פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

בקשה למתן הפטר למשיב 1 ( להלן: היחיד).

1.ביום 27.4.23 הגיש, המבקש, ב"כ הממונה, המשמש נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המלצה לבטל את צו פתיחת ההליכים. בתמצית צוין כי היחיד בן 88 נטול הכנסות למעט קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי וסובל ממצב רפואי מורכב. הטעם להמלצה לביטול צו פתיחת ההליכים הוא כי מדובר בהליך שלישי במספר ליחיד זה. שני הליכים קודמים בהם פתח היחיד בוטלו עקב חוסר שיתוף פעולה מצד היחיד ואי עמידה בתכנית בפירעון. בהליך הראשון בו פתח היחיד נדרשה גרושתו המנוחה של היחיד להתייצב לבירור בפני הנאמן אך לא עשתה כן. חשדות הנאמן לא הופרכו ועל כן בוטל ההליך. עוד צוין כי נגד היחיד הוגשו תביעות חוב בסך עולה על 52 מיליוני ₪. היחיד ציין כי עבד לפני כעשור בחברה ששמה כשם גרושתו המנוחה בלי שהובהר מעמדו בחברה והקשר בין גרושתו המנוחה של היחיד לבין החברה. ב"כ הממונה סיכם באומרו כי "נוכח התהיות כאמור, תחושת אי הנוחות לעניין עבודתו בעבר של החייב, מתקשה הנאמן להמליץ על מתן צו הפטר לאלתר על אף גילו".

2.היחיד הגיב להמלצת הנאמן בציינו כי ה"חברה" ששם גרושתו המנוחה הוא כשמה אינה חברה אלא עוסק מורשה שנוהל על ידי גרושתו המנוחה, תוך שהיחיד עבד בה כמנופאי שכיר (בשכר מינימום) עם בנו. ליחיד לא היה מספר עובד או מניות ולא הייתה לו גישה לכספי העסק. היחיד גורס כי הסתבכותו הכלכלית אירעה בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה הקודמת בפרשת הרצת המניות שהובילה לנפילת הבורסה ולמשבר כלכלי. לפני כשלוש שנים אובחנה אצל היחיד מחלת סרטן הלימפה, הוא אושפז וטופל בטיפולים כימותרפיים וביולוגיים הגורמים לו לסבל וקושי רב לתפקד. היחיד נסמך על קצבאות מוגנות מטעם המוסד לביטוח לאומי וסיוע קרוביו ומייחל לקבל הפטר שישים קץ לחובותיו, גם אם לא לסבלו.

3.ביום 13.9.23 התקיים דיון בהמלצת הממונה. בהחלטה שניתנה בתום הדיון ציינתי כי לנאמן תהיות באשר לנסיבות יצירת חובות היחיד המצוי כיום בחוסר כל ובה בעת מתברר כי צבר חובות בעשרות מיליוני שקלים. הדיון נדחה לקבלת עדכון הנאמן תוך שהנאמן התבקש לעדכן "אם נחה דעתו כי היחיד יצר את חובותיו בהליך בתום לב ומהי המלצתו לקידום ההליך".

4.ביום 8.10.23 חזר ב"כ הממונה על עמדתו לפיה ראוי להורות על ביטול ההליך, אך בסופו של יום הותיר את שאלת מתן ההפטר לשיקול דעתי. ב"כ הממונה ציין, בצדק, גם בהליך שנפתח ללא צו חיוב חודשי יש לבחון בקשת יחיד למתן הפטר בזהירות רבה. סימני השאלה שאפפו את ההליכים הקודמים בעניינו של היחיד (שבוטלו) כמפורט לעיל לא קיבלו תשובות גם בהליך זה ולא נענו.

דיון והכרעה

5.מעיון בעמדת ב"כ הממונה ועמדתו המשלימה מתבקשת הכרעה בשאלה מה דינו של יחיד אשר נסיבות יצירת חובותיו מעוררות תהיות אשר לא בהליך קודם ואף לא בהליכים קודמים ניתן להן מענה ברור בעקבות חקירה ודרישה. נראה כי נטיית ב"כ הממונה היא לקבוע כי במצב דברים זה צריכים ספקות שנותרו בעינם בעניין תום ליבו של היחיד לפעול לחובתו ונגד מתן הפטר. דעתי שונה.

6.חובת תום הלב מצד היחיד נפרשת על כל שלבי הליך חדלות הפירעון. בשלב הראשון, עובר לכניסת היחיד להליך נבחנת השאלה אם נוצרו חובותיו במרמה, תוך הטעיית נושים, תוך פגיעה בתקנת הציבור או בדין ואם היחיד לא נהג באופן הגון כלפי הנושים. בשלב שני, לאחר כניסת היחיד להליך, נדרש היחיד לקיים את חובות ההליך בתום לב. ההבחנה בין שלבים אלה בהליך אינה רק כרונולוגית אלא נוגעת בין היתר למידת ההוכחה הנדרשת לצורך ביסוס חוסר תום ליבו של היחיד. כך, בעוד שמרבית החובות המוטלות על יחיד בשלב הראשון של יצירת החובות הן חובות מופשטות מסוג סטנדרט אשר "הוכחת הפרתן מצריכה הליך משפטי". לעומת זאת, מרבית החובות המוטלות על היחיד בשלב השני של ההליך הן מסוג "כלל" היינו ברורות וניתן לביצוע ויישום בקלות יחסית (כמו הגשת דוחות חודשיים, עמידה בצו תשלומים ועוד) ( להבחנה זו ראו: פש"ר (ת"א) 32941-04-17 רונן (ישר) אילן נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פס' 43 ( 20.7.2020)). עוד נקבע בפסיקה מנחה כי הסתמכות על חוסר תום לב בשלב הראשון (יצירת חובות בחוסר תום לב) לשם הארכת תקופת תשלומים מעבר ל-36 חודשים מצריכה כשלעצמה "בחינה מעמיקה של התנהלות היחיד עובר למתן הצו לפתיחת הליכים. משכך על המבקש להאריך את תקופת התשלומים של היחיד על סמך הוראת חוק זה, להעמיק חקר ולהניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית מוצקה אשר מעידה כי היחיד אכן פעם בחוסר תום לב בעת יצירת החובות ואל לו להסתפק בבחינה שטחית אודות נסיבות קריסתו הכלכלי של היחיד" ( עחדל"פ (ת"א) 61978-0521 שטרן נ' ממונה על חדלות פירעון, פס' 30 (15.5.2022); הדגשה הוספה).

7.צא ולמד: אם לצורך הארכת תקופת תשלומים מעבר ל-36 חודשים בשל טענה ליצירת חובות בחוסר תום לב נדרשת לנאמן "תשתית ראייתית מוצקה" לא כל שכן שנדרשת הצגת תשתית דומה לצורך ביטול צו פתיחת הליך חדלות הפירעון, המהווה פגיעה קשה יותר ביחיד מאשר הארכת תכנית התשלומים.

8.אין ספק כי בנסיבות מקרה זה לא עלה בידי ב"כ הממונה (הנאמן) להציג לי תשתית ראייתית מוצקה לביסוס טענה כי היחיד יצר חובותיו בהליך בחוסר תום לב. למעשה, המלצתו המעורפלת של ב"כ הממונה ( המציע לבטל את צו פתיחת ההליכים אך חותם עמדתו בכך שהוא מבקש להותיר את העניין לשיקול דעתי) אינה נסמכת על תשתית כלשהי אלא על כך שחשדות בנוגע לנסיבות הסתבכותו הכלכלית של היחיד טרם הופרכו. יודגש כי מעמדת ב"כ הממונה לא עולה כי היחיד חיבל בחקירה שקוימה בעניינו על ידי בעלי תפקיד קודמים על מנת לסכל אותה. על כן לא ברור מדוע יש בחוסר יכולתם של בעלי תפקיד קודמים ובעל התפקיד הנוכחי למצות בירורים בנוגע לנסיבות הסתבכותו הכלכלית של היחיד כדי לעמוד לו לרועץ בהליך ולמנוע ממנו את ההפטר המיוחל על בסיס חשדות ותו לא. 

9.מהאמור נובע כי ככל וברצון הנאמן להעמיק חקר בנסיבות יצירת חובות היחיד על מנת לקבוע אם נוצרו בתום לב אם לא – הרשות בידו. במצב הנתון בו כל שיש בידי הנאמן להציג בעניין חוסר תום ליבו של היחיד בעניין יצירת החובות הן חשדות לא מאומתות או מבוססות לא יהיה בכך כדי להכשיל את היחיד מלקבל הפטר בהליך זה. הנאמן מתבקש להודיע תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו אם הוא מבקש למצות בירוריו בנוגע לנסיבות הסתבכות היחיד או שמא הוא ממליץ לקבוע לו צו שיקום הכלכלי ובגדרו הפטר.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ד, 08 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.