החלטה בעתירת המבקשים לסילוק התביעה על הסף

עניינה של החלטה זו הוא עתירת המבקשים לסילוק התביעה שבכותרת על הסף;

רקע כללי:

1. המשיב והמנוחה פלונית ז"ל (להלן: "המנוחה") היו ידועים בציבור משנת 1998 ועד מועד פטירתה בשנת 2010 ואף זכו להביא לעולם ילד משותף, ד', כבן 21 שנה כיום (להלן: "ד'").

2. המבקשים 1-3 הם ילדיה של המנוחה מנישואיה למר .... אשר הסתיימו בגירושין וקדמו למערכת היחסים הזוגית שנרקמה בינה לבין המשיב.

3. למרבה הצער, לאחר פטירת המנוחה, נקלעו הצדדים לסכסוך טעון ורווי אמוציות בעטיו מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים רבים ושונים וזאת משנת 2010 ועד עתה (תחילה בפני כב' השופטת א. אשקלוני והחל משנת 2015 ועד לשנת 2021 בפני כב' השופטת פ. גילת כהן והחל משנת 2021 - בפניי) בעניין: עיזבון המנוחה, הסדרי הקשר בין המבקשים  ואחיהם למחצה ד'; זכויות המנוחה ברכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים עם המשיב; זכויותיו של המשיב בדירה שהייתה בבעלות המנוחה במועד פטירתה; ערעורים על החלטות רשמת ההוצאה לפועל; תביעה שהגישה אם המשיב כנגד שני הצדדים דכאן להשבת כספים אשר לטענתה ניתנו על ידה כהלוואה למנוחה ולמשיב לצורך מימון בניית בית המגורים שלהם; תביעת המבקשים כנגד המשיב לסעד כספי ולמתן חשבונות ותביעה כספית שהוגשה ע"י ד' כנגד המבקשים.

4. ביום 30.03.2016 ניתן ע"י המותב הקודם (כב' השופטת א. אשקלוני) פסק דין במסגרתו נקבע, בין השאר, כי בית המגורים במושב XXX והרכב שהיה רשום ע"ש המבקש הם בבעלות משותפת שלו ושל המנוחה מכוח הלכת השיתוף. בפסק הדין נבחנה התנהלותם הכלכלית של המשיב והמנוחה ונקבע כי התקיימה כוונת השיתוף בנוגע לבית אשר בנו המשיב והמנוחה בתקופת חייהם המשותפים.

5. ביום 22.03.2017 ניתן ע"י כב' השופטת פאני גילת כהן פסק דין בתביעה הנזיקית שהגיש המשיב כנגד המבקשים ובהליכים בעניין עיזבון המנוחה במסגרתו נדחתה התנגדות המשיב לקיום צוואת המנוחה והתביעה הנזיקית התקבלה באופן חלקי. הערעורים שהוגשו על פסק הדין נדחו.

6. ביום 02.05.2019 ניתן ע"י כב' השופטת פ. גילת כהן פסק דין במסגרתו נדחתה התביעה הכספית של אם המשיב.

7. ביום 19.06.2019 ניתן פסק דין בשני ערעורים שהגיש המשיב על החלטות רשמת ההוצאה לפועל, לפיו אחד מהם התקבל ואילו השני נדחה.

8. במקביל, נכון למועד כתיבת שורות אלו, מתנהל בפני כב' השופטת פאני גילת כהן הליך נוסף בעניינם של הצדדים, בעניין תביעה מטעם המשיב לסעד הצהרתי לפיו הוא בעל זכויות בדירה אשר הייתה בבעלות המנוחה טרם הקשר הזוגי ביניהם (תמ"ש 67310-11-16); כמו כן, מתנהלים בפניי שלושה הליכים נוספים בעניינים של הצדדים:  תביעה כספית ולמתן חשבונות מטעם המבקשים (תמ"ש 29250-12-19), תביעה כספית בהתאם לצוואה ומתן חשבונות, שהוגשה מטעם ד' כנגד המבקשים (תמ"ש 29155-01-20) ותביעה כספית נוספת שהוגשה מטעם המשיב כנגד המבקשים, בעניין דמי שכירות ששולמו בעבור הבית במושב XXX (תמ"ש 69389-12-20).

9. הבקשה שבפניי הוגשה בנוגע לתביעה נוספת שהוגשה ע"י המשיב ועניינה הוא השבת סך של 1,835,264.77 ₪ (תמ"ש 53229-01-21). לטענת המשיב, במסגרת ניהול ההליכים בפני כב' השופטת פ. גילת כהן, גילה בשנת 2018 לראשונה כי המנוחה עשתה שימוש בכספיו לצורך מימון מזונות ילדיה המבקשים ועל כן, עותר להשבת כספים אלו.

10. התביעה הוגשה ביום 27.01.21 ותחילה הוגשה מבלי ששולמה האגרה הנדרשת.

11. הבקשה לסילוק על הסף הוגשה כבר ביום 14.02.21 ודוק, בהיעדר תשלום האגרה הנדרש הורתה כב' השופטת פאני גילת כהן על השהייתה עד לתשלום האגרה הנדרשת ע"י המשיב.

12. רק ביום 25.03.21 הושלמה האגרה הנדרשת. בהתאם ביום 01.04.21 ניתנה החלטה המעבירה הבקשה לדחיית התובענה על הסף לתגובת המשיב.

13. ביום 29.04.21 הוגשה תגובת המשיב.

14. ביום 2.5.21 הוגשה בקשה למתן היתר להגשת תשובת המבקשים לתגובת המשיב וביום 3.5.21 הוגשה עמדת המשיב בה התנגד נחרצות למתן היתר להגשת תשובה, שכן לשיטתו תכלית בקשת המבקשים הינה ניסיון למקצה שיפורים ולהוספת עילות וטענות תקיפה חדשות ו/או ישנות אותן מבוקש לשפר באמצעות הגשת תשובה זו ולכן אין ליתן למבקשים את מבוקשם.

15. במקביל להחלטה זו, ניתנה החלטה לפיה ביהמ"ש אינו מוצא ליתן היתר להגשת תשובה לתגובה.

16. יוער כי במסגרת ההליך הקשור ניתנה ביום 14.04.21 החלטה המתירה למשיב לתקן כתב הגנתו באופן בו יוספו טענות ההגנה לקיזוז הכספים אשר שימשו לכאורה לתשלום מזונות המבקשים, תוך שהובהר כי ממילא לא יהא זכאי לכפל תשלום בגין כספים אלו.

טענות הצדדים בתמצית

17. לטענת המבקשים דין התביעה להידחות בשל התיישנות – שעה שעילת התביעה (המוכחשת לדידם) קמה למשיב לפני שנים רבות כפי שעולה מתצהירו במסגרת ההליכים הקשורים ועל כן, התיישנה; היעדר עילה – המשיב עפ"י הצהרותיו בהליכים הקשורים, ידע אודות השימוש שעשתה המנוחה בכספים אלו ולא רק שלא מחה על כך, אלא עשה בכך שימוש בהליך משפטי אחר, מכאן שידע וקיבל את השימוש ואין לו שום עילה כנגד המבקשים; מעשה בית דין – ההתנהלות הכלכלית של המבקש והמנוחה כבר נדונה והוכרעה; השתק ומניעות – המשיב טען במסגרת ההליך הקשור כי מימן צורכי המבקשים לאורך השנים. כעת מבקש הוא לטעון טענה הפוכה; היעדר יריבות – המבקשים 1 ו-2 (א' וב') היו בגירים באותה העת ולא היו זקוקים למזונות כמו גם לא היו חלק מההתנהלות הכלכלית של המשיב והמנוחה. למבקשים אין כל חובה כלפיו; מחיקת העיזבון כצד להליך – שעה שאין הוא מהווה אישיות משפטית נפרדת; היות התביעה קנטרנית וטורדנית; שימוש לרעה בהליכי משפט ובפרט לאור תקנות סדר הדין החדשות.

18. מנגד טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות. ראשית נטען כי החלטת ביהמ"ש המתירה תיקון כתב ההגנה בהליך הקשור דה פקטו דחתה את הבקשה לסילוק והכירה בעילות אלו הקיימות למשיב. כן טוען המשיב, כי לא מתקיימות העילות הנטענות לסילוק התביעה: אין ממש בטענת ההתיישנות שעה שלדידו עילת התביעה התגלתה לו רק בשנת 2018; אין ממש בטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין- שעה שאין לייחס למשיב מקביעות פסק הדין של השופטת אשקלוני ידיעה ו/או הסכמה לשמש מקור בלעדי למימון מחייתם של המבקשים; יש לדחות גם הטענות הנוגעות להיעדר עילה- עת לדידו הוא מעולם לא הסכים לשאת בהוצאות הנתבעים, אלא רק נתן הסכמתו לשימוש והתחשבנות מאוחרת עליה הייתה אמונה המנוחה, לדידו, רק ב-2018 עם חשיפתו לתדפיסי החשבון גילה בדבר קיומה של עילת התביעה; יש לדחות גם את הטענה בדבר היעדר יריבות שעה שלדידו אין רלוונטיות לדרך בה הועברו הכספים אל מי מהמבקשים ועליהם החובה להשיב כספים אלו; גם הטענה כי יש להסיר העיזבון כצד להליך דינה להידחות, שכן בכתב התביעה צוין שהמבקשים נכנסו בנעליה של המנוחה; כן דוחה המשיב את הטענה כי המדובר בתביעה קנטרנית או חסרת תום לב ומפנה להלכות הידועות הנוגעות להיות סעד סילוק על הסף סעד קיצוני אשר יש לעשות בו שימוש במקרים חריגים בלבד.

דיון והכרעה

19. לאחר שעיינתי באשר מונח לפניי מצאתי לקבל הבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף. זאת, מהנימוקים שיובאו להלן.

20. כידוע, קולמוסים רבים נשתברו בעניין הזהירות הנדרשת מצד בית המשפט בדונו בבקשות לסילוק על הסף, משתוצאת ההיעתרות להן היא נעילת דלתות בית המשפט בפני בעל דין - צעד קיצוני השמור למקרים חריגים בלבד.

21. ראו בעניין זה פסיקת בית המשפט העליון: "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי, על כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי... מכיוון שכך, קבעה הפסיקה מבחנים צרים וברורים ורק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך מקוצרת והחלטית זו בלי להידרש לסוגיה שבמחלוקת גופא" (ע"א 50/89 פרופ' רות לוטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4)18).

22. לפיכך ועפ"י ההלכה הפסוקה, כאשר קיימת אפשרות, ולו קלושה, שעל פי העובדות המבססות עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש על ידו, לא תימנע ממנו הכניסה בשערי בית משפט [וראו לעניין זה: ע"א 642/89 עזבון המנוח שניידר ז"ל נגד עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470, 476-477, ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פ"ד לז(4), 721 (1983); י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית- 1995) בעמ' 387].

23. לצד זאת וכידוע, לפני חודשים ספורים נפל דבר בישראל עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), אשר ערכי היסוד שעל אדניהם הן מבוססות הם ניהול הליך משפטי ראוי, הוגן ויעיל תוך איזון בין האינטרס של בעלי הדין בהליך הספציפי ובין האינטרס הציבורי שיש בניהול הליך מהיר, יעיל וצודק.

24. ערכי היסוד האמורים, המשקפים את התכלית החקיקתית שבבסיס התקנות החדשות, נכתבו עלי ספר והם מובאים כבר בראשיתן.

25. מפאת חשיבותן ובהיותן מגדלור אשר לאורו מחויב לנהל בית המשפט ההליכים שלפניו, יובא להלן פרק עקרונות היסוד שבתקנות החדשות (ההדגשות אינן במקור – א.מ):

"1.       מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

2. הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.
3. (א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.

(ב) חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.

4. לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.
5. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

5א. עקרונות היסוד שבחלק זה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן".

26. סילוק תביעה על הסף מוסדר בתקנות 41 -45 לתקנות החדשות. נביא להלן את הרלוונטיות לענייננו:

"מחיקה על הסף 

41(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מאלה:

(1) כתב התביעה אינו מעלה עילת תביעה;

(2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) התובע מתמיד באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראות מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט.

(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

....

מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט

42. סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו".

דחיית תביעה במקרים מיוחדים

43. בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה".

27. עינינו הרואות, כי במסגרת התקנות החדשות ובהלימה לעקרונות היסוד שבבסיסן, כמפורט לעיל, הורחבה סמכותו של בית המשפט לסלק תובענה על הסף ועמה הורחב גם מתחם שיקול הדעת שלו.

28. כך, בין השאר, רשימת העילות לסילוק תביעה על הסף אינה סגורה והמחוקק העניק לבית המשפט הסמכות לעשות כן בהתבסס על "כל נימוק אחר" אשר לדעתו מצדיק זאת.

29. למען הסר ספק יובהר, כי אין באמור משום התעלמות מן ההלכה הפסוקה באשר הובאה לעיל בכגון דא חלילה, וודאי אין בכך כדי להכשיר שימוש נמהר ותדיר בסעד של סילוק תביעה על הסף. זכות הגישה לערכאות הייתה ועודנה זכות יסוד, שיש להגן עליה ולכבדה, ומשכך שומה עדיין על בית המשפט להפעיל הסמכות הנתונה לו לסילוק תביעה על הסף במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת בלבד.

30. כפי שיפורט להלן, מצאתי כי המקרה דנא, על נסיבותיו הקונקרטיות, בא בגדר המקרים החריגים בהם יש הצדקה עפ"י דין להורות על סילוק התביעה על הסף.

מן הכלל אל הפרט

31. כפי שצוין לעיל, מזה למעלה מעשור (!), מנהלים הצדדים הליכים משפטיים בפני בית משפט זה (תחילה בפני כב' השופטת אשקלוני, בהמשך לפני כב' השופטת גילת כהן וכעת בפניי). למרבה הצער, הצדדים שניהם מעצימים ומלבים את הסכסוך ביניהם תוך ניסיונותיהם לשלוח זרועות הסכסוך לכל עבר ולהפוך כל אבן בחיפוש ניצני סכסוך נוסף אותו ניתן ללבות. כל זאת הגם שהמנוחה הפקידה נשמתה כבר בשנת 2010 ועילות הסכסוך, ככל והן קיימות, נסובות לכאורה על תשתית עובדתית המתייחסת לתקופה טרם פטירתה.

32. איני סבור כי יש לאפשר לצדדים או מי מהם להמשיך ולהתנהל באופן זה. כפי שיפורט להלן, שוכנעתי כי עילת התביעה אכן התיישנה ואף מעבר לכך, הליך זה משמש דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בהליכי משפט ולהשחתת זמן שיפוטי על חשבון האינטרס הציבורי.

33. תביעה זו עילתה השבת כספים אשר עפ"י הנטען שייכים למשיב ושימשו למימון צורכי המבקשים ע"י המנוחה טרם שנת 2010 מבלי ידיעתו ו/או הסכמתו לכאורה של המשיב. בנסיבות אלו ובשים לב למועד ביצוע העברות הכספים בפועל, הרי שעילת התביעה לכאורה- התיישנה ויש לסלקה על הסף. אלא שלטענת המשיב, לא ידע אודות שימוש זה שנעשה בכספיו עד לשנת 2018 בה נחשף (בשוגג ועקב טעות מזכירות ולכך אתייחס בהמשך) לתדפיסי חשבון המעידים על השימוש בו עשתה המנוחה.

34. ודוק, עיון בתצהיר שהוגש מטעם המשיב ביום 25.06.12 בהליך הקשור (בתיק תמ"ש 43093-02-11) מעלה כי זה ידע ואף טען בעניין זה כי הוא מממן ו"מפרנס" את צורכי ילדי המנוחה מכספיו (ההדגשות אינן במקור: א.מ):

• סעיף 65 לתצהיר המשיב: "ברי לכל כי בכדי לממן הוצאות אלו תוך שאני מפרנס גם כן את ילדי המנוחה ואת בננו המשותף ד' וכן תוך שאני נושא בתשלומי המשכנתא והחזר ההלוואה לאמי, נאלצתי להשקיע רבות בעבודה ולעיתים נדרשתי לעבוד במשך חודשים מחוץ לתחומי המדינה בשל שכרן הגבוה של עבודות אלו".

• סעיף 75 לתצהיר המשיב: "כאמור לעיל, מרבית המימון השוטף נעשה על ידי הן באשר להוצאות הביתיות הדרושות והן באשר להוצאות שנדרשו לגידול הילדים, כל זאת  בעוד שהמנוחה בחלק ניכר מתקופת יחסינו שארכה כ- 12 שנים לא עבדה בין אם משום שנדרשה לגדל את ילדינו המשותף וכן עקב מחלת הסרטן בה לקתה בשלבים האחרונים של חייה ולא בשל ניהול עסקיי".

• סעיף 79 לתצהיר המשיב - "מימוני את צרכיו השוטפים של הבית וכן את צרכי המנוחה וילדיה במהלך חיינו המשותפים עד למותה של המנוחה נבע מתוך התחשבות, נדיבות ורוחב לב שמקורו באהבתי למנוחה ורצוני העז לשמחה ולרצותה. כן עשיתי זאת בשל קשייה של המנוחה לעמוד בעלויות השונות בגידול ילדיה שהרי הפסיקה את עבודתה לצורכי גידולו של ד' ובהמשך עקב מחלתה".

• סעיף 80 לתצהיר המשיב – "בין היתר שולמו על ידי הוצאות הבית השוטפות כדוגמת תשלומי חשבונות חשמל ומים, הוצאות רכב, הוצאות משק בית כדוגמת מצרכים, הוצאות גידול הילדים וכן הוצאות שונות עבור מותרות וכיוצ"ב".

• סעיף 82 לתצהיר המשיב – "יובהר, נשיאתי בתשלומים השונים לשם מימון ההוצאות השוטפות של חיינו המשותפים ובכלל זה הוצאות ילדיה, על כל הכרוך בכך, מומנו על ידי גם בעת שהותי בחו"ל עקב נסיעות עבודה אליהם נדרשתי במהלך השנים.....".

• סעיף 85 לתצהיר המשיב – "אף רכישות כאלו ואחרות כדוגמת ריהוט שולמו על ידי, בניגוד לטענות התובעים. כאשר המנוחה היא זו הבוחרת את סוג ואיכות הרהיטים. כל אותן רכישות שנעשו על ידי המנוחה ובמימונה נוגע לאותם פריטי רכוש שנרכשו עבור ילדיה ובכלל זה מיטותיהם וארונות חדריהם אשר הועברו לילדי המנוחה כפי שהוסכם בהסדר הדיוני".

35. הנה כי כן, מתצהירו של המשיב עצמו, אשר הוגש עוד בשנת 2012 ואשר התייחס לתקופת החיים המשותפים שלו עם המנוחה, קרי: טרם שנת 2010, עולה כי כבר אז ידע שהכנסותיו שימשו בין היתר למימון צורכי המבקשים- ילדיה של המנוחה. בנסיבות אלה, הצהרות המשיב כפי שהובאו לעיל מתצהירו, שומטות את הקרקע תחת טענותיו כי גילה על כך רק מתדפיסי החשבון שהתגלו לפניו בשנת 2018 וכפועל יוצא מכך שומטות את הקרקע תחת הטענה כי עילת התביעה נולדה רק בשנת 2018.

בנסיבות אלו, אכן תביעת המשיב התיישנה ודינה להידחות.

36. לא זו אף זו, אכן וכפי שנקבע בהחלטות קודמות, סוגיית ההתנהלות הכלכלית של בני הזוג כבר נדונה והוכרעה בפסק דינה של כב' השופטת אשקלוני. כך לדוגמה בפסק דינה קבעה כב' השופטת אשקלוני כדלקמן: "אקדים ואומר כי מכלל הראיות שוכנעתי כי במערכת היחסים בין הנתבע למנוחה התקיימו הפרמטרים המצביעים על כוונת שיתוף בבית. עסקינן בבני זוג, שהיו נשואים בעבר ולאחר גירושיהם איש מבן זוגו הקודם, חיו יחד כזוג במשך קרוב ל-12 שנים, במהלכן גם נולד בנם המשותף. מצאתי, כי בני הזוג פעלו בשיתוף בכל הקשור לניהול הכספים וכל אחד תרם בתחומו ובידיעתו לקידום החיים המשותפים על שלל ההיבטים. עוד מצאתי, כי בנושא מימון הבית וכל הכרוך בבנייתו,  העידה התנהלות בני הזוג על כוונת שיתוף בו- הכל כפי שיפורט בהרחבה להלן" (סעיף 28 לפסק הדין מיום 30.03.16; ההדגשות אינן במקור: א.מ).

עוד נקבע בפסק הדין כי: "מסקנתי כי בין בני הזוג שררה מערכת יחסים זוגית המבוססת בין היתר על אמון רב ושיתוף בקבלת החלטות. הנתבע סמך ידו על המנוחה ופעל לדבריו בהתאם לרצונה והחלטותיה, ללא כל עוררין. התרשמותי מהעדויות כי המנוחה שלטה בנושא הכספים בבית, לרבות בהכנסותיו של הנתבע מכלל עיסוקיו והייתה "המוציאה והמביאה" בכל הקשור לנתבע ולענייניהם של בני הזוג והמשפחה" (סע' 38 לפסק הדין מיום 30.03.16;  ההדגשות אינן במקור: א.מ).

37. כעת, מבקש המשיב לנהל הליך בו הוא עותר לקבוע כי המנוחה העבירה כספים ללא ידיעתו או הסכמתו למימון צרכי ילדיה- המבקשים. ראשית, כאמור, בניגוד לנטען על ידו, ידע המשיב כי הכנסותיו שימשו גם לצורכי המבקשים וזאת כבר בשנת 2012. שנית, מתן היתר לניהול ההליך עלול לגרום למצב של הכרעות סותרות, קרי – לקביעה כי בניגוד לקביעות פסק הדין בדבר השיתוף והאמון שרחשו המנוחה והמשיב האחד לשני הרי שדה-פקטו עותר המשיב לקביעה הסותרת קביעותיו של מותב קודם בפס"ד חלוט, ומבקש לטעון כעת כי בניגוד לקביעות אלה, המנוחה הונתה אותו ועשתה שימוש בכספיו ללא ידיעתו.

38. פשיטא, כי ככל והיה בידי המשיב טענות לפיהן הוא זכאי לקבל חזרה את הכספים אשר שימשו למימון צורכי הקטינים, היה עליו להעלות טענותיו אלה במסגרת אותו הליך שכבר התנהל ולחילופין להגיש תביעה זו טרם התיישנה עילתה.
39. נתון נוסף עליו יש ליתן את הדעת בשים לב לאופי ההליך הוא כי סיכויי התביעה אינם גבוהים כלל, בהינתן כי "השחקנית המרכזית" לבירור תביעתו של המשיב אינה עוד בחיים וזאת אף בשים לב לחלוף השנים ממועד ביצוע ההעברות הנטענות.

40. סבורני כי דין התביעה להידחות גם בשל חובת תום הלב החולשת על התנהלותם של צדדים במסגרת הליך שיפוטי. כאמור, המשיב מבסס תביעתו זו על תדפיסי החשבון אליהם נחשף במסגרת ההליכים האחרים שנוהלו לפני כב' השופט פאני גילת כהן.

41. בעניין זה מצאתי להבהיר נסיבות חשיפת התדפיסים לידי הנתבע במסגרת ההליך הקשור אשר יש בהן לדידי, להעיד בדבר חוסר תום ליבו של המשיב בניהול הליך זה.

• ביום 06.07.2018 נעתר בית המשפט לבקשת המשיב וניתן צו גילוי מסמכים, עת בכל הנוגע לתדפיסי חשבון הבנק של המנוחה נקבע, כי המסמכים יומצאו תחילה לתיק בית המשפט, ויוותרו חסויים מפני הצדדים, וכי לאחר שבית המשפט יעיין בהם, ייקבע האם הם רלוונטיים לבירור התביעה מושא ההליך שבכותרת, וככל שכן יתאפשר העיון בהם או באיזה מהם.

• ביום 28.03.2019 הוגשו לתיק בית המשפט תדפיסי חשבון הבנק של המנוחה ואסמכתאות בעניין תשלום החזרי המשכנתא. לאחר עיון בהם נקבע, כי יש לאפשר העיון במסמכים הנוגעים לתשלום החזרי המשכנתא, תוך מתן הוראה למזכירות בית המשפט לסרוק מסמכים אלה בקובץ נפרד ולהסיר החיסיון מעליו כדי שיועמדו לעיון הצדדים.

לצד זאת ובכל הנוגע לתדפיסי חשבון הבנק של המנוחה נקבע, כי מתן הזכות לעיין בהם מהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיותה ומשום שימוש בהליך המשפטי לשם "דיג ראיות", אשר אינו משרת אותו והוא זר לתכליתו.

• למרות זאת ולמרבה הצער, עקב טעות שיצאה תחת ידי המזכירות, לא הוטל חסיון על תדפיסי חשבון הבנק של המנוחה עם סריקתם לתיק האלקטרוני והם נחשפו בפני הצדדים. לפיכך ובסמוך לאחר חשיפתם עתר המשיב להשלמת חקירתם הנגדית של המבקשים אודות המידע שבתדפיסים האמורים.

• בנסיבות שנוצרו ניתנה ביום 29.09.2019 החלטה ובה נקבע לאמור: "לא ניתן להתעלם מהמצב אשר נוצר בפועל ובו המבקש כבר נחשף למסמכים וזכותה של המנוחה לפרטיות כבר נפגעה. הנה כי כן, האיזון העדין אשר בית המשפט ביקש לשמרו באמצעות ההחלטה מיום 28.03.2019 ממילא הופר. בנסיבות אלו, שעה שהזכות לפרטיות כבר נפגעה, משתנה נקודת האיזון והאינטרס של חקר האמת והזכות להליך הוגן מטים את הכף. יובהר, כי שעה שעסקינן בהליך אזרחי, ונוכח ההלכה הפסוקה בעניין המעבר מסוגיית הקבילות למשקל ראיה, לא נותר אלא לקבוע, כי המסמכים הנדונים ייחשפו לצדדים ומשקלם הראייתי ייקבע במסגרת פסק הדין שיינתן בתום ההליך. עם זאת מובהר ומודגש, כי, כפי שנקבע בהחלטה קודמת, התנהלותם הכלכלית של המבקש והמנוחה והשיתוף הכלכלי ביניהם כבר נדונו והוכרעו והכרעה זו חלוטה, ולא תותר התדיינות מחודשת וביצוע מקצה שיפורים בעניין זה". לפיכך, הותר למשיב להשלים טיעוניו ביחס למידע שבתדפיסי הבנק, אולם הבקשה להשלמת חקירתם הנגדית של המבקשים על תוכן התדפיסים נדחתה בהינתן שמדובר ברשומה מוסדית, ושעה שממילא אין המדובר בחשבון בנק  שנוהל על ידם אלא ע"י המנוחה, על כל המשתמע מכך.

42. הנה כי כן, המסמכים עליהם מבקש המשיב להסתמך, הם מסמכים שנגלו לפניו עקב טעות מצערת של המזכירות. חשיפתו למסמכים אלו נעשתה בניגוד להחלטת ביהמ"ש אשר קבעה מפורשות כי אין לבצע "דיג ראיות" וחרף האמור, בחר המשיב לבצע בדיוק פעולה זו ועשה שימוש בתדפיסים אלו כדי לעשות דיג ראיות להגשת תביעה נוספת נגד המבקשים. כפי שצוין לעיל, בהחלטות שניתנו בהליך הקשור נקבע מפורשות כי "התנהלותם הכלכלית של המבקש והמנוחה והשיתוף הכלכלי ביניהם כבר נדונו והוכרעו והכרעה זו חלוטה, ולא תותר התדיינות מחודשת וביצוע מקצה שיפורים בעניין זה".

43. חרף קביעה ברורה זו, מנסה המשיב "דרך הדלת האחורית" לנסות ולשנות הקביעות בדבר התנהלותם הכלכלית שלו ושל המנוחה לפני למעלה מעשור, עת המנוחה כבר אינה יכולה להעיד בדבר התנהלות זו וחרף קיומן של הכרעות שיפוטיות חלוטות.

44. עוד אבהיר כי לא מצאתי ממש בטענות המשיב כי שעה שביהמ"ש נעתר לבקשה לתיקון כתב הגנה כך שתוספנה טענות הקיזוז הנוגעות לכספים ששולמו על ידו עבור המבקשים, דה-פקטו הוכרעה הבקשה לסילוק על הסף וביהמ"ש הכשיר טענות אלו.
45. ראשית, כידוע ביהמ"ש אינו נכנס בעובי הקורה במסגרת בקשות לתיקון כתבי טענות. ביהמ"ש לא הכשיר טענות אלו, אלא לכל היותר התיר בירורן כטענות הגנה. מטבע הדברים קיים הבדל ממשי בין הנטל המוטל על תובע להוכיח עילת תביעה לבין מתן היתר לטעון טענות הגנה. בנסיבות המקרה שלפניי, המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי דין התביעה להתברר שעה שטענותיו אלו התיישנו.

46. נוכח האמור בהרחבה לעיל, מצאתי כי במקרה דנא נוטה הכף אל עבר דחיית התביעה על הסף ולא מצאתי להרחיב ביתר טענות המבקשים.

47. לפיכך, אני מורה על דחיית התובענה.

48. בהינתן כי טרם הוגש כתב הגנה ע"י המבקשים, מצאתי לחייב המשיב בהוצאות מופחתות בסך 5,000 ₪.

49. בזאת מסתיים ההליך שבכותרת החלטה זו.

50. המזכירות תסגור את התיק.

ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשפ"ב, 01 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.