פתח דבר
1.התובע, אנימטור ועורך וידאו במקצועו, יליד 8.1.1979, נפגע בתאונת דרכים ביום 17.11.2011 (להלן: התאונה). רכב התובע מסוג סקודה פביה התנגש חזיתית ברכב אחר, כריות האוויר נפתחו ושמשת הרכב התנפצה. (תצהיר התובע, סע' 2). לצורך הערכת עוצמת הפגיעה יצוין שלחזית רכב התובע נגרם נזק כבד. לפי חוות דעת שמאי מדובר בנזק שעלות תיקונו כ-34,500 ₪, סכום העולה על מחצית מערך הרכב.
הנתבעת, AIG חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את רכב התובע בביטוח חובה במועד התאונה (נספח א' לתצהיר התובע).
אין חולק כי התאונה היא תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפיצויים), וכי התובע זכאי לפיצויים מהנתבעת, לפי חוק זה (ר' הודעת ב"כ הנתבעת בפרוטוקול, עמ' 1 ש' 12). המחלוקת שבין הצדדים נסבה סביב שומת הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה, ובהתאם לכך בשאלה האם הנזק נבלע בתגמולי המל"ל. אין טענה בדבר זכאות של התובע ל-25% מסכום הנזק לפי סע' 330 לחוק הביטוח הלאומי. לפיכך, מסכום הנזק שאקבע יש לנכות את מלוא התגמולים שהתובע זכאי לקבל מהמל"ל.
2.ממקום התאונה – רח' הלסינקי בתל אביב - פונה התובע באמצעות ניידת מגן דוד אדום למרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (להלן: בית החולים איכילוב), שם התלונן התובע על כאבים בגפיים עליונות, חזה ומצח (גיליון טיפול במיון צורף כנספח ג' לתצהיר התובע). על פי רישומי האורתופד שבדק את התובע – פרופ' משה סלעי – התלונן התובע גם על פגיעה בברך ימין ובכפות הידיים, בעיקר כף יד שמאל. ברישומי קופ"ח לאומית בסמוך לאחר התאונה נמצאו תלונות גם על כאבים בקרסול ימין ובגב תחתון. (ר' נספח ג' לתצהיר התובע, עמ' 19 לתיק המוצגים).
3.תאונת הדרכים הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, מאחר שהיא התרחשה במהלך עבודתו של התובע. וועדה רפואית של המל"ל קבעה ביום 7.7.2014 כי נכותו הצמיתה והמשוקללת של התובע כתוצאה מהתאונה עומדת על 38.03% החל מיום 1.8.2013 ואילך (נספח ד' לתצהיר התובע).
נכות זו נקבעה לאחר שקלול הנכויות הבאות:
(1)15% נכות בגין הפרעות בתחום הנפשי, ממוצע בין ס"ק (2) לס"ק (3) של סע' 34(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי). להלן הנוסח המלא של הליקויים המתוארים בסעיפים הרלוונטיים:
"(ב)בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה מרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
(1)רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה 0%
(2)רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה
בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה10%
(3)רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תקופתי,
קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי
וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה20%"
(2)10% נכות אורתופדית לפי סע' 41(10)(ה) לתקנות הביטוח הלאומי, שעניינה "הגבלה בתנועות פרק שורש היד עם אפשרות כיפוף גבי של °15" ביד דומיננטית (יד שמאל במקרה של התובע).
(3)10% נכות בתחום אא"ג בגין פגיעה בצורה קלה בחלק הווסטיבולרי של האוזן הפנימית שגורמת לסחרחורת או בחילה, לפי סע' 72(4)(ב)(I) לתקנות הביטוח הלאומי.
(4)10% נכות אורתופדית בגין הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני בצורה קלה, לפי סע' 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי.
וועדת המל"ל ראתה לנכון להפעיל את תק' 15 בשליש כך שלצרכי הביטוח הלאומי יוסף שיעור של 12.67% לנכות שקבעה הוועדה, ונכותו של התובע תחושב לפי 50.70% שהם 51% במעוגל. בנימוקיה כתה הוועדה: "הפגיעה ביד הדומיננטית והמצב הנפשי והנוירולוגי יקשו עליו לחזור לעבודתו באופן מלא, ואכן נמצא כי חלה ירידה בהכנסותיו" (ר' החלטת הוועדה הנ"ל).
טענות התובע
4.כתוצאה מהתאונה סובל התובע מכאבים ומגבלות תנועה בידו הדומיננטית ובגבו. התובע סובל מסחרחורות טורדניות שמשפיעות עליו בזמן עמידה או ישיבה ממושכת ופוגעות בריכוז שלו. התובע סובל מנכות נפשית אשר נותנת בו את אותותיה ביום ובלילה ומשביתה אותו לעתים מכל פעילות. התובע נזקק לשימוש יומיומי בתרופות פסיכיאטריות ובקנביס רפואי.
המגבלות שמהן סובל התובע כתוצאה מהתאונה, פוגעות באופן ניכר בתפקודו של התובע נכותו וביכולתו להתפרנס מעיסוקו כאנימטור ועורך וידאו. נכות התפקודית של התובע עולה על נכותו הרפואית, ויש להעמידה על 51% לפחות, כקביעת הביטוח הלאומי. כתוצאה מהתאונה חלה פגיעה ניכרת בכושר ההשתכרות של התובע, ובהשתכרותו בפועל.
5.התובע מבקש לפסוק לו פיצויים על פי ראשי הנזק הבאים:
הפסדי שכר לעבר – 571,651 ₪;
הפסדי שכר לעתיד – 1,516,347 ₪;
הפסדי פנסיה – אם יחושבו הפסדי שכר התובע כשכיר ולא כעצמאי כי אז יש לחשב הפסדי פנסיה לפי 12.5%.
עזרה וסיעוד – 50,000 ₪ לעבר ו-250,000 ₪ לעתיד;
הוצאות רפואיות – 30,000 ₪ לעבר ו-50,000 ₪ לעתיד;
כאב וסבל – 68,129 ₪;
סה"כ סכום הנזק עומד על 2,536,127 ₪. מסכום זה יש לנכות תגמולי המל"ל שעומדים על פי חוות דעת אקטוארית של הנתבעת על סך 1,501,665 ₪.
בהתאם לכך מבקש התובע לפסוק לו פיצויים בסך 1,034,462 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
טענות הנתבעת
6.הגמלאות שמקבל התובע מהמל"ל ושהוא עתיד לקבל בעתיד עולות על הנזק שנגרם לתובע בתאונה. התובע ועדיו מנסים להאדיר את הנזק שנגרם לתובע בתאונה תוך התעלמות מנזקיו האחרים של התובע. אין לתת אמון בעדויות התובע והעדים מטעמו.
בתחום המוטוריקה העדינה, שבו עוסק התובע, הוא אינו סובל ממגבלה נוירולוגית או אחרת. תלונות התובע במל"ל בתחום זה – נדחו. התובע סובל כבר מילדותו ממחלת הFMF וממגבלות תפקודיות שונות שלא בקשר לתאונה. אין קשר סיבתי בין התאונה ובין הירידה בהכנסותיו או בתפקודו של התובע. הנזק שנגרם לתובע בתאונה אינו מגביל אותו בעבודתו או בתפקודו היומיומי. התובע מציג מצג של פגיעה קשה שנגרמה בתאונה תוך שהוא נהנה בינתיים מתגמולי המל"ל ומתגמולי ביטוח פרטיים, בציפייה לסיום הדיון בתיק, שאז יוכל לחזור לעבוד בתפוקה מלאה. יש להעמיד את הנכות התפקודית בקשר לתאונה על שליש מנכותו הרפואית של התובע, דהיינו, 13% בלבד.
7.הנתבעת מבקשת לשום את נזקו של התובע על פי ראשי הנזק הבאים:
הפסדי שכר לעבר – 121,870 ₪;
הפסדי שכר לעתיד –345,462 ₪;
עזרה וסיעוד – 5,000 ₪ לעבר ו-15,000 ₪ לעתיד;
הוצאות רפואיות – 1,000 ₪ לעבר ו-2,500 ₪ לעתיד;
כאב וסבל – 68,412 ₪;
סה"כ נזקו של התובע כתוצאה מהתאונה עומד על 559,245 ₪.
על פי חוות הדעת האקטוארית שהגישה הנתבעת עומדים ניכויי המל"ל על 1,506,861 ₪.
נמצא, אפוא, שנזקו של התובע נבלע בתגמולי המל"ל, ודין התביעה להידחות, תוך חיוב התובע בהוצאות.
הראיות
8.מטעם התובע, העידו התובע עצמו, אשתו – גב' ע.ב.י., ושני עדים נוספים: מר איפרח שמואל ומר אלעד בן דוד. מטעם הנתבעת לא העידו עדים כלשהם.
שני הצדדים הגישו מוצגים שונים, הכוללים, בין היתר, מסמכים רפואיים, תלושי שכר ודו"חות כספיים של התובע. הוגשו גם תעודות עובד ציבור שונות. במידת הצורך אתייחס למסמכים השונים בהמשך.
דיון והכרעה
9.אקדים מספר הערות לדיון בשומת הנזק ובראשי הנזק השונים.
לא שוכנעתי בנכונות הנחת היסוד של הנתבעת, לפיה מדובר בתובע שנפגע בתאונה באופן קל בלבד והוא מאדיר את נזקיו לצורך קבלת תועלת משנית במסגרת תביעת הפיצויים. ההיפך הוא הנכון. הנכויות שנקבעו לתובע כולן בתחום התפקודי, ויש בהן כדי לפגוע בתפקודו היומיומי של התובע ובעבודתו.
בתחום האורתופדי נפגע התובע בגבו בעמוד שדרה מתני, ובשורש כף יד שמאל, שהיא ידו הדומיננטית של התובע. שתי הפגיעות הן בעלות משמעות תפקודית לגבי מי שעבודתו כאנימטור ועורך וידאו נעשית בישיבה ממושכת, ובהפעלת כף היד באמצעות "עכבר" או "סטיק" אלקטרוני.
על הגבלות אלה יש להוסיף את ההגבלה של סחרחורות שבגינה נקבעו לתובע 10% נכות סחרחורת היא מגבלה שפוגעת בתפקוד הכולל, ובתפקוד במסגרת העבודה, תהא אשר תהא העבודה שבה מדובר. שבעתיים נכון הדבר כשמדובר בעבודה הדורשת ריכוז ודיוק. ב"כ הנתבעת התייחס לאמירה זו שבפי עדי התובע כאל "מנטרה" שהושמה בפי העדים. גם אם הודרכו העדים להדגיש אמירה זו, אין בכך כדי לגרוע מאמתותה. עבודתו של אנימטור ועורך וידאו היא אכן עבודה שדורשת ריכוז ודיוק, ויכולתו של התובע לעסוק בה נפגעה.
על כל אלה יש להוסיף את הפגיעה הנפשית שבגינה נקבעו לתובע 15% נכות נוספים. מדובר בהפרעה בתר חבלתית (PTSD) כפי שאובחנה על ידי וועדת המל"ל (ר' עמוד 190 למוצגי התובע, עמ' 4 מתוך דו"ח הוועדה) שבגינה סובל התובע מהפרעה שבין קלה לבינונית בתפקוד הנפשי או החברתי, ומהגבלה שקרובה להיות הגבלה בינונית של כושר העבודה. זו משמעות בחירת הוועדה להתאים לתובע נכות שבין ס"ק (2) לס"ק (3) של סע' 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי.
יתר על כן, השקלול האריתמטי של שיעור הנכות הרפואית, אינו משנה את העובדה שהתובע סובל ממכלול הנכויות המתוארות לעיל, והשפעתן על תפקודו היא השפעה מצטברת. צבר הנכויות בתחומים השונים שמניתי לעיל, משפיע על תפקודו של התובע במידה שעולה על שיעור הנכות הרפואית.
10.בהלכת גירוגיסיאן (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3), 792, 798 (1995)) נקבע כי בדרך כלל שיעור הנכות הרפואית משקף גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אך לעיתים הנכות התפקודית (מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו) אינה זהה לנכות הרפואית. נכות רפואית בשיעור מסוים יכולה להשפיע על יכולת התפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר על תובע אלמוני. עוד נקבע כי יש להבחין בין "הנכות התפקודית" לבין "מידת ההשפעה על כושר ההשתכרות", אשר נבחנת לפי השפעת הנכות על התובע בשים לב למקצועו ולהגבלות בחזרה לעיסוקו.
אמנם, מחמת מיעוט ההיכרות בין העדים איפרח ובן דוד לבין התובע, יש לייחס משקל מועט בלבד לעדויותיהם, אך נאמנה עליי עדותם באשר לכך שהתובע היה קודם לתאונה בעל מקצוע מוכר ומשמעותי בתחום האנימציה ועריכת הוידאו ונוכחותו בשוק זה פחתה מאוד לאחר התאונה. נאמנה עליי גם עדותה של הגב' ב.י. באשר לפגיעה החמורה שחלה בתפקודו של התובע בבית לאחר התאונה. אשת התובע מתארת את התובע כמי שיושב מול הטלויזיה, אינו עובד, ואינו מסייע בבית. תיאור זה עולה בקנה אחד עם הפגיעות שבגינן נקבעה לתובע נכות ובמיוחד הנכות בתחום הנפשי, שהשפעתה עולה על הנכויות הגופניות. גם בחקירתו לפניי התרשמתי שהתובע ירוד וחסר אנרגיה.
הכנסתו של התובע בשנת 2011, שלקראת סופה ארעה התאונה, עמדה על כ-128,000 ₪, הכנסה זו אינה רחוקה מהכנסות התובע בשנים 2009 ו-2010 שקדמו לשנת התאונה. לעומת זאת, הכנסת התובע ממשלח ידו בשנים שלאחר התאונה עמדה על כ-40,000 ₪ בשנת 2012, 34,000 ₪ בשנת 2013, ו-10,000 ₪ בלבד בשנת 2014. עינינו הרואות כי שכרו של התובע לאחר התאונה עומד על פחות משליש משכרו עובר לתאונה, והוא פחת בשיעור העולה על שיעור הנכות הרפואית של התובע, ובשיעור שעולה גם על שיעור הנכות שקבע המל"ל לאחר תוספת שליש לפי תק' 15.
11.אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו הפגיעה בתפקודו של התובע מקורה במחלתו – מחלת ה-FMF - כפי שהיא משתקפת במסמכים השונים שהציגה הנתבעת מתיקו הרפואי של התובע בצה"ל וממקורות אחרים.
ראשית, לא הוצגה חוות דעת רפואית שיש בה כדי ללמד על המשמעות התפקודית של מחלת ה-FMF ועל האופן שבו מתמודד אתה התובע לאורך שנים.
שנית, ועיקר, השינוי בהכנסותיו של התובע והשינוי בתפקודו היומיומי, לפי עדותה של הגב' ב.י., התרחשו לאחר התאונה. מכאן, שקודם לתאונה, גם אם תפקודו של התובע לא היה מושלם מפאת המחלה שהוא סובל ממנה, הרי שאין בכך כדי לגרוע מן הפגיעה שמקורה בתאונה ומן הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מכך.
כל זאת, ללא קשר לשאלת "הגולגולת הדקה" שכלל לא נדונה בתיק זה. מדובר בפגיעות גופניות ונפשיות שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה וללא קשר למחלתו, ועל ההשלכות שהיו לפגיעות אלה על תפקודו של התובע.
12.בהינתן כל אלה, אני סבור שהעמדת הנכות התפקודית של התובע על שיעור של 50%, לצורך הערכת הפגיעה בתפקודו של התובע בכלל ובכושר השתכרותו בפרט, משקפת אל נכון את הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.
13.לבסוף, עקרון מרכזי נוסף בפסיקת הפסדי השתכרות הוא העדפת החישוב האקטוארי על פני הפיצוי הגלובאלי. וכך נפסק בעניין זה:
"ברבות השנים נצפה, בהקשרים שונים, שימוש הולך וגובר בדרך החישוב האקטוארית. החישוב המפורט והמנומק הועדף על-פני דרכו העלומה של החישוב הגלובלי...
מאליו יובן, כי דרך החישוב האקטוארית מציעה לצדדים כלים לרדת לסוף השומה. היא גם מתיישבת עם הצורך בקיומה של בקרת ערעור יעילה. "
(ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא (2005), סע' 13)
לאור ההערות דלעיל, אדון בראשי הנזק השונים.
כאב וסבל
14.הצדדים מסכימים שהתובע זכאי לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, לפי חישוב של 38% נכות בהתחשב בגילו של התובע. סכום זה עומד היום על 68,530 ₪.
הפסדי שכר לעבר ולעתיד
15.לצורך קביעת הפסדי השכר של התובע יש לקבוע תחילה את בסיס השכר של התובע.
התובע בסיכומיו מחשב את בסיס השכר לפי ממוצע הכנסות התובע בשנים 2008 – 2011. לפי חשבון זה השכר הממוצע "נטו" עומד על 12,054 ₪.
לעומתו טוענת הנתבעת כי יש להעמיד את בסיס השכר על 10,891 ₪ בלבד, לפי הכנסה ממוצעת משנת 2003 – 2011 בניכוי המס ששילם התובע בשנת 2011.
איני רואה סיבה להידרש לחישובים שהציעו הצדדים, מכאן ומכאן. אני סבור שאת הפסדי השכר יש לחשב לפי בסיס השכר עובר לתאונה, בשנת 2011, תוך מתן משקל לכך שהתובע לא עבד כלל ממועד התאונה ביום 17/11/2011 ועד לסיום אותה שנה. הכנסת התובע החייבת במס בשנת 2011 עמדה על 109,880 ₪. המס המגיע עמד על 5,939 ₪. נמצא, אפוא, שהכנסתו של התובע נטו, במהלך 10.5 חודשים בשנת 2011 עמדה על 103,941 ₪. סכום זה כשהוא מחולק ל-10.5 חודשי עבודה עומד על 9,899 ₪ לחודש. סכום זה, לאחר שערוך להיום עומד על כ-10,750 ₪, ועל בסיס שכר חודשי זה יחושבו הפסדי השכר של התובע לעבר ולעתיד.
16.עבור 3 החודשים הסמוכים לאחר התאונה אישרה וועדת המל"ל לתובע אי כושר מלא. עבור תקופה זו זכאי התובע לפיצויים בסך 32,250 ₪. (10,750 ₪ כפול 3 חודשים).
עבור יתרת התקופה שעד היום זכאי התובע לפיצוים בסך 354,750 ₪. (10,750 ₪ כפול 50% נכות תפקודית כפול 66 חודשים).
סה"כ עבור הפסדי שכר לעבר זכאי התובע לפיצויים בסך 387,000 ₪.
17.עבור התקופה שמהיום ועד גיל פרישה של התובע (ובהינתן העובדה שמדובר בעצמאי יובא בחשבון גיל 70 כגיל פרישה של התובע) זכאי התובע לפיצויים בסך 1,325,793 ₪. (10,750 ₪ כפול 50% נכות תפקודית כפול מקדם היוון 246.66 עד גיל 70 לפי 3% לשנה).
הפסדי השכר חושבו לפי שכרו של התובע כעצמאי והם מגלמים גם הפסדי פנסיה וכד'.
עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד
18.התובע טוען כי בהתחשב בנכות הרפואית שנקבעה לו הוא נזקק לעזרה וסיעוד בעבר בסכום מוערך של 50,000 ₪ וכי בעתיד תידרש לו עזרה בעבודות משק הבית בסכום של 250,000 ₪. הנתבעת מעריכה את הסכום שנדרש לתובע בעבר ב-5,000 ₪ ואת הפיצוי לעתיד היא מעריכה בסכום של 15,000 ₪.
המדובר בתאונת עבודה ובאפשרות התובע לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה נפרדת לקבלת עזרת צד שלישי.
עם זאת, בהתחשב בנכות הגבוהה יחסית שנקבעה לתובע בתחומים שונים ושבגינה נדרש לעזרת מוגברת של בני משפחתו, ובהתחשב במגבלות שבגינן עשוי התובע להידרש בעתיד לעזרת בעלי מקצוע ועוזרת בית, אני רואה לפסוק לתובע סכום גלובאלי של 55,000 ₪ בגין ראש נזק זה, לעבר ולעתיד. סכום זה משקף עלות עזרה של כ-300 ₪ לחודש ליתרת תוחלת חייו של התובע, ופיצוי בסך 10,000 ₪ לעבר.
הוצאות רפואיות, נסיעות לטיפולים ותרופות
19.התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בגין הוצאות רפואיות ואחרות בסכום של 30,000 ₪ לעבר ו-50,000 ₪ לעתיד. התובע מציין כי הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות וקנאביס רפואי שעלותם גבוהה והיא מעבר להשתתפות של קופ"ח והמל"ל. לעומתו, טוענת הנתבעת, כי התובע זכאי להחזר מלא של כל הוצאה מקופ"ח או מהמל"ל. עבור הוצאות פעוטות שהתובע אינו זכאי להחזר בגינן מציעה הנתבעת לפסוק פיצויים בסך 1,000 ₪ לעבר ו-2,500 ₪ לעתיד.
המדובר בתאונת עבודה וככלל זכאי התובע להחזר הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מאת המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, ההחזר בפועל אינו מלא והתובע נאלץ בעבר וייאלץ בעתיד לשאת בהוצאות מוגברות מכיסו הן בתחום הרפואי והן בהוצאות נסיעה בקשר לנזקים שנגרמו לו בתאונה. אני אומד את נזקיו של התובע בגין הוצאות לעבר ולעתיד בסכום כולל של 25,000 ₪.
ניכויים:
20.בהתאם לחוות הדעת האקטוארית יש לנכות מסכום הפיצויים המגיע לתובע תגמולי מל"ל בסכום כולל של 1,506,861 ₪.
לפיכך, סכום הפיצויים הנותר עומד על 354,462 ₪.
(354,462=68,530+387,000+1,325,793+55,500+25,000-1,506,861).
סוף דבר
21.לסילוק התביעה בגין תאונת דרכים מיום 17.11.2011 תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים:
(1)354,462 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום;
(2)אגרות משפט כפי ששולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן;
(3)שכר העדים מטעם התובע בסך 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום;
(4)שכר טרחת עורך דין בשיעור 15.21% מהסכום הנקוב בס"ק (1), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.
התשלום ישולם עד 20/9/17.
ניתן היום, י"ח אב תשע"ז, 10 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
