פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 7/3/21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה ועו"ד ציפי פריד למפיטר מונתה כנאמנת לניהול הליכי חדלות הפירעון. ליחידה נקבע צו תשלומים בשיעור 150 ₪ לחודש.

מדובר בהליך חדלות פירעון שני אליו פונה היחידה כשהקודם התנהל בתיק פש"ר 2455-09-13 ובוטל ביום 15/3/19 בשל מחדלים שצברה בהליך.

תביעות החוב (7) נבדקו ואושרו בסך כולל של 174,515 ₪, מתוכם 2,501 ₪ בדין קדימה.

ביום 1/5/22 הוגשה הצעת הממונה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 ( להלן: "החוק") וצורף דו"ח ממצאי הבדיקה. בהצעת הממונה פורטו נתוניה האישיים של היחידה, מצבת הנשייה ואופן יצירת החובות. המדובר ביחידה ילידת 1971, גרושה ואם לשלושה ילדים, אחת קטינה (17) שלומדת בפנימייה. בבעלות היחידה דירה ברחוב xxxx (להלן: "הדירה או הנכס"). הדירה נרכשה מעמידר בשנת 2008, לטענת היחידה בסיוע סבתה בסך של 30,000 ₪. הממונה טען כי על פני הדברים אין מדובר ביחידה שהינה חדלת פירעון מבחינה מאזנית לאור זכויותיה בדירה ואולם בשל נסיבות אישיות ורפואיות מורכבות, שהובילו ליצירת החובות, יהיה מקום לקבוע לה דיור חלוף לתקופה ארוכה שיפחית באופן ממשי את התועלת במימוש הנכס. הממונה סבר כי יש לבצע שמאות לדירת המגורים ונטען כי תוספת הסך של 60,000 ₪ לקופת ההליך יהווה בנסיבות סכום סביר לצורך מתן הפטר.

ביום 3/5/22 התקיים דיון בסופו נקבע כי על הנאמנת להגיש בקשה למינוי שמאי והיחידה תוכל לאחר מכן להגיש הצעת הסדר לנושים.

ביום 28/8/22 הגישה הנאמנת הודעה על הגשת שומה של הדירה שהוערכה על ידי השמאי בסך של 570,000 ₪. הנאמנת טענה כי לאור מסת החובות המאושרות ושווי דירת המגורים, על היחידה לשלם לנושים דיבידנד בשיעור 100%, נטו.

ביום 27/10/22 התקיים דיון אליו התייצבו היחידה בליווי בא כוחה, ב"כ הממונה וב"כ הנאמנת. ב"כ היחידה טען כי מדובר ביחידה עם נסיבות חריגות, נקבעה לה נכות בשיעור 86% ואי כושר 100%, לצמיתות. נטען כי אין אפשרותה להגיש הצעת הסדר. ב"כ הנאמנת טען שבקופה נצבר הסך של 2700 ₪ וטרם שולם שכר טרחת השמאי. הממונה סבר שיש מקום שהיחידה תגיש הצעת הסדר לנושיה.

דיון והכרעה :

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים והנתונים שבתיק מצאתי לתת ליחידה, בגדר צו השיקום הכלכלי, הפטר לאלתר מכל חוב בר תביעה, מהנימוקים המפורטים כדלקמן.

חובת תשלומים- היחידה פטורה מתשלומים חודשיים לקופת הנשייה. המדובר ביחידה נעדרת כושר השתכרות המתקיימת מקצבאות המל"ל ומשכך אין להטיל עליה חובת תשלומים בהתאם לנפסק על ידי בית המשפט העליון ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי ( 11.2.2020).

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – זכויות היחידה בדירה נתונות לקופת ההליך. שווי הדירה במכירה בשוק החופשי על פי חוות דעת השמאי עומד על 570,000 ₪ וקיימת התנגשות של ממש בין התועלת במכירת הדירה והנזק שייגרם ליחידה מכך. מן הצד האחד, בתחשיב מתמטי פשוט של שווי הדירה פחות סכום החובות והוצאות ההליך, מימוש הדירה יכול להביא תועלת לנושים. מן הצד השני, הנזק המיידי שייגרם ליחידה, בנסיבותיה האישיות, מפעולת המכירה גדול ומשמעותי, אף בהתחשב כי מדובר בנושים מוסדיים וממערכת הבנקאות והביטוח.

בהעדר אפשרות סבירה לפרוע את החובות בדרך אחרת שפגיעתה ביחידה פחותה בהתאם לסעיף 229(ג)(2) לחוק, עומדת לבחינה סוגיית הדיור החלוף ליחידה וביתה הקטינה, החוזרת מהפנימייה בכל שבועיים, בהתאם לסעיף 229(ג)(3) לחוק. הממונה והנאמנת לא התייחסו לסוגיה זו ולא הוצג כל תחשיב לגבי תקופת הסידור החלופי. בהצעת הממונה נטען באופן כללי כי יש מקום לקבוע תקופת דיור חלוף ארוכה בנסיבות האישיות והרפואיות המורכבות של היחידה. בהודעת הנאמנת מיום 28/8/22 ודו"ח ממצאי הבדיקה נטען על ידה כי לאור מסת החובות ושווי דירת המגורים יש לקבוע תכנית לתשלום דיבידנד בשיעור 100%, נטו. אני סבור שאין די בטענות כלליות אלו כדי לצאת ידי חובת בעלי התפקיד להתייחס לאופן חישוב אפשרות פדיון זכויותיה של היחידה בדירה. אין מקום להסתפק בדרישת תשלום 100% מהחובות נטו או הצעה לתשלום הסך של 60,000 ₪, כשלמעשה אלו אינם מבוססים על נתונים או תחשיב שמקומו להיות מונח לפני הנושים, היחיד ובית המשפט. על בעלי התפקיד היה להתייחס להוצאות מימוש הנכס, לרבות שכר טרחת הנאמנת במכירת הנכס, וכמובן התייחסות ראויה ומפורטת לשווי הסידור החלוף, דבר שלא נעשה. ראו: עחדל"פ 2165-02-22 (מחוזי ב"ש) הממונה על חדלות פירעון מחוז ב"ש והדרום ואח' נגד רוי רונפלד ואח' (29/5/22, פורסם בנבו).

במקרה שלפנינו אינני סבור כי מתקיים התנאי שבסעיף 229(ד)(1) לחוק לאור הכנסותיה המבוססות על קצבאות המל"ל והעדר כושר השתכרות עתידי. אין ליחידה את היכולת לממן מקום מגורים סביר בתום הליכי חדלות הפירעון, כאמור. על כן ובהתאם לסעיף 223(ד)(2) לחוק יש לבחון את התקופה לסידור החלופי, לרבות אפשרות קביעת סידור חלופי לכל תקופת ימי חייה.

נקבע בפסיקה כי לבית בית המשפט שיקול דעת רחב בעניין קביעת הסידור החלופי. התייחסות לכך ניתן למצוא בספרם של עודד מאור ואסף דגני, הפטר חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך ב', עמודים 773-783.

לאחר שבחנתי את הנתונים שלפניי אני סבור שיש להעמיד את תקופת הסידור החלופי לתקופה של כל ימי חייה שכן אין ליחידה הכנסה, מלבד קצבת מל"ל, לא צפויה לה הכנסה בעתיד בהעדר כושר השתכרות שנקבע על ידי מל"ל ונסיבותיה האישיות והרפואיות החריגות. קביעה של סידור חלוף לכל החיים צריכה להיעשות בנסיבות חריגות, ראו: מאור ודגני, בעמ' 781. אפנה למקרה דומה בו העניק בית המשפט סידור חלוף במקום מגוריה לכל ימי חייה לחייבת אלמנה קטועת רגל, נכה בשיעור 100% שהתקיימה מקצבת נכות בלבד, בלא אפשרות קבלת עזרה מילדיה [רע"א 11152/05 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 31/7/06)].

לאור גילה של היחידה (51) ותחולת החיים הממוצעת בישראל לפי נתוני הלמ"ס, יש להעניק לה תקופת דיור חלוף של 33 שנים.

בכל הנוגע לשווי הדיור החלוף, אני מעמיד אותו על הסך של 2000 ₪ בחודש, שכ"ד על הנמוך ביותר שניתן למצוא לדירת 2 חדרים בxxxxx.

לאור זאת, הסכום הכולל לדיור חלופי עומד על 792,000 ₪, סכום שעולה באופן משמעותי על שווי הדירה.

מכל האמור אני קובע כי אין תועלת לנושים במימוש דירת המגורים של היחידה ואין מקום לפעול למימושה בצו השיקום הכלכלי לפי סעיף 161(ב)(3) לחוק.

התוצאה - ניתן ליחידה צו שיקום כלכלי ובמסגרתו צו הפטר לאלתר מחובות בני תביעה. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

לא מצאתי מקום לחייב את היחידה לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה לאור מועד ואופן יצירת החובות.

בהתאם להוראות סעיף 167 (ג) לחוק כל הנכסים שיוקנו ליחידה במשך 36 החודשים שממועד מתן הצו ואילך יהוו חלק מקופת הנשייה, כפוף למגבלת הוראות סעיף 164 (א) ו – (ב) לחוק.

כל ההליכים שנפתחו כנגד היחידה בטרם מתן צו לפתיחת הליכים, ייסגרו. במידה וקיימים באותם תיקים חייבים נוספים, שם היחידה ייגרע מהם.

כל ההערות והעיקולים אשר הוטלו על זכויות היחידה ונכסיה בכל טריבונל שהוא מבוטלים וכן כל ההגבלות שהוטלו מכוח צו פתיחת ההליכים בעניינה מבוטלות, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ.

נוכח הסכום שהצטבר בקופת ההליך, ישמש סכום זה לתשלום שכר טרחת השמאי והיתרה תשמש לתשלום שכרם של בעלי התפקיד. מעבר לכך לא תהא יתרה לחלוקה.

על הנאמנת לפעול להמצאת פסק הדין לכלל הנושים שתביעות החוב שלהם אושרו ובהעדר הודעה אחרת בתיק תוך 30 ימים מיום ההמצאה לנושים, פסק הדין ייכנס לתוקפו.

הודעת עדכון תוגש על ידי הנאמנת תוך 45 ימים.

תזכורת מעקב פנימית בעוד 60 ימים.

• פסק הדין ניתן לאחר יציאת השבת.

   

   

  ניתן היום, ט"ז כסלו תשפ"ג, 10 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.