אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מונה טורס בע"מ נ' דוד נחום

מונה טורס בע"מ נ' דוד נחום

תאריך פרסום : 05/05/2019 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
12888-01-19,64418-11-18
25/03/2019
בפני הרכב השופטים :
1. מנחם רניאל
2. קראי-גירון
3. אילת דגן


- נגד -
המערערת בתיק 12888-01-19 והמשיבה בתיק 64418-11-18:
מונה טורס בע"מ
עו"ד חגי ישראלוביץ' ועו"ד צחי אסרף
המשיב בתיק 12888-01-19 והמערער בתיק 64418-11-18:
דוד נחום
עו"ד אסף נחום ועו"ד ארז נחום
פסק דין
 

 

מבוא

 

1.פסק דין זה מתייחס לערעור וערעור שכנגד שהגישו שני הצדדים להליך שנוהל בבית משפט השלום בחיפה בתיק אזרחי 30546-03-16 בפני כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון (להלן: "ההליך"). את ההליך יזמה המערערת בערעור אזרחי 12888-01-19 (להלן: "מונה טורס") משהגישה תביעה כספית כנגד המערער בתיק אזרחי 64418-11-18 (להלן: "מר נחום"). במסגרת התביעה תבעה מונה טורס ממר נחום תשלום סכומים המגיעים לה ממנו בגין שירותים שסופקו על ידו כסוכן נסיעות במהלך ההתקשרות בינה ובינו, החל משנת 2005 ועד לשנת 2016. יצוין כבר עתה כי בין הצדדים שוררת בנוסף מחלוקת, אשר תוכרע בבית הדין לעבודה, האם מר נחום עבד אצל מונה טורס כעובד שכיר או נתן לה שירותים כסוכן נסיעות עצמאי.

 

2.בתביעתה טענה מונה טורס כי במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים ביצע מר נחום מעשים אסורים שכללו בין היתר הפקת קבלות מזויפות, הפקת קבלות וחשבוניות כפולות, חתימה על שיקים מזויפים מחשבון סגור, הפקדת תקבולי לקוחות בדוקטים לא נכונים, אי ביצוע החזרים ללקוחות, פנקסנות כפולה, רישום תקבולי לקוחות והזמנות ביומן אישי, אי הזמנה של כרטיסי טיסה ללקוחות, ומסירת מסמכים הנחזים לכרטיסי טיסה תוך הטעיית לקוחות, ומעילה בכספים. מונה טורס טענה כי התנהלות מר נחום במסגרת ההתקשרות בין הצדדים גרמה לה להפסדים כספיים ונזקים, נוצר לה בגין התנהלות זו חוב לצדדים שלישיים, וכן מר נחום נותר חב לה כספים רבים. מונה טורס טענה כי בחרה משיקוליה לתבוע ממר נחום רק סך של 1,828,180 ₪, שהוא סכום התביעה.

 

3.עוד טענה מונה טורס בתביעתה בבית המשפט קמא כי לאחר שהתגלו אי סדרים כתוצאה מהתנהלות מר נחום נוהל בין הצדדים משא ומתן, במסגרתו הבטיח מר נחום כי ידאג לכיסוי חובותיו ולכיסוי יתרת החובה שנוצרה בספרי מונה טורס כתוצאה מפעילותו. מר נחום טען כי מרבית הכספים הנדרשים לצורך כך אמורים להשתלם לו מלקוחותיו, והוא יעבירם אליה. עוד טענה מונה טורס כי כתוצאה מהמשא ומתן שנוהל בין הצדדים נחתם ביום 29/12/2015 הסדר חוב, במסגרתו הסכים מר נחום לשלם למונה טורס סך כולל השווה בשקלים ל-309,886$ בתנאים שפורטו בהסכם (להלן: "ההסכם"). עוד הוסכם כי באם יתגלה חוב נוסף של מר נחום למונה טורס בתוך 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם יתווסף סכום חוב נוסף זה לסכום החוב הכולל האמור בהסכם, ובלבד שסכום נוסף זה לא יעלה על סך 12,500$. על פי האמור בהסכם הסכים מר נחום, לטענת מונה טורס, לשלם לה בסכום חד-פעמי סכום כאמור בסעיפים 4-5 להסכם, ואת היתרה כאמור בסעיף 6 להסכם, העולה כדי סך השווה בשקלים ל-156,037$ הסכים מר נחום לשלם בתשלומים שנתיים ששוויים במסגרת התחשבנויות עתידיות שייעשו בין הצדדים, באופן המתואר בסעיף 7 ואילך להסכם.

 

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר חתימת ההסכם התגלו חובות נוספים למר נחום ולכן הסכים מר נחום להגדיל את סכום החוב אותו התחייב לשלם למונה טורס על פי ההסכם בסך נוסף השווה בשקלים ל-82,000$. זאת למרות ההגבלה שתוארה לעיל בסעיף 2 להסכם.

 

5.עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר חתימת ההסכם לא המשיכה ההתקשרות בין הצדדים, ומר נחום לא נתן עוד שירותים למונה טורס. מונה טורס הגישה תלונה במשטרה כנגד מר נחום ואילו זה הגיש תביעה כנגד מונה טורס לבית הדין לעבודה, בה עתר לסעדים שונים משום שלטענתו היה עובד מן המנין של מונה טורס, ועבודתו הופסקה שלא כדין על ידה, ובדרך המזכה אותו בפיצוי. ההתדיינות בבית הדין לעבודה טרם הסתיימה, ובפועל עוכב המשך בירור ההליך עד למתן פסק דין בערעור זה. שני הצדדים טענו כל אחד כי הצד האחר הפר התחייבויותיו על פי ההסכם, ועניין זה לא איפשר המשך קיומו.

 

6.במהלך בירור ההליך מינה בית המשפט קמא מומחה, רואה חשבון יום טוב בילו, אשר נתן חוות דעתו ביום 20.2.17, ובה קבע כי:

א. לא ניתן לקבוע שמר נחום מעל בכספי מונה טורס אלא לדעתו הוא פעל בשיטת עבודה של אשראי פתוח שהיה לו אצל מונה טורס, והתגלגל במשך השנים משנה לשנה תוך קיזוז חובותיו כנגד עמלות להן היה זכאי ממונה טורס.

ב. יתרת החוב הפתוחה על שם מר נחום המגיעה ממנו למונה טורס עומדת על סך 1,818,278 ₪ כמפורט בטבלה האמורה בסעיף ג2 לחוות הדעת.

ג. לא ניתן לקבוע מהו החלק מאותו חוב שנובע כתוצאה מחיובים בגין כרטוסים מאוחרים, קנסות, הנחות ופיצוי לקוחות. כמו כן לא ניתן לזהות מה מסכום החוב הנ"ל נובע מכספים שגבה מר נחום מלקוחותיו ולא העבירם לחברה.

ד. לא ניתן לאשש או להזים את טענת מר נחום כי הפקיד את כל הכספים שגבה מלקוחותיו בקופת מונה טורס.

 

פסק הדין קמא

 

7.בפסק דינו קבע בית המשפט קמא כי:

א.יש לאמץ את חוות דעת המומחה באשר לגובה החוב שהצטבר למר נחום כלפי מונה טורס, וכן את מסקנתו שלא ניתן לקבוע שהחוב נוצר כתוצאה ממעילה, ואפשר שזה נוצר כתוצאה משיטת העבודה לפיה פעלו הצדדים לאורך השנים בהן היתה ביניהם התקשרות תקפה.

ב.מחומר הראיות עולה כי שני הצדדים בהתנהגותם, לאחר החתימה על ההסכם, הביאו לביטולו הלכה למעשה. לעניין זה נקבע כי לא הוכח שחתימתו של מר נחום על ההסכם נבעה מלחצים פסולים שהופעלו עליו, ולכן יש לראותו כמי שנחשב שיודע ומסכים לתוכנו של ההסכם, עליו חתם ברצון חופשי

ג.יש להחיל את דוקטרינת האשם התורם מדיני הנזיקין על נסיבות המקרה שנדון בהליך, כאשר משמעותה של דוקטרינה זו במקרה דנן היא הגנה על המזיק מפני החובה לפצות את הניזוק על כל נזקו, כאשר היקף ההגנה נקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה. במקרה דנן לנוכח הראיות שהובאו בנוגע למערכת היחסים בין הצדדים לאורך השנים והרגלי העבודה ביניהם ולאור מעשיה ומחדליה של מונה טורס יש לראות את הנזק כסכום חובו של מר נחום למונה טורס, ויש להטיל על מונה טורס אשם תורם בשיעור 50% ליצירתו, ולהעמיד בשל כך את סכום חובו של מר נחום אליה, על פי קביעת המומחה, על מחצית מהסכום שנקבע על ידי המומחה. זאת, בגין יצירת נוהלי עבודה פסולים, עידוד מר נחום ליצור חובות בדוקטים ישנים ופרעונם באמצעות כספים מדוקטים חדשים.

ד.בהתאמה קבע בית המשפט קמא בפסק דינו כי נכון למועד הגשת חוות דעתו של רואה החשבון בילו עמד סכום חובו של מר נחום למונה טורס על סך 2,391,278 ₪, ולפיכך יש לחייב את מר נחום לשלם למונה טורס רק מחצית מסכום זה, קרי סך 1,195,639 ₪. מסכום זה יש להפחית סכומים אשר שולמו על ידי מר נחום למונה טורס עם חתימת ההסכם בסך של 576,395 ₪ על פי השווי הדולרי שקבע המומחה, ולפיכך יתרת חובו של מר נחום למונה טורס בהתאם לקביעות בית המשפט קמא עומדת על סך 622,000 ש"ח.

ה.בנוסף לסכום החוב חוייב מר נחום לשלם הוצאות משפט בסך 55,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 58,000 ₪.

 

טענות הצדדים

 

8.כאמור, על פסק הדין של בית המשפט קמא הוגשו ערעורים על ידי שני הצדדים להליך. מונה טורס טענה בערעורה כי:

א.בפסק דינו של בית המשפט קמא נפלו טעויות חישוב. סכום חובו של מר נחום אליה שנקבע בחוות דעת המומחה עמד על 1,818,278 ₪. יש לזכור כי הסעד אותו תבעה מונה טורס בכתב התביעה עמד על 1,828,180 ₪. בהתאמה, גם אם יש להפחית מחצית מהסכום הנתבע או המגיע למונה טורס על פי קביעת המומחה בהתאם לקביעות בית המשפט קמא אזי סכום חובו של מר נחום למונה טורס על פי קביעות בית המשפט צריך להיות סך של 909,139 ₪, ולא סך של 622,000 ₪. לדעת מונה טורס הטעות נובעת מכך שבית המשפט קמא חישב במסגרת פסק הדין את גובה החוב המלא של מר נחום אליה, ולא צימצם קביעותיו לסכום התביעה או לסכומים שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט. נטען כי לבית המשפט קמא לא היתה סמכות לדון בסכומים שלא נתבעו, כאשר סכום התביעה עמד על סך 1,828,180 ₪ ובגינו שולמה אגרה, ואילו מר נחום לא הגיש תביעה שכנגד.

ב.בית המשפט קמא שגה בקביעותיו בנוגע לאשם תורם שיש להטיל על המערערת, הן באשר לאפשרות להפעיל את דוקטרינת האשם התורם על נסיבות המקרה דנן, והן באשר לקביעות העובדתיות שקבע ובגינן סבר שיש להטיל על מונה טורס אשם תורם בשיעור של 50%. כך נטען שלא הוכח כי מונה טורס הפרה הסכם כלשהו או כי גרמה לנזק כלשהו, לא הוכח כי היא נטלה חלק בהתגבשות החוב ולא הוכחו הרגלי העבודה למשך שנים שהביאו ליצירת החוב. נטען כי הפיקוח היחידי שיכלה מונה טורס להפעיל על פעילותו של המשיב היתה במסגרת פיקוח על אשראי שניתן ללקוחות. נטען כי פיקוח כזה כן בוצע, והחוב שיצר מר נחום למונה טורס אינו בגין אשראי שניתן ללקוחות, אלא בגין חיובים כפולים, הפקדת שיקים מזויפים, הפקת קבלות מזויפות, הפקת חשבוניות מס במקום קבלות, מסירת כרטיסי טיסה פיקטיביים, אי ביצוע הזמנות עבור לקוחות, קבלת כספים במזומן ללא הנפקת קבלות, אי ביצוע החזרים ללקוחות, ואי הנפקת שוברים לבתי מלון.

ג.בית המשפט קמא שגה משלא חייב את מר נחום לשלם את מלוא החוב שהוכח כי קיים, ולא הפעיל את הכלל הידוע כי חובות יש לשלם.

ד.בית המשפט שגה משהתעלם מהראיות שהובאו בפניו מהן ניתן היה להסיק בבירור כי מר נחום הפר חובות אמון, הונה את מונה טורס ומנהליה, וביצע מעילה בכספיה. לעניין זה נטען כי לא היה מקום לאמץ את קביעת המומחה בשאלה זו, משום ששאלה זו חורגת מתפקידו של המומחה ובית המשפט קמא כלל לא הורה למומחה לחוות דעתו בחוות הדעת בנוגע לקיומה של מעילה, אלא רק להתייחס לשאלה האם היו אי סדרים בהתנהלות מר נחום. נטען כי המומחה חרג מסמכותו משום שקבע קביעות משפטיות שלא היה מקום לתיתן.

ה.קביעות בית המשפט בנוגע לשיטות העבודה ולהסכמות או הרגלים שנוצרו במשך השנים במסגרת ההתקשרות בין הצדדים לא מעוגנות בחומר הראיות ואינן סבירות. כמו כן שגה בית המשפט משנמנע מלקבוע שלמונה טורס לא היתה מודעות לשיטות העבודה של מר נחום והוא התעלם מראיות שהונחו בפניו בנוגע לקבלות מזויפות, מסירת שיקים מזויפים, חיובים כפולים וביצוע פעולות פליליות אחרות שביצע מר נחום.

ו.בית המשפט קמא שגה משקבע כי הצדדים בהתנהגותם הסכימו לבטל את ההסכם בין הצדדים. נטען כי היה על בית המשפט לקבוע על פי חומר הראיות כי המשיב הוא זה שהפר את ההסכם בין הצדדים הפרה יסודית משהודה שסכום חובו למונה טורס גדול בהרבה מזה שאמור בהסכם, ובהתאמה הסכים להגדילו לסך השווה בשקלים לסכום של 82,789$. נטען כי הודאת מר נחום מלמדת כי זה לא הציג למונה טורס מצגים מלאים עובר לכריתת ההסכם, התנהל בחוסר תום לב עובר לכריתת ההסכם ובמהלך ביצועו. בנוסף טענה מונה טורס כי מר נחום סירב לאחר חתימת ההסכם להתייצב לפגישות אליהן נקרא על ידי מונה טורס, לא התייצב לעבודתו, נטש את משרדו ולא השיב ללקוחותיו.

ז.לעניין ההוצאות נקבע כי בית המשפט קמא שגה משלא קבע הוצאות ראויות בהליך, ובהתעלם מהעובדה שרק אגרת בית המשפט אותה נדרשה מונה טורס לשלם עמדה על סך 46,000 ₪, ואילו חלקה בשכר המומחה עמד על סך 32,000 ₪.

 

9.בערעורו טען מר נחום כי דין פסק הדין להתבטל וכי מן הראוי היה לקבוע שאין לחייבו בתשלום כלשהו למונה טורס משום שאין הוא חייב לה דבר לאור ביטול הסכם על ידי הצדדים בדרך של התנהגות. ביתר פרוטרוט נטען כי:

א.בית המשפט קמא שגה משקבע שהסכם הפשרה בוטל על ידי הצדדים בדרך של התנהגות. מר נחום קיים את חלקו המלא על פי הסכם הפשרה ואף דרש להמשיך ולקיימו. מונה טורס היא זו שהפרה את הסכם הפשרה משפיטרה אותו שלא כדין, ומשנעלה את דלתות המשרד בפניו, חסמה כליל את אפשרות גישתו למערכות המידע שלה או דרכה, ומנעה ממנו הלכה למעשה להמשיך ולקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם. נטען כי מן הראוי היה לאור התנהלות מונה טורס לקבוע כי מדובר בהפרה של ההסכם המזכה את מר נחום מפטור מלא מלהמשיך ולשלם לה את יתרת חובו על פי ההסכם.

ב.בית המשפט קמא שגה משלא הכריע בשאלה האם מר נחום פוטר או התפטר, והסתפק בקביעה כי הצדדים ביטלו בהתנהגותם את הסכם הפשרה. מר נחום מודה כי שאלת פיטוריו עומדת להכרעה בפני בית הדין לעבודה, ואולם בית הדין לעבודה כבר קבע כי קיימת השלכה ישירה לשאלה אם מונה טורס הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם להעסיק את מר נחום על שאלת הפיטורין והזכות לפיצויים בגין כך. נטען עוד כי בית המשפט שגה משלא קבע שהתחייבויות הצדדים על פי ההסכם שלובות, משהוסכם כי יתרת סכום החוב אשר תשולם באמצעות קיזוז מתוך שכרו של המערער במונה טורס, ומשזו מנעה ממנו להמשיך ולעבוד עבורה יש לזקוף זאת לחובתה ולפטור אותו כליל מתשלום יתרת סכום החוב.

ג.בית המשפט קמא שגה משקבע שההסכם בוטל על ידי שני הצדדים בדרך של התנהגות כאשר על פי תוכנו נקבע שהוא ניתן לביטול רק בכתב, על ידי משלוח הודעת ביטול בזמן סביר, לאחר היווצרות עילת הביטול, וזאת כאמור בסעיף 16 להסכם. נטען כי גם אם היתה מבקשת מונה טורס לבטל את ההסכם מחמת הטעיה או הפרה, היה צורך על פי חוק לשלוח הודעת ביטול בתוך זמן סביר. נטען כי במקרה דנן כאשר הצדדים התקשרו בהסכם ביום 29.12.15 וכתב התביעה הוגש ביום 15.3.16 ועד להגשתו לא הועלתה כל טענה בנוגע להפרת מר נחום את ההסכם. משכך, נטען כי הגשת כתב התביעה אינה יכולה להיחשב כהודעת ביטול בכתב שנשלחה בזמן סביר. נטען עוד כי גם בתכתובות שהוחלפו בין הצדדים ועורכי דינם עד להגשת התביעה לא הועלתה טענה כלשהי בדבר הפרת מר נחום את ההסכם בין הצדדים.

ד.בית המשפט קמא שגה משנמנע מלפסוק כי מונה טורס מושתקת מלטעון לביטול ההסכם משלא השיבה כספים ששולמו לה על פיו.

ה.בית המשפט קמא שגה משנמנע מלקבוע שלא הוכחו נימוקים של ממש המצדיקים ביטול ההסכם. עוד נטען כי אין עילה משפטית להטיל על המערער את החובה לשאת ביתרות השליליות שנצברו במסגרת העבודה בין הצדדים.

ו.בית המשפט שגה משהסתפק בהטלת אשם תורם בשיעור 50% על מונה טורס לאור אופן התנהלותה שהוכח, והיה עליו לפטור את מר נחום כליל מחובה לשלם סכום כלשהו בגין חוב לגביו קבע המומחה כי הוא נוצר אגב ההתקשרות בין הצדדים, לגביה נקבע שאופן התנהלותם של הצדדים במסגרתה נקבע בלעדית על ידי מונה טורס. בנוסף נטען כי באם יש ממש בקביעת בית המשפט קמא כי ההסכם בוטל בהסכמה, אזי נטל ההוכחה על המשיבה להוכיח כל סכום שנטען כי מופיע ביתרות השליליות של פנקסי החברה, והקשר בין סכום זה ובין פעילותו של מר נחום, ומשלא נעשה כן אין מקום להטיל עליו חבות כלשהי לשלם סכומים בגין יתרות שליליות אלה למונה טורס, ובוודאי נכון הדבר כאשר מר נחום היה עובד שכיר של מונה טורס. נטען כי מונה טורס אינה יכולה מחד לטעון לבטלות ההסכם ומנגד להסתמך על הסכומים שנקבעו בו כסכומי החוב שמגיע ממר נחום למונה טורס. עוד נטען כי אין להסתמך על קביעות המומחה בנוגע לסכום החוב כאשר זה אישר במסגרת חקירתו כי הסתמך על הקביעות בהסכם בנוגע לקביעת סכום חובו של מר נחום למונה טורס, ואת הגורם לו. נטען גם כי לא היה מקום להסתמך על פלטי המחשב שצירפה מונה טורס כראיה, משום שעל פי הראיות שהובאו מנהלת הסניף של מונה טורס בקריות התערבה באופן ישיר ופעיל בדוקטים הרשומים על שם המערער ובתוכנם.

ז.בית המשפט שגה משנמנע מלקבל את הבקשה ל עיכוב הליכים שהגיש מר נחום וזאת עד למתן הכרעה בתביעה שהגיש בבית הדין לעבודה על סך של 2.5 מליון ₪ בגין סכומים המגיעים לו אגב עבודתו במונה טורס ופיטוריו שלא כדין ממנה.

 

ההליך

 

10.ביום 3.3.2019 התקיים דיון במעמד הצדדים לאחר שכל צד הגיש עיקרי טיעון מטעמו. לאחר שבית המשפט שמע טיעוני הצדדים הוצע לצדדים בהצעה שפורטה בפרוטוקול לסיים את ההליך ללא הצורך במתן פסק דין, ומשלא הושגה הסכמה אין מנוס ממתן פסק דין המכריע בטענות הצדדים.

 

דיון והכרעה

 

11.לאחר עיון בכל החומר הרלוונטי ושמיעת טיעוני הצדדים, המסקנה היא שדין ערעורו של מר נחום להידחות ואילו דין ערעורה של מונה טורס להתקבל בחלקו לאור הטעויות החשבונאיות שנפלו בפסק הדין, ולאור ההנמקה בפסק הדין קמא, בגינה הופחת סכום החוב המוכח במחצית.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מר נחום נותר חייב כספים למונה טורס. סכום החוב הוגדר בהסכם ובמסמך קודם שנחתם בין הצדדים ביום 30/11/2015. סבירות סכום זה נבדקה לאחר מכן על ידי מומחה בית המשפט אשר שב וקבע כי סכום חובו של מר נחום למונה טורס שנוצר במהלך ההתקשרות בין הצדדים הינו סכום קרוב לסכום האמור בהסכם. במצב עניינים זה כאשר אין מחלוקת שלמר נחום חוב למונה טורס וזה אף מודה בקיומו של החוב בהסכם ובמיילים נוספים ששלח לאחר מכן, בהם היה נכון להגדיל את סכום חובו בעקבות ממצאים אחדים שהתגלו, אין מקום לפטור את מר נחום מחובת תשלום חוב זה, בכלל או באופן חלקי, מכח דוקטרינת האשם התורם. גם אם תיוותר בעינה הקביעה כי ההסכם בין הצדדים בוטל מכח התנהגות הצדדים או שונה בהסכמה, אין בכך כדי לפגוע בתקפות הודאות הצדדים בו כאשר לקיומו של חוב של מר נחום למונה טורס, שיעורו, והצורך לפרעו.

לא ההסכם בין הצדדים קבע את גובה חובו של מר נחום למונה טורס. קיומו של החוב הוליד הצורך בניהול משא ומתן והשגת ההסכם, התנהלות על פי ההסכם, שינויו בדרך של התנהגות או ביטולו, אין בהם כדי לאיין קיומו של חוב בו הודה מר נחום, הוא שב ואושר בחוות דעת מומחה שבית המשפט קמא קיבלה, ובדין עשה כן.

עוד אין מקום לקבוע שההסכם בוטל מכח התנהגות. לטעמי התנהגות הצדדים כפי שהוכח מלמדת על הסכמה לשנותו, ולא לבטלו. כמו כן אין גם ממש בטענה כי ההסכם יצר חיובים שלובים, ומשנמנעה האפשרות להמשך העסקת מר נחום במונה טורס, בין בדרך של העסקתו כשכיר ובין בדרך של המשך קבלת שירותים ממנו כקבלן עצמאי, אין פירוש הדבר שניתן פטור למר נחום מחובתו לשלם את מלוא סכום החוב בתקופה של חמש שנים, הכל על פי הסכמתו.

יש לקרוא את ההסכם באופן שבו שני הצדדים לו הגיעו להסכמה בדבר גובה החוב שעל מר נחום לשלם למונה טורס, וכן בדבר תקופת הזמן במסגרתה על מר נחום לפרוע חוב זה. ההסכם כלל גם פירוט בנוגע לאופן תשלום החוב, ואולם אין בהסכם הסכמה כי היה והמשך ההתקשרות בין הצדדים לצורך קבלת שירותיו של מר נחום כסוכן נסיעות לא יהיה אפשרי בטל חובו כליל למונה טורס. כמו כן, טיב ההתקשרות בין הצדדים ואופן סיומה והחיובים בגין כך ראוי שיידונו ויוכרעו בבית הדין לעבודה. בקיומה של התדיינות זו יש כדי לשנות אופן פרעון חוב מר נחום למונה טורס, ולא לאיינו.

 

הוכחת קיומו של חוב ושיעורו

 

12.אין חולק, שבהסכם הצהירו שני הצדדים שקיים מסמך קודם מיום 30/11/2015 לפיו שני הצדדים מסכימים כי חובו של מר נחום למונה טורס עומד על סך השווה בשקלים ל-309,886 $ (להלן: "מסמך פריסת החובות").

 

13.עוד אין מחלוקת כי שני הצדדים להסכם הסכימו ללא כל תנאי, כי סכום החוב כפי שנקבע במסמך פריסת החובות יעוגן בהסכם אינו סופי, וכי קיימת אפשרות שבמהלך ששה חודשים ממועד חתימת ההסכם הוא יוגדל בהסכמה במקרה ויתגלו חובות חדשים, בסכום נוסף שלא יעלה על סך השווה בשקלים ל-12,500 $. אפשרות זו של הגדלת סכום החוב לאור הכחשת עסקת לקוח אפשרית עתידית הוסכמה בין הצדדים כאמור בסעיף 2 להסכם, ללא התניה כלשהי, והוא תלוי גילוי עובדות וכספים שלא היו ידועים במועד כריתת ההסכם.

 

14.עוד אין מחלוקת, ובכך מודה גם מר נחום, כי ביום 3/1/2016 נשלח על ידו מייל למונה טורס (נספח 6 לתיק המוצגים), בו קובע מר נחום, ללא תלות בקיום ההתחייבות על פי ההסכם, כי גילה סכום "חוב נוסף" כהגדרתו בסך של 82,779 $, אותו הוא נכון להוסיף לסכום החוב המוגדר בהסכם. זאת, למרות שאין הוא מחויב לעשות כן, כאמור בסעיף 2 להסכם. הודאה זו אינה מותנית ויש בה אישור נוסף כי מר נחום מודה שהוא חייב כספים למונה טורס, וכי חוב זה גבוה מהאמור בהסכם, וגם אותו הוא נכון לשלם ללא כל תנאי.

 

15.בנוסף, בבית המשפט קמא הוצגה חוות דעת מומחה בית משפט שהצדדים לא טענו כנגד מהימנות העובדות האמורות בה בנוגע לשיעור החוב ובנוגע למהימנות עורכה. בחוות הדעת נכתב, ועניין זה לא נסתר, כי מר נחום הודה בחתימת ידו בקיום חוב למונה טורס, וזאת כאמור ללא קשר להתחייבות הצדדים בהסכם, הן בסיכום פגישה שנערכה בין הצדדים לאחר שבשנת 2015 התגלו יתרות החובה מיום 30/11/2015, והן בכרטסת שצורפה אליה.

 

16.מן האמור לעיל עולה כי גם אילו היה ממש בקביעה שההסכם בין הצדדים בטל, אין לעניין זה דבר וחצי דבר עם הקביעה כי קיומו של חוב של מר נחום כלפי מונה טורס הוכח כדבעי במסמכים, בחלופי מיילים, ובהודאת בעל דין. משכך, אין ממש בטענה כי מונה טורס לא הרימה נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח קיומו של חוב כלפיה, בהינתן שההסכם בין הצדדים בטל.

 

17.בנוסף, אין ממש בטענות מר נחום כי המומחה לא ערך בדיקה נדרשת וקביעותיו העובדתיות לעניין קיום חוב ושיעורו לא נבדקו. עיון בחוות הדעת מלמד כי בנוסף להסתמכות על הודאות מר נחום בקיום חוב, ערך המומחה בדיקות מקיפות שסוכמו בפרק הסכום לחוות דעתו, ושם הופנה הקורא גם לאמור בנספחים לחוות דעתו. עיון בכל אלה מלמד כי טענות שהשמיע מר נחום רק בערעורו כלפי אופן בדיקת המומחה את הנתונים ועומק הבדיקה אינן במקומן, וטוב עשה בית המשפט משאימץ חוות דעתו. יצוין כי יש קושי בבקשת מר נחום, לאמץ את קביעת המומחה כי לא בוצעה על ידו מעילה, ומאידך לדחות את קביעותיו של המומחה שבוצעו תוך בדיקה והפעלת מיומנות ומומחיות ולאחר עיון במסמכים ובכרטסת שמר נחום אישר נכונותה בחתימת ידו, באשר לגובה חובו של מר נחום למונה טורס.

 

18.סבירות קביעות המומחה נלמדת גם מדמיון בין הסכום אותו קבע המומחה בחוות דעתו כגובה סכום חובו של מר נחום למונה טורס, ובין הסכום שנתבע על ידי מונה טורס בתביעתה. יצוין כבר עתה כי לעניין זה יש ממש בטענות מונה טורס בערעורה, באשר לטעויות החשבונאיות שנפלו בפסק דין בית המשפט קמא, לאופן הפחתת סכומים בתחשיב החוב שחישב בית המשפט קמא לאחר הפעלת דוקטרינת האשם התורם.

 

19.מן האמור לעיל עולה כי קיומו של חוב של מר נחום למונה טורס ושיעורו הוכחו כדבעי, ללא כל קשר להתחייבות הדדיות של הצדדים בהסכם, לגביו קיימת שאלה האם נותר על כנו, אם בוטל בהסכמה או לא בהסכמה, או שונה. משכך אין ממש בטענות מר נחום בערעורו לעניין זה, ויש לדחותן.

 

תוקפו של ההסכם בין הצדדים

 

20.לעניין זה טוען מר נחום כי ההסכם בין הצדדים שריר וקיים, ואולם מונה טורס הפרה את התחייבויותיה על פי הסכם זה בנסיבות אשר לטענתו מאיינות חבותו לפרוע חובו למונה טורס, שבקיומו הודה. בטענה זו אין ממש. כפי שהראינו לעיל, אין מחלוקת כי למר נחום חוב (בו הודה למונה טורס), וחוב זה על מר נחום לפרוע. הצדדים הגיעו ביניהם להסכם לאור הודאת מר נחום בקיומו של חוב למונה טורס אשר הסדיר גובה החוב ואופן פרעונו. לטענת מר נחום הסכם זה הופר. אין ממש בטענות מר נחום, כי הפרת ההסכם מקנה לו את הזכות לתבוע השבה ופיצוי בגין נזקים שנגרמו לו עקב ההפרה. אשר להשבה - אין מחלוקת כי את הסכומים ששילם מר נחום למונה טורס על פי ההסכם יש להפחית מסכום חובו לה, והסכום שנתבע על ידה מלכתחילה כמו גם סכום החוב שנקבע על ידי המומחה בחוות דעתו, התחשבו בסכום זה. אשר לנזקים אחרים, אלו נתבעו על ידי מר נחום במסגרת הליך אחר בבית הדין לעבודה, תוך הבנת מר נחום כי אין באפשרותו לתבוע אכיפת ההסכם להמשך העסקתו אצל מונה טורס. משכך, גם אם יש ממש בטענות מר נחום באשר לקיומו של ההסכם והפרתו, אין בטענות אלו כדי לקבל את טענתו שהפרתה של מונה טורס את ההסכם וסירובה להמשיך להעסיקו, מזכה אותו בסעד של מחיקת חובו אליה, בו הודה.

21.אשר לקביעות בית המשפט קמא לפיהן ההסכם בין הצדדים בוטל בהסכמה, גם אם היה בהן ממש, משמעותן הינה כי סיכום הפגישה בין הצדדים מיום 30/11/2015 שב על כנו. סיכום זה מסדיר קיומו של חוב מר נחום לחברה אותו יש לפרוע. לסיכום זה יש להוסיף הודאת מר נחום בקיום חוב נוסף, וחוב כולל זה יש לפרוע. גם אם הצדדים בהתנהגותם לדעת בית המשפט קמא ביטלו בדרך של התנהגות ההסכם שהסדיר את אופן פרעונו של חוב שגובהו נקבע במסמך קודם, הביטול של הסכם אופן הפירעון אינו מאיין דבר קיומו של החוב והצורך לפרעו במלואו.

 

22.לאור האמור לעיל אין כל צורך להכריע האם בוטל ההסכם בדרך של התנהגות או הופר על ידי צד כלשהו כטענת צד זה או אחר. גם אם בוטל ההסכם בדרך של התנהגות או שונה, וגם אם הופר, שני הצדדים בטיעוניהם אינם מתכחשים לקיומו של סיכום הדברים ביניהם מחודש נובמבר 2015 שקדם לחתימת ההסכם, ולחובה למלא אחריו.

 

23.דרך נוספת להבהיר את האמור לעיל היא קביעה אפשרית שלא כל ההסכם בין הצדדים בוטל, אלא רק חלקו, קרי אותו חלק המפרט כיצד ישולם סכום חובו של מר נחום למונה טורס, ומשבוטל חלק זה בין אם בהסכמה על פי קביעת בית המשפט קמא ובין בגין הפרת צד אחד חיוביו על פי ההסכם (כטענת הצדדים להליך), יש מקום להורות על ביטולו החלקי של ההסכם, קרי רק ביטולו של אותו חלק הדן באופן פרעון החוב בדרך של המשך ההתקשרות בין הצדדים. כך או כך, יש מקום לתת תוקף לחובת מר נחום לפרוע חובו הכולל למונה טורס, ולהסכמת מונה טורס כי חוב זה ייפרע. נזכיר כי תנאי ההסכם הדנים בהמשך ההתקשרות בין הצדדים ייבדקו על ידי בית הדין לעבודה. היה ובית הדין לעבודה יקבע קביעה רלוונטית לעניין זה במסגרת ההידיינות בין הצדדים בפניו, יתן דעתו גם להשפעת קביעתו על אופן המשך פרעון החוב.

 

שאלת האשם התורם

 

24.המחלוקת בין הצדדים בהליך בבית המשפט קמא ובערעור זה נוגעת לתקפות ההסכם ביניהם, למשמעות ותקפות הסכמות שקדמו לו, והכל על פי דיני החוזים. משכך, היה על בית המשפט קמא לבחון, אם בכלל, האם יש מקום להפעיל בנסיבות העניין את דוקטרינת האשם התורם בדיני החוזים, אגב דיון בשאלת גובה הפיצוי המגיע בגין הפרת חוזה. לא היה מקום להפעלת ההלכות בדבר אשם תורם בנזיקין כפי שעשה בית המשפט קמא אגב דיון בשאלת גובה החוב בו מודה מר נחום, והאם יש מקום להפחית ממנו אגב השאלה בנוגע לאופן יצירת החוב. בעשותו כן בסעיף 65 לפסק הדין, עירב בית המשפט קמא את הדיון בשאלת פיצוי בגין נזק אגב הפרת חוזה ושאלת קיומו של החוב עצמו. בית המשפט קמא הפחית מהחוב החוזי לאור דיני האשם התורם הנזיקי בלי לעשות את ההתאמה הנדרשת לתחום דיני החוזים בו עסק. במקרה דנן מודה מר נחום בחובו למונה טורס יותר מפעם אחת והודאה זו מאושרת בממצאי מומחה בית המשפט קמא אשר שב ומאשר קיומו של חוב של מר נחום למונה טורס בגין פרטי התחייבויות שונים. משכך, אין משמעות לקביעות שקבע בית משפט קמא לגבי אופן היווצרות החוב, והאם החוב נובע מפעולות אסורות של מר נחום או מהיעדר פיקוח נאות של מונה טורס על עובדיה וסוכנה. כך או כך קיים חוב של מר נחום למונה טורס וחוב זה צריך להיפרע על ידו במלואו, ללא קשר לנסיבות היווצרותו. חובו של מר נחום למונה טורס על פי הודאתו ועל פי קביעת המומחה הוא חוב חוזי ואינו בבחינת נזק שנגרם אגב אופן התנהלות הצדדים, שאת החובה לפצות בגינו יש לחלק בין הצדדים בהתאם לדיני האשם התורם בנזיקין. מדובר בחוב שנוצר כתוצאה מפעולות עסקיות על פי הסכם בין הצדדים. אין לפטור מחובת פרעונו את יוצר החוב רק משום טענתו כי לא פיקחו עליו כראוי ולכן החוב גדל.

 

25.כפי שהוכח מונה טורס שילמה בעבור שירותים אותם נדרשה לתת ללקוחותיו של מר נחום, ובגינם לא קיבלה מאותם לקוחות את התמורה הנדרשת. היא גם נדרשה לשלם כספים ללקוחותיו של מר נחום כתוצאה מאופן פעילותו. בחוב זה הודה מר נחום, ושאלת אופן היווצרות החוב אין בה כדי להשפיע על הצורך בפרעונו המלא.

 

26.אכן אין מחלוקת כי גם בדיני חוזים חלה הדוקטרינה בדבר אשם תורם, ואולם זו מופעלת בנוגע לשאלת אופן החיוב בפיצוי בגין הפרת הסכם את הצד המפר, והתחשבות לצורך קביעת גובה הפיצוי המגיע בגין הפרת ההסכם לתרומת הצד הנפגע להיווצרות נזקיו. דוקטרינת האשם החוזי שעניינה קביעת הפיצוי המגיע לצד נפגע בגין הפרת הסכם נועדה להגיע לתוצאה צודקת יותר, ואולם זו לא נועדה לאיין את חובת פרעון חובות.

 

27.נפסק כי דוקטרינת האשם התורם החוזי נועדה לחול במקרים בהם התנהגות הצד הנפגע מהפרת הסכם תורמת באופן ישיר לנזקיו, ונועדה לסייע לחלק האחריות בין הצדדים להסכם שהופר, באופן התואם אחריותם היחסית לנזקים שנגרמו עקב הפרת הסכם. ראו לעניין זה: ע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבניין פיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבניין בע"מ, פ"ד נב (1) 210; רע"א 3126/14 נור עבודות חקלאיות בע"מ נ' אלי כהן, פס"ד מיום 5/11/2014.

 

28.במקרה דנן בית המשפט קמא הפעיל דוקטרינת האשם התורם בחוזים לא לצורך חלוקת האחריות לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם, אלא לצורך חלוקת אחריות לפרעון חובו של מר נחום למונה טורס, אשר אין מחלוקת בנוגע לקיומו ומר נחום מודה בקיומו ובחובתו לפרעו. בית המשפט קמא לא הפעיל דוקטרינת האשם התורם בחוזים כדי לחלק אחריות בנוגע לפיצוי המגיע בגין הפרת הסכם, שהרי הוא כלל לא קבע כי במקרה דנן הופר ההסכם בנסיבות המחייבות תשלום פיצויים שאותם יש לחשב תוך חלוקת אחריות על פי כללי האשם התורם בחוזים. בכך טעה בית המשפט קמא, ומן הדין לבטל קביעותיו לעניין זה.

29.אם לא היה מגיש מר נחום תביעתו לבית הדין לעבודה, ניתן אולי היה לבחון שאלת טענותיו להפרת ההסכם מצד מונה טורס וזכאותו לקבלת פיצוי בגין הפרה זו בגין נזקיו עקב כך, ואולם מר נחום בחר להגיש תביעה נפרדת בבית הדין לעבודה בה תבע סעד של פיצוי בגין הפרת חובת מונה טורס להמשיך ולהעסיקו כאמור גם בהסכם. משכך, אין צורך או טעם לדון בשאלת הפרת ההסכם וזכאותו לפיצוי עקב כך בהליך זה ובבית המשפט קמא.

 

30.צדק בא כח מונה טורס בטיעוניו כי בפסק דינו של בית המשפט קמא נפלו טעויות חשבון באשר לאופן קביעת היקף החוב. אם בחר בית המשפט קמא לאמץ את קביעת המומחה באשר לסכום חובו של מר נחום למונה טורס, היה עליו לאמצה במלואה. המומחה קבע שסכום חובו של מר נחום למונה טורס הוא 1,818,278 ₪, וזאת לאחר שהפחית תשלומים ששולמו לרבות תשלומים על פי ההסכם. סכום זה דומה לסכום התביעה שעמד על 1,828,180 ₪, שגם הוא נקבע לאחר שהופחתו כספים ששולמו על פי ההסכם. משכך, לפי קביעת בית המשפט קמא שהיה מקום להפחית מסכום זה מחצית בשל דיני אשם התורם בנזיקין, הרי סכום חוב זה ראוי היה שייקבע בסך של 909,139 ₪ ולא סך 622,000 ש"ח כפי שקבע בית המשפט קמא.

 

שאלת המעילה

 

31.בית המשפט קמא כמו גם המומחה שמונה על ידו קבעו כי בנסיבות העניין לא הוכחו במידה הנדרשת טענות מונה טורס כי חובו של מר נחום אליה נוצר כתוצאה ממעילה או מביצוע מעשים אסורים. מקביעת בית המשפט קמא כמו גם מקביעות המומחה עולה שמהחומר שהוצג ניתן ללמוד כי החובות נוצרו כתוצאה מאימוץ שיטות עבודה ספציפיות שהעמידו אשראי למר נחום, אותו ניתן היה לפרוע תוך עריכת חשבונות משנה לשנה וקיזוז יתרות. עסקינן בקביעות עובדתיות סבירות שאין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן. ראוי להזכיר כי טענות בדבר מעילה תרמית וכיוצא באלה מטילות נטל הוכחה מוגבר על הטוען להן, ובהתחשב בכך קביעות בית המשפט קמא לעניין זה הן קביעות עובדתיות מנומקות וסבירות, ואין להתערב בהן. בית המשפט נימק קביעותיו תוך מתן דוגמאות למכביר והסתמכות על ראיות שהוצגו לו ועדויות שנשמעו בפניו. קביעותיו גם נסמכות על קביעות מומחה בית המשפט שגם הוא מצידו נימק כדבעי חוות דעתו, ונימוקיו לא נסתרו. משכך, אין מקום להתערב ולשנות קביעות בית משפט קמא לעניין זה.

 

עיכוב ביצוע

 

32.כמתואר לעיל טען מר נחום כי בית המשפט קמא טעה משסירב להיעתר לבקשתו לעכב ביצוע פסק דינו עד לסיום בירור תביעת מר נחום נגד מונה טורס בבית הדין לעבודה. גם בטענות בעניין זה אין ממש. בית המשפט קמא נתן בעניינו של מר נחום פסק דין כספי. הדין בעניין עיכוב ביצועו של פסק דין כספי ידוע. קיומה של התדיינות אחרת, בה אפשר ויזכה מר נחום בתביעתו, ויהיה זכאי בעתיד לתשלומים ממונה טורס אינו מספיק כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק דין לפיו זכאית מונה טורס לתשלומים ממר נחום בגין חוב שהוא מודה כי הוא חייב לה. העובדה שההתדיינות בבית הדין לעבודה כרוכה בבירור שאלות שלדעת בא כח מר נחום נדונו או צריכות היו להידון בבית המשפט קמא אינו מצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין. עם זאת, וכפי שנכתב לעיל, ראוי שבית הדין לעבודה בקביעותיו יקח בחשבון את תוכן הסכם בו היתה מונה טורס נכונה לדחות פרעון מלוא התשלומים שחב לה מר נחום עד יום 1/1/2021 באם תימשך ההתקשרות בין הצדדים.

 

33.אשר לשאלת ההוצאות שקבע בית המשפט קמא, בהתחשב בטיעוני בא כח מונה טורס בסעיף 36 להודעת הערעור כי הוצאות ששילמה מונה טורס עמדו על סך של 78,000 ₪ (אגרה ושכר טרחת מומחה), ובהתחשב בעובדה כי בית המשפט קמא פסק בסך הכל הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת מונה טורס בשיעור 113,000 ₪, ובהתחשב בהלכות לעניין התערבות ערכאת ערעור בפסיקת הוצאות, אין מקום לשנות קביעותיו של בית המשפט קמא בעניין זה.

 

סיכום

 

34.לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את ערעורו של מר נחום ומקבלים חלקית את ערעור מונה טורס, כך שמבוטלות קביעותיו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לגובה חובו של מר נחום למונה טורס. מר נחום חב למונה טורס את הסכום שקבע המומחה בחוות דעתו, 1,818,278 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד חוות הדעת ועד התשלום בפועל. שאר קביעותיו של בית המשפט קמא בנוגע לטענות שני הצדדים ייוותרו בעינן.

 

מר נחום ישלם הוצאות ההליך כאן בהתחשב בתוצאות ההליך בסך של 29,250 ₪. המזכירות תעביר למונה טורס את העירבון שהפקיד מר נחום, על חשבון הוצאות המשפט. העירבון שהופקד על ידי מונה טורס יושב לה.

 

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים. 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ