רוקח פוטר מבית חולים לניאדו: התעמרות או שיקולים עניינים?

הרוקח תבע פיצויים של חצי מיליון שקל בטענה שהממונה עליו לא שיבץ אותו לכוננויות, לא זימן אותו לפגישות, לא נתן לו מפתח לבית המרקחת ולא סיפק לו כיסא לשבת. תביעתו נדחתה לאחר שנמצא כי הוא פשוט כשל בתפקידו

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של רוקח שפוטר מעבודתו בבית החולים לניאדו. הרוקח טען כי הממונה עליו התנכל לו בכך שלא שיבץ אותו לכוננויות, לא זימן אותו לישיבות צוות, לא נתן לו מפתח וכיסא ראוי, וכי פוטר שלא כדין בשל תלונותיו על היחס שקיבל. בית החולים הכחיש את הטענות להתעמרות וטען מנגד שהתובע - שגילה חוסר אכפתיות כלפי חולים, אדישות מופרזת באספקת תרופות ויחסי אנוש פגומים - פוטר משיקולים עניינים לאחר שניתנו לו הזדמנויות להשתפר ונערך עימו שימוע כדין. סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה שלא הוכחה התנכלות לתובע ושהפיטורים נעשו עקב התנהלותו הבעייתית.

התובע (66) החל לעבוד בבית החולים ב-2015.

באפריל 2019, כחודש לאחר שפוטר, הוא הגיש נגד בית החולים תביעה בה טען כי במהלך עבודתו מנהל בית המרקחת (הממונה עליו)התנכל לו, בין היתר בכך שלא שיבץ אותו לכוננויות ופגע בשכרו, מידר אותו בכוונה מישיבות צוות, לא אפשר לו להשתתף במחקר ובהשתלמויות, לא נתן לו מפתח לבית המרקחת כדי שיוכל להיכנס בבוקר באופן עצמאי ולא נתן לו כיסא ראוי לישיבה. לטענתו, הוא פוטר שלא כדין עקב תלונותיו על ההתנכלויות, ונפלו פגמים בהליך הפיטורים ובשימוע שנערך לו.

מטעם בית החולים נטען כי התובע התנהל על דעת עצמו, לא מילא דוחות, גילה חוסר אמפתיות כלפי החולים, התנער מתחומי אחריותו, לא פעל לפי הנהלים ועוד. עוד נטען כי ניתנו לו מספר הזדמנויות לשפר את התנהלותו והוא אף הועבר בין מספר מחלקות אך למרות זאת המשיכו להתקבל נגדו תלונות ולכן הוא פוטר לבסוף לאחר שנערך לו שימוע כדין. בית החולים שלל את הטענות להתנכלות וסיפק הסברים לתלונות שהעלה הרוקח.

סיכן חיי מטופלים

השופטת גילצר-כץ דחתה את התביעה. היא התרשמה מן העדויות שהתנהלות הרוקח הייתה בעייתית, ושהוא הועבר בין מספר מחלקות בבית החולים עקב אי שביעות רצון מתפקודו ולאחר שהסתכסך עם רופאים, אחיות, ממונים עליו וקולגות, ואף סיכן חיים של מטופלים. אחות במחלקה אונקולוגית אף ציינה בתצהיר שהוגש כי לתחושתה מטרתו של הרוקח הייתה להכשיל ולחבל בעבודת הצוות הרפואי.

השופטת קבעה שהתובע לא הוכיח כי חווה התנכלות בעבודה. היא התרשמה שהוא לא שובץ בכוננויות משיקול ענייני עקב חוסר מקצועיותו, ולא מודר מישיבות הצוות, שפשוט נערכו בשעות הבוקר (בהן הוא לא יכול היה להשתתף) משיקולים מקצועיים כמו הצורך לחלק משימות לאותו יום עבודה - ולא במטרה לפגוע בו.

הטענה לפיטורים שלא כדין נדחתה גם היא לאחר שהשופטת התרשמה שהרוקח פוטר עקב אי שביעות רצון מתיפקודו ותלונות רבות שהועלו נגדו. השופטת ציינה שבית החולים ניסה להציב את התובע במחלקות שונות ובתפקידים שונים אך דפוס ההתנהגות הבעייתי שלו חזר על עצמו ולכן הוא פוטר.

נקבע שהפיטורים נעשו לאחר שימוע כנדרש, כאשר התובע היה מיוצג באמצעות עורך דין וניתנה לו הזדמנות להשמיע טיעוניו.

הרוקח חויב בהוצאות בית החולים ושכר טרחת עו"ד בסך 22,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אייל שטרנברג ועו"ד נעם שוק
• ב"כ בית-החולים: עו"ד מרדכי לוין ועו"ד לביא אבוקסיס

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין