הכרה באבהות דרך חוק האימוץ

 בעניין הקטינה

1. תחילתו של הליך בתביעה לקביעת אבהות התובע לגבי הקטינה.

2. הקטינה בת הדת המוסלמית, כיום בגיל 12 שנים, גדלה מאז היותה כבת חודש ימים בבית התובע ורעייתו.

3. התובע ורעייתו לא הצליחו להביא ילדים לעולם.

4. הנתבעת אינה אזרחית ישראלית רשומה במרשם האוכלוסין כאם הקטינה, ומר ** בעלה של הנתבעת רשום כאביה (להלן : "האב הרשום").

5. הנתבעת והאב הרשום פרודים להם חמישה ילדים לרבות הקטינה.

האב הרשום מנהל מערכת יחסים זוגית נוספת.

6. הקטינה נולדה עת היו הנתבעת והאב הרשום פרודים אך עדיין רשומים כנשואים.
7. לאורך השנים הנתבעת סבלה לטענתה מיחס משפיל ואלים מצידו של האב הרשום אשר הפחידה כי ביכולתו להוציא את הילדים ממשמורתה ואף לא לחדש את שהותה בישראל. כיום הנתבעת מחדשת כל שנה את אישור שהייתה בישראל.

8. הנתבעת מזה שנים מתגוררת עם ילדיה בסמוך לגיסה ומשפחתו המורחבת של האב הרשום, לבדה, כשהנה נטולת מערכת תמיכה ואף נתונה תחת פיקוחה של המשפחה המורחבת. הנתבעת מתקיימת מדמי מזונות. האב הרשום מגיע לביתו לעיתים רחוקות.

9. התובע והנתבעת ניהלו מערכת יחסים שהביאה להולדתה של הקטינה, בהיותם נשואים לבני זוג אחרים.

10. הקטינה נלקחה בסמוך לאחר לידתה על ידי התובע ורעייתו והם גדלו אותה כהוריה לכל דבר ועניין.

11. בפועל כפי שעולה מדו"ח עו"ס לחוק אימוץ מאגף השירות למען הילד, נמסר לאביה הרשום של הקטינה ע"י הנתבעת כי הקטינה אינה בין החיים ולא מתקיים כל קשר בינה לאביה הרשום.

12. נושא האימוץ עלה כדרך אפשרית להסדיר את מעמדם של המגדלים כלפי הקטינה ולכן העניין הובא לטיפול בשירות למען הילד.

13. מהדו"ח עלה כי הקטינה נתקלת בקשים ניכרים עקב העובדה שהיא מוכרת במקום מגוריה בשמה הפרטי ובשם משפחתם של הוריה שמגדלים אותה, בעוד שפעמים מספר נעשה שימוש בבית הספר בשם פרטי ובשם משפחה אחר, שאינו מוכר לה, דבר שעורר בה תהיות באשר לזהות הוריה.

14. התובע והנתבעת כאחד עמדו על ביצוע בדיקת רקמות וסברו כי היא משרתת את טובת הקטינה שתדע את זהותו האמיתית של אביה הביולוגי.
15. גם העו"ס הייתה בדעה כי טובתה של הקטינה לבצע בדיקה לקשרי משפחה בינה לבין התובע והנתבעת על מנת שזהות האב תתברר לאמיתה.

16. ב"כ היועמ"ש סבר כי קיים צורך ממשי בביצוע הבדיקה וכי צורך זה גובר על הפגיעה שעלולה להיגרם לקטינה כתוצאה ממנה.

ב"כ היועמ"ש ביקש שלא לצרף את האב הרשום כצד לדיון בין היתר לאור המסוכנות שנשקפת לנתבעת ולקטינה במידה ויידע כי הקטינה אינו ביתו הביולוגית.

17. לאור תמימות דעים של כל הצדדים המעורבים הוריתי על הפניית הצדדים והקטינה לביצוע בדיקת רקמות.

18. תוצאות בדיקת הרקמות אימתו את היות התובע אביה הביולוגי של הקטינה.

הוסכם על כל הגורמים כי טובתה של הקטינה לשמוע את האמת אודות סיפור חייה ולהיחשף לסוד אשר אופף את נסיבות חייה, אשר לקיומו היא ככל הנראה מודעת.

19. ואולם הצדדים היו חלוקים לגבי מתן גושפנקא שיפוטית לתוצאות בדיקת הרקמות, בדרך של מתן סעד הצהרתי בדבר אבהות על הקטינה ושינוי פרטי המרשם של הקטינה.

20. במסגרת תסקיר מיום 22.12.16 עולה כי פנייה ללשכת הרווחה במקום מוצאו של האב הרשום העלתה כי מדובר באדם אלים ופנייה זהה במקום מגוריו כיום מלמדת כי מצבו הסוציו אקונומי גבוה מאוד, והוא אלים כלפי אשתו השנייה שפנתה בעניין זה לרווחה. צוין כי הרושם המתקבל בכפר הוא של אדם אלים ומסוכן שאי אפשר לצפות את תגובותיו.

21. ממידע שהתקבל ממשרד הפנים עולה כי האב הרשום מוציא כל פרק זמן קצר נספח לתעודת הזהות ומברר כנראה דרכו אם הקטינה עודנה רשומה תחת שמו.
22. העו"ס הסבירה כי במידה ויירשם התובע כאביה של הקטינה, האב הרשום יקבל הודעה רשמית על כך מבלי שניתן לנבא את השלכות קבלת המידע על הנתבעת וילדיה והאם יגיב כלפיהם באלימות ובאימפולסיביות וזאת בשל עברו האלים.

23. העו"ס הדגישה כי : "הקטינה היא פרי קשר אסור ברמה הדתית והחברתית, והסנקציות החברתיות בחברה מסורתית כמו החברה הערבית הינן קשות. הפרה זו של הקודים החברתיים והדתיים, יש לה השלכות ארוכות טווח, שעלולות לפגוע בדימוי העצמי של הקטינה וגם עלולים לבוא לידי ביטוי בפגיעה ממשית אם זה באם המולידה וילדיה ואם זה בקטינה ובהוריה המגדלים".

24. לטענת העו"ס על התובע לקחת אחריות כלפי כל הדמויות המעורבות החל מהקטינה וכלה באם המולידה הנמצאת בסיכון מתמשך, פיזית וחברתית, סיכון שקיים קושי לאמדו ולחילופין להגן מפניו.

25. לפיכך וכדי למזער את הסיכון לנתבעת ולילדיה, הוצע לנקוט בהליך של אימוץ הקטינה על ידי התובע אם זה בהסכמת הנתבעת או דרך ניהול הליך משפטי תחת עילת נטישה מצד ההורים הרשומים. פתרון זה מאפשר לתובע להירשם כאבי הקטינה בכל הרישומים הפורמאליים ולעגן את סמכותו ביחס לקטינה ומנגד מגן על הנתבעת ולא חושף אותה לסכנה.

26. ביום 13.2.17 התקיים דיון במעמד כל הצדדים וכל צד שטח את טענותיו.

1. התובע מתנגד להמלצות התסקיר.

התובע עומד בנחרצות על כך שהקטינה תירשם כבתו במשרד הפנים.

1. הנתבעת מתנגדת למתן סעד הצהרתי רישומי לטענתה אם תתגלה האמת לאב הרשום הוא יפגע בה ובילדיהם.

1. ב"כ היועמ"ש תמך בהמלצות העו"ס והדגיש כי מסלול האימוץ יביא לתוצאה זהה מבחינת רישום הקטינה כבתו של התובע ואינו פוגע בטובת הקטינה שיודעת את האמת.

30. לאחר ששקלתי בכובד ראש את עמדות כל הצדדים, סבורני כי הדרך בה יש לילך היא כפי המלצת העו"ס וב"כ היועמ"ש, שכן פתרון האימוץ נותן מענה מלא לצרכים של כל הגורמים המעורבים, מחד מאפשר מתן גושפנקא לקשר ההורי בין התובע לקטינה ומאידך מביא לשלילת כל סיכון ופגיעה בנתבעת ובדימוי העצמי של הקטינה.

31. אכן יש מידה של אמת בטענת ב"כ היועמ"ש לפיה לתובע יש אחריות על הדרך שבה בחר להביא ילדה לעולם בהיות בני הזוג לקשר נשואים לבני זוג אחרים, ומכוח אותה אחריות, עליו להתחשב בסכנה שנשקפת לנתבעת מרישום האבהות.

32. התרשמתי כי מדובר בחשש מוצק לשלומה ולחייה של הנתבעת. האב הרשום מוכר כאדם אלים כלפי שתי נשותיו. הנתבעת הביעה את חששה בפני כי האב הרשום ירצח אותה אם יוודא לו כי הביאה לעולם ילדה מחוץ למסגרת הנישואין וייפגע הדימוי החברתי של ילדיו. הנתבעת חסרת מעמד בארץ, מתגוררת עם ילדיהם המשותפים בבית משפחת המוצא ותלויה לחלוטין באב הרשום.

33. סבורני כי כשעל כף המאזניים האחת מוטל הרצון הלגיטימי האנושי והקיומי של התובע לתת ביטוי רישומי כלפי כולי עלמא בדבר אבהותו כלפי הקטינה, ועל הכף השנייה רובצת האחריות לשלומה של האם הביולוגית וארבעת ילדיה, הרי  שהכף נוטה לטובת אינטרס הנתבעת וילדיה וזאת עוד מבלי שנדרשנו לפגיעה האפשרית בדימוי העצמי של הקטינה או חלילה בהוריה המגדלים.

34. בסופו של יום הקטינה תירשם במרשם כביתו של התובע, אך בדרך המשפטית המוצעת של אימוץ שתמזער כל סיכון ופגיעה בנתבעת.

35. לפיכך, אני פוסקת כי חרף העובדה שאין חולק כי התובע הינו אביה הביולוגי של הקטינה, נדחה הסעד ההצהרתי ליתן לכך ביטוי במרשם.

להמציא לצדדים. מותר לפרסום ללא כל פרטים מזהים.

ניתן היום,  א' אדר תשע"ז, 27 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.