם מעדה וכמעט איבדה הכרתה תוך כדי עדות באולם בית המשפט. איני סבור כי מדובר בהצגה. היא סובלת סבל של ממש. אין לאפשר האמור. בפני האם הוצגו מצגי שוא. היא לא גמרה דעתה להעביר זכויות. כל שביקשה היה שקט לעצמה והפסקת המריבות בין ילדיה ובינה. היא סובלת מילדיה סבל של ממש. כל אחד מהם, בתורו, עושה בה מעשים שלא יעשו. הם מנהלים על גבה הליכי ירושה בעודה בחיים. מכל האמור לעיל מצאתי להורות על ביטול העברת הזכויות ורישום הזכויות חזרה ע"ש האם.
מצאתי להורות למזכירות להעביר פסק דין זה למחלקת הרווחה (סיוע לקשישים) בעיריית ***, ע"מ שזו תיבחן האפשרויות לסייע לאם במצוקותיה.
בנסיבות אלו תביעתו של י' לסילוק ידה של ל' נדחית בזאת. יכול והדבר הנכון ביותר עבור האם בנסיבות שפורטו הוא כי איש מילדיה לא יתגורר עמה. יחד עם זאת, בהינתן שהזכויות בבית הן של האם, וזו מביעה רצון להמשך מגוריה של ל', דין התביעה דחיה.
בתביעת האם לביטול המתנה היא עתרה כסעדי ביניים להורות ל - י' להוריד הקיר שבנה בבית. כמו כן עתרה להורות על סילוק ידו משם. לא נעתרתי לבקשות. לא מצאתי להיעתר להן גם עתה. מדובר בסעדים להם נדרש הליך נפרד כדין. הדעת נותנת כי האם תשקול הדברים היטב טרם הגשת הליכים נוספים.
עם קבלת תביעת האם היה ראוי לחייב את י' בהוצאות משפט. היה ראוי לחייב גם את ל' בהוצאות משפט, בשל התנהלותה כפי שפורט לעיל ועל אף שזכתה בהליך. ספק אם האם תגבה ההוצאות שיפסקו לה, במיוחד מהבת ל'.
בנסיבות אלו, וע"מ לאפשר לצדדים ניסיון חזרה לשגרה מסוימת של מגורים יחדיו בבית שהזכויות בו ע"ש האם, תוך כיבוד הדדי, אין צו להוצאות.
ההליכים ייסגרו.
ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ה, 31 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
