החלטה בבקשה להסדרי שהייה להורה שאינו ביולוגי

 בעניין: הקטין, יליד אוגוסט 2015 (להלן: הקטין)

באמצעות אפוט' לדין, עו"ד מאיה חונגר

החלטה

האם יש לאפשר מפגשים בין מי שאינו אביו של קטין לבין קטין, כאשר לפי הטענה בין השניים נרקמו יחסי אב-הורה, וכאשר שני הצדדים הם הורים לבן משותף אחר.

[כל ההדגשות אינן במקור, אא"כ ייכתב אחרת; השמות הם שמות בדויים]

א' – העובדות הצריכות לעניין:

1. המבקש והמשיבה (להלן: האיש, האשה – בהתאמה) הם בני זוג לשעבר שלהם בן ביולוגי משותף בשם תמיר והוא בן כ 15.5 שנים (להלן: תמיר). בין האיש לבין תמיר מתקיימים הסדרי שהות נרחבים (פעמיים באמצע השבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני כולל לינה).

    

2. לאחר גירושי הצדדים, גמלה בליבה של האשה להביא ילד נוסף שלא עם האיש, לדבריה, מחמת מערכת היחסים הקשה שהייתה לה עמו הן במהלך נישואיהם, הן בתקופת הפירוד והן לאחריה. אין חולק כי האשה הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה את הקטין בזמן שלא הייתה בקשר עם האיש.

    

3. עוד אין חולק כי ברבות השנים, אפשרה האשה מפגשים בין הקטין לבין האיש, לדבריה, במסגרת הסדרי השהייה של הבן תמיר עם אביו. שני הצדדים חלוקים במידת מעורבותו של האיש בחייו של הקטין, ויחד עם זאת, אין כל הכחשה כי החל משנות חייו הראשונות של הקטין, הוא נפגש עם האיש במסגרת משפחתית (יחד עם אחיו הגדול) ובין האיש לבין הבן מתקיימים סממנים לא מעטים המאפיינים בדר"כ קשר של אב-בן, כגון מעורבות בבית הספר, קבלת עדכונים הן מבית הספר וקודם לכך מהגן וכו'. עוד לא ניתן להתעלם משם משפחתו של הקטין, המורכב משם משפחתה של האשה ומשם משפחתו של האיש, שלדברי האיש מעיד על הקשר שבין השניים ועל הזיקה הנוספת שיש ביניהם. יוער כי לדברי האשה, שם משפחתו של האיש הוסף לשם משפחתו של הקטין אך כדי ליצור שיוך לתמיר, אחיו הגדול.

    

4. במסגרת ההליך שבפני (ישוב סכסוך) עתר האיש ליתן סעד לפי תקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו – 2016, שעניינה הבטחת קשר של קטין "עם כל אחד מהוריו" (שם).

    

5. לדברי האיש, האשה החליטה לגדוע את הקשר בינו לבין הקטין, שלא לטובת הקטין, כאשר לדברי האשה, לאיש אין כל מעמד כלפי הקטין ודווקא טובתו של הקטין מחייבת את הפסקת הקשר שבין השניים. עוד ובנוסף, טוענת האשה כי יש להורות על סילוק הבקשה על הסף משום שהאיש איננו עומד בתנאי הסף של תקנה 12(א)(3) הנ"ל, ולו משום שאיננו בגדר הורה.

    

6. בין לבין, הוריתי על מינוי אפוט' לדין לקטין מאת הלשכה לסיוע משפטי, וביום 29.12.22 התקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ.

    

7. לאחר שכל ניסיונותיי להביא להסדר כלשהו לא עלו יפה, ניתנת החלטתי זו.

    

   ב' – דיון:

    

8. להתרשמותי, שני הצדדים הם חלק מסכסוך המתקיים בעצימות גבוהה ביותר. במסגרת ההליך שבפני, נחשפתי לתקשורת קשה ביותר בין השניים, להתבטאויות קשות ולמתחים גבוהים.

    

9. בדיון, הוסיפה האשה לתאר את האיש כאדם שתלטן וקשה וכיוונה להחלטתה להביא את הילד שלא עם האיש. עוד טענה האשה כי אפשרה את הקשר שבין הקטין לבין האיש בהתאם לרצונותיה ובכפוף להסכמתה. עוד טענה האשה כי האיש עצמו ביקש להרחיק עצמו מקשר מחייב עם הקטין ואף הניח לה מסמך משפטי שהוא ערך שנועד, בין היתר, לפטור עצמו ממזונות הקטין.

    

10. מנגד, האיש טען בפני כי התייחס לקטין כאל בנו לכל דבר ועניין. פינה לו חדר בדירתו, דואג ומטפל בו ואוהבו כמו את שני ילדיו האחרים (הבן תמיר, וביתו קרן מזוגיות נוספת). האיש דיבר בפני והתרשמתי עמוקות מרגשותיו הכנים כלפי הקטין. אף האשה נשמעה בפני, והתרשמתי בעיקר מחששה – הלא מופרך, יש לומר – מטיב הקשר שלה עם האיש ועל השלכותיו של קשר זה על הקטין ועל הקשר שלה עם הקטין. כאמור, שני הצדדים "מתחזקים" סכסוך בעצימות גבוהה, שלהתרשמותי, בכוחם להנמיך משמעותית את גובה הלהבות, ככל שתתקבל אצלם החלטה משותפת וכנה לעשות כן.

     

11. בדיון נשמעה גם האפוט' לדין, שסיפרה כיצד האיש חשש פן הקטין יחשוב שהאיש נטש אותו ולכן פעל למסור לו מכתב דרך צד שלישי, פעולה שהאם ראתה בחומרה יתרה ככזו שפוגעת בקטין ומציבה אותו אל מול צדדים שלישיים שלא לצורך ושלא לטובתו. האפוט' לדין התייחסה בטיעונה בפני על אודות הקטין ועל אודות הקשר שבינו לבין האיש: "הוא ציין והציג גם לא רק מסמכים, התכתבויות והקלטות, אלא גם דף קשר של ביה"ס ששמו מופיע שם, ציין שליווה את הילד ב 1 לספטמבר לבית הספר. לילד חדר נפרד בדירתו, עם צעצועים, ארון בגדים, הכול מסודר, זה לא משהו שהיה מצליח לביים בתוך יום אחד. ציין שהיה בקשר גם עם הגננת של הילד, ליווה את הילד ב- 1 לספטמבר גם לכיתה ב'. נמסר לו דף קשר. היה אירוע שיום אחד האישה לא אספה את הילד בזמן ואז יצרו קשר איתו, הוא הראה לי את דף הקשר הכיתתי. ציין שהאישה הוציאה את הילד מהצהרון לאחר שדרשה ממנהלת הצהרון למחוק אותו מדף הקשר ומנהלת הצהרון סירבה כי אמרה שהיא לא עושה שינויים. הציג בפניי תמונות, סיפר על הקשר החם ועל הגעגועים כלפי הקטין, עם דמעות בעיניים, שהוא מאוד מתגעגע וחשוב לו שאולי הקטין חושב שהוא נטש אותו כי הוא נעלם לו מהחיים.... באחת ההקלטות גם אני שמעתי את [ה]אישה אומרת מה יש לך להגיד לאבא. בכל אחת מההקלטות שהקשבתי, הילד מכנה את האיש בשם אבא. בקשות ממש טריוויאליות של ילד שפונה לדמות שהיא דמות חשובה בפניי, אבא אתה תקנה לי, אבא אתה תעשה לי, בקשות שמעידות מבחינתי על קשר יותר מאשר בין ילד לשכן" (עמ' 4, ש' 18-36).

     

12. בהמשך, התייחסה האפוט' לדין למארג המשפחתי בביתו של האב, לאמור: "שוחחתי על פי בקשתו של האיש עם הבת קרן, היא ילדה די אינטליגנטית לפי התרשמותי. אמרה שבכוונה פספסה את המשחק שלה על מנת שתיפגש איתי, וחיכתה להגעתי, אמרה שהיא מתגעגעת לקטין ושהם רגילים ביחד לבלות, ושהוא חסר לה. השיחה הייתה קצרה אבל לילדה היה חשוב לציין זאת" (עמ' 5, ש' 1-4).

     

    מיד לאחר מכן, התפנתה האפוט' לדין לדבר על הקטין: "ב 28.12 פגשתי את הקטין, ילד מקסים, יפה תואר, חכם, נבון, דיברתי איתו על כדורגל, המונדיאל, פתרתי איתו בעיות בחשבון, לימדתי כמה שיטות והילד נפתח בשיחה שניהלתי איתו תוך כדי הדברים. הקטין יודע שהאיש אינו אביו וכך ציין בפני. הוא לא אבא שלי. שאלתי מי [האיש]? הוא אמר ש[האיש] זה אבא של אח שלי תמיר. שאלתי מה הקשר שלו עם [האיש], ואז הוא אמר שהוא מאוד אוהב להיות אצל [האיש], כיף לו והוא מתגעגע ל[איש] וגם לקרן ובזמן האחרון הוא כבר לא רואה את [האיש]. שאלתי מדוע, ואז הוא אמר שאמא אמרה ש[האיש] לא מתנהג טוב כלפי אמא וצועק עליה וגם צועק על תמיר, ואז אני לא אפגוש יותר את [האיש]. שאלתי אותו אם הוא עצוב מזה, הוא ענה כן. שאלתי אם [האיש] צעק עליו הוא אמר שלא. שאלתי אם היה לו נחמד בחדר אצל [האיש] הוא אמר כן, היה לו כיף. לא הרחבתי את השיחה, הוא ציין את הבילויים המשותפים עם האיש ועם אח שלו..." (שם, ש' 6-14).

     

13. האפוט' לדין מציינת שנפגשה עם האשה, ולדבריה: "... האם אמרה שהאיש הוא איש מניפולטיבי, נרקיסיסט שמנסה להשתלט עליה ועל החיים של הילד שלא שלו. היא אמרה שהיא בכוונה הביאה את הילד מתרומת זרע כדי שיהיה רק שלה. ואז שאלתי מדוע אפשרה מלכתחילה את הקשר, היא אמרה שתמיר נהג להיפגש עם אבא שלו, היא רצתה שיהיה קשר טוב בין האחים וביקשה שהקטין יצטרף למפגשים עם האב, על מנת שתהיה אינטראקציה בין האחים ושהקשר בינם יתאחד יותר. ואז שאלתי אז האחים ממילא אצלך בבית למה שילכו לאיש? היא אמרה שחשבה שזה יעזור ושם טעתה. וגם שאלתי, ידעת את כל התכונות שאת מציינת ובכל זאת אפשרת את הקשר, היא אמרה שלא ידעה שזה מה שיקרה, זה ילד שלה ולא יעלה על הדעת שהוא תובע בעלות על הילד..." (שם, ש' 17-24).

14. האפוט' לדין הוסיפה וציינה: "הילד רוצה להיות בקשר עם [האיש] תוך שהוא יודע ש[האיש] לא אבא שלו... הסיטואציה מורכבת. מחד, אין קשר גנטי בין האיש לילד, אין מחלוקת. לטענת האיש הוא החליף את מקום מגוריו ל..., תוך שהבת קרן ממשיכה לגור במחיצת האם ב... לטובת תמיר והקטין. מבחינתו הוא אמור היה לקיים קשר עם שני הילדים, לעומת קרן שהייתה יכולה לנסוע מ... מאידך, לילד יש קשר עם האיש והאם יזמה את הקשר. האמא גם דאגה שיהיה קשר ללא כל צורך, כי לא היה שום צורך שהקטין יצטרף לתמיר ואם האישה סברה שהאב לא מתנהג כלפי תמיר בצורה טובה ונכונה והוא שתלטן, אגרסיבי, אלים, מדוע היא מכניסה למצב הזה ילד קטן יותר? הילד לא תרופה לאיזון המצב. אדרבא" (עמ' 5, ש' 31 – עמ' 6, ש' 8).

     

15. האפוט' לדין סיכמה את דבריה: "... העיקר היא מה טובתו של הילד. היעלמות של האיש היא לא טובתו של הילד כי שוב, הקטין מתגעגע אליו, יש לו את הפינה שלו בחיים שלו, לאיש יש את הפינה שלו לקטין. מאידך, אם האם לא יכולה להכיל את הקשר, הקטין עלול למצוא עצמו בקונפליקט נאמנות. אני חושבת שתהליך אבחוני טיפולי יסייע למשפחה, אני רואה את זה ממשפחה אחרת. עדיין יש פה משפחה כי יש ילד בן 15 וחצי שהוא ילד משותף עם הצדדים שלטענת האישה יש לו קשר מורכב עם האב. צריך תהליך טיפולי כדי להבין האם הקטין צריך את הדמות של האיש שאמא דאגה ליצור והאם האם יכולה להכיל את זה. אולי בטיפול תוכל להתגבר על הקשיים. הנזק שנגרם, הקטין הוא זה שייפגע מכך והוא כבר נפגע, כי הוא ניתק קשר עם גרעין שלם שהיה קשור אליו" (עמ' 6, ש' 10-18).

     

16. דבריה אלו של האפוט' לדין מקובלים אלי לחלוטין וללא כל דופי. מעבר לכל המילים, נעלה מכל משפטים ונשגב מכל הטיעונים – בסופו של יום עסקינן בילד קטן, מקסים ושובה לב (ר' דו"ח מפגש קטין בחיסיון) שלא חטא, אשר נולד למציאות חיים מסוימת, גדל לתוכה מבלי שאיש שאל אותו או התייעץ עמו וכעת הוא ניצב במצב לא נעים מבחינתו ועיניו נשואות, כדרכן של עיני קטינים, אל המבוגרים שיחליטו בעבורם את מה שטוב להם.

     

17. אני מודע לחלוטין לקושי המשפטי של האיש לכונן יחסי הורות משפטית עם הקטין (ר' והשווה: בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה (נבו, 1.4.15) ממנו עולה רשימה סגורה לכינונם), ואולם אין משמעות הדבר כי האיש הוא בגדר אדם זר לקטין. ראינו כי הקטין אף נושא את שם משפחתו של האיש, כי מתקיימים ביניהם מפגשים רחבים, כי האיש מתייחס אל הקטין כאל בנו ולא פחות חשוב, כי הקטין, חרף שיודע כי האיש איננו אביו במובן הביולוגי של המילה, מכנה אותו בשם "אבא". עם כל ההבנה לרצונה של האשה לשקט ולשלווה בחייה ועם כל ההכרה בזכויותיה הטבעיות של האם לקבוע בעניינו של הקטין, הקטין וטובתו הם שעומדים להכרעת בית המשפט, כאשר ברור כי לתחושותיה של האשה וליחסו של האיש כלפיה יש משקל גם בזאת.

     

     

     

     

     

18. בדיון שהתקיים בפני טענה ב"כ האם כי יש להבחין בין רצונו של הילד לבין טובתו וכי לא תמיד מתקיימת הלימה בין השניים. לאמירה זו אני שותף לחלוטין, וכפי שברור כשמש כי בית המשפט לא היה שועה לרצונו של קטין שלא ללכת לבית ספר או לרצונו שלא לקבל טיפול רפואי מציל חיים (חלילה), כך ברור כי לרצונו של קטין יש משקל מה, תלוי עניין, תלוי גיל ותלוי משתנים נוספים, כאשר מעל הכל יש לבחון מהי טובתו של הילד וכיצד טובתו משתלבת או לא משתלבת עם רצונו.

     

19. במקרה דנן, התרשמתי כי הילד חפץ בקשר עם האיש, קשר אשר נפסק על ידי האשה, מכל הטעמים שהובאו לעיל. עוד ובנוסף, וזה העיקר, התרשמתי כי הפסקת הקשר בין האיש לבין הילד לא הייתה לטובתו של הילד וכפי שהתרשמה האפוט' לדין מעצם הפגיעה בקטין, כך התרשמתי אף אנוכי.

     

20. ברמ"ש (מחוזי מרכז) 1256-02-18 ס.מ. נ' ל.מ. ואח' (נבו, 20.2.18) דחתה כב' השופטת ו' פלאוט רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שאפשר קשר זמני בין מי שאיננה הורה לבין קטין, לאמור: "... הסוגיה העומדת לדיון אינה סוגיה עקרונית – חוקתית – מוסרית, כפי שמנסה המבקשת לשוות לנושא, אלא סוגיה נקודתית של מאזן הנוחות, מה הנזק שיגרם לקטין ולמשיבה אם לא יינתן הצו הזמני לעומת, הנזק שיגרם לקטין ולמבקשת אם יינתן. כאשר טובתו של הקטין גוברת על השיקולים האחרים. לאחר עיון בנתונים שהונחו... עולה כי אלה אכן מביאים לתוצאה לפיה יש לשמר קשר בין המבקשת (ככל הנראה, הכוונה 'המשיבה' - י' ש') לקטין, גם אם ברמה מדודה, עד לפסק הדין... ניתוק ממושך בין הקטין למשיבה יביא לאיון ההליך המשפטי..." (שם, פסקאות 8-9 לפסק הדין). בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין לבית המשפט העליון, נדחה בבע"מ 1835/18 (נבו, 6.3.18).

     

    במקרה אחר, אישר בית המשפט המחוזי בחיפה קשר בין הורה לבין מי שאיננו בנה ואשר נולד להורה האחר לאחר פרידתם, כאשר לשני ההורים (שתי נשים) היה זה מכבר ילד משותף, תוך שימת דגש על נסיבותיו המיוחדות של המקרה לרבות על קיומו של אח נוסף – בן נוסף – משותף להורים (ר' רמ"ש (מחוזי חיפה) 72549-01-18 אלמונית נ' פלונית (נבו, 11.3.18)). בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין לבית המשפט העליון, נדחתה בבע"מ 2788/18 (נבו, 1.5.18).

     

    אני מודע לשוני שבין המקרה הראשון לבין המקרה דנן, ששם הקטין נולד לתוך מערכת יחסים זוגית של בנות הזוג, ואילו במקרה דנן הקטין נולד לאמו שלא הייתה בקשר עם האיש באותה העת. אני אף מודע לשוני שבין המקרה השני לבין המקרה דנן, ששם ההורות נוצרה כאשר בנות הזוג היו בקשר זוגי ואילו במקרה דנן ההורות נוצרה כאשר הצדדים לא היו בכל קשר זוגי, ויחד עם זאת, מנקודת מבטו הרחבה של הקטין ובשים לב לטובתו שעליה ועליה בלבד יש להקפיד, ועוד בשים לב לעובדותיו המאוד מיוחדות של המקרה דנן (ר' לעיל, לרבות: שם משפחתו, קשריו עם אחיו הנוסף שהאיש הוא אביו, משך הזמן בו הקטין והאיש מנהלים קשר של אב-בן, המסגרת המשפחתית הרחבה, דמותו של האיש בעיני הקטין והצורך בשמירת רצף בחייו של הקטין), אני סבור כי הכף נוטה, בשלב זה, למתן סעד לטובתו של הקטין, סעד בדמות מתן היתר למפגשים בינו לבין האיש, מפגשים שהיו ושנקטעו בעטיה של האשה.

21. בשים לב לכל האמור לעיל, ועל יסוד סמכותי הרחבה שבהתאם לסעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, תשכ"ב 1962, ומשום שאני סבור כי המשך הנתק שבין הקטין לבין האיש לא יהיה לטובתו של הקטין – אני מורה כי האיש ייפגש עם הקטין, בשלב זה, אחת לשבוע למשך 4 שעות (ללא לינה כמובן), ביום רביעי או בכל יום אחר שיתואם בין הצדדים.

     

22. מאחר וניכר כי הליך יישוב הסכסוך מיצה עצמו, לא כל שכן שלדברי האשה, ההליך איננו נכון, אני מורה על סגירת התיק, ויחד עם זאת, החלטתי תעמוד בתוקפה למשך שלושה חודשים מהיום או עד למתן החלטה אחרת.

     

23. הצדדים רשאים לפעול בהתאם לדין ויחד עם זאת, טוב מאד יעשו הצדדים באם יפעלו בצוותא חדא לטובתו של הקטין, לא כל שכן שלפי התרשמותי הבלתי אמצעית, אהבתם של שני הצדדים אליו איננה מוטלת בספק.

     

24. בנסיבות העניין ועל מנת שלא להעצים את הלהבות, אינני עושה צו להוצאות.

     

25. החלטתי זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

     

    ניתן היום, ח' טבת תשפ"ג, 01 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.