החלטה בתיק א 18915/07

בפני בקשת הנתבעת להתיר לה לצרף ראיה נוספת לאחר תום שמיעת הראיות בתיק.

1. התובעת הייתה במועדים הרלוונטיים לתביעה מנויה על שירותי רפואת חירום אותם מעניקה הנתבעת. בהתאם לנטען בתביעה, ביום 15.2.06 בשעה 03:00 לפנות בוקר לערך התעוררה התובעת משנתה והרגישה כי נוזל דם מאפה. היא לחצה על לחצן המצוקה שמקשר אותה לשירותי הנתבעת לצורך שיחה עם רופא הנתבעת. לטענת התובעת לא ענה לה איש מהנתבעת למרות שניסתה כעשרים דקות ליצור קשר עם מוקד הנתבעת באמצעות הלחצן וגם לאחר מכן באמצעות טלפון רגיל. בסופו של דבר יצאה מביתה בשעה 03:30 לערך לבית שכנתה וזו הזעיקה אמבולנס של מגן דוד אדום שהגיע כחמש דקות לאחר מכן  (על פי דו"ח מד"א מדובר בשעה 03:40). היא הגיעה לחדר מיון  במרכז הרפואי רבין בשעה 03:51. בחדר המיון נבדקה, לא נמצא דמם פעיל וגם לא סימני דמם פעיל, בוצעה צריבה והיא שוחררה לביתה בשעה 04:45 (כך על פי תעודת חדר המיון). התובעת טוענת כי עקב העדר מענה ממוקד הנתבעת נגרמו לה נזקים ובעיקרם עגמת נפש.

2.  הנתבעת מכחישה את טענות התובעת וטוענת כי בהתאם לרישומיה, רופא הנתבעת ענה לקריאת התובעת אך זו לא ענתה לו. מטעם הנתבעת העיד ד"ר סטרוגו רפאל, מנהלה הרפואי של הנתבעת. הנתבעת צרפה גם מוצגים שונים ובהם דו"ח קריאות ליום הארוע, שם ניתן לראות כי בשעה 03:39 התקבלה קריאה מהתובעת והרופא התורן, ד"ר גבריאלוב רוברט, סגר את הקריאה בשעה 03:40 ורשם "טעות". התובעת הזמינה כעדים מטעמה שני עובדים של הנתבעת: ד"ר גבריאלוב וד"ר אנג'ל. ד"ר גבריאלוב העיד  וציין כי הבחין בקריאה הפתוחה בשעה 03:39, כפי הנראה לאחר ששהה בשירותים מספר דקות, מיד התקשר לתובעת אך לא נענה. ד"ר אדריאן אנג'ל הוא הרופא האחראי על הצוות הרפואי של הנתבעת. הוא ציין כי קיימת הקלטה של שיחת המענה של ד"ר גבריאלוב לתובעת והוא אף אמר זאת לתובעת בשיחות שהתנהלו ביניהם. מדובר בקריאה משעה 03:39 לה ענה ד"ר גבריאלוב ולא קיבל מענה.

3. בעקבות עדות זו, לגבי קיום הקלטה של מענה מצד ד"ר גבריאלוב, הגישה הנתבעת בקשתה זו. הנתבעת מבקשת להגיש ראיה נוספת - היא קלטת מענהו של ד"ר גבריאלוב. נטען כי ב"כ הנתבעת וגם מנכ"ל הנתבעת  לא ידעו על קיום הקלטת ודבר קיומה התברר רק במהלך עדותו של ד"ר אנג'ל. הנתבעת מציינת כי מדובר בהקלטה מהשעה 03:38, בת שניות ספורות, בה נשמע ד"ר גבריאלוב מנסה ליצור קשר עם התובעת וקורא בשמה הפרטי. נטען כי מדובר בראיה בעלת חשיבות מהותית לאור המחלוקת בין הצדדים.

4. התובעת מתנגדת לבקשה. נטען כי יש לערוך תמלול של הקלטת ויש לערוך בדיקת השוואת זיהוי קולו של ד"ר גבריאלוב עם הקול בקלטת, נטען כי לא ניתן לדעת את שעת הקלטת הקלטת ומועדה. עוד נטען כי גם אם הקלטת מתייחסת למענה בשעה 03:39 הרי שאין בכך כדי להשפיע על המחלוקת בתיק כי במועד זה התובעת כבר יצאה מביתה ונאספה על ידי מד"א דקה מאוחר יותר. המחלוקת מתייחסת להתרחשות שבין 03:00 ועד 03:39 בלבד.

5. תקנה 158(א)(1) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 דנה באפשרות להביא ראיות מפריכות על ידי בעל הדין שהחל להביא ראיות. עם זאת, ראיות שיכול היה אותו צד  להביא מלכתחילה ולא כתוצאה ישירה מעדויות בלתי צפויות ומפתיעות של הצד האחר - אינן נכנסות כלל להגדרת ראיות מפריכות ומדובר, למעשה, בבקשה להביא ראיה נוספת באיחור. ראה: י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 507- 509. 

1. בענייננו - מדובר בקלטת אשר הייתה מצויה ברשות הנתבעת  ובשליטתה כל העת. בתיעוד הקריאות שצרפה הנתבעת עצמה במסגרת תיק המוצגים שלה מופיעה תרשומת לגבי שיחה מיום 19.2.06 שתועדה על ידי ד"ר אנג'ל ושם נרשם כך: " שיחה טלפונית עם בן של מנויה - הסברתי לו טיפול ובדיקה שלי במערכת הקלטה...". ד"ר אנג'ל הוא עובד הנתבעת וטיפל בתלונת התובעת כל העת, הוא ידע מראשית הדרך אודות ההקלטה ועל הנתבעת היה לדעת כי קיימת הקלטה של  השיחות. אם רצתה - יכולה הייתה להציג הקלטת במסגרת ראיותיה במועד. הנתבעת ידעה כי קיימת מחלוקת אם  קריאת התובעת נענתה אם לאו. מדובר, אם כן,  בבקשה להביא ראיה נוספת - באיחור.

2. לבית המשפט קיימת סמכות, מכוח סמכותו הטבועה, להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת באיחור, תוך סטייה מסדרי הדין:

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה ...עם זאת עקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. אכן, בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי - הגשתה במועד נובע ממחדלו של בעל דין ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור"

            רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח,פ"ד נה(4) 577.

            וכן :

"כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן "בחבילה אחת"- כך, ולא בתפזורת, זעיר שם וזעיר שם ... אכן "כאשר, מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי שבית המשפט יענה לו" ... אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט את דעתו לאופי הראיה  הנוספת, כגון אם הייתה ראיה "טכנית" ופשוטה...גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט...כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם שלא הובאו בזמן הראוי..."

ע"א 579/90 רוזין נ' בן - נון, פ"ד מו (3) 738. ראה גם : זוסמן, שם , עמ' 509-510; בר"ע (חי) 1266/05  ויטלר נ' פסגות זכרון (24.11.05); בש"א (י-ם) 632/06 לוי נ' קופ"ח לאומית (20.7.06); רע"א 2137/02 ממן נ' פז (30.7.02).

3. ומה בענייננו?  לאחר ששקלתי כלל השיקולים הרלוונטיים הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת לא עמד בנטל להוכיח כי מדובר בפנינו במקרה מיוחד וחריג, בו יש  הצדקה לסטות מסדרי הדין הרגילים, על פיהם כל צד מגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא לאחר תום שמיעת הראיות. ראשית, אציין, כי אין מדובר בראיה אותה הנתבעת לא יכולה היה להגיש במועד מסיבה אובייקטיבית כלשהי אלא להפך, מדובר בראיה אשר מצויה הייתה כל העת בשליטתה הבלעדית של הנתבעת והיא אף מוזכרת ברישומיה. אין מדובר בשאלה חדשה שבמחלוקת, אין מדובר  בעובדה או טענה חדשה אשר התגלו רק לאחרונה. שנית, וחשוב יותר, לא השתכנעתי כי מדובר בראיה חיונית ורלוונטית לצורך ברור השאלה המהותית שבמחלוקת בתיק זה. הקלטת מתייחסת לתיעוד שיחה שבה ענה ד"ר גבריאלוב לקריאה בשעה 03:39, אך לא נענה על ידי התובעת, ולמעשה באה לחזק את עדות ד"ר גבריאלוב כי ענה לקריאת התובעת בשעה זו. עם זאת, לאור העובדה שאמבולנס מד"א הגיע לתובעת כבר בשעה 03:40 הרי שאין כלל חשיבות להקלטת שיחה זו. אין כלל מחלוקת כי בשעה זו התובעת כבר לא הייתה בביתה וממילא לא ענתה לשיחתו של ד"ר גבריאלוב. המחלוקת מתייחסת לדקות שקדמו ל- 03:39 - האם היו קריאות מטעם התובעת? אם כן - האם נענו? בעניין זה אין הקלטת יכולה להועיל למי מהצדדים.

4. לאור כך אני דוחה את הבקשה. הוצאות הבקשה ידונו בסיום ההליך.

5. הצדדים יפעלו בהתאם להחלטה בדבר הגשת סיכומים מיום 2.7.08. התובעת תגיש סיכומיה עד ליום 5.9.08, הנתבעת בתוך 30 יום מיום שתקבל סיכומי התובעת. בדק סיכומים 2.10.08.

6. מומלץ שוב לשני הצדדים לבוא ביניהם בדברים על מנת להגיע להסדר בתיק ברוח הצעת בית המשפט ומבלי להידרש למתן פסק דין בתביעה זו. 

5129371

546783135129371\