חיי האם בסכנה כי בגדה – האב הביולוגי יצטרך לאמץ את בתו

אישה שבעלה עזב אותה למען אישה שנייה הרתה לאחר, וזה ביקש להירשם כאבי הילדה שנולדה. הבעיה היא שאם הבעל החוקי ידע את האמת, זה יחשוף את האישה לסכנת חיים ממשית.

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לפני כחודש את תביעת האבהות שהגיש האב הביולוגי, אף שבדיקת רקמות הוכיחה שהוא אבי הקטינה. השופטת רונית גורביץ' קבעה כי קבלת התביעה תחשוף את דבר הבגידה ותעמיד את האם בסכנת חיים.

אם הילדה אינה אזרחית ישראלית ונמצאת כאן מכוח נישואיה לערבי-ישראלי. כבר שנים רבות היא חיה בנפרד ממנו יחד עם ארבעת ילדיהם המשותפים, והוא כבר מזמן נישא לאחרת. האם, שתלויה בו לצורך הישארות בישראל, מתגוררת ליד משפחתו המורחבת המפקחת עליה, כאשר הוא כמעט לא מגיע לבקר שם (המיקום לא נחשף בשל חשש מפני זיהוי המעורבים).

לפני כ-13 שנה היא הרתה לתובע – איש נשוי שהוא ואשתו לא הצליחו להביא ילדים, והשניים לקחו את הילדה תחת חסותם. ואולם, מתוקף הנישואים מי שנרשם כאבי הקטינה הוא בעלה.

את תביעת האבהות הגיש התובע לפני כשנתיים, ובמסגרתה בוצעה בדיקת רקמות שהוכיחה כי התובע הוא אכן אבי הקטינה.  אלא שעדיין הייתה דילמה קשה בנוגע לקבלת תביעת האבהות, לנוכח הטענות הקשות שעלו במסגרת הדיונים בתיק לגבי זהותו של האב הרשום.

בתסקיר שהגישה העובדת הסוציאלית שמטפלת באם (הנתבעת) עלה כי האב הרשום הוא אדם אמיד ואלים מאוד, המוכר לרשויות הרווחה. העו"סית סברה שמאחר שאי אפשר לצפות את תגובותיו, יש חשש שאם ייוודע לו שאשתו הראשונה בגדה בו – זה יעמיד אותה, את ילדיה ואפילו את התובע ורעייתו, בסכנת חיים.  

מלבד זאת היא ציינה כי הדבר עלול לפגוע בדימוי העצמי של הקטינה, שכן בחברה הערבית המסורתית אליה היא משתייכת היא נחשבת ל"פרי אסור", והסנקציות על כך קשות ביותר.

על כן, העו"ס והיועמ"ש הציעו שעדיף שהתובע יעבור הליך אימוץ, כאשר נציגת היועמ"ש הדגישה כי זהו הפתרון הטוב ביותר בנסיבות.

אם הילדה, שהביעה חשש רב מפני בעלה, תמכה בעמדה זו, אולם התובע התנגד והיה נחרץ בדעתו להירשם כאבי הילדה.

לשלול את הסכנה

בפסק דין שניתן לפני כחודש ימים והותר לפרסום באחרונה, השופטת רונית גורביץ' החליטה ללכת על המתווה שהציעו העו"ס והיועמ"ש "שכן פתרון האימוץ נותן מענה מלא לצרכים של כל הגורמים המעורבים, מחד מאפשר מתן גושפנקא לקשר ההורי בין התובע לקטינה ומאידך מביא לשלילת כל סיכון ופגיעה בנתבעת ובדימוי העצמי של הקטינה".

השופטת ציינה כי החלטה זו ניתנה לאחר ששקלה את כל העמדות בכובד ראש אך בסופו של דבר הסכימה עם טענת היועמ"ש שלפיה התובע צריך לקחת אחריות על הדרך שבא הביא את הילדה לעולם, ולהתחשב בסכנה שנשקפת לאם במידה שיוכרז כאב הביולוגי. "התרשמתי כי מדובר בחשש מוצדק לשלומה ולחייה של הנתבעת", כתבה.  

השופטת הוסיפה כי אמנם רצונו של התובע להירשם כאבי הילדה הוא רצון לגיטימי, אנושי וקיומי, אולם שלומה של האם וילדיה גובר במקרה זה.

לפיכך, השופטת גורביץ' קבעה כי אף שהתובע הוא אבי הקטינה היא דוחה את תביעתו. "בסופו של יום הקטינה תירשם במרשם כביתו של התובע, אך בדרך המשפטית המוצעת של אימוץ שתמזער כל סיכון ופגיעה בנתבעת", סיכמה.

• ב"כ התובע: עו"ד חלים כנאנה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד סלים ח'ורי
• ב"כ היועמ"ש: עו"ד רותי הס בכר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.