אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בשאלה האם להיעתר לבקשת בעל מניות להורות לחברות למסור מידע ומסמכים לדירקטור

החלטה בשאלה האם להיעתר לבקשת בעל מניות להורות לחברות למסור מידע ומסמכים לדירקטור

תאריך פרסום : 27/05/2020 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
41628-12-19
20/05/2020
בפני השופט:
יהורם שקד

- נגד -
המבקש:
פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס) באמצעות אפוטרופוסים: א' וב'
עו"ד אייל רוזובסקי
עו"ד נטע ארבל
עו"ד בת חן ליפסקי
עו"ד מאור ליברמן
המשיבים:
1. משיבים 1-9 חברות בע"מ
2. משיבים 10-11 פלמונים
3. משיבים 12-13 אלמונים

עו"ד כפיר ידגר ועופר פליישר וליאור שרעבי ואלי שחר בשם משיבים 1-9
עו"ד אופיר וייסבן בשם משיבים 10-11
החלטה

 

 

האם יש להיעתר לבקשת בעל מניות בחברות להורות לחברות למסור מידע ומסמכים לדירקטור בחברות?

 

א' העובדות הצריכות לעניין:

 

  1. בפניי בקשת המבקש שהוגשה באמצעות ילדיו – א' ו- ב', אשר מונו כאפוטרופוסים משותפים לאביהם בא"פ 19121-10-19 (התיק התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה; החלטות מיום 27.10.19 ומיום 13.12.19). בבקשה הנ"ל התבקש בית המשפט בשם המבקש כבעל מניות בחברות, להורות למשיבות 1-9 (להלן: החברות) ולמשיבים 10-11, אחיו של המבקש (להלן: האחים) לאפשר לדירקטור בחברות, עו"ד ח' (להלן: הדירקטור), למלא תפקידו אגב מסירת מידע ומתן גישה למידע השייך לחברות (להלן: הבקשה).

     

  2. בקצרה, ייאמר כי התביעה שבכותרת היא תביעת המבקש, אשר טרם השינוי במצבו התודעתי שימש יחד עם האחים כמנהל, דירקטור ובעל מניות בחברות. ביסוד התביעה, טענות לקיפוחו של המבקש מצד אחיו החל מחודש אוגוסט 2019 ובסמוך לשינוי לרעה במצבו הפיזי והתודעתי של המבקש. לפיכך, הוגשה התביעה להסרת אותו קיפוח נטען בהתאם לסעיפים 191 ו-192 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: החוק).

     

     

     

  3. בסמוך להגשת התביעה, פנה המבקש בבקשה לסעד זמני שנועד להבטחת תביעתו, לכאורה, לרבות בעבור צווי מניעה וצווי עשה למען החזרת המצב לקדמותו (ר' בקשה מס' 2 בתיק הממוחשב). לאחר קבלת עמדות המשיבים התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים ביום 30.1.20. על מנת להביא הצדדים להסדר שיכול ויהיה בו משום קיצור, ייעול וצמצום ההתדיינות, שממילא מתמשכת מזה עשרות בשנים(!!) טרם השינוי לרעה במצבו התודעתי של המבקש, התקיים שיח בין בית המשפט לבין הצדדים ובמהלכו הגיעו הצדדים להסכמות העקרוניות, שתמציתן תובא להלן:

     

    • בעלי המניות מסכימים באופן עקרוני להפריד החזקתם המשותפת בחברות ומבלי לגרוע מטענות הצדדים (ר' עמ' 2, ש' 1-6 לפרוט').

    • עורכת הדין ק' תגיש דו"ח מתווה מומלץ לאופן ההיפרדות הנ"ל וככל שלא תהיה הסכמה בין הצדדים על אודות המתווה יתקיים דיון במטרה לגשר על הפערים שבין הצדדים (ר' עמ' 2, ש' 7-10 לפרוט').

    • עו"ד ח' ימונה כדירקטור בחברות (ר' עמ' 2, ש' 13 לפרוט').

    • החברות יפעלו לפי הדין ותקנון החברות, בתום לב ובדרך מקובלת (ר' עמ' 2, ש' 14-16 לפרוט').

    • כל יתר ההליכים בין הצדדים, לרבות הליכים עתידיים, ימשיכו להתנהל כסדרם (ר' עמ' 2, ש' 17-18 לפרוט') .

    • הצדדים יפעלו כפי החלטת האסיפה הכללית בקבוצת החברות מיום 23.1.17 לפיה כל פעולה ועניין שבקבוצת החברות יהא דרוש הסכמה של לפחות שניים מבין שלושת האחים וכי במשיכת כספים אחרים תידרשנה הסכמות שלושת האחים (ר' נספח 2 לתשובת החברות בבקשה לסעד הזמני). כן הוסכם כי, ההחלטה מיום 23.1.17 תוחל על כל החברות שהן צד לתביעה (ר' עמ' 2 - עמ' 6 לפרוט').

       

  4. להסכמות שלעיל, בסעיפים 2(א)-2(ו) ניתן תוקף של החלטה (ר' עמ' 6, ש' 9-12 לפרוט' הדיון).

     

  5. ביום 12.4.20 פנה המבקש לבית המשפט בבקשה הנוכחית, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבים למסור לידי הדירקטור מלוא המידע שהתבקש על ידו מאז מינויו על ידי בית המשפט כפי הסכמות הצדדים, לעדכנו בכל המתרחש בחברות באופן שוטף וליתן לו גישה למידע השייך לחברות. להלן תמצית טענות המבקש:

     

    • המשיבים מסכלים ביצוע ההסכמות שניתן להן תוקף של החלטה ומעקרים מתוכן את מינויו של הדירקטור כדירקטור מטעמו של המבקש, כך בין היתר בשל סירוב להעביר לדירקטור מידע מלא בקשר עם החברות.

       

    • החברות התעלמו במשך זמן ממושך מפניותיו של הדירקטור לקבל לידיו המידע ותוך ביצוע פעולות מכוונות ומודעות שנועדו להמשיך ולקפח את המבקש מזכויותיו בחברות.

    • האחים ממשיכים לעשות בחברות מנהג בעלים ללא כל קשר או תלות בזכויותיו של המבקש ושלא בתום לב, בניגוד להתחייבויותיהן בהסכמות שניתן להן תוקף של החלטה שיפוטית.

    • החברות מסרבות למסור מידע שהתבקש על ידי הדירקטור בטענה לחיסיון, שאין לה כל רלוונטיות בנסיבות העניין ולאור תפקידו של הדירקטור בחברות ובשל חובת הנאמנות שחב כל דירקטור בחברה בה הוא משמש כאורגן.

    • מגפת הקורונה והחלת מצב החירום במדינת ישראל לא יכולות להצדיק התנהלות החברות באי מסירת המידע לידי הדירקטור מאחר ומדובר במידע שניתן למסרו באופן אלקטרוני, זאת אף בשים לב כי גם בתקופת מצב החירום החברות המשיכו לפעול, לבנות, לשלם שכר וכיוצב'.

       

  6. האחים והחברות סירבו לבקשה וביקשו לדחותה על הסף. על מנת להקל על הקריאה וכדי למנוע חזרה מיותרת של טענות הצדדים יובאו להלן תמצית טענותיהם במאוחד, חרף כי כל צד הביא עמדתו בנפרד:

     

    • הדירקטור מונה מכח החלטת החברות מיום 11.3.20 ולא מכח צו שיפוטי שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה, ועל יסוד הסכמות הצדדים שניתן להן תוקף של החלטה ביום 30.1.20. לא בכדי הוכתב לפרוטוקול הדיון כי החברות רשאיות לערוך שינויים בהרכב הדירקטוריון בעתיד. לפיכך, כל סעד או עניין העולה מכח אותה החלטה על המינוי יש לבררו בבית המשפט המוסמך – שאינו בית המשפט לענייני משפחה.

    • הדירקטור אינו צד להליך וזכותו לקבל מידע מתוקף תפקידו כדירקטור אינה בגדר סמכותו של בית המשפט במסגרת הליך זה, בין היתר מאחר ומעת מינויו של דירקטור הרי שעליו לנתק עצמו מבעלי המניות. ומקל וחומר כי בעל מניות לא יכול לפנות לבית המשפט בבקשות בשם דירקטור.

    • אף אם הבקשה הייתה מוגשת על ידי הדירקטור, הרי שאין לאפשר ניהול החברות על ידי בית המשפט לענייני משפחה ודין התביעה/הבקשה להתברר בפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי.

    • גם לגופם של דברים מתנגדים המשיבים וטוענים כי דווקא מהנספחים שצורפו לבקשה עולה כי קיים קשר רציף בין החברות לבין הדירקטור וכי במסגרת זאת קיבל לידיו הדירקטור מאות עמודי מסמכים מהותיים כבר ביום 1.3.20 (ר' נספח 1 לתשובת החברות). עם זאת, דרישותיו של הדירקטור למסמכים שנערכו לפני למעלה מעשור אינם נדרשים כלל למילוי חובותיו כדירקטור, אלא עולים כדי פעולה לטובת המבקש, ולכן לא הועברו לידיו הכל כפי הוראות הדין החל.

    • לאף אחד מהדירקטורים בחברות אין גישה מרחוק למערכת הנהלת החשבונות, זולת מנהל הכספים של החברות, ולכן אין כל הצדקה לאפשר זאת לדירקטור.

    • חלק מדרישותיו של הדירקטור לקבלת מידע הועברו לחברות לאחר החלת מצב החירום (ביום 22.3.20 וביום 29.3.20) לפיכך ובשל היעדרות עובדים רבים לא ניתן היה להעביר המידע בסמוך לדרישות שהוצגו אך נאמר לדירקטור שמיד בתום תקופת החירום והחזרה לשגרה, החברות ייבחנו את דרישותיו וימסרו לו את המסמכים שהתבקשו בכפוף לבחינת מידת נחיצות אותם מסמכים למילוי תפקידו של הדירקטור.

       

      ב' דיון:

       

  7. המבקש הגיש תגובתו לתשובות הנ"ל ובמסגרת זאת חזר על מרבית טענותיו בבקשה, והוסיף כי הבקשה הוגשה לבית המשפט המוסמך אשר נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים בדבר מינויו של עו"ד ח' כדירקטור בחברות; מאחר ומדובר בביזוי והפרה של אותה החלטה הרי שלבית המשפט סמכות לדון באותה הפרה; עו"ד ח' נכנס בנעליו של המבקש כדי לקיים את ציפיות הניהול המשותפות של המבקש עד להיפרדות בין האחים וכדי להבטיח שמשיכות כספים פרטיות יבוצעו בהסכמת שלושת האחים; הסכסוך נובע ממערכת יחסים משפחתית בין שלושה אחים ובית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל תביעה, לרבות בעניין קיפוחו של המבקש כבעל מניות, העולה מכח אותם יחסים משפחתיים ועסקיים בין האחים ובשל אי מסירת מידע לדירקטור שמונה מטעמו של המבקש להבטחת זכויותיו; פיצול הדיון בין ערכאות שונות בלתי יעיל ולבית המשפט סמכות להכריע במחלוקת הנוכחית שהיא רק חלק מהסכסוך הכולל שבין המבקש לבין האחים. זאת גם על דרך צירופו של הדירקטור כצד לתובענה.

     

  8. כפי הסכמות הצדדים שניתן להן תוקף של החלטה ביום 30.1.20 הוסכם על הצדדים כי עו"ד ח' ימונה כדירקטור בחברות. המבקש טען כי החל ממועד זה היה שמינויו של עו"ד ח' כדירקטור נכנס לתוקף בעוד שהמשיבים טענו כי רק ביום 11.3.20 התקבלה החלטה האסיפה הכללית המאשרת מינויו על יסוד הסכמות הצדדים הנ"ל. לפיכך טענו המשיבים כי כל תביעה בקשר עם מינויו של הדירקטור או בעניין סמכותו וזכויותיו של הדירקטור צריכה להסתמך על החלטת האסיפה הכללית ולא על החלטת בית המשפט הנ"ל.

     

  9. בכל הכבוד, דין טענת המשיבים להידחות בעניין זה. ראשית, הסכמות הצדדים כפי שנרשמו לפרוטוקול ביחס למינויו של הדירקטור היו כדלהלן: "עורך דין ח' ימונה כדירקטור בחברות שבהליך", זאת ללא כל סייג או מגבלה באשר למועד תחולת המינוי. שנית, אציין כי בהתאם לדין החל בעת שמדובר בחברה משפחתית אשר אבד האמון בין השותפים בה – בפרט כשמדובר בין אחים, הרי שמינוי דירקטור על ידי בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעה בעניין קיפוח המיעוט, מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט וזאת אף על דרך שינוי תקנון החברה (ר' והשווה תמ"ש (ת"א) 7710/08 פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו, 7.6.09) והמקורות המובאים שם).

     

    שלישית, אף מטענות המשיבים עצמם עולה כי עוד טרם מינויו של עו"ד ח' כדירקטור החברות התייחסו אליו ככזה והעבירו לו מידע ומענה לדרישותיו לקבל המידע (ר' כמפורט בסעיף 4(ד) לעיל), שהיא כפי שיפורט בהמשך, זכות המוקנית לדירקטור. בזאת יש ללמד כי אף המשיבים עצמם ראו בעו"ד ח' כדירקטור עוד קודם להחלטת האסיפה הכללית מיום 11.3.20.

     

  10. אשר על כן, הטענה כי כל תביעה בקשר עם מינויו של עו"ד ח' כדירקטור צריכה להביא בחשבון רק את החלטת האסיפה הכללית ולא את החלטת בית המשפט כביטוי להסכמות הצדדים דינה להידחות. עם זאת, ומאחר ובית המשפט ניסה להביא הצדדים להסכמות אשר תייתרנה המשך ההתדיינות וכתוצאה מכך הוסכם על ידי הצדדים, בין היתר, על מינוי דירקטור, הרי שאין בהסכמות הצדדים שניתן להן תוקף של החלטה משום הקניית סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בכל עניין הקשור ביישום אותן הסכמות, כפי שיפורט בהמשך.

     

  11. באשר לזהות מגיש הבקשה (המבקש, כבעל מניות בחברה): עיון מעמיק בבקשה ובמלוא טענות הצדדים מעלה כי עיקר הבקשה נסוב סביב זכותו של עו"ד ח', כדירקטור, לקבל מידע על אודות החברות כפי הוראות סעיף 265(א) לחוק המקנות לדירקטור בחברה זכות לבדוק את מסמכי החברה ורישומיה לצורך מילוי תפקידו כדירקטור. אזכיר כי על פי הדין החל, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת אלא כזו הכפופה, במידה מסוימת, לשיקול דעת החברה בין משום הפרה של טובת החברה או משום פניה בחוסר תום לב מצד הדירקטור. עם זאת, כפי האמור לעיל הבקשה הוגשה על ידי מי שהוא בעל מניות ולא על ידי הדירקטור שמונה. לפיכך טענו המשיבים כי יש לדחות הבקשה על הסף.

     

  12. על פי הדין החל, חובתו הראשית של דירקטור בחברה היא כלפי החברה ולא כלפי בעל מניות אינדיבידואלי, וזאת אף אם מונה לשם הגנת זכויותיו של בעל מניות. כך למשל, בע"א 741/01 מאיר קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, (פורסם בנבו, 19.5.03) נקבע כי: "המשפט מטיל על דירקטור בחברה חובת אמון כלפי החברה. "המנהל שולט בחברה. הוא מנהל את ענייניה כלפי פנים וכלפי חוץ. כל אלה מחייבים, כי בצד הכוח תעמוד אחריות, שכן כוח ללא אחריות סופו שרירות... משמעות חובת האמון היא כי ...בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו... חובת האמונים משמעה כי על הכוח המניע את פעולת הדירקטור להיות מכוון לטובת החברה ולתועלתה ולא לקידום אינטרס אישי שלו... חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה... דיני הנאמנות והשליחות מקרינים על תוכנה והיקפה של חובת האמון של הדירקטור, והיא נגזרת מצורכי החיים, הכלכלה והעסקים..." (שם, ס' 7; הדגשות אינן במקור).

     

     

  13. מן האמור לעיל, עולה כי אף אם המבקש, כבעל המניות סבור כי הדירקטור אינו נענה על ידי החברות לפניות שנעשו על ידו, הרי שעל הדירקטור לנקוט בפעולה מתאימה לכך, בין על דרך הגשת תביעה ובין על דרך פניה ליו"ר הדירקטוריון או בכל דרך אחרת ההולמת חובת הזהירות והאחריות מתוקף תפקידו, לרבות על דרך של הגשת תביעה לבית המשפט המוסמך (באשר להבחנה בין זכותם של בעלי מניות לקבל המידע לבין זכותם של דירקטורים לקבל המידע הדרוש לשם מילוי תפקידם ראו גם ה"פ (כלכלית) 66750-06-16 שי בן-ארי נ' רם שכטר (פורסם בנבו, 20.07.2017)‏‏ בסעיף 59 לפסק הדין).

     

  14. המבקש הציג פסיקה של בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי ת"א) 1520-08 סימן טוב נ' סימן טוב תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 24.10.12) וכן ספרות ממקורות שונים, לפיה כאשר נמנעת זכות העיון מדירקטור שהוא גם בעל מניות הרי שבכך עשויה לקום עילת תביעה לבעל המניות בטענה לקיפוח המיעוט (ר' סעיפים 22-24 לתגובת המבקש). בכל הכבוד, אין המשל דומה לנדון שכן בפסק הדין הנ"ל יש דווקא משום חיזוק לעמדת המשיבים מאחר והתביעה שבפניי הוגשה עוד טרם מינויו של עו"ד ח' כדירקטור ועוד טרם אי מסירת המידע על ידי החברות, לכאורה. כך שאיני רואה הכיצד מצג עובדתי שאירע לאחר הגשת התביעה יכול לשמש עתה, כפי השקפת המבקש, משום עילה של קיפוח כבעל מניות, המצדיקה פנייתו לבית המשפט במתן הוראות לחברות. יוער כי בפסק הדין הנ"ל הייתה זהות בין הדירקטור לבין בעל המניות לכן היה קושי של ממש לבצע הפרדה מלאכותית. בנסיבות העניין שלפניי הרי שגם אם עו"ד ח' מונה כדירקטור, שיכול לשמש כמעין זרוע ארוכה של המבקש, הרי שבזאת אין כדי לאיין הדין החל באשר להכרח בניתוק היחסים בין בעל המניות לבין הדירקטור שחובתו היא בראש ובראשונה כלפי החברה וביתר שאת כאשר אין מדובר באותו אדם ואף לא באדם עם שני ראשים שגם זאת מוגדרת כתופעה חריגה ובלתי טבעית.

     

  15. אזכיר כי בהתאם לסעיפים 184-185 לחוק, קיימת לבעל המניות זכות עיון במסמכי החברה וככל שזכות זאת מופרת הרי שעשויה לקום לבעל המניות עילת תביעה כנגד החברה (ר' והשווה: ת"א (כלכלית) 788-03-14 נובוטק בע"מ נ' סטרוקם בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2018)). עם זאת, משעה שהבקשה אינה נובעת מסעיפים אלו, אלא מזכותו של הדירקטור לקבל המידע כפי הוראות סעיף 265 לחוק, הרי שאיני סבור כי כח התביעה עומד למבקש בעניין זה, אלא דווקא לדירקטור שלא פנה לבית המשפט וכי רק במסגרת התגובה לתשובה נאמר על ידי המבקש, כי ניתן להורות על צירופו של עו"ד ח' כצד לתובענה בהתאם להוראות סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995. טענה זו, בכל הכבוד, הובאה כבדרך אגב בלית בקשה כדין, מה גם שבנסיבות העניין ובשים לב כי אין מדובר בעניין פעוט אלא בהיבטים הקשורים באופן ניהול קבוצת החברות.

     

     

     

  16. עניינים הקשורים בניהול חברות ובמתן פתרונות בניהול חברות, לאור מידת מורכבותם והיות הסכסוך נובע ממחלוקות עסקיות כמו גם לאור טענות של קיפוח המיעוט אינם נחשבים לחם חוקו של בית המשפט לענייני משפחה (ר' גם הערת בית המשפט בעמ' 5, ש' 10 לפרוט'), אלא מוקנים על דרך הכלל לסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי במחלקה הכלכלית. לפיכך, על פניו, נראה כי אף אם הייתה מוגשת בקשה כדין הרי שהסיכויים להיעתר לה לא היו על הצד הגבוה (ר' והשווה גם: רע"א 6657/13 יוסף לז'ה נ' בתיה דוברוצקי (פורסם בנבו, 19.12.13) ס' 5 לפסק הדין).

     

  17. מן המקובץ לעיל המסקנה היא שהבקשה הוגשה שלא על ידי האורגן המוסמך להגישה, וכי ככל שהדירקטור אשר מונה חפץ בסעד הרי שעליו לנקוט בהליך המתאים לכך, במסגרת בית המשפט המוסמך לדון בסכסוכים שבין דירקטורים לבין חברות.

     

  18. לאור מסקנתי שלעיל, אין עוד צורך בדיון לגופו של עניין בטענות הצדדים מה גם שמאחר ולא הובאה גרסתו המלאה של הדירקטור עצמו, בין על דרך הגשת תצהיר או בכל דרך אחרת, הרי שאין בפני בית המשפט אלא גרסה מפי השמועה. ככל שתוגש תביעה או בקשה לבית המשפט המוסמך ניתן יהיה לברר טענות הצדדים לגופו של עניין – בין לאור המסמכים שהועברו זה מכבר על ידי החברות ובין לאור טענות שהועלו בדבר אי הצגת מלוא המידע או אי מתן אפשרות הגישה למידע על ידי החברות. כל זאת תוך בחינה ואיזון בין זכותו של הדירקטור לקבל המידע לבין זכותה של החברה לפעול להגשת טובתה ומניעת פעולה בחוסר תום לב מצד הדירקטור, כפי הוראות הדין החל.

     

    ג' סיכומם של דברים:

     

  19. אשר על כן, הריני להורות כדלהלן:

     

    • הבקשה נדחית.

       

    • המבקש יישא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים בסכום כולל של 5,000 ₪ (2,500 ₪ לב"כ החברות ו-2,500 ₪ לב"כ האחים), אשר ישולמו בתוך 15 ימים.

       

    • החלטתי זו ניתנת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

       

      ניתן היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ