אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> לוי נ' ליכטנשטיין ואח'

לוי נ' ליכטנשטיין ואח'

תאריך פרסום : 01/12/2019 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2066-10-17,1896-07-17
21/11/2019
בפני השופטת:
עינת רביד

- נגד -
המבקשת בה"פ 1896-07-17 והמשיבה בה"פ 2066-10-17:
שפרה ליכטנשטיין
המשיבים :
1. בה"פ 1896-07-17: רחמים לוי [המבקש בה"פ 2066-10-17]
2. בה"פ 2066-10-17: ברק קראוס

פסק דין
 

 

מונחות לפני שתי תביעות, אשר הדיון בהן אוחד. תביעת המבקשת הגב' שפרה ליכטנשטיין (אשר תכונה למען הנוחות: המבקשת) בה"פ 1896-07-17 נגד מר רחמים לוי (אשר יכונה למען הנוחות: המשיב), ותביעת המשיב בה"פ 2066-10-17 נגד המבקשת ומר ברק קראוס (להלן: קראוס).

 

רקע וטענות הצדדים

  1. המנוחה יאנינה שרשבסקי ז"ל (להלן: המנוחה) נולדה בשנת 1927 ונפטרה ביום 10.12.2013. המנוחה הייתה הבעלים הרשום של חנות ברחוב כיכר מסריק 19 בתל אביב הידועה כגוש 6952 חלקה 128 תת חלקה 4 (להלן: החנות), ושל דירת מגוריה ברחוב ז'בוטינסקי 104 תל אביב הידועה כגוש 6213 חלקה 423 תת חלקה 6 (להלן: הדירה).

  2. ביום 20.11.2016 נתן בית משפט לענייני משפחה בתל אביב בת"ע 68666-12-15 ובת"ע 65663-12-15, פסק דין המקבל את בקשת המבקשת לקיום צוואת המנוחה, נקבע כי המבקשת היא היורשת של עזבון המנוחה, ונדחתה בקשה למתן צו ירושה. בערעור שהוגש על פסק הדין של בית המשפט למשפחה נותר על כנו פסק הדין המקיים את צוואת המנוחה (עמ"ש (מחוזי ת"א) 4320-12-16).

    ביום 4.4.2017 נרשמה הדירה על שמה של המבקשת, וביום 26.6.2017 נרשמה לטובתו של קראוס הערת אזהרה על הדירה (ראו העתק נסח טאבו אשר צורף לבקשת המשיב מיום 5.9.2017). ביום 5.9.2017 הועברה הדירה על שמו של קראוס בלשכת רישום המקרקעין (נספח י"א לתשובת המבקשת מיום 18.10.2017 לבקשת המשיב לצו מניעה).

  3. המשיב טוען כי בינו לבין המנוחה נחתמו הסכמי מכר מיום 3.5.2012 לפיהם רכש מהמנוחה את הדירה בתמורה לסך של 2.4 מיליון ₪ ואת החנות בתמורה לסך של 150,000 דולר (להלן: הסכמי המכר). לטענת המשיב מלוא התמורה בגין החנות והדירה שולמה לידי המנוחה, והוסכם, כי המנוחה תמשיך להתגורר בדירה עד לסוף שנת 2012, וככל שתידרש לתקופה ארוכה יותר יחתמו הצדדים על הסכם שכירות.

    לטענת המשיב מינואר 2013 ועד יוני 2015 ריצה עונש מאסר, וסבר כי המנוחה ממשיכה להתגורר בדירה. משסיים לרצות את עונשו הגיע לדירה וגילה לתדהמתו, שהמנוחה איננה בחיים. לטענתו משנודע לו, כי מסיבות שאינן ברורות לא הושלמה העברת הזכויות על שמו בדירה ובחנות, ביקש לברר את פשר הסיבה ואז נודע לו כי עו"ד שמעון לפידות (להלן: עו"ד לפידות), אשר ערך את הסכמי המכר בין המשיב למנוחה, נפטר (מאחד הנספחים שצורפו לתשובת המשיב להמרצת הפתיחה, מכתב לשכת עורכי הדין מיום 19.3.2017 עולה כי עו"ד לפידות נפטר ביוני 2016). על כן החל לפעול להשלמת רישום העסקה רק בשנת 2017, ואז התברר כי המבקשת טוענת לבעלות בנכסים מושא ההליך.

  4. המבקשת עתרה בתביעתה לקבוע, כי עסקת המכר בנוגע לחנות, בין המשיב למנוחה, וכן כל המסמכים, שנחתמו ביום 3.5.2012 בטלים או שיש להורות על ביטולם. המבקשת טענה, שהמסמכים שהוצגו על ידי המשיב הם מסמכים מפוברקים והסכמים פיקטיביים, וכי לא נערכו ההסכמים בינו לבין המנוחה.

  5. המשיב עתר בתביעתו לקבוע כי הוא הבעלים של החנות וכן הבעלים של הדירה וזאת מכוח הסכמי המכר מיום 3.5.2012, אשר נחתמו בינו לבין המנוחה.

    ההליכים בתביעות שבכותרת

  6. טרם אדון בתביעה לגופה אפרט להלן חלק מהבקשות וההליכים בתיק, אשר יש להם חשיבות להכרעה בפסק דין זה.

  7. המשיב הגיש תביעתו באמצעות עו"ד יעל פרי (להלן: עו"ד פרי), ויחד עמה הוגשה בקשתו לצו מניעה. במסגרת דיון מיום 26.10.2017 (להלן: הדיון בצו המניעה), בפני כבוד השופטת נועה גרוסמן, ולאחר חקירת המשיב והמבקשת, ובהסכמת הצדדים, ניתן צו למניעת דיספוזיציה בחנות ובדירה וזאת עד למתן פסק דין בהליך, וזאת בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪ על ידי המשיב.

    במסגרת אותו דיון הודיעו הצדדים כי בכוונתם לפנות למומחה לכתב יד נוכח טענות בדבר זיוף חתימות המנוחה. יוער, כי במסגרת ההחלטה בפרוטוקול הדיון בצו המניעה ציין בית המשפט לעניין זהות המומחה : "הצדדים החלו לגבש מנגנון דיוני של בדיקה גרפולוגית. אני מקצה לצדדים שהות לגבש את ההסכם באופן הדדי ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט כולל גיבוש זהות מומחה כתבי יד".

  8. בפרוטוקול דיון מיום 28.11.2017 ניתנה החלטה על איחוד התביעות שבכותרת. ב"כ הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הסכימו למנות את מר אמנון בצלאל (להלן: המומחה) לבחינת חתימות המנוחה על ההסכמים וכן לבחינת חתימתו של עו"ד לפידות ז"ל. המשך ההליך נקבע לדיון הוכחות וניתנה למשיב האפשרות להגשת תצהירים ומסמכים נוספים.

    ביום 15.2.2018 הוצא צו לבנק לאומי לקבלת דוגמאות מקור עם חתימות המנוחה, וזאת לצורך בירור טענת הזיוף. הצו הוצא בהסכמת הצדדים.

    ביום 18.2.2018 הגישה עו"ד ענת שלזינגר, אשר החליפה את עו"ד פרי בייצוג המשיב, בקשה לדחיית קדם המשפט הקבוע ליום 20.2.2018, בנימוק כי טרם הסתיימה בדיקת המומחה, אשר תוצאותיה ישפיעו על המשך ניהול ההליך. בהחלטה מיום 19.2.2018 בוטל קדם המשפט ודיון ההוכחות, שנקבע ליום 22.3.2018 נותר על כנו.

  9. ביום 12.3.2018 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיב להיכנס או לתפוס חזקה או לבצע עבודות בחנות, שכן נטען כי התגלה שהוא מבצע שיפוצים בחנות.

    ביום 13.3.2018 הגיש המשיב בקשה לדחיית דיון ההוכחות שנקבע ליום 22.3.2018 בטענה שהופסקה ההתקשרות עם עו"ד שלזינגר ובית המשפט התבקש לאפשר לו זמן הולם לצורך גיוס עו"ד או לחילופין להעמיד לו עו"ד מטעם הסיוע המשפטי.

    בהחלטה מיום 13.3.2018 ניתן צו מניעה האוסר על המשיב או מי מטעמו להיכנס לחנות או לתפוס בה חזקה או לבצע עבודות בניה, וזאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד סך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט. עוד נקבע כי דיון בבקשה לצו מניעה ייערך במועד שנקבע להוכחות ליום 22.3.2018, וכן ניתנה למשיב האפשרות להשיב לבקשה לצו מניעה.

    ביום 13.3.2018 הודיעה עו"ד שלזינגר שהיא אינה מייצגת עוד את המשיב. על הודעה זו ניתנה החלטה מיום 14.3.2018 לפיה, ההודעה על הפסקת ייצוג אינה מנומקת, והוגשה ימים ספורים לפני מועד ההוכחות הקבוע בתיק, וכי ראוי להמשיך הייצוג לפחות עד לתום הדיון הקרוב.

    בתגובה להחלטה זו הוגשה הודעת עו"ד שלזינגר כי ההחלטה על הפסקת ייצוג הייתה של המשיב וכי לא ניתן לייצגו נגד רצונו. המשיב הגיש הודעה מטעמו וטען כי יש לו קשיי נזילות ועל כן הגיש הבקשה לדחיית הדיון עד למתן פתרון הולם לבעיית הייצוג.

    ביום 19.3.2018 ניתנה החלטה לפיה על מנת לאפשר למשיב ייצוג הוגן בהליך שעניינו בזכויות קנייניות במקרקעין, נדחה דיון ההוכחות ליום 6.6.2018, תוך שהובהר למשיב כי עליו לדאוג לייצוג משפטי עד למועד הדיון הנדחה.

  10. ביום 22.3.2018, הגיש המשיב, באמצעות עו"ד פרי, בקשה להארכת המועד להגשת תשובה לבקשה לצו המניעה. הבקשה התקבלה ונקבע דיון בבקשה לצו מניעה ליום 10.4.2018.

  11. ביום 9.4.2018 הוגשה חוות דעתו של המומחה במסגרתה נקבע, שאין זהות בין החתימות של המנוחה, שהועברו לבדיקתו, לבין החתימות על הסכמי המכר שהציג המשיב ביחס לחנות והדירה, עוד צוין בחוות דעתו כי לא מצא קשר ממשי בין החתימות שאמורות להיות חתימות עו"ד לפידות לבין הדוגמאות על שמו שקיבל לבדיקה.

  12. ביום 9.4.2018 גם הגישה חברת דור אביגדור 770 בע"מ, באמצעות מנהלה אביגדור פורת (להלן: פורת), הודעה, לפיה מר פורת חתם מול המשיב על הסכם לרכישת החנות ביום 13.9.2017. עוד צוין כי פורת היה מודע להליכים המשפטיים ביחס לחנות, ועל כן חלק מהתמורה לא שולם. פורת השקיע עשרות אלפי שקלים בשיפוץ החנות והוא מבקש שיאפשרו לו להמשיך את השיפוץ וזאת עד למתן פסק דין סופי בעניין החנות.

  13. ביום 10.4.2018 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה, אליו התייצבו המשיב ובאת כוחו עו"ד פרי ומר פורת, במסגרתו הסכים המשיב, שצו המניעה יוותר על כנו. במסגרת הדיון הובהר לצדדים כי דיון ההוכחות הקבוע ליום 6.6.2018 יתקיים כמתוכן, וכי "מצופה כי לא יקרה מה שקרה בפעם הקודמת שהיה דיון הוכחות, דהיינו שהמשיב הודיע ברגע האחרון כי אין לו עורך דין שייצג אותו במועד ההוכחות ונאלצתי לדחות את הדיון".

    במסגרת החלטתי מיום 10.4.2018, שניתנה לאחר הדיון מאותו היום, התקבלה בקשת המבקשת באופן בו צו המניעה הורחב כך שיאסור גם על מר פורת או מי מטעמו, להיכנס ו/או לתפוס חזקה ו/או לבצע עבודות בנייה בחנות.

  14. ביום 26.4.2018 הודיע המשיב כי נוכח חוות דעתו של המומחה, וכן הצעת בית המשפט לשקול את המשך ההליכים בשל תוצאות חוות הדעת, כמו גם פטירתו של עו"ד לפידות והסכמת ב"כ המבקשת לביטול ההליכים ללא צו להוצאות, ונוכח קשיי נזילות, הוא נותן הסכמתו לביטול ההליכים. יחד עם זאת ציין כי הוא אינו מסכים לצירופו של מר פורת כצד להסכם.

    מר פורת הודיע ביום 26.4.2018 כי הוא מסכים לוותר על כל טענה כלפי המבקשת ביחס לחנות ובלבד שהערבון שהופקד במסגרת בקשת המשיב לצו מניעה, שהוא סכום השייך לו, יועבר לידיו.

    בהחלטתי מיום 29.4.2018, ולאחר שהמשיב התנגד לבקשת מר פורת, נקבע כי אין מנוס מהמשך ההליכים בתיק.

  15. ביום 6.5.2018 הגיש המשיב בקשה לשחרור עו"ד פרי מייצוגו בתיק, ובו ביום ניתנה החלטה לפיה הבקשה מתקבלת וכן הובהר למשיב, כי אין בשחרור באת כוחו כדי להשפיע על מועד ההוכחות הקבוע בתיק ליום 6.6.2018.

  16. ביום 31.5.2018 הגיש מר פורת הודעה לפיה הטיל עיקול על העירבון שהפקיד המשיב, ועל כן אין צורך להכריע בעניין זכאות הצדדים לכספי הערבון. עוד צוין כי הוא מסכים לדחיית תביעת המשיב ללא צו להוצאות תוך ויתור על כל טענה כלפי המבקשת ביחס לחנות, וכי הואיל וגם המשיב הסכים לדחיית תביעתו, וקבלת תביעת המבקשת, יש בכך לייתר הדיון שנקבע ליום 6.6.2018. על הודעה זו ניתנה החלטה מיום 3.6.2018 לפיה אכן לכאורה עולה כי יש בהודעה כדי לייתר הדיון בתיק, וכי נושא העירבון יכול להתנהל בין המשיב לפורת במסגרת ההליכים שננקטו על ידי פורת, ונדרשה עמדתו של המשיב לעניין זה.

  17. ביום 3.6.2018 הגיש עו"ד מקסים בן עזרא בקשה להכנסתו כמייצג של המשיב.

  18. ביום 4.6.2018 הגיש המשיב, בעצמו, תשובה להודעת מר פורת מיום 31.5.2018, ממנה עלה כי הוא הצליח להשיג ייצוג, ועל כן הוא עומד על קיום ההליכים בתיק. ביום 4.6.2018 ניתנה החלטה לפיה נוכח הודעת המשיב, דיון ההוכחות הקבוע ליום 6.6.2018 נותר על כנו.

  19. ביום 5.6.2018, יום טרם דיון ההוכחות שנקבע ליום 6.6.2018, הוגשה בקשת עו"ד מקסים בן עזרא להתפטר מייצוגו של המשיב. בבקשה צוין, שהסכמתו לייצוג ניתנה על בסיס מצגים של המשיב, ובעת התכוננות לדיון בתיק גילה פערים בין המצגים, שהציג לו המשיב לבין העובדות, והוא הבהיר למשיב, שאינו יכול לייצגו נוכח הממצאים והראיות הסותרות לחלוטין את ממצאיו. בהחלטה מיום 5.6.2018 התקבלה בקשתו לשחרור מייצוג.

  20. לדיון ההוכחות שנקבע ליום 6.6.2018 התייצב המשיב ללא ייצוג. עוד התייצבו מר פורת ובנוסף מר ליאם אליהו, אשר ציין בתחילת הפרוטוקול, כי הוא התייצב לדיון, שכן נכרת בינו לבין המשיב זיכרון דברים ביחס לחנות והוא שילם למשיב סך של 50,000 ₪. לעניין זה הגיב המשיב וציין כי היות ומר פורת חזר בו מההסכם וביקש את כספו חזרה, הוא הסכים, שהמשיב ימצא מישהו במקומו, ואכן עשה הסכם נוסף עם מר ליאם אליהו. מר אליהו השיב לטענה זאת כי המדובר בשקר (ראו פרוטוקול דיון מיום 6.6.2018 עמודים 8 -9).

  21. כאמור, המשיב התייצב לדיון ביום 6.6.2018, כשהוא אינו מיוצג, וכאשר נשאל לגבי ייצוגו השיב כי עשה את כל המאמצים לכך ובא כוחו משך את ייצוגו יום טרם הדיון. עוד ציין, שהוא עומד על כך שיהיה מיוצג בהליך, וטען שהיה על בית המשפט להבהיר לו שהוא צריך להתכונן בעצמו אם אין לו עורך דין, ולכן ביקש לדחות את הדיון.

  22. לאחר שמיעת טענות הצדדים, נקבע שדיון ההוכחות יידחה ליום 20.6.2018, וזאת על מנת לאפשר למשיב להיות מיוצג או לחילופין לבוא כאשר הוא מוכן לחקור ולהיחקר בעצמו. עוד נקבע כי הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה, והמשיב חויב בהוצאות בסך של 1,500 ₪.

  23. ביום 10.6.2018 הגיש המשיב מספר בקשות: לזימון מר קראוס לעדות, לצירוף מסמך מבנק לאומי באשר לאופן חתימת המנוחה, ליתן צו להמצאת מסמכים מעיזבון עו"ד שמעון לפידות ביחס למסמכים הרלבנטיים להליך, ולצירוף חוות דעת נגדית של מומחה לכתב יד.

    בהחלטה מיום 14.6.2018, ולאחר קבלת תגובת המבקשת, התקבלו מרבית בקשות המשיב, למעט בקשתו להגשת חוות דעת נגדית, היות וחוות דעתו של המומחה הייתה בהסכמת הצדדים. עוד נקבע כי אין בקבלת הצו לעיזבונו של המנוח לפידות כדי לדחות את דיון ההוכחות הקבוע בתיק.

  24. ביום 13.6.2018 הגיש המשיב בקשה לבדיקה גרפולוגית של צוואת המנוחה, הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 13.6.2018 לפיה ההליך הנדון אינו ההליך המתאים לבירור הטענות בייחוד שעה שהתנהל הליך בבית המשפט למשפחה לאישורה של הצוואה.

  25. ביום 17.6.2018, שלושה ימים טרם דיון ההוכחות (שנקבע ליום 20.6.2018) הגיש המשיב בקשה לפסילת הח"מ מליישב בתיק. בהחלטה מנומקת מיום 18.6.2018 נדחתה בקשת הפסילה, תוך שטענותיו של המשיב נדונו לגופן.

  26. ביום 20.6.2018 ניתנה החלטתי המורה על דחיית דיון ההוכחות ליום 28.6.2018 וזאת נוכח בקשת המשיב, אשר נתמכה במסמך הפניה למיון.

  27. ביום 27.6.2018 התקבלה הודעת עו"ד יעקב פרץ לפיה קיבל ייצוגו של המשיב בתיקים שבכותרת, וכן הוגשה בקשה לדחיית דיון ההוכחות שנקבע ליום 28.6.2018. בהחלטה מיום 28.6.2018 נקבע, כי על אף התנגדות המבקשת, אזי ועל מנת לאפשר למשיב ייצוג בדיון ההוכחות, נדחה הדיון ליום 8.7.2018.

  28. ביום 8.7.2018 וכחצי שעה לפני תחילת דיון ההוכחות, הגיש המשיב בקשה לדחיית הדיון בטענה, שאושפז בבית חולים כבר יום קודם. בהחלטה על גבי הבקשה נקבע, כי על ב"כ של המשיב להתייצב לדיון והיא תידון במסגרתו. במסגרת הדיון נקבע שהמשיב ימציא מסמכים לגבי אשפוזו, וזאת עד ליום 11.7.2018.

    בדיון ההוכחות מיום 8.7.2018 נחקרה המבקשת. לדיון זה התייצב אף מר קראוס וזאת בשל בקשת המשיב לחקירתו. נוכח בקשת ב"כ המשיב לדחות את חקירת מר קראוס, על מנת שיוכל להיערך לחקירתו, נקבע כי מר קראוס לא ייחקר באותו מועד, וככל שהמשיב יבקש לחקור אותו הוא יודיע על כך ויישא בהוצאות, ככל שלא יודיע, הדבר ייחשב ויתור על עדותו של מר קראוס (עמוד 24 שורות 5 -10). אציין כבר עתה, כי מר קראוס לא זומן לאחר מכן לחקירה.

  29. ביום 12.7.2018 הוגשה בקשת המבקשת וקראוס למחיקת תביעת המשיב וקבלת תביעתם, היות והמשיב לא המציא מסמכים ביחס לאשפוזו, כפי שנקבע בדיון מיום 8.7.2018.

    לאחר קבלת תגובות הצדדים ניתנה החלטתי מיום 23.7.2018 לפיה טענות המבקשת וקראוס שמורות להן, וכי נוכח השלב בו מצוי ההליך אין מקום למתן פסק דין.

  30. בדיון הוכחות מיום 18.10.2018 נחקרו המומחה, המשיב ומר ליכטינשטיין מרדכי (אביה של המבקשת אשר אף הגיש תצהיר במסגרת בקשת המבקשת לצו מניעה). בסיום דיון ההוכחות ביקש המשיב לשקול הגשת ראיות חדשות ונקבע כי בקשתו תוגש עד ליום 11.11.2018.

  31. ביום 7.11.2018 ניתנה החלטתי הדוחה את בקשת המבקשת וקראוס לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להוצאותיהם, וזאת מהנימוקים אשר פורטו בסעיפים 16 – 17 להחלטה.

  32. ביום 13.11.2018 הגישו המבקשת וקראוס בקשה לקביעת מועד להגשת סיכומים בטענה כי שלב שמיעת הראיות הסתיים. בהחלטה מיום 13.11.2018 נקבע כי היות ועד אותו מועד לא הוגשה בקשת המשיב להגשת ראיות נוספות ניתן צו להגשת סיכומים.

  33. ביום 16.11.2018 הגיש המשיב בקשה דחופה להארכת המועד להגשת ראיות נוספות.

  34. ביום 28.11.2018 הוגשו סיכומי המבקשת וקראוס.

  35. ביום 6.12.2018 ניתנה החלטתי הדוחה את בקשת המשיב להארכת המועד להגשת ראיות נוספות, הן מהנימוק כי הבקשה הוגשה באיחור ללא שהסיבה לאיחור נתמכה בתצהיר, והן לגופו של עניין.

    בהחלטה נקבע, בין היתר, כי בבקשה לזימון השכנה של המנוחה, הגב' גרינברג, לא פירט המשיב מתי פגש אותה "במקרה", ואף לא ניתן הסבר מדוע לא פנה קודם לכן למציאת שכנים או עדים אחרים בבניין. בהתייחס לבקשת המשיב, לזימונו של עו"ד מירון, בטענה שהמנוחה פנתה אליו על מנת שיערוך עבורה צוואה, נקבע כי המשיב לא פירט מאיזה תיק משפחה למד את הדברים, ומדוע לא ניתן היה להשיגו מבעוד מועד. עוד נקבע שהמשיב לא פירט כיצד יסייעו העדים אותם ביקש לזמן להוכחת תביעתו, זאת אף נוכח הטענה, כי לא ניתן בהליכים אלו לתקוף צוואה, אשר אושרה על ידי בית המשפט המוסמך.

  36. המשיב הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 6.12.2018, במסגרתה אף עתר לצירוף קבלות החתומות על ידי עו"ד לפידות, המאשרות קבלת סך של 150,000 $ וסך של 2.4 מיליון ₪ מהמשיב. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 27.1.2019.

  37. ביום 11.2.2019 הגישו המבקשים בקשה למתן פסק דין בהעדר סיכומים מטעם המשיב.

  38. ביום 17.2.2019 הגיש המשיב בקשה דחופה למתן אורכה להגשת סיכומיו וטען כי ב"כ ניתק עמו קשר ויש לראותו כמי שהתפטר מייצוג, וכי הוא מחפש עורך דין שייצגו. בהחלטה מיום 20.2.2019, ולאחר קבלת עמדת הצדדים, הוארך המועד להגשת סיכומיו וזאת עד ליום 5.3.2019.

    ביום 5.3.2019, הגיש המשיב בקשה דחופה לדחיית ההליכים ולהעמדת ייצוג משפטי, במסגרתה נטען כי פנה לעו"ד, על מנת שייצגו וזה הציג בפניו מצגי שווא בדבר ביצוע פעולות בתיק הנדון, מצגים שהתבררו כמצגי שווא.

    ביום 7.3.2019 הגישו המבקשים בקשה לפסק דין נגד המשיב וטענו כי המשיב מנסה לגרור ההליכים בתיק וכי עד עתה לא שוחרר עו"ד פרץ מייצוג המשיב.

  39. בהחלטה מיום 7.3.2019 נדרש עו"ד פרץ להגיב לדברים, וזה הגיש ביום 12.3.2019 הודעה לפיה בשל חוסר הסכמה באשר לאופן ניהול ההליך, וכן בשל אי תשלום שכ"ט נמנע ממנו להמשיך ולייצג את המשיב. על כן עתר עו"ד פרץ לשחררו מייצוג המשיב.

    ביום 13.3.2019 ניתנה החלטתי המורה על שחרור עו"ד פרץ מייצוג המשיב וכן נקבע כי על המשיב להגיש סיכומיו עד ליום 27.3.2019.

  40. ביום 27.3.2019 הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיו. בהחלטה מיום 27.3.2019 נתבקשה עמדת הצד השני ונקבע כי לפנים משורת הדין ועד למתן החלטה בבקשה מוארך המועד להגשת סיכומיו.

    בהחלטה מיום 7.4.2019, ולאחר קבלת עמדת המבקשת לבקשה, נקבע כי על אף האורכות שנתנו למשיב, ניתנת לו אורכה נוספת ואחרונה וזאת עד ליום 7.6.2019, וכי ככל שסיכומיו לא יוגשו עד למועד זה יינתן פסק דין על יסוד החומר המונח בפני בית המשפט.

    בקשה נוספת של המשיב להארכת המועד להגשת סיכומיו נדחתה בהחלטה מיום 27.5.2019 תוך הפניית המשיב להחלטה מיום 7.4.2019.

    ביום 29.5.2019 הגיש המשיב בקשה לביטול או עיון חוזר בהחלטה מיום 27.5.2019, אשר נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 29.5.2019. המשיב הגיש בר"ע לעליון בעניין מועד הגשת הסיכומים, אשר נדחתה בהחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף מיום 4.6.2019 (רע"א 3748/19).

    ביום 6.6.2019 הוגשו סיכומי המשיב. לאחר מכן הוגשו סיכומי תשובה מטעם המבקשת וקראוס.

    דיון והכרעה

  41. לאחר שמיעת הראיות ועיון בטענות הצדדים, אני קובעת כי יש לקבל את תביעת המבקשת ולדחות את תביעתו של המשיב.

  42. זכויותיה של המבקשת בדירה ובחנות נגזרות מכוח היותה היורשת של המנוחה וזאת בהתאם לצו קיום צוואה, שניתן בבית משפט לענייני משפחה, אשר אושר אף בעמ"ש 4320-12-16.

    במסגרת ההליך כמו גם בסיכומיו העלה המשיב טענות ביחס לתוקפה של הצוואה, וכן טען לקנוניה, שנערכה בין המבקשת ליורשיה החוקיים של המשיבה, טענות, שאין אלא לדחותן, שעה שעומדים פסקי דין חלוטים, אשר הכירו בתוקפה של הצוואה והיותה של המבקשת יורשת על פיה, וכל עוד לא בוטלו, לא ניתן לתוקפם בהליך זה (ראו לעניין זה החלטתי מיום 13.6.2018 במסגרתה נדחתה בקשת המשיב למינוי מומחה לבחינת צוואת המנוחה).

  43. נוכח האמור לעיל, הנושא היחיד בו יש להכריע הוא האם המשיב הוכיח כי בינו לבין המנוחה נכרתו הסכמים לפיהם המנוחה מכרה לו את זכויותיה בחנות ובדירה, ועל כך יש להשיב בשלילה.

    זיוף הסכמי המכר ומסמכים נוספים

  44. להוכחת טענתו כי התקשר בהסכמי המכר עם המשיבה צירף המשיב את המסמכים הבאים, כולם נושאים את התאריך 3.5.2012:

    הסכמי מכר ביחס לחנות והדירה, עליהם חתימות המשיב והמנוחה;

    הסכם תשלום בין המשיב לבין המנוחה, ביחס לחנות, בו מצוין כי בחתימתה על ההסכם היא מאשרת קבלת הסך של 150,000 דולר;

    הסכם תשלום בין המשיב לבין המנוחה ביחס לדירה, בו מצוין כי בחתימתה על ההסכם היא מאשרת קבלת הסך של 2.4 מיליון ₪;

    כתב הצהרה והתחייבות בלתי חוזרת של המנוחה בו מצהירה המנוחה כי קיבלה את כל הכסף ביחס לחנות;

    יפוי כוח בלתי חוזר ביחס לחנות והדירה, בחתימת המנוחה ומאומת על ידי עו"ד לפידות;

    מסמך הנושא את הכותרת "אישור להפקדת תמורה עבור נכסים", עליו חתום עו"ד לפידות המאשר, שהמשיב הפקיד במזומן כדי לשלם למנוחה סך של 150,000 $ עבור החנות וסך של 2.4 מיליון ₪ עבור הדירה, ושעו"ד לפידות מתחייב להעביר למנוחה את הכספים עם חתימתה על ההסכמים.

    למסמכים הללו צורף העתק צילומי של תעודת הזהות של המנוחה בחותמת וחתימת עו"ד לפידות.

  45. כאמור, בתיק מונה מומחה לכתבי יד, אשר בחן את חתימותיה של המנוחה על המסמכים לעיל, אשר לטענת המשיב מוכיחים את ביצוע העסקה בינו לבין המנוחה.

    לשם השוואת חתימותיה של המנוחה הוצגו למומחה דגימות של חתימות המנוחה ובכללם: פנקס טלפונים, מסמכים מפתיחת חשבון בבנק לאומי, פנקסי שיקים ונספחים, שיקים חתומים וכן הוצגו דוגמאות חתימה של עו"ד לפידות.

    בסיכום חוות דעתו קבע המומחה, שבבדיקה שערך לא מצא זהות בין חתימות המנוחה על המסמכים שבמחלוקת לבין הדוגמאות שקיבל לבדיקה. אף ביחס לחתימותיו של עו"ד לפידות קבע, שלא מצא קשר ממשי בין החתימות אשר אמורות להיות שלו לבין החתימות שהובאו כדוגמאות.

  46. טרם אתייחס לחוות דעתו של המומחה לגופה, אכריע בטענות שונות שהעלה המשיב בדבר העדר הסכמה למינוי המומחה, כמו גם ביחס לתחום מומחיותו.

    אחת הטענות, שהעלה המשיב הייתה, שהמומחה אינו "מומחה מוסכם", שכן עו"ד פרי לא הסכימה למינויו (ראו עמוד 42 לפרוטוקול שורות 20- 21).

    המדובר בטענה, שאינה מתיישבת עם האמור במכתבה של עו"ד פרי מיום 20.11.2017, אשר צורף כנספח ט' לתשובת המבקשת וקראוס להמרצת הפתיחה, ממנו עולה, שעו"ד פרי היא שהציעה מספר שמות ובכללם המומחה. זאת ועוד, בפרוטוקול דיון מיום 10.4.2018, ציין ב"כ המבקשת, שזהות המומחה נבחרה על ידי ב"כ המשיב, ללא שטענה זאת הוכחשה על ידה (עמוד 5 לפרוטוקול דיון מיום 10.4.2018). עוד אוסיף, שלאורך התקופה לאחר מינוי המומחה וההמתנה לחוות דעתו לא הועלתה הטענה, שהמדובר במומחה שאינו מוסכם.

    טענה נוספת עליה חזר המשיב בסיכומיו היא, שאין לקבל את חוות דעתו של המומחה שכן נקבע שימונה גרפולוג בעוד בסופו של יום מונה מומחה לכתב יד.

    המשיב העלה טענה זו בדיון ההוכחות מיום 18.10.2018 במסגרתו עתר למחיקת חוות הדעת בטענה, שאמור היה להתמנות גרפולוג ובפועל מונה מומחה לכתב יד.

    הטענה נדחתה בפרוטוקול הדיון בנימוק כי חוות דעתו של המומחה מתאימה לצרכים לשמם הוא מונה ואין זה משנה הכינוי המדויק של המומחה, זאת בנוסף לכך שהמומחה הוסכם על שני הצדדים (עמודים 40- 41 לפרוטוקול, עמוד 42 לפרוטוקול שורות 5 – 8).

    בפורוטוקול הדיון בצו המניעה (צו המניעה הראשון, זה שהתבקש על ידי המשיב), וכפי שצוין לעיל, ההסכמה למינוי המומחה נעשתה תוך הבנה, שהמדובר במומחה, אשר מטרתו בחינת זיוף החתימות, כאשר נעשה עירוב של המושגים גרפולוג" ו"מומחה לכתב יד", אך ברור הוא כי הכוונה הייתה למנות מומחה, אשר יבחן את חתימות המנוחה ועו"ד לפידות ולשם כך נעשתה פניה בהסכמה למומחה.

    המומחה נחקר לגבי תחום מומחיותו והשיב כי הוא אינו גרפולוג, אלא מומחה להשוואת כתבי יד ומסמכים (עמוד 39 שורות 29 – 32), וזו המומחיות הנדרשת להליך זה בו הועלתה טענת זיוף [ראו רמ"ש (מחוזי באר שבע) 17188-06-10 נ.א נ' ר.א (19.10.2010), שם ציין בית המשפט כי עת המדובר בטענת זיוף יש למנות מומחה להשוואת כתבי יד ולא גרפולוג, וכן ראו תא"מ (שלום ת"א) 13963-10-13 יוניליוור ישראל שיווק בע"מ נ' יעקב יצחקי (10.12.2014), שם נקבע כי אין זה משנה כיצד המומחה מגדיר את עצמו, וכי ניתן להסתייע בחוות דעתו, כל עוד ובפועל הוא בקיא ברזי ניתוח כתבי יד].

    על כן אני דוחה את טענותיו של המשיב לפיהן יש לפסול את חוות דעתו של המומחה.

  47. המומחה זומן כאמור לעדות לחקירה על חוות דעתו. אציין כבר עתה כי התרשמתי מעדותו אשר הייתה מפורטת ומקצועית, תוך שהשיב על כל השאלות שנשאל ונתן הסבר מפורט ומנומק בדבר דוגמאות החתימה והשוואתם אל החתימות שבמחלוקת. עדותו חיזקה את שנקבע בחוות דעתו, ומתיישבת עם יתר התמיהות העולות מהסכמי המכר הנטענים בין המשיב למנוחה.

    המומחה העיד שפנה לשני הצדדים לצורך קבלת מסמכים וקיבל מסמכים מהמבקשת וכן פנה למשיב לקבלת מסמכים, אך המשיב לא העביר שום מסמך, למעט המסמכים מושא המחלוקת (עמוד 45 שורות 1- 25).

    המומחה העיד שכל המסמכים שקיבל לבדיקה, למעט מסמך 16, שהוא נספח לבקשה לפתיחת חשבון, הם מסמכים שקיבל במקור (עמוד 43 שורות 22 – 23).

    המומחה העיד כי ערך השוואה בין חתימותיה של המנוחה וגם השוואה ביחס לכתב ידה (קרי השוואה למילים ומשפטים שכתבה ולאו דווקא חתימות), והסביר כי כתב היד הוא מאוד רלוונטי להשוואת חתימות במקרה הנדון, בו אין המדובר בחתימת קשקוש אלא חתימת שם (עמוד 57 שורות 8 – 10).

    המומחה נחקר לגבי הבדלים בכתב נוכח התבגרותם של אנשים, והשיב כי לפעמים יש שינוי בכתב היד ולפעמים לא, ובעניינה של המנוחה יש השפעות של הגיל על כל הדוגמאות שבדק בצורה כזאת או אחרת, למרות זאת ועל פני תקופה המאוחרת יותר משנת 2005 -2006 עד 2012 השינויים אינם מהותיים (עמוד 57 שורות 15 – 30).

    עוד העיד המומחה לגבי השיקים, שנמסרו לו לבדיקה, מאפריל 2011 וממאי 2012, כי קיבל את השיקים במקור, והוא רואה זהות בחתימה על גבי שני השיקים (עמוד 58 לפרוטוקול).

    בהמשך עדותו וכאשר טען בפניו בא כוח המשיב, שיש שוני בין חתימותיה של המנוחה על גבי מסמך 16 בחוות הדעת לבין חתימותיה על השיקים, השיב המומחה את הדברים הבאים וכן העיד לגבי דרגת חוות דעתו בכל הנוגע למנוחה:

    "ת: אף חתימה לא חופפת עם חתימה אחרת. גם בתוך מספר מסמך 16, אני אראה לבית המשפט, יש כאן צילום הגדלה 16. אני מראה כי אני, לא, הצילום, ההגדלה מהצילום של מסמך 16.

    כב' הש' רביד: זה 17.

    העד, מר בצלאלי: לא, זה שמעון לפידות והקרטון הזה שיש עליו את כל דוגמא 16. הנה כן, את זה. אוקיי. אז במסמך הזה יש חתימות במבנה מאוד דומה לשיקים. כלומר שהתחתית היא ישרה ויש חתימות עם תחתית עגולה ויש חתימות עם תחתית קמורה מעוקלת, כלומר לכותבת הזאת יש וריאציות בצורת כתיבת ה- נ', אוקיי, שאף אחת מהן לא דומה לחתימות שבמחלוקת.

    ש: תודה רבה לך. תן לי בבקשה את ה. זאת אומרת, ולכן, ולכן גם בחוות דעתך לגבי הגברת, גם כאן כמובן, מכורח הנסיבות לא ערכת הכתבה של חצי שעה לגברת והסתמכת גם על מסמכים שהם לא מקוריים, נכון?

    ת: עיקר עבודתי.

    ש: אני מדבר על חוות דעתך.

    ת: בעיקר בחוות דעתי אני מסתמך על המסמכים המקוריים, שהם רוב רובם המסמכים שקיבלתי. דוגמא 16 שזה מסמך בנק שקיבלתי אותו בצילום נעזרתי בו לצורך המבנים הצורניים בלבד. כן. כלומר, הוא עזר לי לצורך אימות אותם ההבדלים שהם צורניים שאפשר לראות, גם מתוך הצילום.

    ש: טוב, אני רק רוצה להפנות אותך ואתה כבר דיברת על כך שאתה לא סתם כתבת "ניתן להרחיב ולהשלים בדיקה זו באמצעות דוגמאות נוספות".

    ת: כתבתי את זה רק, סליחה, כתבתי את זה רק לגבי הבדיקה עם עורך דין לפידות.

    ש: רק רגע, אוקיי.

    ת: רק רגע, לא כתבתי את זה, לגבי הבדיקה היה לי מספיק, וחוות דעתי איתנה בדרגה הגבוהה ביותר שאני נוהג לכתוב. כן.

    עו"ד גרין: בדרגה הגבוהה ביותר.

    עו"ד פרץ: אני לא מצפה ממך שתגיד משהו אחר. אני לא אמרתי משהו אחר גם.

    ת: שאלת אותי רק לגבי, שאלת אותי עכשיו לגבי סיומת של מסקנה לגבי חתימות עורך דין לפידות לאחר ששאלת אותי קודם על חתימות של גב' ינינה והסיומת הזאת לא שייכת לאותה בדיקה."

    (עמוד 60 לפרוטוקול שורות 1- 30, ההדגשה הוספה – ע' ר').

    המומחה נחקר על ידי ב"כ המבקשת בחקירה נגדית, ונשאל לגבי העובדה כי במקרה הנדון לא בוצעה הכתבה, בשים לב כי המדובר באנשים שנפטרו, והשיב את הדברים הבאים:

    "עו"ד גרין: מר בצלאלי, נשאלת על ידי חברי המלומד קודם ביחס לבדיקות הכתבה. לא בדיקות, ביחס לפעולה של ההכתבה. האם יהיה נכון לומר שבדיעבד יש מקרים שהתוצאות הן כל כך חד משמעיים שההכתבה היא מיותרת?

    העד, מר בצלאלי: הכתבה.

    ש: בדיעבד אחרי שאתה מסיים את הבדיקה, אתה אומר לא היה צורך בזה.

    ת: תראה, אני יכול להגיד גם בתיק הזה שהיה לי מספיק גם בלי הכתבה.

    ש: תודה. "

    (עמוד 61 לפרוטוקול שורות 23 – 27, ההדגשה הוספה – ע' ר').

  48. המומחה נחקר אף לגבי חתימותיו של עו"ד לפידות, והפנה לחוות דעתו במסגרתה ציין שלא מצא קשר ממשי בין החתימות, תוך הערה שניתן יהיה להרחיב ולהשלים את הבדיקה אם יקבל דוגמאות נוספות (עמוד 47 שורות 17- 22, וכן סעיף ב' לחוות הדעת). אף כי חוות דעתו של המומחה הוגשה כבר ביום 9.4.2018 לא ביקש המשיב להגיש מסמכים נוספים למומחה לצורך קבלת חוות דעת משלימה בעניינו של עו"ד לפידות.

  49. זאת ועוד, במסגרת חקירתו של המומחה, ולאחר שבקשתו של ב"כ המשיב כי המומחה יחווה דעתו המקצועית לגבי חתימות שונות שהוצגו בפניו, נדחתה, ביקש ב"כ המשיב, שהמומחה יגיש חוות דעת משלימה, וניתנה החלטה לפיה עליו להגיש בקשה מתאימה והיא תידון בהתאם (ראו עמודים 53- 54 לפרוטוקול דיון מיום 18.10.2018). בפועל לא הוגשה כל בקשה מטעם המשיב להגשת חוות דעת משלימה מטעם המומחה.

  50. אוסיף, כי במסגרת בקשתו של המשיב מיום 10.6.2018 ביקש המשיב להגיש דף חשבון של הבנק הבינלאומי, מחשבונה של המנוחה, והחתום על ידה, מסמך אשר לשיטתו יש בו כדי להוכיח את חתימתה של המנוחה. כאשר נחקר המשיב ביחס למסמך זה ואיך קיבל אותו השיב:

    ת: הרי אני היה לי את המפתחות של הדירה. מלכתחילה ואני הייתי בדירה ואני רציתי לעשות קצת סדר, היה שם קצת סלט וזה ואז אני ראיתי איזה מסמך של ינינה ואני רציתי, לא יודע, אני לקחתי מסמך אחד ושמרתי את זה לעצמי ככה.

    ש: מתי?

    ת: מהבנק. בזמן שהייתי בדירה.

    ש: מתי זה היה? שנה.

    ת: לא זוכר אם זה היה בין 2016- 2017. אני לא זוכר בדיוק, אני לא יכול להגיד לך בדיוק, כי היה לי את הטראומה שאמא שלי נפטרה ואני קצת מבולבל בזמנים. אבל בפרק זמן הזה.

    ש: ולצורך מה לקחת את זה?

    ת: לא יודע. לקחתי את זה. לקחתי את זה, סתם זה מסמך.

    ש: היה כל כך הרבה מסמכים בדירה, מה פתאום לקחת את זה.

    ת: לא. לא, לקחתי מסמך שחשבתי שזה חשוב. כי תראה היא.

    ש: עכשיו תראה.

    ת. הגברת, הגברת שאני באתי לדירה וראיתי את המיטלטלין והיא לא נמצאת ואני הייתי בידיעה שהיא כן נמצאת בדירה, היא כן גרה בדירה. שראיתי את המיטלטלין והיא לא גרה אז הבנתי שמשהו פה לא כשורה. יותר מאוחר הבנתי שהיא נפטרה והיה לי חשוב לדעת גם מה לעשות במיטלטלין. לא לזרוק את זה כי היה דברים סנטימנטליים, בעלי ערך, קדושה, של בעלה, היה איש מאוד דתי ורציתי שזה ישמר. כנראה לקחתי איזה מסמך, שיהיה לי משהו עם השם שלה עם הכתובת. לא יודע. היה איזה מסמך.

    ש:שיהיה עם השם שלה והכתובת.

    ת: זה לא שייך.

    ש: אתה לא יודע מה הכתובת שלה? אתה .טוען שאתה קנית ממנה את הדירה, אז אתה לא יודע אם היא שוכרת ממך את הדירה או לא שוכרת אותה.

    ת: לא. יש לי את הכתובת אבל רציתי שיהיה לי איזה מסמך כלשהו.

    ש: אז אם היה לך את זה אז למה לא הגשת את זה למומחה?

    ת: אני לא עורך דין."

    (עמוד 84 לפרוטוקול שורות 29- 32, עמוד 85 לפרוטוקול שורות 1- 24).

  51. אין בתשובותיו לעיל של המשיב, כדי להסביר מדוע לקח מסמך מביתה של המנוחה, ודווקא את המסמך הספציפי אותו ביקש להגיש. טענתו כי רצה מסמך עם שמה וכתובתה של המנוחה מעלה תמיהות רבות. עוד אוסיף, כי אף שמסמך זה היה מצוי בידי המשיב בשנים 2016- 2017, לא טרח המשיב להמציא אותו למומחה במסגרת הבחינה שעשה. בעדותו נחקר המשיב לעניין זה וטען כי הציג לעו"ד פרי את המסמך לאחר שהחומר עבר למומחה ועו"ד פרי אמרה לו כי היה צריך להראות לה את זה קודם לכן (עמוד 88 שורות 13 – 16). תשובה אשר אינה מבהירה מדוע לא פנו באי כוחו של המשיב בשלב מאוחר יותר בבקשה להצגת מסמך זה. יוער, כי כפי שפורט לעיל בהרחבה, למעט במועד הסיכומים, היה המשיב מיוצג על ידי באי כוח שונים, כך שלא הייתה מניעה להגשת בקשה מעין זו.

  52. נוכח האמור לעיל אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה וקובעת כי חתימת המנוחה על הסכמי המכר, ואף חתימתו של עו"ד לפידות, הן חתימות מזויפות, ועל כן אין בהסכמים שהוצגו על ידי המשיב כדי להקנות לו זכויות בחנות ובדירה.

    לא הוכח תשלום תמורה ותמיהות נוספות העולות מטענות המשיב

  53. לקביעתי לעיל כי החתימות זוייפו מצטרפים נימוקים נוספים, כמפורט להלן, המחזקים את המסקנה, שדין תביעתו של המשיב להידחות.

  54. המשיב טען ששילם למנוחה עבור רכישת החנות והדירה במזומן סך של 2.4 מיליון ₪ וסך של 150,000 דולר. לטענתו העביר את הכסף לעו"ד לפידות וזה היה אמור להמיר את הכסף ולהעבירו למנוחה. עוד טען המשיב כי עו"ד לפידות חתם על מסמך המאשר קבלת הכסף (נספח ב' לכתב התשובה המתוקן מטעם המשיב), וכי חתימתו על מסמך זה נעשתה שבוע טרם חתימת ההסכם, וטרם התאריך המופיע עליו.

    המבקשת טענה שבחשבונה של המנוחה לא נעשו הפקדות בסכומים האמורים בחודשים הסמוכים למועד העסקה הנטענת, ולהוכחת טענתה צירפה את נספח י"ט לכתב התשובה של המבקשת, שהוא תדפיס חשבון מבנק לאומי, של חשבון המנוחה, לחודשים מרץ – אוגוסט 2012, וכן דפי חשבון ביחס למטבע חוץ.

    המשיב טען בסיכומיו שאין בכך שלא אותרה כל הפקדה בחשבונה של המנוחה, כדי לפעול לחובתו, שכן ייתכן ושמרה את הכסף בנאמנות אצל עו"ד לפידות עד למתן החלטה באשר לרצונה לתרום את הכסף לכל גורם שתחפוץ. טענה זאת נטענה ללא כל תימוכין, ואף שהוצא לבקשת המשיב צו להמצאת מסמכים לעזבון עו"ד לפידות לא הומצאו מסמכים התומכים בטענה זאת. באשר לטענת המשיב בדבר רצונה של המנוח לתרום את הכסף, אז וכפי שיפורט להלן, המדובר בטענה שאינה מתקבלת.

  55. זאת ועוד, עת נחקר המשיב כיצד קיבל את הכסף מחו"ל, לא נתן המשיב תשובה ברורה וכך השיב "זה נשלח. יש דרך, יש איזה אמצעי שאולי הוא לא דרך מקובל בצינורות המקובלים אבל יש דברים מחוץ לארץ, משלמים במקום לחוץ לארץ, במקום כסף, ובמקום מקבלים בישראל. אני רק אומר." (עמוד 80 שורות 1- 3), ובהמשך "זה לא מזוודה של כסף שהולכים דרך שדה תעופה. יש אמצעי שזה דרך גוף דתיים, הם עושים את זה שמעבירים, שמשלמים בחוץ לארץ לגורם כלשהו ומקבלים בארץ תוך שעה, שעתיים את הכסף במקום". (עמוד 81 שורות 16- 18).

    המשיב העיד ששליח העביר לו את הכסף והוא ביקש מהשליח כי יתלווה אליו ונסע עמו יחד לעו"ד לפידות (עמוד 81 לפרוטוקול שורות 20 – 27), ובהמשך העיד, שהשליח לא ידע שהוא מעביר כסף עד שהמשיב פתח את החבילה (עמוד 82 לפרוטוקול שורות 1- 7).

    נוכח טענתו של המשיב ששילם את התמורה עבור הנכס, ושעה שהמנוחה אינה עוד בחיים וכך גם עו"ד לפידות, אשר לטענתו ייצג אותו וכאשר לא הוצגה כל ראייה להפקדת הכסף בחשבון המנוחה, היה מצופה כי המשיב יעשה כל שניתן על מנת להוכיח כי העביר את הכסף אך הדבר לא נעשה. כך למשל היה מקום לזמן את השליח, אשר לטענתו העביר לו את הכסף ואשר נסע איתו יחד לעו"ד לפידות. המשיב מסר בפרוטוקול הדיון בצו המניעה, את שמו המלא של השליח (ראו עמוד 5 לפרוטוקול שורות 11- 15), אך לא טרח לזמנו לעדות.

  56. לא זו בלבד שהמשיב לא הציג כל ראיה להעברת הכסף למנוחה, מעדותו עלה, שלא נכח במועד חתימת הסכם המכר. המשיב העיד שחתם על המסמכים שבוע לפני המועד המופיע עליהם, קרי שבוע לפני ה- 3.5.2012, ועו"ד לפידות הלך למנוחה לבד והחתים אותה על יתר המסמכים, והמשיב לא נכח במועד החתימה. כאשר נשאל המשיב איך הוא יודע שעו"ד לפידות החתים את המנוחה השיב שכך אמר לו לפידות (עמוד 72 לפרוטוקול שורות 25- 31, ועמוד 73 שורות 1- 23). מכאן שאף המשיב אינו יודע מידיעה אישית אם המנוחה חתמה על המסמכים או שמא קיבלה את הסכומים הנטענים, ואף לא הומצא מסמך בחתימתו של עו"ד לפידות לפיו העביר את הכסף אל המנוחה.

  57. בעייתיות נוספת בטענותיו של המשיב היא ביחס לסכומים, שלטענתו הועברו לעו"ד לפידות. בחקירתו בדיון בצו המניעה נחקר המשיב ונשאל, מדוע חלק מהכסף הועבר בדולרים וחלק בשקלים והשיב כי כל הכסף הועבר ביורו:

    "ש. מה פתאום זה בדולרים וזה בשקלים.

    ת. לא. זה הגיע הכל ביורו. העורך דין ביקשתי ממנו שיכין שיהפוך לשקלים. שמעון לפידות ז"ל הוא הפך את זה לשקלים".

    (עמוד 7 לפרוטוקול דיון בצו המניעה - 26.10.2017, שורות 18- 20).

    ובהמשך :

    ".......באירופה העבירו ביורו והעורך דין המיר לפי בקשתי. המטבע באירופה זה ביורו".

    (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 27- 28).

    במסגרת חקירתו מיום 18.10.2018 העיד המשיב דברים שונים :

    " ש: באיזה מטבע היה הכסף שלך?

    ת: ביורו.

    ש: ביורו. אז למה הצעת. אז תציע או יורו או שקלים. מה פתאום דולרים?

    ת: תן לי לראות, אני אענה לך לכל דבר שתרצה. הצעתי את החנות בדולרים ואת הכסף שביצעתי את העברה מאחר והכסף בא מחו"ל והמטבע הוא ביורו אז היתה העברה שבוצעה ביורו, זה ההבדל והעורך דין המיר את הכסף מיורו לשקלים ושילם לינינה את הכסף.

    ש: לשקלים הוא המיר, ומה עם הדולרים?

    ת: הדולרים הוא נתן לה בדולרים. איך שזה סוכם.

    ש: איך היה לו דולרים?

    ת:איך שזה סוכם.

    ש: לא הבנתי. הכסף בחו"ל באיזה מטבע?

    ת: ביורו.

    ש:הכל?

    ת:עבר מה שאני ביקשתי. אני ביקשתי 150,000 דולר ואת ה- 2,500,000 אני ביקשתי מה שביקשו בשקלים, זה עבר ביורו.

    ש: והדולרים עבר במה? 

    ת: היה העברה של 150,000 דולר ו- 400 משהו כזה אלף או 500,000 יורו. משהו כזה. "

    (עמוד 76 לפרוטוקול שורות 1- 9, ההדגשה הוספה – ע' ר')

  58. תמיהות נוספות עולות מהמסמך, שצירף המשיב, ואשר הוכתר "אישור להפקדת תמורה עבור נכסים" (נספח ב' לכתב התשובה המתוקן) בו אישר לכאורה עו"ד לפידות שקיבל מהמשיב במזומן סך של 150,000 דולר וכן סך של 2.4 מיליון ₪, כאשר אף המשיב עצמו טען כי הכסף הועבר במטבע זר וכי היה על עו"ד לפידות להמירו. על כן לא ברור מדוע לא צוינו באותו המסמך הסכומים כפי שהועברו בפועל, ולא בסכומם לאחר בצוע ההמרה, אשר טרם בוצעה באותה העת. זאת ועוד, לא ברור מדוע הסכימו המשיב ועו"ד לפידות לחתום על מסמך על גביו מתנוסס תאריך מאוחר לתאריך בו נמסר הכסף בפועל לעו"ד לפידות, נוכח טענת המשיב שהכסף הועבר שבוע לפני ה- 3.5.2012.

    המשיב טען בסיכומיו שהסיבה לכך שעו"ד לפידות חתם על המסמך לעיל בתאריך 3.5.2012 הייתה, שהכוונה הייתה להחתים את המנוחה בתאריך 3.5.2012 על ההסכמים, ורק אם ההסכמים ייחתמו, האישור יהיה בתוקף ממועד החתימה, ואם לא, הכסף יוחזר מבלי שהיה צורך להוציא אישור תשלום, אשר לאחר מכן יהיה צורך בביטולו. לא זו בלבד שהמדובר בהסבר שאינו משכנע ואין בו כל היגיון, הוא אף אינו מתיישב עם בקשת המשיב מיום 3.1.2019 לצירוף קבלות מטעם עו"ד לפידות בדבר קבלת סכומי התמורה, בקשה אשר נדחתה בהחלטתי מיום 27.1.2019. משמע, כי בניגוד לטענת המשיב הקודמת, לכאורה עו"ד לפידות כן הוציא קבלות עבור התשלומים שהועברו לידיו.

  59. לכל האמור לעיל מתווספת עובדה נוספת והיא, שבמועד בו לכאורה חתם עו"ד לפידות על מסמכי המכר, היה עו"ד לפידות מושעה מהלשכה (נספח י"ד לכתב התשובה מטעם המבקשת, ומוצג מש/1) ועל כן לכאורה לא יכול היה לעסוק בעריכת דין ולחתום על מסמכים משפטיים.

  60. עובדה נוספת הפועלת לחובתו של המשיב היא, שהמסמכים נחתמו לכאורה ביום 3.5.2012, כאשר עד לפברואר 2017, המשיב לא עשה דבר להעברת הבעלות על שמו.

    טענת המשיב כי בשל כניסתו לכלא בינואר 2013 עד יוני 2015 לא עשה דבר, אינה מספקת כל הסבר לאי רישום הזכויות על שמו של המשיב עד מועד כניסתו לכלא, וכל אותם שנים בכלא. לכל הפחות היה מצופה לרישומה של הערת אזהרה, וזאת נוכח טענתו כי כבר במועד החתימה על ההסכמים מלוא התמורה הועברה במזומן למנוחה.

    אעיר כי בסמוך לאחר החתימה הנטענת, היו למשיב 7 חודשים, טרם כניסתו לכלא, לבדוק מול עו"ד לפידות את השלמת העברת הזכויות על שמו, כמו גם הבטחת זכויותיו על ידי רישום הערת אזהרה, כמו דווח על העסקה לרשויות המתאימות. עוד אוסיף, כי אף העובדה שהמשיב היה בכלא לא מנעה ממנו האפשרות להעברת הזכויות על שמו. אעיר, כי עו"ד לפידות נפטר ביוני 2016, שנה לאחר שיחרור המשיב מהכלא, זמן מספיק על מנת לעשות בדיקה פשוטה ובודדת של זכויותיו בנכסים, עבורם שילם, לטענתו, ממיטב כספו.

    זאת ועוד, גם לאחר שהמשיב השתחרר מהכלא ביוני 2015, ועד לפברואר 2017, המשיב לא עשה דבר להעברת הזכויות על שמו. רק בפברואר 2017, וכ- 5 שנים לאחר ההסכמים הנטענים, החל המשיב לפעול לרישום זכויותיו הנטענות.

  61. ביום 21.2.2017 הגיש המשיב ללשכת רישום המקרקעין בקשה לרישום הערת אזהרה על החנות, חתימת המבקש אומתה על ידי עו"ד דן קרמזין ז"ל (להלן: עו"ד קרמזין).

    ביום 15.3.2017 הגיש המשיב דיווח על העסקה בגין רכישת החנות למשרדי מיסוי מקרקעין, וביום 3.4.2017 דיווח על עסקת רכישת הדירה.

    ביום 20.3.2017 פנה ב"כ המבקשת ללשכת רישום המקרקעין בבקשה למחיקת הערת האזהרה שנרשמה על החנות לטובת המשיב, במסגרתה נטען, בין היתר, כי לצורך רישום הערת אזהרה על סמך בקשה החתומה על ידי הזכאי בלבד יש לצרף צילום תעודת זהות של המתחייב מאושר כ"העתק נאמן למקור", וזאת לא צורפה, ולא בכדי, שכן המנוחה נפטרה בשנת 2013.

    ביום 28.3.2017 שלחה רשמת המקרקעין מכתב לעו"ד קרמזין בו נכתב שהורתה על מחיקת הערת האזהרה מיום 22.2.2017 שכן נרשמה בשוגג, היות ולא צורף צילום תעודת זהות של המנוחה, כשהוא מאושר על ידי עו"ד כהעתק נאמן למקור.

    ביום 4.4.2017 שלח עו"ד קרמזין מכתב ללשכת רישום המקרקעין בו הוא מציין כי הוא מצרף העתק של תעודת הזהות של המנוחה, עם העתק "נאמן למקור".

    ביום 7.5.2017 נשלחה לב"כ המבקשת הודעה מטעם רשמת המקרקעין לפיה עו"ד קרמזין הגיש בקשה לרישום הערת אזהרה ביחס לחנות, והתבקשה תגובתו לרישום. ביום 28.5.2017 נשלחה הודעה מטעם רשמת המקרקעין לב"כ המבקשת כי אם לא תקבל צו מניעה תרשם הערת האזהרה שהגיש עו"ד קרמזין.

    ביום 16.5.2017 השיב ב"כ המבקשת ללשכת רישום המקרקעין וכתב, שלאחר קבלת המכתב יצר קשר עם עו"ד קרמזין וביקש לקבל את המסמכים על בסיסם הגיש את בקשתו, אך נתקל בסירוב. עוד צוין במכתב כי לא ברור כיצד ניתן לרשום הערת אזהרה על נכס הרשום על שם המבקשת.

    ביום 15.6.2017 שלחה רשמת המקרקעין הודעה למשיב לפיה הבקשה לרישום הערת אזהרה על החנות הוקפאה, שכן הובאה לידיעתה כי מוגשת לבית המשפט בימים אלו בקשה לרישום צו מניעה על הנכס וזאת כנגד רישום ההערה המבוקשת. על כן הוטלה הקפאה מינהלית על הנכס עד לתום הבירור בפני הערכאות.

  62. המבקשת צירפה לכתב התשובה מטעמה את נספח י"א, שהוא מכתב פניה מטעם בא כוחה לעו"ד קרמזין, במסגרתו נדרש האחרון להבהיר אם נתן למשיב אישור "נאמן למקור" לתעודת הזהות של המנוחה, ואם אכן ניתן האישור יובהר בהתבסס על מה. המבקשת טענה שעו"ד קרמזין לא השיב לפניית בא כוחה. בדיון ההוכחות התנגד ב"כ המשיב לקבילות מסמך זה בטענה כי לא הוצג אישור המצאת המסמך לידי עו"ד קרמזין (עמוד 99 שורה 10).

    נוכח המחלוקת שעלתה ביחס להליכי רישום הערת האזהרה בהם נקט המשיב, באמצעות עו"ד קרמזין, כמו גם טענת המבקשת כנגד "אישור נאמן למקור", אשר נתן עו"ד קרמזין לתעודת הזהות של המנוחה, אישור שניתן לאחר פטירתה, נשאלה ב"כ המשיב במסגרת דיון מיום 28.11.2017, האם בכוונת המשיב לזמן את עו"ד קרמזין, והשיבה "בהחלט נצרף תצהיר שלו והוא יבוא להחקר עליו" (ראו עמוד 2 לפרוטוקול שורות 25- 29). במסגרת דיון זה התבקש בית המשפט ליתן למשיב אורכה של 30 יום להגשת תצהירים נוספים, הבקשה התקבלה ונקבע כי תצהירים נוספים יוגשו עד ליום 1.2.2018.

    בדיון ההוכחות מיום 18.10.2018 העיד המשיב, שעו"ד קרמזין נפטר לאחרונה, בחודשים האחרונים (עמוד 70 לפרוטוקול שורות 4- 5, כאשר ב"כ המבקשת אמר, שעו"ד קרמזין נפטר לפני חודשיים, ראו עמוד 98 שורה 26). המשיב נחקר ונשאל מדוע לא פנה אל עו"ד קרמזין לתת תצהיר בהליך, והשיב, שעו"ד קרמזין סירב לתת תצהיר וטען שיגיע לעדות רק אם יוזמן (עמוד 71 שורות 1- 8). אין בנימוק זה של המשיב כדי ליתן הסבר מדוע לא הוגשה בקשה לזימונו של עו"ד קרמזין, שעה שניתנה לו האפשרות לעשות כן כבר בדיון יום 28.11.2017, קרי זמן רב טרם פטירתו של עו"ד קרמזין. אוסיף, כי בחקירתו טען המשיב, שאימות תעודת הזהות על ידי עו"ד קרמזין, נעשה על בסיס צילום תעודת הזהות, שעשה עו"ד לפידות, משמע כי האישור שניתן לא היה "נאמן למקור" על בסיס תעודת זהות מקורית (עמוד 70 לפרוטוקול שורות 6 -8).

  63. בעייתיות נוספת העולה מחתימתה של המנוחה על הסכם למכירת דירתה, היא העובדה שהמנוחה, ילידת 1927, הייתה כבת 85 בעת עריכת ההסכם, והדירה שנמכרה הייתה בית מגוריה. ישאל השואל מדוע תסכים אישה בגיל זה, למכור את דירתה היחידה בה היא מתגוררת, וכאשר לא הוכח כי הייתה לה מטרה מיוחדת לשמה נמכרה הדירה. המשיב טען לעניין זה שהמנוחה התכונה לתרום את תמורת המכר של החנות והדירה (עמוד 6 לפרוטוקול דיון צו המניעה שורות 9-10). לעניין זה אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשת, כי אם רצתה המנוחה לתת את נכסיה כתרומה פשוט יותר היה להוריש את הנכסים לגוף לו התכוונה לתרום אותם, תחת מכירתם ומציאת דיור חלופי, בגילה המתקדם.

  64. לכל התמיהות כפי הועלו לעיל, יש להוסיף את התנהלותו של המשיב, אשר בעוד ההליך מתנהל, ולאחר שלבקשתו הוצא צו מניעה, על מנת למנוע דיספוזיציה בחנות ובדירה, עלה כי הלך ומכר את החנות פעמיים לאנשים שונים, פעם אחת למר פורת, בהסכם מיום 13.9.2017, ובפעם השניה למר ליאם אליהו (ראו פרוטוקול דיון מיום 6.6.2018). כאשר נחקר לעניין המכירה למר אליהו, ונטען בפניו שהדבר נעשה לאחר שהוצא צו מניעה, השיב כי הוא זה שהוציא צו מניעה נגד המבקשת וקראוס, ולא היה כל צו מניעה נגדו (עמוד 69 שורות 3- 13), תשובה אשר מהווה נדבך נוסף בהתנהלותו חסרת תום הלב של המשיב.

  65. על כן אני קובעת, שחתימות המנוחה על הסכמי המכר ביחס לדירה והחנות מזוייפים ועל כן אין להסכמי המכר הללו כל תוקף. כמו כן, אני קובעת שהמשיב לא הוכיח שהתקשר בהסכם עם המנוחה או העביר לה את סכומי התמורה המפורטים בהסכמי המכר.

  66. יוער, כי לכתב תביעתה של המבקשת, כמו גם בסיכומיה, הפנתה המבקשת להליכים פלילים שונים בהם היה המשיב מעורב לאורך השנים, ובמסגרתם אף הורשע וישב בכלא מספר שנים, לטעמי די בכל האמור לעיל, ומבלי להתייחס לעברו של המשיב, כדי לקבוע כי דין תביעתו להידחות, ותביעת המבקשת להתקבל.

    נזקים בגין צו המניעה

  67. בסיכומיה טענה המשיבה כי בהתאם לטענות המשיב בבקשה לצו מניעה, דמי השימוש לחנות ביחס אליה הוצא צו מניעה לבקשת המשיב, הם בסך של 5,000 ₪ לחודש, היות וצו המניעה הוצא באוקטובר 2017, יש לחייב את המשיב בסך של 5,000 ₪ לכל חודש בו צו המניעה היה בתוקף, וכן להעביר לה הערבון שהופקד על ידי המשיב להבטחת הוצאותיה בגין צו המניעה.

  68. התקנה הרלוונטית לעניין זה היא תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הקובעת כדלקמן:

    "(א)פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם.

    (ב)חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר."

  69. אף כי חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק, נקבע בפסיקה כי על המבקש לחלט את העירבון להציג "כמות מינימלית של ראיות" (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקטסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3) 727 (2003); רע"א 3208/13 פריוב נ' בוטביקה (5.6.2013) ). עוד נקבע כי חילוט של העירבון אינו נעשה באופן אוטומטי, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (רע"א 6448/01 חיר נ' לידאי פ"ד נז(2) 562 (2003)).

  70. במקרה הנדון, ונוכח קביעתי לעיל כי אין תוקף להסכמי המכר שנחתמו ביחס לחנות והדירה, שכן חתימותיה של המנוחה עליהם מזוייפת, ובשים לב כי ממועד מתן צו המניעה מיום 1.10.2017 עד למועד פסק הדין חלפו כשנתיים, במסגרתם לא יכלה המבקשת לעשות שימוש בחנות הנמצאת במרכז תל אביב, חנות אשר לפי טענתו של המשיב ניתן להשכירה בסביבות 4,000 ₪ - 5,000 ₪ לחודש (עמוד 65 לפרוטוקול שורות 1- 3), אני מקבלת את בקשת המבקש ומורה על העברת הערבון שהופקד בתיק בסך 30,000 ₪, על פירותיו, לידיה.

    סוף דבר

  71. אני מקבלת את תביעת המבקשת ודוחה את תביעת המשיב, וקובעת כי אין תוקף להסכמי המכר בין המנוחה למשיב.

  72. צווי המניעה למניעת דיספוזיציה בחנות ובדירה – יבוטלו.

  73. הפיקדון שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט על פירותיו יושב לידיה באמצעות בא כוחה.

  74. המשיב ישלם הוצאות המבקשת בגין ניהול ההליך בסך של 50,000 ₪.

  75. הערבון שהפקיד המשיב במסגרת צוו המניעה, על פירותיו, יועבר למבקשת באמצעות בא כוחה.

  76. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

     

    ניתן היום, כ"ג חשוון תש"פ, 21 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ