אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' בית החולים לניאדו

פלוני נ' בית החולים לניאדו

תאריך פרסום : 29/11/2021 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב
39455-04-19
10/11/2021
בפני השופטת:
סגנית הנשיא אריאלה גילצר – כץ

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד אייל שטרנברג ועו"ד נעם שוק
נתבע:
בית החולים קרית צאנז ע"ש לניאדו מ.ע. 580082014
עו"ד מרדכי לוין ועו"ד לביא אבוקסיס
פסק דין
 

 

האם פיטורי רוקח בבית חולים נעשו בשל אי שביעות רצון מתפקודו או שמא פוטר בשל התנכלות הממונה עליו זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

 

העובדות

 

1.התובע עבד בנתבע כרוקח במשך כ- 4 שנים מיום 1.2.15.

2.הנתבע הוא ביה"ח לניאדו.

3.ביום 29.10.18 זומן התובע לשימוע (נספח ב' לכתב התביעה).

4.ביום 23.1.19 התקיימה ישיבת שימוע.

5.ביום 24.3.19 קיבל התובע מכתב פיטורים.

 

טענות התובע:

 

1.הממונה על התובע, מר סאיד עאמרנה, מנהל בית המרקחת, התנכל לתובע שכן התובע לא שובץ לכוננויות.

2.בחודש 6/15 מונה התובע לרוקח מחלקת הנרקוטיקה. התובע סירב בחפיפה לחתום על מסמך ספירת המלאי והודיע למנהל בית המרקחת על חסרים. התובע דיווח על כך לממונים ונערכו 2 ספירות מלאי ונמצאו חסרים (נספח ג' לכתב התביעה).

3.בחודש 6/16 פנה התובע אל מנחם שנק, מנכ"ל ביה"ח, ובשנת 2017 למנהל משאבי אנוש (נספח א' לכתב התביעה) בעניין אי הכללתו בלוח הכוננויות, אי קבלת מפתח לבית המרקחת ואי קבלת כיסא ראוי במקום עבודתו.

4.פיטוריו של התובע נעשו בשל תלונותיו.

5.התובע שלח מכתב אל מנכ"ל הנתבע ובו פירט את כל ההתנכלויות כלפיו (נספח ד' לכתב התביעה).

6.הנתבע התעלם מפניותיו של התובע ואף ביום 28.11.17 נערכה פגישה עם התובע אשר לא הניבה תוצאות.

7.התובע ביקש פגישה נוספת. אשר בעקבותיה קיבל זימון לשימוע.

8.הנתבע ניסה להלביש על התובע טענות שווא. המסמכים שצורפו לתיק האישי של התובע הם ללא תאריך.

כל הטענות התגלו כשקר. התובע עותר לפיצוי בגין התעמרות (119,952 ₪). לתובע נגרמה עוגמת נפש שכן הוא לא שובץ לכוננויות (260,460 ₪).

9.עד הגשת התביעה לא נשלח לתובע פרוטוקול ישיבת השימוע.

10.נפלו פגמים רבים בהליך פיטוריו של התובע ופיטוריו היו שלא כדין (119,952 ₪).

 

 

טענות הנתבע

 

1.מדובר בעובד שהחליט שהוא מתנהל על דעת עצמו. מנהלי המחלקות הבהירו כי הם אינם מוכנים לעבוד מולו. התובע סירב למלא דוחות. התובע גילה חוסר אכפתיות כלפי החולים, אדישות מופרזת באספקת תרופות ויחסי אנוש פגומים.

2.המחלקה האונקולוגית התקשתה לתקשר עם התובע. התובע נהג לומר לאחיות ולרופאים שפנו אליו ש"זה אינו תפקידו".

3.הליך הפיטורים נוהל כדין והתובע לווה ע"י ב"כ לאחר שוועדת השימוע שמעה את טענות התובע. הוועדה פנתה ל- 2 רופאים מולם עבד התובע אשר נתנו חוות דעת שליליות (יחסי אנוש גרועים, לא מדבר עמם ישירות, לא מוכן לענות לטלפונים, גורם לעיכוב בטיפולים, מתעקש על קוצו של יוד בנושא התמיסות, מתעקש לשנות מרשמים של הרופאים, מתלונן, משנה מיהולים ללא הסבר, מבקש תיעוד על ההחלטות שלו).

4.לתובע ניתנה אפשרות להשלים טענותיו לאחר התייחסות הרופאים.

5.הנתבע ניסה בכל דרך שהיא להותיר את התובע בעבודה על אף הכשלים בעבודתו (נספח א' לכתב ההגנה).

6.התובע קיבל כיסא בבית המרקחת ביום 14.9.17 שיועד בשבילו (התובע טען שלא ניתן לו כיסא).

7.כיוון שהתובע לא הצליח בעבודתו כרוקח מחלקתי לא היה צורך לתת לו מפתחות.

8.התובע הוזמן לישיבות צוות. התובע לא הוזמן לישיבות שהיו מיועדות רק לאנשי צוות רלוונטיים.

9.עקב התנהלות התובע לאורך שנות עבודתו הוא לא יכל לקבל כוננויות שכן היא התאפיינה בחוסר אכפתיות ואדישות כלפי חולים.

10.במשך שנתיים נתן הנתבע לתובע הזדמנות לשפר את דרכיו אך ללא הואיל.

11.מועד עריכת השימוע נדחה על פי בקשת ב"כ התובע. פיטורי התובע נעשו כדין.

12.הנתבע עותר לדחיית התביעה.

 

שאר טענות הצדדים יועלו במסגרת פסק הדין.

עדויות

 

שמענו את עדות התובע.

 

מטעם הנתבע העידו:

גב' זיוה חנוכה, אחות אחראית במחלקה האונקולוגית בבית החולים;

מר סאיד עמארנה, מנהל שירותי הרוקחות בבית החולים והממונה על התובע (להלן: סאיד);

מר מאיר בעלז, סגן מנהל משאבי אנוש בבית החולים בתקופה הרלוונטית לתביעה.

 

הכרעה

 

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

 

ההצבה הראשונה 

 

  1. כשהתקבל התובע לעבודה בנתבע הוא הוצב לעבודה במחלקת הנרקוטיקה.

     

  2. לטענת התובע, ביום 2.8.15 הועבר התובע ממחלקת הנרקוטיקה מאחר שסירב לחתום על המלאי:

     

    "ש.תאשר לי שבמחלקת הנרקוטיקה, שהועברת ממחלקה זו כי סירבת לחתום על המלאי התרופות שקיים?

    ת.נכון.

    ש.לשיטתך אתה יכול לשמש כרוקח בנרקוטיקה מאחר ושסירבת לחתום על המלאי?

    ת.אם אני לא חותם, אני לא יכול להיות במחלקה לפי החוק."

    (עמ' 7 לפ' שורות 28-24 לעדות התובע)

     

  3. סאיד העיד כי התגלה כי קיימים ליקויים ואי התאמות בין מספר התרופות שצוינו במחשבי בית המרקחת לאלו שהיו בפועל.

     

  4. התובע העביר מספר דיווחים (ראו נספחים ד' – ו' לתצהיר התובע ונספח ב' לתצהיר סאיד). דיווחיו של התובע לעניין מספר החוסרים והעודפים השתנה בין דיווח אחד למשנהו ולא ניתן היה מהן אי ההתאמות האמיתיות במחלקה, וממה הן נובעות.

     

  5. הנתבע הבין שלא ניתן יהיה להמשיך את הצבתו של התובע בתחום הנרקוטיקה עד לתיקונים של אי ההתאמות, והדבר דרש בדיקות מעמיקות נוספות לצורך גילוי מקור אי ההתאמות.

     

  6. לכן, הועבר התובע ממחלקה זו.

     

    העברה למחלקות

     

  7. התובע הועבר לעבוד כרוקח מחלקתי למחלקת פנימית ג' וסיעודית א', ב', ג' אולם כעולה מהראיות התקבלו תלונות רבות כנגד התובע (נספחים ה'2, ו', ח' לתצהיר סאיד) ונוהלו עם התובע שיחות רבות באשר להתנהלותו באותה תקופה (נספח ה1', ז', ט' לתצהיר סאיד). בניגוד לטענתו של התובע, חלק מן ההתכתבויות נושאים תאריך.

     

  8. האחות האחראית של מחלקת פנימית ג' איימה כי תפנה למנכ"ל ביה"ח ותבקש את התערבותו מאחר שהתובע בהתנהלותו פוגע בחולים ומסכנת אותם (נספח ח' דלעיל מיום 15.11.15).

     

  9. התובע סירב לקבל את ההערות ולהכיר בכישלונו בתפקיד.

     

    העברה למחלקת ציטוטוקסיקה

     

  10. נוכח האמור לעיל, התובע הועבר לעבוד כאחראי מחלקת ציטוטוקסיקה בסמוך לחודש ינואר 2016 אך התלונות כנגד התובע המשיכו להתקבל (נספח ט"ז2 ו- י"ז, נספח י"ח לתצהיר סאיד ונספח א' לתצהיר חנוכה). והממונה עליו והסובבים אותו הביעו חוסר שביעות הרצון מתפקודו.

     

    התעמרות האומנם?

     

  11. התובע לא הביא ולוּ ראשית ראיה כי חווה התעמרות בעבודתו אצל הנתבע. לא זו שהתובע לא עבר התעמרות אלא שהנתבע עשה כל שלאל ידו על מנת לאפשר לתובע להמשיך ולעבוד אצלו תוך שהוא מנסה למצוא לתובע תפקיד אשר יסתגל אליו.

     

  12. בכל תפקיד שאליו הועבר התובע הוא הסתכסך עם הצוות או הממונים עליו. התובע הועבר לתפקידים שונים. התובע הסתכסך עם רופאי מחלקת פנימית וסיעודית, עם צוות האחיות ועם רוקחות קולגות שלו. שני רופאים כתבו כי התובע לוקה ביחסי אנוש גרועים ובחוסר מקצועיות (נספחים כ"ז, כ"ח 1 לתצהיר סאיד: מכתבו של ד"ר ניל פרידמן, מ"מ מנהל מחלקה אונקולוגית מיום 30.1.19 ומכתבו של ד"ר שלמה בולוויק, מנהל מחלקה המטולוגית מיום 31.1.19).

     

  13. מהראיות עלה כי התובע סיכן חיים של מטופלים ואחות במחלקה האונקולוגית אף כתבה ותהתה האם מטרת התובע להכשיל את הצוות הרפואי ותחושתה הייתה שהתובע מחבל בעבודת הצוות הרפואי (ראו נספח א' לתצהיר זיוה חנוכה).

     

  14. התובע לא פוטר בגלל שהתלונן על התעמרות. התובע ניסה להתקבל לעבודה תוך שהוא מטעה את הנתבע. התובע הגיש קורות חיים כשהוא מסתיר שעבד בביה"ח שניידר. סאיד, אשר עבד יחד עם התובע בביה"ח שניידר, הבין כי התובע הסתיר את תקופת עבודתו בשניידר:

     

    "ת.היה שיקול דעת מקצועי ב-2012 היות ועבדתי איתו ביחד לפני כן בשניידר, היכרתי אותו אז, הייתי המנחה שלו שם, אז כשהוא היה בין קורות החיים לא ראיתי שהוא הכי מתאים." (עמ' 27 לפ' שורות 6-5 לעדות סאיד).

     

    סעיד לא חשב שהתובע מתאים לעבודה וכך גם נכתב במזכר של בית החולים: "בחודש יולי, סאיד דווח כי הוא מכיר אותו משניידר, והוא לא מוצלח" (נספח ז' לכתב התביעה עמ' 1).

     

  15. התובע עיוות את המציאות עת כתב בתצהירו כי בשנת 2012 סאיד פנה אל הנתבע וביקש שלא יעסיקו אותו לנוכח ההיכרות המוקדמת שלהם ועבודתם המשותפת בבית המרקחת של בית החולים שניידר (ס' 27 לתצהיר התובע). הסיבה האמתית שסאיד הביע דעה שלילית על התובע היא העלמת עבודתו בשניידר מקורות החיים:

     

    "ש.אתה העדת שהכרת את התובע עוד בתקופת עבודתך בשניידר, היית מנחה. חשבת שהוא לא מתאים. ב-2015 שקלת שוב את המועמדות שלו. מה השתנה שחשבת שראוי לשקול בשנית.

    ת.לא השתנה שוב דבר. מה שהשתנה שב-2012 מה שזכור לי שהוא לא רשם את התקופה הזאת בקורות החיים שלו ואז נעשה לי סימן שיש משהו שלו באישיות במיוחד כשהייתי איתו באותה תקופה. אבל זה לא שלל את שאר הדברים. אני לא שיניתי את דעתי. ב-2012 הסירוב שלי היה מתוך כך שהרגשתי שיש בו חוסר אמינות בכך שלא רשם שעבד בשניידר, אבל לא בחנתי את העניינים המקצועיים שלו. ב-2015 שוב ראיתי לנכון כן לבחון אותו מבחינה כוללת ועניין מקצועי."

    (עמ' 34 לפ' שורות 30-22 לעדות סאיד)

     

  16. כך שטענתו של התובע כי סאיד לא רצה לקבלו לעבודה ללא כל סיבה עניינית איננה נכונה. עובד אשר מסתיר תקופת עבודה בקורות חייו בצדק מעורר תמיהות.

     

    כוננויות

     

  17. במהלך תקופת עבודתו, התובע לא נתבקש לבצע כוננויות. התובע טען כי היה זה חלק מההתעמרות בו.

     

  18. לא הוכח ע"י התובע כי הובטח לו כי יבצע כוננויות:

     

    "ש.האם יש רוקח רגיל לא מנהל בית המרקחת, חוץ ממך, שיש לו התחייבות לביצוע כוננויות?

    ת.מה שאני יודע שהכוננות היא מקצועית בהתאם לתפוקה והמוסר העבודה של העובד. זה מובהר לכולם כשהם מתקבלים לעבודה."

    (עמוד 33 שורות 29-27 לעדות סאיד)

     

    "ש.במועד הכניסה שלך לעבודה, הובטח לך כוננויות?

    ת.כן.

    ש.אתה ראית את התצהיר של מר מאיר בעלז?

    ת.כן, ראיתי.

    ש.ראית את הנספחים של התצהיר?

    ת.לא ראיתי הרבה נספחים שם.

    ש.אני מפנה אותך לנספח א' לתצהיר בעלז?

    ת.אני מכיר אותו.

    ש.מפנה אותך לסעיף 3 וכתוב כאן שהתלוש המוצא לא כולל כוננויות?

    ת.זה הדמייה. הוא לא יכול להכניס כוננויות כי עדין אין. צריך לקחת את זה בחשבון.

    ש.זה מייל שהופנה אליך?

    ת.נכון.

    ש.ואתה קיבלת את זה לפני שהתחלת לעבוד?

    ת.כן.

    ש.ראית שבסעיף 4 כתוב שלוח הכוננויות נתון לסמכותו של מנהל בית המרקחת?

    ת.לא כספית, אלא לוח התורנויות."

    (עמוד 13 לפ' שורות 17-2 לעדות התובע)

     

     

    "ש.תאשר לי שפעמיים אמרו לך שלא תקבל כוננויות, כתשובה, פנית ופעמיים אמרו לך שאתה לא מקבל כוננויות, זה נכון?

    ת.פעמיים? זה סאיד ופרופ' שמעוני.

    ש.והפעם השנייה שקיבלת סירוב של פרופ' שמעוני זה היה בינואר 2017, נכון?

    ת.נכון.

    ש.זאת אומרת שנתיים וקצת, או שנתיים וחצי לפי מה שאתה אומר, לפני שפוטרת ידעת שלא תקבל כוננויות?

    ת.אני ידעתי שאני הייתי צריך לקבל כוננויות.

    ש.וגם שהמנהל הרפואי של בית החולים פרופ' שמעוני, אומר שלא תקבל, אתה עדיין ידעת שאתה תקבל, זה מה שאתה אומר?

    ת.אני ידעתי שמגיע לי את הכוננויות, ועדיין יש תקווה שאני כן יקבל את זה לפי החוק ולפי מוסר העבודה.

    ש.זאת אומרת שמוסר העבודה זה שיקול לתת כוננויות?

    ת.לא אמרתי. בפירוש לא."

    (עמוד 13 לפ' שורה 24 - עד 14 שורה 4 לעדות התובע)

     

  19. לטענת התובע, הוא הופלה כיוון שלא שובץ לכוננויות ובכך גם נפגע שכרו. אין מחלוקת שלסאיד הייתה סמכות לשבץ לכוננויות והתובע לא קיבל שיבוץ לכוננויות.

     

  20. עם זאת, לא הוכח כי כלל הרוקחים קיבלו כוננויות ושרק התובע הוא היחיד שלא קיבל כוננויות:

     

    "ש.תאשר לי שכל הרוקחים פרט למאיר השתתפו בכוננות האלה?

    ת.לא נכון.

    ש.כמה רוקחים מתוך ה-6 שאמרת שיש השתתפו בכוננויות

    ת.כולם חוץ ממאיר ואחת, אח"כ היא קיבלה.

    ש.ז"א שכולם חוץ ממאיר ועוד אחת ואמרת שאח"כ היא קיבלה?

    ת.כן. "

    ( עמוד 25 לפ' שורות 32-27 לעדות סאיד)

     

  21. אין דעתנו כדעת התובע שהכוננות אינה כרוכה בכל עבודה, כטענתו. כוננות משמעותה הקפצה לעבודה בעת הצורך. נוכח התנהלותו של התובע במהלך עבודתו ברי כי התובע לא היה מתאים לבצע כוננויות.

     

  22. הטלת כוננויות היא פררוגטיבה ניהולית של הנתבע אלא אם הוא מחוייב על פי ההסכם הקיבוצי ליתן כוננויות או שהוא מחוייב על פי ההסכם האישי. הנתבע לא נתן לתובע כוננויות בשל חוסר מקצועיותו כפי שעלה מכלל הראיות שהוצגו. בדין נהג סאיד כפי שנהג.

     

     

     

     

    מידור מישיבות

     

  23. ישיבות הצוות נקבעו לתחילת היום בשעות הבוקר.

     

  24. התובע מלין כי הנתבע מידר אותו מישיבות הצוות. לטענת התובע סאיד קבע את ישיבות הצוות בכוונה בשעות בהן התובע לא יכול היה להשתתף (ס' 46-43 לתצהיר התובע). התובע טוען כי מידורו מישיבות הצוות הייתה עקב התעמרותו של סאיד בו. ישיבות הצוות נקבעו לטענת התובע בכוונה ע"י סאיד בעת שהוא היה מצוי בהכנות (חדר סטרילי שלא ניתן לצאת ממנו). התובע טוען כי סאיד דאג שלא יוזמן ולא ידע על הישיבות ובכך נפגע מעמדו של התובע חברתית ומקצועית.

     

  25. עוד טוען התובע, כי הוא גילה על ישיבות אלו בדיעבד, כעס על כך וביקש שישלחו לו את הפרוטוקול (נספח י"ד לתצהיר התובע מייל דוא"ל מיום 6.2.2017).

     

  26. עוד טוען התובע כי בישיבה שנערכה, ללא נוכחותו ביום 2.4.2017, נרשם בפרוטוקול שהרוקחים התריעו בפני סאיד כי הם מעדיפים שישיבות הצוות ייקבעו לסוף היום אך סאיד החליט כי הישיבות יתקיימו בבוקר (נספח ט"ו לתצהיר התובע - פרוטוקול ישיבת צוות מיום 2.4.2017).

     

  27. דין טענות אלו להידחות. זכותה של מעסיקה לקבוע ישיבות צוות לשעות הבוקר שבהן רמת הריכוז של העובדים בתחילת היום טובה יותר מזו שבסוף היום.

     

  28. כמו כן הנתבע הסביר כי קיום ישיבות בתחילת היום אפשר ליידע את יתר הרוקחים מהן המשימות המחלקתיות שעומדות על סדר היום ולאפשר מתן מענה לטיפול בבעיות השוטפות עוד באותו יום העבודה.

     

  29. המסקנה העולה מהאמור כי ההחלטה על קיום הישיבות בשעות הבוקר נבעה משיקולים מקצועיים ומהפררוגטיבה הניהולית המוקנית לנתבע כמעסיק ולא על מנת לפגוע בתובע.

     

    רוקח קליני

     

  30. התובע טוען כי התעמרותו של סאיד באה לידי ביטוי בהחלטתו שלא לאפשר לתובע לשמש כרוקח קליני בבית החולים וזאת בניגוד להמלצת משרד הבריאות על פי נוהל 156 והתקן לא אוייש בניגוד לנוהל משרד הבריאות (נספח ט"ז לתצהיר התובע - נוהל 156 של משרד הבריאות). התובע טוען כי הוא היחיד מבין הרוקחים בכל בית החולים שהוא בעל ההכשרה המתאימה שלא שימש כרוקח קליני ובכך נפגע מעמדו של התובע והתקדמותו המקצועית.

     

  31. ברם התברר כי לתובע לא היה תואר אקדמי לרוקחות קלינית או למצער לא הוכח אחרת ע"י התובע:

     

    "ש.יש לך תואר אקדמי מתקדם לרוקחות קלינית. יש לך תואר MSC?

    ת.לא.

    ש.יש לך תואר PHARMD?

    ת.לא."

    (עמ' 16 לפ' שורות 31-28 לעדות התובע)

     

  32. לא זו אף זו, התובע לא מילא אחר תפקידו כרוקח, ברי שלא יכל למלא תפקיד בכיר יותר ועם אחריות גדולה יותר.

     

     

    שלילת השתתפות התובע במחקר ושלילת יציאה לקורסים והשתלמויות

     

  33. לטענת התובע, לא אפשרו לו להשתתף במחקר של ד"ר פורת (במחלקה ההמטולוגית בבית החולים) ובפרויקטים איכותיים בתחום הרפואי בתוך בית החולים וכך נמנעה מהתובע הזדמנות מחקרית חשובה בקריירה שלו.

     

    ברם התובע לא הוכיח שד"ר פורת פנתה אל סאיד וביקשה את השתתפות של התובע ולא הוכח כי סאיד מנע מהתובע להשתתף בפרויקטים איכותיים.

     

  34. כמו כן טוען התובע כי סאיד לא הוציא אותו לקורסים והשתלמויות מקצועיות כלל למעט קורס אופיס שהיה מיועד לכלל עובדי בית החולים ולא נמצא בתחום ההתמחותו והתמקצעותו של התובע אך התובע לא הציג בקשה ליציאה לקורס או להשתלמות, אשר סורבה.

     

  35. משכך, דין טענות אלו של התובע להידחות.

     

     

     

     

     

    כיסא

     

  36. בכתב התביעה טען התובע כי הופלה ביחס לרוקחים אחרים באשר לקבלת כיסא ונמנעו ממנו תנאי עבודה בסיסיים "כגון כיסא ישיבה" (סעיף 22 לכתב התביעה). לאחר שראה התובע את גרסת הנתבע בכתב ההגנה, הצהיר כי לקח לעצמו כיסא חדש בחודש 9/17 אך כשהגיע לעבודה קיבל כיסא שבור ולא מצא כיסא אחר פנוי ותקין (סעיף 35 - 36 לתצהיר התובע).

     

  37. הוכח ולא נסתר ע"י התובע כי ביום 14.9.2017 הגיעו 3 כיסאות חדשים והתובע לקח אחד מהם לעצמו אך בעת שהוריד את הניילון מהכיסא ראה לטענתו כי הכיסא שבור ומתפרק. לטענת התובע הוא פנה לנתבע וביקש שיחליפו את הכיסא החדש בכיסא תקין וכשראה שהכיסא לא תוקן הביא כיסא מהבית והשתמש בו 4 שנים (סעיף 36 לתצהיר התובע):

     

    "ש.ואתה שפנית בפברואר – אתה למעשה טענת שהכיסא שקיבלת הוא שבור, נכון?

    ת.לא. זה לא היה כך. אני אסביר מה אני טענתי. כיסא לא קיבלתי בכלל. לא פנו אלי ואמרו לי מאיר הגיע הכיסא שלך. לא היה מצב כזה. הגיעו לבית המרקחת, שלוש כיסאות, אחד לגב' גיטי, השני הגיע לכוכבה ואת השלישי אני לקחתי.

    ש.פתחת את הניילון וראית שהוא שבור?

    ת.נכון ואז אני פניתי לגב' שרה קראוס שהיא המזכירה של בית המרקחת. ודיווחתי לה שקיבלתי כיסא שבור ושהיא תחזיר לספק, כדי להחליף לחדש. הכיסא הלך ולא חזר.

    ש.ואז הבאת כיסא מהבית?

    ת.כן.

    "ש.באותו הזמן?

    ת.לא באותו הזמן. לפני שהגיעו 3 הכיסאות, וראיתי ששום דבר לא קורה, הבאתי כיסא שאוכל לשבת."

    (עמוד 14 לפ' שורה 28 - עד עמ' 15 שורה 7, לעדות התובע)

     

  38. התובע טען כי הביא כיסא מהבית לאחר שקיבל את הכיסא והשתמש בו 4 שנים אך התובע עבד לאחר מכן כשנה וחצי בלבד. גרסה מבולבלת ולא קוהרנטית.

     

  39. מסקנתנו כי התובע קיבל כיסא חדש לבקשתו ובוודאי שאין מדובר במעשה התעמרות.

     

     

     

     

     

     

    אי מתן מפתח

     

  40. התובע טען כי לא ניתן לו מפתח כניסה לבית המרקחת כפי שניתן לשאר הרוקחים והוא נאלץ להמתין כדי שיתנו לו להיכנס. לטענת התובע, סאיד מנע ממנו קבלת מפתחות (סעיפים 42-41 לתצהירו).

     

  41. הנתבע טען כי מספר המפתחות של בית המרקחת היה מוגבל. מאחר שהתובע לא ביצע שעות כוננות בפועל ונוכחותו נדרשה רק בשעות הפעילות הרגילות, סאיד בחר שלא לתת לתובע מפתח כי לא הייתה לכך הצדקה.

     

  42. אין בידנו לקבל את טענת הנתבע. התחוור כי התובע היה מגיע לעבודה כאשר בית המרקחת היה סגור:

     

    "ש.נניח שמגיע רוקח בבוקר לאן הם מגיעים

    ת.לבית המרקחת

    ש.איך הם נכנסים

    ת.דרך הדלת.

    ש.עם המפתח שיש להם

    ת.כן.

    ש.ז"א אם אין לי מפתח ואני אגיע בבוקר ובית המרקחת סגור אני לא אוכל להיכנס

    ת.נכון.

    ש.כחלק מעבודתו של מאיר הוא נדרש להגיע בבוקר

    ת.כן. בזמן."

    (עמ' 26 לפ' שורה 27 - עד עמ' 27 שורה 3, לעדות סאיד)

     

  43. נראה כי לא הייתה צדקה שלא ליתן לתובע מפתח שכן הגיע לעבודה בבוקר אך אין בכך די כדי לקבוע כי סאיד או מי מטעם הנתבע התעמר בדרך זו בתובע אלא שניתן להסיק כי לא ניתן אמון בתובע וזו הסיבה שלא ניתן לו מפתח.

     

    מילוי הערכת עובד 

     

  44. לטענת התובע טפסי המשוב מולאו ללא נוכחותו וללא קבלת עמדתו והם הוצגו לראשונה בשימוע.

     

  45. ביום 28.8.2016 מילא סאיד הערכת עובד לתובע. מטופס ההערכה עולה כי התנהלותו של התובע לא השתפרה כתוצאה משינוי תפקידו במדדים שנגעו לשיתוף פעולה עם הצוות, נכונות להיענות לצורכי בית המרקחת, ובגילוי יוזמה אישית עדיין לקה בהם התובע בחסר באופן קיצוני (טופס הערכה מיום 28.8.2016 - נספח י"ב לתצהיר סאיד).

     

  46. אכן התובע לא נכח בשיחת המשוב אולם היא התקיימה לאחר שבאותו יום ניהל סאיד שיחה עם התובע (שיחת משוב מיום 28.8.16 - נספח י"א לתצהיר סאיד). משכך, הלכה למעשה נוהלה שיחת משוב וסאיד שמע את התובע. התובע ידע מהם הדברים שטעונים אצלו שיפור, כיצד המעסיק מעריך את תפקודו ומה הוא נדרש לשפר וזאת בעקבות השיחה ביניהם באותו היום. לא היה כל טעם ב-2 פגישות תוך חזרה על הדברים.

     

  47. לטענת התובע סאיד מילא טופס הערכת עובד ללא נוכחותו וללא קבלת תגובתו כנדרש בעת מילוי טופסי ההערכה גם שנה לאחר מכן (נספח כ"א לתצהיר התובע - טופסי הערכת העובד לשנת 2017) וזאת שבועיים לאחר שהתובע וסאיד ניסו ליישב את ההדורים ולפתור את הבעיות ביניהם. אין בידנו לקבל את טענת התובע.

     

  48. אכן במשוב משנת 2017 (מיום 14.12.17 - נספח כ"א לתצהיר סאיד) לא נכח התובע בהערכה ומין הראוי היה לשמוע את התובע אולם נוכח האמור לעיל, לא מצאנו בכך פגם יסודי משדבריו של התובע נשמעו. התובע היה מודע כי סאיד אינו שבע רצון מתפקודו ומשכך תכלית שיחת המשוב מולאה.

     

     

    האם פוטר התובע שלא כדין?

     

  49. ביום 31.1.2017 בעקבות תלונות מצדו של התובע בעניין הכוננויות ואי מתן מפתח לבית המרקחת, התקיימה פגישה בין התובע לסאיד בה נכח גם פרופ' שמעוני אשר שימש כמנהל בית החולים.

     

  50. בפגישה ניתנה לתובע אפשרות לשטוח את מלוא טענותיו. סאיד ופרופ' שמעוני השיבו לתובע על טענותיו. בשיחה תוארה התנהלותו הפסולה של התובע וצויינו המקרים בהם התובע סירב לפעול בהתאם להוראותיו של סאיד. התובע סירב לבדוק את ה"קרדקסים" בטענה שאין מערכת ממוחשבת, סירב לספק תרופות בטענה שהן חסרות, סירב לבדוק אופציות טיפוליות חלופיות בטענה ש"זאת לא העבודה שלו", סירב להגיע למחלקות בתדירות הנדרשת, סירב להכין הכנות מיוחדות כמו TPN, סירב להשתתף במחקרים קליניים, סירב לקחת על עצמו את תיק ניהול הסיכונים ועוד. צויין כי התובע לא שיתף פעולה עם יתר הצוותים הרפואיים. הוסבר לתובע כי ניתנה לו הזדמנות לתקן את דרכיו והוא בחר שלא לעשות כן ולכן אין כל סיבה להקצות לתובע שעות כוננות.

     

  51. בפגישה פרופ' שמעוני מסר כי הוא נותן אמון מלא בדברי סאיד ובהחלטותיו בעניינו של התובע לאחר שבדק בעצמו את הנושא עם גורמים נוספים, וקיבל חוות דעת אשר עולות בקנה אחד עם טענות סאיד (נספח י"ד לתצהיר סאיד - סיכום ישיבה מיום 31.1.2017):

     

     

    "ש.למה אין סיכום פגישה של פרופ' שמעוני של אותה פגישה?

    ת.יש. נהוג שבכל ישיבה מוסכם שמישהו מסכם את הפגישה ושולח את זה לאחרים.

    ש.יש לך אישור שפרופ' שמעוני מאשר את הדברים שכתובים בסיכום השיחה שאתה כתבת

    ת.כן. אני זוכר ששלחתי לו מייל וזה הסיכום ואם הוא מאשר, והוא אישר."

    (עמוד 28 לפ' שורות 9-6 לעדות סאיד)

     

    סיכום הפגישה נערך ע"י סאיד ולא פרופסור שמעוני. אולם לתובע לא מוקנית זכות כי מאן דהוא יערוך סיכום של ישיבה.

     

  52. ביום 15.2.2017 שלח התובע מכתב לבית החולים (נספח י"ז לתצהיר התובע, נספח א' לכתב התביעה), בו העלה שוב טענותיו כפי שעלו בפגישה מיום 31.1.2017 ובהתעלם מכך שמספר ימים קודם לכן התקיים כבר דיון בעניין זה ונדחו טענותיו של התובע. במכתבו התובע בחר להתעלם מהנאמר לו בפגישה עם מנהל בית החולים (ס' 9 לתצהיר בעלז).

     

  53. הנתבע השיב לפניות בא כוח התובע מיום 15.2.17 רק ביום 19.11.17 (לאחר תשעה חודשים) אך הנתבע לא נדרש לענות לתובע אחרי שנערכה עמו פגישה והעלו כבר טענותיו.

     

  54. לטענת התובע, הוא פנה לייצוג משפטי בחודש 10/17 ונקבעה לו פגישה ביום 28.11.17 בה העלה התובע וב"כ את טענות התובע (נספח ג' 2 לתצהיר בעלז – דוא"ל מאת מנחם שנק מיום 28.11.17). הנתבע קבע עם התובע פגישה בתוך בזמן סביר. התובע מלין כי לאחר מכן לא ניתן לו מענה במשך שנה (נשלח מכתב ביום 12.7.18) וניתן לתובע מענה ביום 29.10.18 בדמות של זימון לשימוע.

     

  55. איננו סבורים כי הנתבע אמור להיפגש עם התובע בכל פעם שהוא חפץ שכן הנתבע נפגש עם התובע לאחר שפנה לייצוג משפטי כעבור כחודש, זמן סביר לחלוטין.

     

  56. לטענת התובע בישיבת השימוע האלו כנגד התובע דברים מן העבר הרחוק:

     

    "ש.כלומר מתוך 4 ומשהו שנות עבודתו, יותר מ-3 שנים הוא עסק בציטו נכון?

    ת.אני לא יודע על שנים בדיוק, אבל רוב התקופה הוא אכן עבר כציטו כשלא צלח בשאר המחלקות.

    ש.אם כך כל מה שהצגת לנו גם בשימוע, גם לקראת השימוע, גם בתצהיר שלך, גם בכתב ההגנה שקשור למחלקות, זה בעצם על אירועים שקרו לפני 2016.

    ת.לא נכון. כי העבודה בציטו היא מול המחלקות. הוא לא נמצא פיזית בתוך המחלקה הוא נותן שירות למחלקות.

    ש.אתה יכול להפנות אותי לתלונות שקיבלת מהמחלקות לא מהמחלקה אונקולוגית וגב' חנוכה על התובע משנת 2016 ואילך

    ת.המחלוקות הן אומוטולוגיה ואונקולוגיה. אונקולוגיה זה ד"ר פרידמן ואומוטולוגיה זה ד"ר בולביק.

    ש.ז"א אתה לא מדבר על המחלוקות אתה מדבר על כל מה שקשור לציטו. המחלוקות האחרות פנימית ואח' לפני שנת 2016.

    ת.נכון."

    (עמוד 27 לפ' שורות 27-14 לעדות סאיד)

     

    "ש.מפנה לנספח כ"ג זימון לשימוע - זה נכון שאמרת כבר שאתה כתבת והעברת, ישנם טעמים ונסיבות על אירועים שקרו לפני 2016 במחלוקות קודמות שמאיר לא עבד בהם, כמעט 3 שנים במועד השימוע?

    ת.כל השתלשלות הדברים. כשאתה מעריך עובד, אתה מעריך גם בזמן האחרון וגם לאחר מכן. (הכוונה לפני כן) אני כן רוצה לציין פה. ..."

    (עמ' 30 לפ' שורות 26-22 לעדות סאיד)

     

  57. התובע התייחס לטענות שהועלו במכתב הזימון לשימוע (נספח ל' לתצהיר התובע - תגובת התובע למכתב השימוע מיום 4.11.18). בתגובתו למכתב השימוע מלין התובע על צורת העבודה של סאיד אשר אינו מקיים פגישות עבודה מסודרות, הדרכות, מקיים ישיבות צוות בזמן שהתובע אינו יכול להשתתף עקב הכנות ובאשר לתלונתה של האחות זיוה, טען התובע כי היה על סאיד לפנות אליו ולבקש לשמוע את הצד שלו. התובע הכחיש הוא יודע על תלונות מצד הצוות הרפואי וכן מצד המנהל האדמיניסטרטיבי. לטענת התובע הוא נחשף לסיכומי פגישות שמעולם לא הגיעו לידיו והיה מצופה מסאיד שהיה שומע את גרסתו של התובע.

     

  58. אכן התלונות של גברת זיוה חנוכה כנגד התובע בעניין אי שיתוף פעולה בינו לבין הצוות הרפואי וכן באשר להתנהלותו המקצועית של התובע (נספח א' ו-ד' לתצהיר חנוכה) לא הוצגו בשימוע:

     

    "ש.המכתבים שכתבה הגב' חנוכה, צורפו לזימון לשימוע?

    ת.אם היו לפני הם צורפו.

    ש.אם אני אומר לך שהם לא צורפו, יכול להיות?

    ת.עד כמה שזכור לי, סביר להניח, השימוע היה לפני המכתב, סביר להניח שזה צורף.

    ש.ואם אני אומר לך שלא צורפו יש לך הסבר.

    ת.אם לא צורפו אז העמדה של זיוה מחזקת אותי. ואם זה לא היה אז זה טעות. אין סיבה בעולם שזה לא יהיה מצורף אלא אם כן זה טעות. הגיוני מאוד. "

    (עמ' 31 לפ' שורות 18-12 לעדות סאיד).

     

  59. אולם אין בכל כדי להעלות או להוריד זאת נוכח התנהלות התובע לאורך שנות עבודתו. הנתבע עשה מעל ומעבר בעניינו של התובע ונייד אותו ממחלקה למחלקה כשהתובע לא הסתדר במקום שהוצב בו. כמות התלונות המצוי בתיק הצדיק את פיטוריו של התובע חרף הפגישות הרבות שנוהלו עם התובע לרבות עם מנהל בית החולים.

     

  60. הנתבע שמע את טענותיו של התובע וב"כ בשיחת השימוע (23.1.19) (נספח ו' לתצהיר בעלז).

     

  61. הנתבע היה קשוב לטענות התובע ואף מחק סעיפים שהועלו בזימון לשימוע המתייחסים לשנים 2015 – 2016 שכן הם נוגעים לתקופה שלפני שנת 2018 כעולה מ"פרוטוקול התייעצות בעניין אזולאי מאיר" מיום 6.2.19 שנערך במעמד ב"כ הנתבע, סאיד ובעלז (נספח כ"ו לתצהיר סאיד). התנהלות זו של הנתבע מעידה כי אכן ניהל הנתבע שימוע בלב פתוח ונפש חפצה. גם לאחר מחיקת חלק מהסעיפים המופיעים בזימון לשימוע עדיין נותרו טענות כלפי התובע באשר להתנהלותו הבעייתית הן ביחסי האנוש עם הצוות והן באי שיתוף פעולה עמם (ההתקשרות של התובע עם הצוות נעשתה בכתב והוא לא טרח לפנות אליהם ישירות).

     

  62. לאחר ישיבת השימוע, הוחלט כי סאיד יגיב לטענות התובע כלפיו.

     

  63. ביום 24.1.19 התייחס סאיד לטענות של התובע (נספח ז' לתצהיר בעלז).

     

  64. הנתבע לא הסתפק בכך וביקש את עמדת הרופאים שעבדו באותה תקופה מול התובע (נספח ח' לתצהיר בעלז – פרוטוקול התייעצות בעניין א' מ').

     

  65. מכתבי הרופאים התקבלו (נספחים כ"ז, כ"ח 1 לתצהיר סאיד: מכתבו של ד"ר ניל פרידמן, מ"מ מנהל מחלקה אונקולוגית מיום 30.1.19 ומכתבו של ד"ר שלמה בולוויק, מנהל מחלקה המטולוגית מיום 31.1.19) ולתובע ניתנה הזכות להגיב לדברים אלו. התובע העביר התייחסותו (נספח י"ב לתצהיר בעלז).

     

  66. ביום 20.2.19 נערכה שיחה בין הגורמים השונים בנתבע (נספח י"ג לתצהיר בעלז) אשר בסופה הגיע הנתבע למסקנה כי יש להשלים את הליך הפיטורים.

     

  67. העולה מהאמור כי הנתבע ניהל הליך שימוע כדין תוך שלתובע ניתנו מספר הזדמנויות לטעון טענותיו ולהשיב לטענות הנתבע.

     

  68. התובע לא פוטר בשל גילו. התובע התקבל לעבודה בגיל 60, כך שברור שהנתבע אינו מפלה עובדים בעת קבלתם לעבודה על רקע גילם: 

     

    "ש.תאשר לי שהתקבלת בגיל 60 לעבודה בבית החולים?

    ת.אני נולדתי בשנת 55, והתקבלתי בשנת 2015."

    (עמוד 14 לפ' שורות 6-5 לעדות התובע)

     

  69. כשם שגילו של התובע לא היווה שיקול בקבלתו של התובע לעבודה כך גם גילו לא היווה שיקול בהפסקת עבודתו.

     

     

    סוף דבר

     

  70. התובע פוטר כיוון שהתעלם מהממונים עליו ולא הסתדר עם הצוות שאיתם היה אמור לעבוד ונתקבלו תלונות רבות נגדו. הנתבע כאמור עשה כל שביכולתו ללכת לקראת התובע ולכן הוצב התובע במקומות שונים על מנת להשאיר את התובע בעבודתו אצל הנתבע אך ללא הואיל. דפוס הפעולה של התובע חזר על עצמו.

     

  71. התובע לא הוכיח כי מי מטעמו של הנתבע התנכל לו. סאיד לא ביקש להתעמר בתובע שכן ניסה להעביר אותו לתפקיד אחר, כאשר כשל בתפקידו.

     

  72. התובע לא פוטר בשל גילו.

     

  73. התובע פוטר כדין והיה מלווה ביעוץ משפטי וניתנה זו ההזדמנות להשמיע את דברו.

     

     

  74. התביעה נדחית.

     

  75. התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

     

    ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

     

    ניתן היום, ‏ו' כסלו תשפ"ב (10 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים. 

     

    תמונה 3

     

     

     

     

    Picture 1

     

    תמונה 7

     

    נציג ציבור עובדים

    מר איסר באומל

     

    אריאלה גילצר-כץ, שופטת

    סגנית נשיאה

     

    נציג ציבור מעסיקים

    מר גיל אלוני

     

     

     

     

    ק/רוניתע/אסף כהן


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ