|
|
תאריך פרסום : 23/05/2023
|  גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה
|
7807-03-21
16/05/2023
|
בפני השופטת:
שירלי שי
|
| - נגד - |
תובע:
פלוני
עו"ד גיא זיו
|
נתבעת:
פלונית
|
| פסק דין |
- בפניי תביעת האב לאחריות הורית משותפת של בתם המשותפת של הצדדים – ע', קטינה כבת 8.5 שנים (להלן: "הקטינה") וחלוקת זמנים שוויונית.
- במסגרת פסק דין זה תוכרע שאלת האחריות ההורית ויקבעו זמני השהות של כל אחד מהצדדים עם הקטינה.
- במסגרת הדיון שהתקיים ביום 23.3.23, דיון שנקבע לשם חקירת העו"ס, ולבקשת הנתבעת, נקבע כי הצדדים יגישו סיכומיהם ולאחר מכן יינתן פסק דין.
- ההליך בענייננו נפתח לפני למעלה משנתיים, כאשר קודם לכן, ניהלו הצדדים הליך י"ס במשך כחודשיים, במסגרתו נפגשו ביחידת הסיוע, מבלי להגיע להסכמות.
- כבר בפתח הדברים יצוין כי ניהול הליך בעניינה של קטינה, שהינה בת 8.5 שנים בלבד, אשר בפועל חולקת זמני שהות עם שני הוריה, במשך למעלה משנתיים, פוגע בטובתה של הקטינה. לצערו של בית המשפט, במקרה דנן, להתנהלות האם משקל לא מבוטל בהתארכות ההליך, כפי שיפורט בהמשך פסק הדין.
- עם כל הרצון לאפשר לבעל דין למצות את זכויותיו המשפטיות, יש לשים על לשון המאזניים גם, ואף בעיקר, את טובתה של הקטינה. במקרה דנן, עולה כי התעקשות האם להמשיך את ההליך עוד ועוד, תחת להגיע להסכמות, כאשר בפועל הצדדים מתנהלים על פי הסדר שמיטיב עם הקטינה, כך על פי הגורמים המקצועיים, ומזה למעלה משנה (עפ"י עמדת האפוט' לדין מיום 23.3.23 זמני השהות מתקיימים בהתאם להמלצות של התסקיר אשר אומצו ע"י ביהמ"ש ביום 23.5.22), מטה את הכף לסיים את ההליך ומיד.
- הצדדים נישאו במהלך שנת 2008.
- מנישואי הצדדים נולדה הקטינה – ילידת 12.12.2014 – כבת 9.5 שנים נכון למתן פסק דין זה.
- במהלך 9/2019 הצדדם נפרדו.
- האב עזב את דירת המגורים בה התגוררו הצדדים יחדיו עם הקטינה.
- כבר בכתב התביעה טען האב כי האם אינה מאפשרת קשר תקין בינו לבין הקטינה.
- לטענת האב מדובר באם שתלטנית, חסרת חמלה אשר אינה מחוברת למציאות ובעיקר לא "משחררת" את הקטינה ואינה מוכנה "לחלוק" עימו את הקטינה.
- יתר על כן, טוען האב, כי גם כאשר מאפשרת האם לקטינה לשהות עימו, היא נותנת לה הנחיות שלא להישאר ללון בביתו, מעמידה את הקטינה בלחץ וגורמת לה לבחור, עד אשר הקטינה אמרה לו "אבא כואב לי בלב".
- לטענת האב האם אף איימה עליו כי במידה ושירותי הרווחה יפנו אליה, היא תעזוב את הארץ, ותיקח עימה את הקטינה.
- האם שכחה את טובת הקטינה, כך לטענת האב, ואת זכותו למימוש הורותו.
- לאור האמור, הגיש האב את התביעה נשוא הליך זה בה עתר להורות על חלוקת זמני שהות שוויונים באופן שהילדה תשהה אצל כל אחד מהצדדים פעמיים בשבוע בימים קבועים, ובכל סופ"ש שני מתחלף, וכך גם ביום נוסף, באמצע שבוע, מתחלף, שבוע שבוע, וקביעת אחריות הורית בידו, ולכל הפחות אחריות הורית משותפת.
- האם טענה כי מעולם לא מנעה את הקשר בין האב לקטינה ולראיה בפועל מתקיים קשר מצוין ביניהם.
- לחיזוק טענה זו הפנתה האם לתגובתה לבקשת האב למינוי פקידת סעד, במסגרתה הציעה הצעות לחלוקת זמני שהות, וכך גם לעובדה שמסיעה את הקטינה לבית האב אף מעבר לזמני השהות עליהם הסכימו הצדדים ביניהם.
- לשיטתה של האם, האב עזב את הבית מבלי לתאם זאת עימה ומבלי לערוך לקטינה שיחה משותפת, צעד אשר עורר אצל הקטינה חרדת נטישה.
- לטענה כי אינה מחוברת למציאות, השיבה האם כי האב הוא זה שאינו קשור למציאות כלל וכלל.
- האם הכחישה את טענות האב לפיהן מנחה את הקטינה שלא להישאר ללון עימו, אולם יחד עם זאת מודה כי מתקשרת אל הקטינה מספר פעמים בעת שהיא שוהה עימו ולטענתה, לו היה האב מקדים את המעשה למחשבה, קרי היה מכין את הקטינה טרם עזיבתו, לא היו נגרמים לקטינה כאבי לב.
- לטענת האב כאילו האם הודיעה לו שתעזוב את הארץ, הבהירה האם כי המציאות הינה שהיא בארץ, וכך גם כל משפחתה הגרעינית.
- האם הציעה בכתב הגנתה הצעה לחלוקת זמנים באופן שמידי יום הקטינה תשהה עימה בצהריים, עת האב עובד, תאכל איתה ארוחת צהריים חמה, תנוח צהריים, והאב יאסוף אותה למס' שעות אחה"צ. מתוך גמישות, כך לדברי האם, היא מסכימה אף ל- 3 פעמים בשבוע אולם ללא לינה.
- בתום כתב ההגנה עותרת האם לקבוע כי האחריות ההורית תהיה בידה, ולא יקבעו זמני שהות עם לינה.
- מעורבות גורמים מקצועיים בהליך:
- בשל טענותיהם הקוטביות של הצדדים, בית המשפט הזמין תסקיר, ובמקביל מונתה אפוט' לדין לקטינה.
מתוך עמדת האפוטרופסא לדין אשר הוגשה לבית המשפט ביום 29.9.2021
- האפוטרופא לדין הגישה לבית המשפט דוח מפורט אודות הקטינה, לאחר שפגשה את כל אחד מההורים בביתו, וכך גם את הקטינה.
- יש לציין כי האם הגישה בקשה לביטול מינוי האפוט' לדין, בקשה שנדחתה ביום 9.2021, וכך גם חשוב להדגיש כי לגבי הפגישה של האפוט' לדין עם הקטינה, זו התאפשרה רק לאחר מתן החלטה שיפוטית, נוכח התנגדותה של האם.
- וכך כתבה האפוטו' לדין: "יצוין כי בניגוד לכל תיק אחר בו משמשת הח"מ כאפוטרופא לדין, בתיק זה היה קושי לפגוש את הקטינה בשל התנגדות אמה. בסופו של דבר נפגשה הח"מ עם ע' אחרי החלטה מפורשת של בית המשפט".
- מדוח האפוט' לדין עולה כי לאם טענות רבות אודות התנהלותו של האב, בעבר ובהווה.
- על פניו נראה כי מירב טענותיה של האם, מבוססות על תפיסת עולם שונה, דפוסי התנהגות אחרים או תגובות שונות. כך למשל, תגובת האב לגבי כינוי לא מכובד, לו "זכתה" הקטינה מחבר לגן "מלכת הזבל", זעזע את האם, אשר סברה כי ראוי היה ליתן לכך התייחסות משמעותית יותר מצד האב. האם פירטה דוגמאות נוספות של פערים בתפיסות העולם, והבנה שונה של סיטואציות ואף הבהירה כי לשיטתה בעובדה שהאב אומר לקטינה שאין לו כסף, הוא מתעלל בה, בכך שגורם לה חרדה קיומית. עוד הוסיפה האם כי גם כאשר האב נותן ליגיטמציה להתנהגות לא יפה של ילדים אחרים כלפי הקטינה ומבין את הצד האחר, זו התעללות.
- יחד עם זאת, לגבי חלוקת הזמנים, מציינת האופוט' לדין כי מחד טוענת האם כי היא מוכנה שהקטינה תלון אצל האב, אולם מאידך מסכמת כי הילדה צריכה להיות עם האב רק פעמיים בשבוע ולא יותר.
- האפוט' לדין ציינה כי אין כל מניעה לחלוקת זמנים שוויונית, ואין כל נימוק להגביל את זמני שהייתו של האב עם הקטינה.
- משניסתה האם להציג כי מדובר ברצונה ובהחלטתה של הקטינה, הבהירה האפוט' לדין כי מדובר אך לכאורה ברצונה של הקטינה, כאשר האם היא זו שפועלת מאחורי הקלעים וקובעת עבורה. האפוט' לדין אף ציינה כי מצב זה עלול לגרום לקטינה לאבד את הביטחון באביה ובסמכותו ההורית. עוד ציינה האופו' לדין כי האם אינה מסוגלת לעשות הפרדה בין הסכסוך הזוגי להורות ההדדית.
- בסופה של העמדה, האפוט' לדין המליצה שהצדדים יפנו בדחיפות להדרכה הורית ולגבי חלוקת זמני שהות, המליצה כי אלה יהיו שוויונים, באופן שהקטינה תשהה עם האב, כדלהלן:
- פעמיים בשבוע בימים קבועים.
- יום נוסף מתחלף פעם בשבועיים.
- ובכל סופ"ש שני משישי עד ראשון בבוקר.
מתוך התסקיר אשר הוגש לבי המשפט ביום 9.1.2022
- בתסקיר מצוין כי הקטינה מצויה בקשר טוב עם כל אחד מהוריה. כי היא רואה את כל אחד מהוריה כדמות מרכזית של חייה.
- עוד מודגש בתסקיר כי הקטינה אוהבת לשהות בבית כל אחד מהוריה, ומרגישה נח בסביבתו, ובכל בית יש לה חדר מסודר ומקום נח לגדול בו.
- גם מהתסקיר עולה, כפי שעולה מדיווח האפוט' לדין, כי האם מאפשרת לקטינה לבחור מתי להוסיף עוד יום בשבוע אצל אביה, ומתי ללון אצלו, כאשר גם העו"ס בדומה לאפוט', הבהירה לאם כי החלטה זו אינה צריכה להתקבל על ידי הקטינה, וזו בסמכות ההורית של הצדדים, אולם נראה כי האם סבורה אחרת.
- בעת עריכת התסקיר המחלוקת הגדולה בין הצדדים היתה על עתירת האב להוסיף יום נוסף, באמצע שבוע (תוספת ל- 2 הימים באמצע השבוע בו שוהה הקטינה עימו), יום מתחלף, לסירוגין אצל כל אחד מההורים, על מנת שהחלוקה בין הצדדים תהיה שוויונית.
- העו"ס בתסקיר העלתה 2 חלופות, האחת רחבה יותר – אשר כוללת את היום המתחלף, והשניה מצומצמת יותר, ללא יום מתחלף.
- האב מעוניין בחלופה הראשונה, הרחבה יותר, ואילו האם מתנגדת לה.
- בסופו של יום וחרף החשש שהעלתה העו"ס כי החלופה המצומצמת עלולה לחזק את המאבק הסמוי בין ההורים לגבי הורות דומיננטית, היא המליצה על חלופה זו, בין היתר, על מנת לייצר יותר יציבות לקטינה, בלי יום מתחלף.
- ביום 7.3.2022 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להמלצות התסקיר.
- מאז החלטת בית המשפט מיום 7.3.2022, אשר כאמור נתנה תוקף של החלטה להמלצות התסקיר, מתקיימת חלוקת זמני שהות קבועה.
- ביום 15.3.2022 הגיש האב הודעה לבית המשפט בה ציין כי חרף רצונו לחלוקה שוויונית מדוייקת, הוא מסכים להמלצות התסקיר, תוך מתן סמכויות לעו"ס לשינוי ועדכון זמני שהות, ועותר לסגירת ההליך.
- האם מצידה התנגדה למתן סמכויות לעו"ס, עמדה על הגשת שאלות הבהרה לעו"ס וחקירתה על התסקיר.
- ביום 19.6.2022 הגישה האם שאלות הבהרה לעו"ס ותשובותיה של העו"ס, לשאלות ההבהרה, הוגשו לבית המשפט ביום 9.8.2022.
- בשל עמידתה של האם על חקירת העו"ס נקבע דיון חקירות.
- האפוט' לדין עתרה לפטור אותה מהתייצבות לדיון ועל פי החלטת בית המשפט הגישה עמדתה המשלימה, בה ציינה כי נפגשה עם הקטינה לפני מספר חודשים. הקטינה סיפרה לה מתי היא עם אמא ומתי היא עם אבא ונראתה מאוד נינוחה בסדר יומה. האפוט' לדין סיכמה כי תומכת בהמלצות התסקיר הן נוכח הצורך ביציבות בחייה של הקטינה והן לאור העובדה שזמני השהות מתנהלים כמעט שנה ללא טענות של מי מהצדדים לבית המשפט, לעו"ס ו/או אליה.
- ביום 23.3.2023 התקיים דיון, במעמד הצדדים, בו נחקרה העו"ס.
- עוד בטרם חקירת העו"ס, ניסה בית המשפט להסביר לאם, כי משכל הגורמים המעורבים בתיק ממליצים על הותרת זמני השהות כפי שהם, ומשאלה מתקיימים בפועל מזה זמן לא מבוטל, ובמיוחד כאשר מצבה של הקטינה משביע רצון, כך מדווח על ידי העו"ס, האפוט' לדין, ואף על ידי מסגרות החינוך, מירב הסיכויים כי בית המשפט יאמץ את ההמלצות.
- עוד ובמקביל, לאחר שבית המשפט שמע את האם ארוכות, בדיון שהתקיים בהסכמתה מחוץ לפרוטוקול, ניסה בית המשפט להסביר לאם כי טובתה של הקטינה שההליכים יסתיימו ושתהא לקטינה יציבות וקביעות, והאם מצידה עמדה על חקירת העו"ס.
- כבר עתה יצוין ויודגש כי חקירת העו"ס על ידי האם היתה לא עניינית, מסורבלת, מפוזרת ובעיקר לא מקדמת, ובוודאי לא כזו שיש בה כדי לסטות מהמלצותיה.
- האם בחרה לשאול את העו"ס שאלות רבות שאין עניינן במחלוקת שבין הצדדים, ובוודאי לא כאלה שיסייעו לבית המשפט להכריע בשאלת חלוקת זמני השהות של הקטינה עם כל אחד מהוריה.
- כך גם המשיכה האם, באותה המתכונת, של הצגת שאלות שאינן קשורות לשאלה שבמחלוקת, אף כאשר בית המשפט התרה בפניה כי הזמן שהוקצב לחקירה עומד להסתיים. גם תוספת הזמן שניתנה לאם לשאלות נוספות, נותבו על ידה לענייניים כספיים שאין בהם כדי להוסיף או להוריד, מיכולתו ההורית של כל אחד מהצדדים לדאוג לטובתה של הקטינה.
- כך לדוגמא שאלה האם את העו"ס "ש. האם את מאמינה שאני מעריכה את xxx על זה שהוא בחר להמתין שנחזור מהבריתה בכדי לארוז את בגדיו" (ראו:פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 5 שורות 15-16).
- ובהמשך "ש. מפנה לשאלה 15, מה את חושבת על זה שהאב הודיע לחב' האשראי במרמה. אמרת שזו סיטואציה לא נעימה בהחלט. האב עומד על גרסתו שלא התכוון לגרום עוול. את חושבת שלילדה נגרם עוול מהסיטואציה הזו?" (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 5 שורות 26-28).
- כך גם שבה ושאלה על נושאים כלכליים כמו: "ש. את יודעת שכרטיס האשראי זו הדרך היחידה שלי להתפרנס. אנחנו נשואים עדיין. לשלול מאמא שלא עבדה 5 שנים ואין לה שום מקור פרנסה אחר לשלול ממנה כרטיס אשראי ולבטל אותו" (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 6 שורות 1-2), ובהמשך "ש. את יודעת שמדובר באלימות כלכלית" (שורה 7).
- וגם לאחר ש"בית משפט מבקש מהנתבעת להתרכז בשאלות הקשורות לתסקיר" – בחרה האם להמשיך באותו הכיוון ושאלה "ש. את רושמת שהנושא הכלכלי הוא לא לפתחך אז למה ניגשת לאבא לשאול אותו למה הוא ביטל את כרטיס האשראי?" (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 6 שורות 11-12).
- ושוב, לאחר הערה נוספת של בית המשפט, לפיה "בית המשפט מבהיר לנתבעת כי הזמן חלף ולשאלתו כמה שאלות עוד יש לה, היא משיבה "יש לי עוד הרבה", חוזר ומבהיר בית המשפט לאם כי עליה לרכז את שאלותיה ולפנים משורת הדין יינתנו לה עוד 10 דקות לחקירה, בוחרת האם לשאול את השאלה הבאה: "ש. בנוגע לאיסוף מידע אמרת שאתם מביאים את המידע הרלוונטי בלבד להמלצות. אמרתי לך שעברתי קורס להוראה מתקנת לתת לבת שלי כלים שהיו לה קשיים. למה בחרת לייחס את העובדה הזו לפוטנציאל השתכרות עתידי, שבפועל הפאן הכלכלי לא מעסיק אותך? (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 6 שורות 21-23).
- ובהמשך: "ש. את רושמת אך ורק מה שרלוונטי לתסקיר. אם זה לא רלוונטי לתסקיר האם שעשתה את הקורס הזה לסייע לבת שלה למה זה לא רלוונטי לתסקיר שיש לי הקישורים האלה. ש. את חושבת שעשיתי קורס הוראה מתקנת כדי להיחשב אמא טובה יותר?" (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 6 שורות 27-28).
- ואם לא די בכך, גם רגע לפני סיום בחרה האם לשאול את העו"ס שאלה לגבי הליך תיאום הורי (שהוגדר על ידי האם בשאלתה "הליך גישור") בניסיון להוכיח את העו"ס כאילו חרגה מתפקידה, כדלהלן: "ש. באיסוף מידע רשמת שלצורך הכנת התסקיר נאסף מידע מכל גורם.... מקריאה. בשאלה 6 שאלתי אותך איזה מידע קיבלת מגברת אורנה גילבאום. ענית לי בתשובתך, מצטטת. האם החוק גובר על סודיות של הליך גישור? החוק שהצגת, אני חיפשתי ולא מצאתי" (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 7 שורות 6-8).
- לענין זה ובשל חשיבות התשובה, חרף העובדה שב"כ האב התנגד לשאלה, תצוטט תשובתה של העו"ס, כפי שניתנה לאם כדלהלן: "ת. במסגרת תפקידי כעו"ס לסדרי דין קיבלתי מינוי משר הרווחה שמאפשר לי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוט' לקבל מידע מכל גורם. למיטב ידיעתי, המתאמת ביקשה אישור ההורים ולא מסרה מידע בלי רשות" (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 23.3.2023 עמוד 7 שורות 13-15).
- כפי שניתן לראות האם בחרה להקדיש לא מעט מחקירתה לעניינים כלכליים, מה שבלא מעט מקרים היה נותן בסיס סביר להניח שאם רואה קשר ישיר בין ההתנהלות הכלכלית של אב לזכות שלו ו/או לקשר שלו, עם ילדיו. באולם במקרה דנן אין מדובר בספק כי אם באמירה ברורה, כפי שנאמרה על ידי האם לאפוט' לדין, כמצוין בעמדתה "אם האב רוצה להתחלק בע' הוא צריך להבין שצריך להתחלק גם ברכוש וגם בכסף". נראה כי אין צורך להכביר במילים על הבעייתיות שבתפיסה זו של האם.
- השאלה היחידה שהיתה קשורה, אולי, לסוגייה שבמחלוקת, מכל חקירת העו"ס, היתה השאלה האחרונה : "באיזה תאריכים כתבת את התסקיר? האם שני ההורים נתנו לך את המידע בסוגיית היום המתחלף?" (ראו: פרוטוקול מיום 23.3.2023 עמוד 7 שורות 16-17) ותשובתה של העו"ס הבהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי מדובר בתשובה שקיבלה משני ההורים בפגישה משותפת עימם.
- נוכח העובדה שהתיק מתנהל זמן רב, וכאמור מעלה הלכה למעשה הצדדים חולקים זמני שהות מזה זמן רב, אשר מיטיבים עם הקטינה, ועל מנת שלא להאריך עוד את ההליך, קבע בית המשפט כי כל אחד מהצדדים יגיש את סיכומיו, ולאחר מכן יינתן פסק דין.
- בשל עמידתה של האם על חקירת העו"ס, ונוכח העובדה שהאב, אשר פתח את ההליך הסכים לקבל את המלצותיה, ואף לסגור את התיק, נקבע כי האם תגיש סיכומיה ראשונה, ולאחר מכן יוגשו סיכומי האב.
- האם בסיכומיה הביעה מורת רוח על הזמן שניתן לה לחקירה, וכפי שציינה התאפשר לה לשאול רק 3 שאלות מתוך 18 (טענה שאינה נכונה כלל ועיקר משום שספירת שאלותיה של האם בדיון החקירות מביא למספר 16 לפחות, כאשר לא מעט מהשאלות מורכבות ממספר תת שאלות) ואף הוסיפה והלינה על כך שלא ניתנה לה האפשרות להעביר את יתר שאלותיה, שלא הספיקה לשאול בדיון, לבית המשפט.
- בענין זה לא ניתן להתעלם מהעובדה שהאם אינה מיוצגת, ואין זה מקצועה, ולא מן הנמנע כי התנהלותה הינה תוצאה של חוסר ידע. יחד עם זאת, זו בחירתה וזו זכותה, ואין בכך בכדי לאפשר לה לנהל הליך אשר נוגד את התקנות ו/או את הדין (בענין זה יצוין כי אף את הסיכומים הגישה בניגוד להוראות בית המשפט, הן לגבי המועדים והן לגבי היקפם).
- חרף העובדה שאין בטענת האם לענין הזמן שניתן לה לחקירת העו"ס דבר, ובוודאי אין בטענה כי לא התאפשר לה להגיש את יתר שאלותיה לבית המשפט שום קשר לדרך ההליכים המתנהלים בבית המשפט, יוזכר כי במקרה דנן ניתנה לאם האפשרות להגיש לעו"ס שאלות הבהרה ואף לחקור אותה, והיא אף עשתה זאת, כאשר הפסיקה קבעה כי אין זה חובה לאפשר חקירת העו"ס (ראה רמ"ש רמ"ש (מחוזי ת"א) 35283-09-22 פלונית נ' אלמוני), בוודאי לא במקום בו תשובותיה ניתנו ואף במפורט.
- עם כל הכבוד לאם והרצון לאפשר לה למצות את זכותה, לא ניתן שלא לתחום כלל את מספר השאלות וכך גם את זמן החקירה. בוודאי אין זה נכון לאפשר חקירה ארוכה וללא גבול, משהאם בחרה, גם לאחר הערות והארות בית המשפט, ל"בזבז" את זמן החקירה לשאלות שאינן קשורות לתסקיר, או לכל הפחות, אינן קשורות ובוודאי לא מקדמות את סוגיית חלוקת זמני שהות.
- לצערו של בית המשפט, גם בסיכומיה בחרה האם לתת משקל עודף לעניינים שאינן בסוגייה שבפנינו. שוב חזרה האם על טענותיה לגבי התנהלות האב בעת עזיבתו את הבית, אז בשלהי שנת 2019, בהיבט הכלכלי. כך גם בחרה האם לציין אודות תפקידה המקצועי טרם לידת הקטינה, אשר לשיטתה מסייע לה להבחין בין דברי שקר לאמת – תוך השלכת עובדה זו על תשובותיה של העו"ס. עוד בסיכומים ציינה האם עד כמה משמעותי אביה בעיניה ועל כן לא ניתן לטעון כנגדה כאילו היא לא מבינה את חשיבות האב בחיי בתו, אולם יחד עם זאת התעקשה להסביר מדוע היא מכנה את הקטינה בתי ולא בתנו כי מבחינתה יש הפרדה מלאה בין הקשר שלה לקטינה לבין הקשר של אביה עימה.
- לא נמצא בסיכומי האם נימוק מבוסס מדוע שלא לקבל את תביעת האב פרט לאמירות כלליות כאילו לא נעשה משפט צדק, וכאילו בית המשפט לא רואה את טובת הקטינה.
- האב בסיכומיו הפנה את בית המשפט לתשובות העו"ס בחקירתה אשר מוכיחות כי האם אינה רואה את האב כהורה שווה לקטינה וחזר על טענותיו שבהתנהגות זו האם אינה רואה את טובת הקטינה.
- האב חזר על בקשתו לאמץ את המלצות התסקיר וליתן לעו"ס סמכויות למשך שנתיים.
- כל אחד מהצדדים עתר בסיכומיו לחייב את הצד השני בהוצאות. לטענת האם מדובר בתביעת שווא נבזית ושקרית ועל כן יש לחייבו בהוצאות. האם אף הציעה להעביר את ההוצאות ישירות לאגודה או עמותה אשר עוסקת בשיקום ילדים אשר נפגעו מניכור הורי. לטענת האב יש לחייב את האם בהוצאות על הצורך בניהול ההליך בכלל ועד למועד סיומו בפרט.
- במקרה דנן, הן לאור המלצות הגורמים המקצועיים והן לאחר חקירת העו"ס, לא יכולה להיות מחלוקת כי אין כל מניעה לאפשר לאב זמני שהות שוויוניים לחלוטין עם הקטינה. יחד עם זאת, נוכח המלצות העו"ס ובעיקר בשל הסכמת האב, בית המשפט מורה כי האחריות ההורית תהיה משותפת וזמני השהות יהיו באופן שהם מתקיימים היום, קרי בימים א' ו- ד' החל מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר, ובכל סוף שבוע שני, החל מיום שישי מתום המסגרת החינוכית ועד ליום ראשון בבוקר.
- ועתה אסביר החלטתי:
- חוסר יכולתה של האם לאבחן בין רצונה לבין רצון הילדה, וחוסר יכולתה להפריד בין כעסה על האב לזכותה וטובתה של הקטינה לשהות עימו, עלו יותר מפעם אחת, ואלה בעייתיים. אמונתה של האם כי שוני בתפיסות עולם, יש בהן כדי להכריע בחלוקת זמני שהות, בעייתיים גם כן.
- התנהלותה של האם לפיה קיימים רק שני צבעים - שחור או לבן, בלי יכולת לראות גוונים נוספים באמצע, מורכבת עד כי לא מאפשרת גמישות. בחירתה של האם לבחון התנהלות הורית תחת 2 מדדים בלבד, של נכון או לא נכון, לא יכולה לאפשר נכונות ושיתוף פעולה.
- גם גישתה של האם, שמאפשרת לקטינה לבחור ולהחליט מתי ועם מי לקיים קשר, כפי שעולה גם מהתסקיר וגם מעמדת האפוט' לדין, הינה גישה לא נכונה, ומטילה אחריות גדולה מידי על כתפיה הזעירות של הקטינה ועלולה לפגוע בה, בביטחון העצמי שלה, ולגרום לה קונפליקט נאמנויות.
- חוסר יכולתה של האם לקבל עמדות של גורמים אחרים תוך הטלת ביקורת כלפי כל אחד מהם, מטילה ספק באמינותה לגבי הביקורת שלה כלפי האב. כך הביעה האם טענות כלפי העו"ס עד כי לא הסכימה שזו תקבל סמכויות עתידיות. כך הביעה ביקורת על התנהלותה של המתאמת ההורית שהיתה לצדדים – סעיף 53 לעמדת האפוט' לדין, וכך גם ביקרה באופן קיצוני את עבודתה של האפוט' לדין.
- עם כל הביקורת שהביעה האם על האב, לא נשמעה ממנה טענה אחת ספציפית, שיש בה כדי להטיל ספק ביכולתו ההורית, בוודאי לא כזו אשר מחייבת הגבלת זמני שהייתו עם הקטינה ו/או מצדיקה חלוקת זמנים מצומצמת יותר עבורו. כל שנאמר על ידי האם, מה שלא גובה באף אחת מהעמדות שהוגשו לבית המשפט, שלקטינה קושי לשהות עם האב שני לילות ברצף.
- דווקא מהכתובים עולה כי הקשר של הקטינה עם האב טוב, חם וקרוב וכי הקטינה אוהבת להיות עימו והוא מהווה עבורה דמות חיובית עליה היא סומכת, בדיוק כפי שהיא מרגישה כלפי האם.
- כך נכתב בתסקיר עמוד 3 :
- התרשמתי כי קיים קשר קרוב בין ע' לאב, היא מתרפקת עליו ונראה כי מרגישה אהובה על ידו.
- התרשמתי כי שני ההורים הנם הדמויות המשמעותיות עבור הקטינה ושניהם מופנמים בעולמה בפנימי כדמויות חיוביות, אוהבות, עוזרות ודמויות שהיא סומכת עליהם.
- וכך נכתב בעמדת האפוט' לדין – עמוד 6 סעיף 50: "ע' היתה נחמדה ונמרצת, קפצה מנושא לנושא. נראתה מאוד נרגשת ופחות רגועה. ע' נראית מאוד קשורה לאביה, רגילה להיות בחברתו ומתרפקת עליו. כמו כן נראה כי היא בוחנת גבולות מולו".
- גם רצונה של הקטינה להיות בביתו של האב כמו רצונה להיות בבית האם צוין בתסקיר – עמוד 3 כדלהלן: "ע' שיתפה בכנות שהיא שמחה שיש היום לכל אחד מההורים בית משלו כי זה הביא שקט לחייהם ולחייה וזה מאפשר לה לעשות דברים שהיא אוהבת עם כל אחד מהם".
- לא נעלם מעיני בית המשפט טענת האם לפיה לא תמיד החלוקה מתקיימת כסדרה, ולטענתה כי הקטינה לא פעם מבקשת לישון עימה גם בזמני השהות שלה עם אביה, יחד עם זאת לא נשמעה טענה כי האב אינו מאפשר זאת לקטינה. לדברי האם האב משכנע את הילדה ולא תמיד נעתר לבקשתה בקלות, אולם לא מכריח אותה להישאר כשאינה רוצה.
- ככלל, טובת ילדים לחלוק את זמנם עם שני הוריהם באופן שווה, וכך גם במקרה דנן. יפים לעניינו דבריו של כב' השופט שאול שוחט בעמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 13008-02-21 א' ק' נ' מ' ע' ק' (פורסם בנבו 18.05.2021): "מערכת הזכויות, החובות והאחריות של הורים כלפי ילדיהם הקטינים מוסדרת בהוראות הפרק השני של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"). ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם הקטינים וככאלה מוטלת עליהם "החובה והזכות" לדאוג לצרכיהם, לרבות חינוכם, לימודם, הכשרתם לעבודה ולמשלח יד ועבודתם, וכן שמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם. לאפוטרופסות צמודה גם הרשות "להחזיק" בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו (סעיפים 14-15 לחוק הכשרות). האפוטרופסות, על כלל היבטיה, לרבות הרשות "להחזיק" בילדיהם הקטינים הצמודה לה, נתונה, אפוא, לשני ההורים, ומטבע הדברים, תבוא לכלל ביטוי מלא כל עוד ההורים מתגוררים ביחד, תחת אותה קורת גג, עם ילדיהם הקטינים, זולת אם נשללה או הוגבלה אפוטרופסותו של מי מהם בהוראת בית משפט (סעיפים 26-30 לחוק הכשרות)."
ובהמשך:
"מה אם ייפרדו ההורים ויחיו בנפרד? במקרה כזה קיימים שני תרחישים: ·
- ההורים רשאים להסכים ביניהם בידי מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בו לבוא עמו במגע. הסכם כאמור חייב לעלות בקנה אחד עם טובת הקטין והוא טעון אישור בית משפט (סעיף 24 לחוק הכשרות).
- לא באו ההורים לידי הסכם, בית המשפט הוא שיקבע בידי מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי יחזיק בו ומה יהיו זכויות ההורה האחר לבוא עמו במגע, כפי שייראה לו לטובת הקטין "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" (סעיף 25 לחוק הכשרות). שתי הוראות אלה מקדימות את קביעת זהותו של ההורה ש"יחזיק" בקטין, בין בהסכמה בין בהכרעה שיפוטית, וקביעת זהותו של זה מקבעת את מעמדו של ההורה האחר כמי שזכאי לבוא עם הקטין במגע."
- בהתאם להוראות סעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח משולב) תשל"א-1970 התסקיר אינו בגדר חוות דעת ואולם נקבע בפסיקה כי יש ליתן לו משקל יתר בדומה למומחה שכן העו"ס הוא גורם ניטראלי וממלא את חובתו בהתאם לחוק ועפ"י החלטות בית משפט (ראה: בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית פורסם בנבו 26.10.10 וגם בע"מ 4259/06 פלונית נ' היועמ"ש פורסם בנבו 13.07.06).
- אפוטרופוס לדין מתמנה לייצג את עניינו של מי שמונה בהקשרו, ומעמדו הדיוני הוא כשל מייצג (בהקשרים אלה השוו: ע"א 878/96פוזילוב נ' פוזילובפ"ד נ(5) 208(.
- נכון הוא כי המלצות התסקיר אינן מחייבות את בית המשפט, כראה וקדש, אולם יש להן משקל רב, בוודאי כאשר המלצות התסקיר עולות בקנה אחד עם המלצות האפוט' לדין ועם התרשמותו של בית המשפט, לאחר שהונחו בפניו כל הראיות.
- רגע לפני סיום בית המשפט לא יכול שלא להביע את התרשמותו מהתנהלות האם, הן זו העולה בכתבי הטענות והן זו שנצפתה על ידו בדיון. האם אינה מוכנה להקשיב לגורמים מקצועיים. האם בטוחה שכולם לרעתה. האם בטוחה שרק היא יודעת מה טובתה של הקטינה. האם בטוחה שהקטינה אינה יכולה לעמוד בלינה רצופה של שני לילות, ולא מוכנה לשמוע שום עמדה אחרת. לא יהיה זה מופרך לומר כי נראה כי מדובר בתחושה אישית, סובייקטיבית של האם, בלי כל יכולת לבחון את המציאות בצורה אובייטיבית.
- בית המשפט קרא ואף שמע מאת האם, ללא פילטרים, את המאמץ, הזמן, הקושי, הכאב והמחיר שנאלצה לעבור עד אשר הצליחה להביא את הקטינה לעולם, והוא אינו מתעלם מכך, ויכול להיות שאף בשל כך, מתנהלת האם בצורה זו. מבלי לפגוע בקשר החזק של כל הורה על ילדו, גם במקרים בהם מגיחים ילדים לעולם לאחר ניסיון ראשון וככל שניתן לומר, בקלות, ניתן להבין כי מבחינתה של האם אצלה זה קל וחומר.
- יחד עם זאת, ועל אף שהאם היא זו שעברה את הטיפולים, בטוחני כי גם האב חווה קשיים, ואם אף בציפייה הארוכה להגעתה המשמחת של הקטינה לחייו. וגם אם כאבה של האם היה גדול מזה של האב, לפחות לשיטתה, בוודאי אין זה אומר כי יש לה בעלות גוברת, על זו של האב, על הקטינה.
- על האם להבין כי מדובר בבתם המשותפת של הצדדים, בכל היבט שהוא, ושניהם חבים באותה החבות – לגדלה, לדאוג לסיפוק כל צרכיה, לחנכה, ללוותה ועוד ועוד, אולם כך גם שניהם בעלי אותה הזכות, ליהנות ממנה, לשהות עימה, לקום איתה בבוקר ולהשכיב אותה לישון, ואין עדיפות של מי על האחר, גם אם כל אחד מהצדדים בעל תפיסת עולם שונה, צורת גידול אחרת וכיוצ"ב.
- גם העו"ס, השיבה באופן דומה, לשאלת ב"כ האב, בתום חקירתה על ידי האם, כדלהלן:
"העו"ס משיבה לשאלות ב"כ התובע:
ש. מה ההתרשמות שלך מהנתבעת, תגובותיה, התנהגותה, ביחס לילדה, סבירה?
ת. אני לא יכולה לענות על המילה סבירה. אין ספק שהיא אוהבת את הילדה ומנסה לגונן, אני יכולה להבין מאיזה מקום היא פועלת. הילדה מאוד יקרה לה, הגיעה לעולם אחרי הרבה מאוד טיפולים והיא כל עולמה. אני חושבת שעם כל זה לילדה יש שני הורים, וטוב תעשה האמא אם תפנה לטיפול לעזור לעצמה, שההורות של האבא לא באה במקומה ויש מקום לשניהם בחיי הילדה.
ש. את חושבת שיש התנגשות בין הרצון של הנתבעת לבין טובת הקטינה?
ת. לא אקרא לזה התנגשות. אני חושבת שטובת הילדה שיש לה שני הורים, אבל לאמא קושי להבין את זה." (ראה:פרוטוקול מיום 23.3.2023 עמוד 7 שורות 23-31)
- בית המשפט תקווה כי עם מתן פסק דין זה, וסיום ההליכים המשפטיים, כל אחד מהצדדים יהנה מהבת המשותפת בזמנים שלו, וזו תגדל ותתפתח עם הזכות ליהנות משני הוריה. בית המשפט קורא לאם לנתק את הכעסים והרגשות שיש לה כלפי הצד השני, משאלת חלוקת זמני השהות.
- לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי האחריות על הקטינה תהיה משותפת, וזמני השהות של כל אחד מהצדדים עם ההקטינה תהיה על פי המלצות התסקיר מיום 9.1.2022 כולל חלוקת החגים והחופשות. כן ניתנות לעו"ס סמכויות לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות למשך שנתיים, לקבוע זמני שהות אחרים, בהתאם לצורך ועל פי טובת הקטינה.
- בשל קבלת התביעה, התנגדותה של האם והתעקשותה לנהל את ההליך, גם לאחר שהונחו בפניה כל העמדות וההמלצות המקצועיות, הנני מורה על חיובה בהוצאות משפט, לטובת האב, בסך של 10,000 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים, ולאחר מכן יצברו ריבית והצמדה.
- פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ה אייר תשפ"ג, 16 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|