1.הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה , בביצוע עבירה של שימוש אסור בניגוד לסעיפים 243 (ה) , 243(ו)(2) ביחד עם סעיף 203 לחוק חוק התכנון והבנייה , התשכ"ה 1965.
2.על פי עובדות כתב האישום , בבעלות הנאשמת נכס ברחוב xxx ברמת גן, אותו פיצלה, ללא היתר , לשתי דירות.
3.על פי השרטוט שצורף לכתב האישום , משטח הדירה , פוצל שטח בגודל 24.33 מ"ר, שהושכר על ידי הנאשמת לדייר.
4.הנאשמת הודתה בכך שהשימוש האסור בדירה נעשה מאז יולי 2018.
5.הצדדים טענו באופן חופשי לעונש.
6.המאשימה הדגישה שבעבירה של פיצול דירה מעמיס הנאשם על תשתיות הבניין שנאלצות לשאת מספר גדול יותר של דיירים מזה לו יועדו.
7.כמוכן הדגישה המאשימה את הרווח הכלכלי המופק מביצוע העבירה , ואת משך ביצועה.
8.המאשימה טענה למתחם ענישה הנע בין 50,000 ל 100,000 ₪, ולאור העדר הרשעות קודמות , והרס הבנייה הלא חוקית שאפשרה הפיצול, ביקשה למקם עונש הנאשמת בתחתית המתחם וזאת לצד חתימה על התחייבות בגובה כפל הקנס למשך שנתיים.
9.המאשימה הבהירה שבנסיבות אין היא עותרת לצווי התאמה/ הריסה.
10.ב"כ הנאשמת בטיעונו לעונש הדגיש את גודל הדירה שפוצלה והושכרה ( 22מ"ר) , תוך ציון שבחלק האחר של הדירה התגוררה הנאשמת.
11.ב"כ הנאשמת פירט בפני בית המשפט את מצבה הרפואי, נסיבותיה האישיות הקשות והציג אסופת מסמכים המפרטים את מצב חשבון הבנק של הנאשמת , ואת גובה קצבת הזקנה והשלמת ההכנסה אותה מקבלת הנאשמת.
12.ב"כ הנאשמת תקף את טיעון ההכבדה על התשתיות בנסיבות מקרה זה בהתחשב בכך שהנאשמת היא ערירית , ולא הוכח בפני בית המשפט שבנכס התגוררו מעל 4 אנשים, כמות האנשים הממוצעת שמאכלסת דירה בגודל זה.
13.ב"כ הנאשמת טען שבנסיבות ביצוע העבירה , ובנסיבותיה האישיות והכלכליות הקשות, יש מקום לקבוע מתחם ענישה שנע בין 5,000 ל- 10,000 ₪, וביקש למקם הנאשמת בתחתית המתחם.
14.שני הצדדים הפנו לפסיקה שלגישתם תומכת במתחם הנטען.
דיון והכרעה
15.קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מהמעשה בו הורשעה הנאשמת במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
16.הערך החברתי אשר נפגע בעקבות העבירה בה הורשעה הנאשמת הוא פגיעה בסדרי שלטון, פגיעה במערך התכנוני, הסדרת השימוש במקרקעין, והסיכון ביצירת מפגעים בשימוש ללא היתר כדין.
ככלל, עבירות של תכנון ובנייה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ראו ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים (12.1.84)). עבירות אלה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה" שיש למגרה, בין היתר מתוך מטרה להפוך את ביצוען לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית (ראו רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה- אונו (7.1.02), ע"פ 917/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר (17.8.87) ורע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ' מדינת ישראל (17.5.06)).
17.ככל שנוגע לנסיבות ביצוע העבירה יש להדגיש שמדובר בפיצול לשתי דירות, כאשר בשטח העיקרי התגוררה הנאשמת ובחלק שפוצל, ששטחו רק כ- 24 מ"ר בקירוב , התגורר שוכר. לחומרה יש להדגיש את משך הזמן בו הושכרה הדירה שפוצלה, ואת הרווח הכלכלי שהופק במהלך תקופה זו.
18.אני סבור שנסיבות ביצוע העבירה מלמדות שעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים היא נמוכה.
19. מדיניות הענישה הנוהגת , הנלמדת מהפסיקה , מגלה שהיא כוללת רכיבי ענישה מסוג קנס, התחייבות וצווים מתאימים במקרים הנדרשים.
20.ככל שנוגע למתחם הקנס הראוי אציין שעיינתי בפסיקה שהציגו לי הצדדים.
21.עיינתי בתו"ב (מקומיים פ"ת) 38689-11-15 מדינת ישראל נ' 1 גלינה ברוק (נבו 08.05.2016) אליו הפנתה המאשימה. אציין שפסק דין זה קובע שמתחם הענישה בנסיבות המקרה נע בין 25,000 ש"ח ל- 100,000 ₪ ולא כפי שטענה המאשימה. אכן בנסיבות מקרה זה , הורשעו בעבירה שני נאשמים והעונש הכולל שנגזר עליהן עמד על 50,000 ₪. אולם אין להסיק מכך שהרף התחתון של המתחם עומד על 50,000 ₪. כמוכן אציין שבגזר דין שם בית המשפט דגש לחומרה על האופן בו ניהלה הנאשמת את ההליך ואת העובדה שבעת גזר הדין טרם הוסרה הבנייה האסורה שאיפשרה הפיצול.
22.כמוכן אציין שעל פי תוכנת הנבו עולה שעל גזר הדין הוגש ערעור על ידי הנאשמת ( עפ"א 48460-06-16 ) ולא ניתן לגלות איך הסתיים ערעור זה , אך משתמע מהנבו שהערעור " התקבל חלקית". ראוי , לגישתי, אם מוצגת פסיקה לקביעת מתחם הענישה , להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה.
23.כמוכן עיינתי ב עפא (ב"ש) 25384-03-11 הלל חצרוני נ' עירית אשדוד, שם הורשע הנאשם בבנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר. גם שם מדובר היה בפיצול דירה לשתיים. אציין שבית המשפט בערעור אינו קובע מתחם ענישה . בית המשפט מצין שאינו מתערב בגזר הדין למרות שהקנס הוא על הצד הגבוה של הענישה בין היתר מהטעם שהנאשם לא פירק את הבנייה הלא חוקית במהלך ההליך.
24.ככל שנוגע לפסיקה שהפנה ב"כ הנאשמת אציין שעתפ"ב 28816-08-21 אכן עוסק בשימוש אסור בנכס בשטח 20 מ"ר אך הוא אינו נוגע לעבירה של שימוש אסור באופן של פיצול דירה ואינו עוסק במקרים בהם השימוש האסור מפיק רווח כספי בפועל.
25.ב"כ הנאשמת הפנה גם לתו"ב 30478-08-19 עיריית נתניה נ' סבאג , שם סקר כבוד השופט אלי ברנד את מתחם הקנס בעבירה דומה וקבע שמתחם הקנס ההולם נע בין 15,000 ₪ ל- 50,000 ₪ ( ראה סעיף 24 בגזר הדין). בית המשפט חרג ממתחם הענישה בנוגע לנאשמים בשל מצבם הבריאותי הקשה של בני הזוג, הנאשמים, שאחד מהם ניצו שואה בן 80, המתפרנסים מקצבת נכות ללא מקור הכנסה אחר. בית המשפט גזר על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 6,000 ₪ אותו פרס ל- 30 תשלומים.
26.בתו"ב 30112-03-21 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' כזום ואח' דנתי בנאשמים שהורשעו בעבירה של בנייה אסורה ושימוש אסור. הנאשמים בנו על מרפסת גג ביתם מבנה בגודל 52 מ"ר שפוצל מדירתם ונעשה בו שימוש אסור. מצאתי ,לאחר סקירת פסיקה , שמתחם הענישה נע בין 25,000 ₪ ל-50,000 ₪. לגישתי נסיבות המקרה בענינו של כזום חמורות יותר מהטעם שמדובר בבנייה אסורה בשטח של 52 מ"ר שהובילה לשימוש. מקרה זה מתחם הענישה נמוך יותר.
27.אני סבור שמתחם הענישה הראוי על פי הפסיקה הנוהגת , בנסיבות המקרה שבפני , נע בין 15,000 ₪ ל- 50,000 ₪.
28.בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".
29.אני מוצא שמהנתונים העולים מהמסמכים שהוצגו לי על ידי הסניגור וסומנו טל/1 עד טל/6 עולה שמצבה הכלכלי של הנאשמת מורכב. עולה שסך הכנסותיה החודשי מורכב מקצבת זיקנה וקצבת סיעוד בסכום הנמוך מ – 4,000 ₪ לחודש. דומה שהעבירה בוצעה כדי להגדיל במעט את סך הכנסותיה מהשכרת הדירה המפוצלת.
30.אני סבור שמצבה הכלכלי מחייב התאמת מתחם הענישה הראוי לנסיבותיה הכלכליות של הנאשמת ואני מעמיד את מתחם הענישה בין 8,000 ₪ ל- 20,000 ₪.
31. ככל שנוגע למיקום הנאשמת בתוך מתחם הענישה אני סבור שיש לתת את הדעת לכך שבנייה שאפשרה הפיצול- הוסרה ולכך שלנאשמת אין הרשעות קודמות ולפיכך אני מוצא שיש למקמה בתחתית המתחם.
סיכום
לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה, נסיבות הנאשמת, והפסיקה הנוהגת אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים
א.קנס בסך 8,000 ₪ אשר ישולם ב- 20 תשלומים שווים חודשים ורציפים החל מה- 1/7/2022.
ב.התחייבות כספית בגובה 20,000 ₪ למשך שנתיים מהיום וההתחייבות היא שלא לעבור עבירה על פי פרק י' לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה 1965.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים
ניתן היום, ח' אייר תשפ"ב, 09 מאי 2022, במעמד הצדדים.
