שופט התרשם שדיור חלופי יעלה יותר – והשאיר לחייבת את הנכס

לחייבת בת ה-51 דירה שנרכשה מעמידר. בית המשפט קבע שאין לה כושר השתכרות עתידי ויש לספק לה דיור חלופי לכל חייה. לאחר חישוב מתמטי והשוואה בין מחיר הדירה ועלות הדיור החלופי נקבע שאין תועלת לנושים במימוש הדירה

השופט עופר חיים שורק הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי ובמסגרתו הפטר מיידי לאישה שצברה חובות בסך כ-175,000 שקל. בהליך התברר שלחייבת דירה בשווי 570,000 שקל והנאמנת ביקשה להורות לחייבת לשלם 100% מהחובות. השופט כתב שלחייבת אין יכולת השתכרות עתידית ומכיוון שהיא מתקיימת מקיצבאות יש לדאוג לה לדיור חלופי לכל חייה. הוא מצא שהדיור החלופי יעלה יותר מהדירה, ונתן לה פטור ללא מימוש הנכס.  

צו פתיחת ההליכים ניתן במרץ 2021. בתיק הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 174,515 שקל. 

במאי 2022 הוגשה הצעת הממונה בה צוין שהחייבת ילידת 1971, גרושה ואם לשלושה ילדים, אחת קטינה שלומדת בפנימייה. בבעלות החייבת דירה שנרכשה מעמידר ב-2008, לטענת החייבת בסיוע סבתה, בסך של 30,000 שקל. 

הממונה ציין כי נסיבות אישיות ורפואיות מורכבות הובילו ליצירת החובות, כך שבמקרה של מימוש הדירה יש מקום לקבוע לה דיור חלופי לתקופה ארוכה, מה שיפחית באופן ממשי את התועלת במימוש הנכס. 

הדירה הוערכה על ידי שמאי בסך של 570,000 שקל. הנאמנת סברה כי לאור מסת החובות ושווי הדירה על החייבת לשלם לנושים דיבידנד בשיעור של 100%. 

בא כוחה של החייבת ביקשה להתחשב בנסיבותיה החריגות ובין היתר בעובדה שנקבעה לה נכות בשיעור 86% ואי כושר של 100% לצמיתות. הוא טען שאין לחייבת אפשרות להגיש הצעה להסדר מול הנושים. 

נזק גדול ומשמעותי

השופט עופר חיים שורק מבית משפט השלום בנצרת הבהיר כי החייבת נעדרת כושר השתכרות, מתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי ובנסיבות אלה אין להטיל עליה חובת תשלומים. 

הוא הוסיף כי בהינתן שווי הדירה קיימת התנגשות של ממש בין התועלת במכירת הדירה והנזק שייגרם לחייבת מכך. מצד אחד, מימוש הדירה יכול לכסות את החובות והוצאות ההליך אך מצד שני, הנזק המיידי שייגרם לחייבת מפעולת המכירה גדול ומשמעותי. השופט הדגיש גם שמדובר בנושים מוסדיים ממערכת הבנקאות והביטוח. 

הוא קבע שאין לחייבת יכולת לממן מקום מגורים סביר בתום הליכי חדלות הפירעון ובנסיבות יש להעמיד את תקופת הסידור החלופי למשך כל ימי חייה. זאת, מכיוון שמלבד קצבת ביטוח לאומי לא צפויה לה הכנסה בעתיד בהעדר כושר השתכרות ונסיבותיו האישיות והרפואיות החריגות. 

השופט הסביר שלאור גילה של החייבת ותוחלת החיים הממוצעת בישראל יש לספק לה דיור חלופי לתקופה של 33 שנה. שכר הדירה הנמוך ביותר האפשרי באזור מגוריה הוא 2,000 שקל לחודש. לאור זאת, שווי הדיור החלופי עומד על 792,000 שקל, סכום שעולה משמעותית על שווי הדירה. 

בנסיבות אלה קבע השופט שאין תועלת לנושים במימוש הדירה. הוא הוציא צו שיקום כלכלי בו נתן לחייבת הפטר מיידי מכלל חובותיה. 

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין