בית משפט השלום הפחית במחצית חוב של סוכן נסיעות כלפי החברה בה עבד בשל "אשם תורם" מצד החברה שאפשרה לו לצבור חובות של מיליוני שקלים. אלא שהמחוזי החליט שזו קביעה שגויה, וחייב את הסוכן בתשלום מלא.
בית המשפט המחוזי הורה לסוכן נסיעות שחייב לחברת "מונה טורס" כ-1.8 מיליון שקל להחזיר לה את מלוא הסכום, בניגוד לעמדת בית משפט השלום שסבר כי הסוכן צריך להחזיר רק מחצית בשל "אשם תורם" מצד החברה, שלא פיקחה על העבודה מולו. שופטי המחוזי מנחם רניאל, ישראלה קראי-גירון ואילת דגן קבעו מרגע שהסוכן הודה בקיומו של החוב בהסכם שנחתם מול החברה ומחוצה לו הרי שהוא חייב להחזירו ללא שום קשר לשאלת האשמה.
הפרשה החלה בכך שחברת הנסיעות גילתה אי-סדרים בהתנהלות סוכן שעבד אצלה והוא הודה כי הוא חייב לה מאות אלפי שקלים. ב-2015 נחתם ביניהם הסכם להסדר החוב ובו התחייב הסוכן להחזיר כ-310 אלף דולר, ואף הוסכם שאם יתגלו חובות נוספים הם יתווספו לחוב ובלבד שלא יעלו על 12,500 דולר. לימים, אכן התגלה חוב נוסף של 82 אלף דולר והסוכן הסכים לשלמו במלואו למרות האמור בהסכם.
ואולם, הסוכן לא שילם בסופו של דבר את חובו משום שפוטר מהחברה. בעקבות זאת הוא הגיש נגדה תביעה בבית הדין לעבודה ואילו החברה הגישה נגדו תביעה להחזר החוב שלטענתה מקורו במעילה.
רואה חשבון שמונה בבית המשפט השלום אישר את סכום החוב אך מצא שהסוכן לא מעל בכספי החברה אלא צבר את החוב בשל שיטת עבודה של אשראי פתוח שהונהגה בינו לבין החברה. בית המשפט קיבל את עמדת המומחה אך בסופו של דבר הורה לסוכן להחזיר לחברה רק חצי מהחוב משום שלשיטתו יש להטיל עליה "אשם תורם" בשל מחדלי פיקוח מצדה.
על פסק דין זה הגישו הסוכן והחברה ערעורים הדדיים: החברה ביקשה לבטל את האשם התורם ולקבל תשלום מלא ואילו הסוכן ביקש לפטור אותו לחלוטין מהחזר החוב בטענה שהחברה הפרה את ההסכם עמו בין היתר משום שפיטוריו מנעו ממנו את האפשרות לעמוד בתשלומים.
אין מקום לפטור מלא או חלקי
הערעור הוכרע לאחרונה לטובת חברת הנסיעות. השופטים רניאל, קראי-גירון ודגן קבעו בפסק הדין כי השאלה אם ההסכם הופר או בוטל כלל לא רלוונטית, שכן מרגע שהסוכן הודה בקיומו של החוב בהסכם ובמיילים ששלח לחברה - אין מקום לפטור אותו מחובת התשלום בכלל או חלקית.
השופטים הבהירו כי קיומו של החוב וגובהו כלל אינם שנויים במחלוקת נוכח הודאת הסוכן ולכן בית משפט השלום שגה כשקבע אשם תורם ששאוב מדיני הנזיקין שעה שמדובר בחוב חוזי. "אין לפטור מחובת פרעונו את יוצר החוב רק משום טענתו כי לא פיקחו עליו כראוי ולכן החוב גדל", נכתב.
השופטים הסבירו עוד כי זה לא המקרה המתאים לשימוש ב"אשם תורם חוזי" שחל על מקרים שבהם צד שנפגע מהפרת הסכם תרם באופן ישיר לנזקיו, שכן כלל לא נקבע כאן שההסכם הופר בנסיבות שמצדיקות תשלום פיצויים על ידי הצד המפר.
משכך ערעורו של הסוכן נדחה ואילו ערעור החברה התקבל בחלקו תוך חיוב הסוכן בהחזר מלוא הסכום שקבע המומחה בחוות דעתו העומד על 1,818,278 שקלים, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ-2017 והוצאות משפט של 29,250 שקל.
- ב"כ חברת הנסיעות: עו"ד חגי ישראלוביץ', עו"ד צחי אסרף
- ב"כ הסוכן: עורך דין אסף נחום, עו"ד ארז נחום
עו"ד ליאור רובס
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין