החלטה למינוי נאמן לחברה שהוא בעל השליטה והדירקטור, לפי סעיף 36(א) לחוק החדש

פסק דין

לפניי בקשה דחופה, שהוגשה ביום 18.03.20, למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 (להלן: החוק), ובצידה מינוי נאמן זמני לחברת "אינפיבונד בע"מ" (להלן: החברה) לפי סעיף 20(א)(2) לחוק.

את הבקשה הגישו 47 עובדי החברה הואיל ולא קיבלו שכר עבודה מאז חודש ינואר 2020 והחברה לא מבצעת הפרשות לקופות של העובדים במשך מספר חודשים.

מדובר בחברת הזנק שייסד ביום 27.10.13 מר יורם קראוס ושהעסיקה עשרות עובדים. החברה פיתחה טכנולוגיה שמשלבת פסיכולוגיה קלינית עם אלגוריתמיקה בתחום הבינה המלאכותית.

לעמדת החברה, היא גייסה בעבר עשרות מיליוני דולרים, היא נמצאת בשיתוף פעולה עם מספר חברות בין-לאומיות של הליכי הטמעת הטכנולוגיה, ונכון להיום קיימים כ-12 מיזמים בתהליכי הטמעה שונים. לגישתה, היא נמצאת בימים אלה במשאים-ומתנים מתקדמים להתקשרויות עם חברות בין-לאומיות בכל הנוגע למוצריה. עוד נטען לצפי הכנסות ניכר בשנים הקרובות.

לאחרונה נקלעה החברה לקשיים תזרימיים מחמת נסיבות שלטענתה אינן תלויות בה, ובין היתר נוכח פרוץ המשבר שהביאה עימה מגפת הקורונה. משכך פעלו מנהלי החברה לגיוס מקורות מימון שונים. בגדר זאת התקשרה החברה עם משקיע טורקי שהתחייב להזרים לה עשרות מיליוני דולרים, אך הלה הודיע כי נבצר ממנו לעמוד בהתחייבות נוכח מגבלות שאינן בשליטתו. בנסיבות אלה, ולאחר מאמצים ניכרים, עלה בידי החברה להתקשר לפני כשלושה שבועות עם משקיע זר שיזרים בתוך פרק זמן של כשלושה חודשים, כפוף לבדיקת נאותות, כעשרה מיליון דולר, ובהמשך סכומים נכבדים נוספים.

עוד הבהירה החברה כי נוכח הקשיים התזרימיים לא עלה בידה לשלם את שכר העובדים והיא נאלצה לפיכך להודיע להם לאחרונה על הפסקת עבודתם. החברה אינה מתנגדת למתן צו פתיחת ההליכים, אך מבקשת שבית המשפט לא ימנה נאמן לנכסיה אלא יסתפק במינוי משקיף לשם פיקוח על פעילותה וגיוסי ההון כמפורט לעיל, כך לטענתה ישמר רכושה וניתן יהיה להעלותה באופן מיטבי על דרך המלך לטובת כלל הנושים. החברה הציע מועמד לתפקיד המשקיף.

בהינתן הדחיפות, קבעתי דיון דחוף להיום במעמד הצדדים. לדיון התייצבו באי-כוח המבקשים, בא-כוח החברה , נושאי המשרה ובאת-כוח הממונה.

בדיון חזרה באת-כוח המבקשים על הבקשה. היא הדגישה את הקשיים שבהם נתונים העובדים, אשר לא קיבלו את שכרם במשך חודשים ולא יוכלו להמתין עד שהחברה תמצה את הליכי גיוס ההון מבלי לקבל את תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כקבוע בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. באת-כוח המבקשים לא התנגדה למינוי משקיף לחברה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשלול את זכאות העובדים לקבל את דמי הביטוח הלאומי.

באת-כוח הממונה אוחזת בדעה שאין מקום למנות משקיף, מאחר שהחוק אינו מכיר במינוי של בעל תפקיד כזה, לא כל שכן בהתאם לחוק על בית המשפט למנות נאמן עם מתן צו פתיחת הליכים, וכקבוע במפורש בסעיף 25(א)(4). באת-כוח הממונה אינה מתנגדת למתן צו פתיחת הליכים, ואף כזה שיאפשר הפעלה זמנית, ובלבד שימונה נאמן, מתוך רשימת בעלי התפקידים הנזכרת בסעיף 33(ב) לחוק.

בא-כוח החברה וכן קראוס הבהירו שאם ימנה בית המשפט נאמן, לא יהיה ניתן לגייס את הכספים בגלל חששם של המשקיעים, ולכן נכון יהיה נכון למנות משקיף כעמדתם. לחלופין ביקשו שבית המשפט ימנה את קראוס כנאמן זמני מכוח סמכותו לפי סעיף 36(א) לחוק, בצד נאמן נוסף.

נתתי דעתי לטענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובחנתי את יישום הוראות החוק.

בפתח הדברים אציין שאין חולק שעניין לנו בתאגיד שנקלע לחדלות פירעון תזרימית, כהגדרתה בסעיף 2 רישה לחוק. עם זאת, מהמסמכים שהובאו לפניי והאמור בטענות הצדדים בדיון, עולה שקיימת סבירות לכך שניתן יהיה לשקם את החברה ולא ניתן לשלול ששווי נכסיה עולה התחייבותיה, קרי, מהפן המאזני היא אינה חדלת פירעון. בהקשר זה אפנה עניין זה אפנה להתקשרויות השונות שבאו לידי ביטוי במסמכים שצורפו לעמדת החברה, אשר תומכות בגישתה וכן לעמדות הנושים שמבכרים בהליך שיקום על פני פירוק. ממכלול כל אלה, סבורני שטרם בשלה העת לקבוע מסמרות בשאלה אם פניה של החברה לפירוק או לשיקום. אדגיש כי מקום שבית המשפט סבור כי קיימת אפשרות לשיקום,  אף אם אינה ודאית בשלב מקדמי זה, יש למצות אפשרות זו מאשר חלופת הפירוק, תוך שנסמך אני בין היתר למטרותיו של החוק, המפורטות בסעיף 1(1) לו, ולפיהן המטרה הראשונית היא לאפשר את שיקומו של החייב.

ממכלול המסמכים והטיעונים שלפניי מתחדדת המסקנה שאין לחברה עלויות הפעלה ניכרות לעת הזו. חלק בלתי מבוטל מהנושים ניאותו לדחות את מועד פירעונן של ההתחייבויות, וכן לחברה יתאפשר בינתיים להוסיף ולהחזיק במשרדיה השכורים בתל-אביב תוך דחיית תשלום השכירות.  לכן, ניתן, במקרה שלפניי, להחיל את הוראת סעיף 24 לחוק ולהורות על הפעלה זמנית של החברה, מה שיאפשר לה להמשיך במהלכים לגיוס כספים כמפורט בתגובה ועשוי להביא בסופו של דבר לשיקום ולפעילות אגב ניצול המסדות שתוארו בתגובה.

משהגעתי למסקנה זו שׂומה עליי להידרש לבקשת החברה למנות משקיף ולא נאמן. סבורני שלא ניתן להיעתר לבקשה ובשים לב  לסעיף 25(א)(4) לחוק שמורה כי בית המשפט ימנה נאמן עם מתן צו פתיחת הליכים. עם זאת, לטעמי נכון יהיה למנות את יורם קראוס, שהוא נושא משרה בחברה, לנאמן וכקבוע בסעיף 36(א) לחוק. הטעם לכך הוא שקראוס מצוי ברזי החברה, בפעילותה ובהתקשרות עם המשקיעים הפוטנציאליים, ומשכך מינויו יקדם את המהלכים לשיקום החברה וזאת לאחר שנתתי דעתי לעניין ניגוד העניינים. מינוי נאמן שאינו מעורה בנבכי פעילותה של החברה יזדקק לזמן יקר לשם לימוד פעילות החברה, להכיר את המשקיעים האפשריים ועוד.

כמצוות סעיף 36(ב) לחוק, על בית המשפט למנות נאמן נוסף מקרב מומלצי הממונה, אלא אם הוא סבור שיש למנות מי שלא הומלץ עליו, כקבוע בסעיף 36(ג) סיפה לחוק. הממונה המליץ לבית המשפט על חמישה מועמדים אפשריים, שהגישו תצהיר ניגוד עניינים, והציע למנות שניים, שאחד מהם יהיה בעל רקע חשבונאי. אציין שהממונה גם לא התנגד לשימוש בסעיף 36(א) לחוק, אך הודגש כי ככל שבית המשפט יבחר לילך בדרך זו, מבקש המומנה כי ימונה לפחות אחד מבעלי התפקיד שהוצעו על ידו. לאחר ששקלתי את זהותו של בעל התפקיד הנוסף, לא ראיתי מקום שלא לקבל את אחד ממומלצי הממונה נוסף לקראוס ומבלי שיהיה בהחלטתי זו כדי להטיל דופי בכישורי המועמד שהוצע על ידי החברה והוסכם על ידי ב"כ העובדים.

על יסוד כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

ניתן בזאת צו פתיחת הליכים לחברה כקבוע בסעיף 18(א) לחוק, ואני מורה על הפעלה זמנית של החברה כאמור בסעיף 24 לחוק. בהתאם לסעיף 36(א) לחוק, אני ממנה את מר יורם קראוס כנאמן, ומקנה לו את הסמכויות להפעיל את החברה, לנהל משא-ומתן עם משקיעים פוטנציאליים, לגבש הסכמות סדורות, ליתן להם גילוי מלא על פעילות החברה, על רכושה, על יכולותיה, על התחייבויותיה וכד'.

אני ממנה את עו"ד מור נרדיה כנאמן נוסף, כקבוע בסעיף 25(א)(4) בצירוף סעיף 36(ב) לחוק, ומקנה לו את הסמכויות הקבועות בו.

תנאי למינוי של כל נאמן הוא הפקדת התחייבות עצמית של כל אחד מהנאמנים בסך של 250,00 ₪.

הנאמנים יגישו דוח ראשון לבית המשפט עד ליום 05.04.20.

המזכירות תמציא את ההחלטה בדחיפות לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ט אדר תש"ף (25 במארס 2020), בהעדר הצדדים.