|
תאריך פרסום : 30/06/2022
| גרסת הדפסה
עמ"נ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
41718-03-22
23/06/2022
|
בפני השופטת:
מיכל אגמון-גונן
|
- נגד - |
המערער:
פלוני עו"ד אלכסנדר שיניאבסקי
|
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה משרד הפנים עו"ד רינת רולניק ארז מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
|
החלטה |
רשות האוכלוסין וההגירה הצהירה בדיון בבית המשפט, לאחר הפסקה שנועדה לבירור העניין, כי המערער, אזרח אוקראינה, יוכל להגיש בקשת לקבלת מקלט בישראל, ובקשתו תיבחן באופן פרטני.
המערער הגיש בקשה פרטנית כאמור, אך בניגוד להצהרת הרשות בבית המשפט, הרשות לא דנה בבקשתו ולא נתנה בה החלטה. משפנה ב"כ המערער לבית המשפט ועדכן כי הרשות הפרה את החלטת בית המשפט, הגישה הרשות "הודעת עדכון", בה הבהירה ב"כ הרשות, בניגוד לדבריה בבית המשפט, כי הרשות אינה בוחנות בקשות מקלט פרטניות של אזרחי אוקראינה, שכן אלו נובעות ממצב הלחימה באוקראינה, ומבקשת להמתין לעדכון במדיניות משרד הפנים עד ליום 3.7.22.
הרשות שבה וטוענת, במקרים רבים, לרבות במקרה זה, לעשיית דין עצמי מצד הפונים לרשות. במקרה זה הרשות היא זו שעושה דין עצמי, בניגוד לדברים שהצהירה באת כוחה בבית המשפט, ולאורם ניתנה החלטת בית המשפט. זאת אין לאפשר. ואפרט.
תמצית העובדות שלעניין
-
המערער, אזרח אוקראינה, נכנס לישראל ביום 28.3.17, ומייד בסמוך, ביום 10.4.17 הגיש בקשה ראשונה לקבלת מקלט מדיני בישראל. לאחר שימוע שנערך למערער, העניקה לו הרשות אשרת 2(א)5, הניתנת למבקשי מקלט, שהוארכה מעת לעת עד ליום 7.9.20.
-
ביום 18.10.20 זומן המערער לראיון בבקשת המקלט, וביום 21.10.20 נדחתה בקשתו בסדר דין מהיר. המערער הגיש ערר על החלטה זו (ערר (ת"א) 3895-20), בסופו קיבל את המלצת בית הדין (כב' הדיין יואב בר-לב) וחזר בו מהערר. ההחלטה ניתנה ביום 22.11.22, ונקבע בה כי העותר יעזוב את ישראל בתוך 45 יום (היינו, עד ליום 6.1.22).
-
ביום 24.2.22 פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וביום 27.2.22 הודיעה הרשות כי ניתנת לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל הגנה זמנית המונעת הרחקתם מישראל. ביום 27.2.22 המערער הגיש בקשה חדשה למקלט בישראל נוכח שינוי הנסיבות המהותי באוקראינה עם פרוץ המלחמה. מייד התקבלה תשובה (בדואר אלקטרוני), לפיה כיון שהוגשה בקשת מקלט בעבר לא ניתן להגיש פעם נוספת את הבקשה (התגובה צורפה כנספח מע/2 לערעור).
-
כנגד החלטה זו של הרשות הגיש המבקש ערר ביום 1.3.22. ביום 8.3.22 ניתנה החלטת כב' הדיינת באפי תם לפיה על ההליך להימחק. בית הדין נימק כך את החלטתו (ערר (ת"א) 1741-22 מיום 8.3.22):
"ככלל אין מניעה לפתיחת תיק בקשת המקלט, ואולם, המערכת המקוונת באתר המשיב מותאמת להגשת בקשות מקלט של מבקשי מקלט המגישים בפעם הראשונה, כך שבמקרים המתאימים יש לפנות אל המשיב [רשות האוכלוסין וההגירה] בפנייה ישירה לצורך זה. משלא נעשה הדבר, יש לקבוע כי ההליך המנהלי לא מוצה כראוי אל מול המשיב."
בית הדין הוסיף כי לאור מדיניות משרד הפנים מיום 27.2.22, לפיה לא ינקטו פעולות אכיפה כנגד אזרחי אוקראינה השוהים בישראל לעת הזו, אין צורך בפנייה בבקשות מקלט פרטניות.
תמצית טיעוני הצדדים
-
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. טענתו המרכזית של המערער הייתה כי הגשת בקשת מקלט מקנה למבקש המקלט, על פי האמור באמנת הפליטים, אשרת 2(א)(5) המאפשרת לו לעבוד כדין בישראל וכן מקנה לו זכויות לטיפול רפואי. בהעדר אפשרות להגיש בקשת מקלט, כך נטען בערעור, המערער שוהה בישראל ללא רישיון ישיבה, כך שאינו יכול לעבוד כדין, וזכויותיו לקבלת טיפול רפואי נפגעות. בנוסף טען המערער כי משהגיש המערער בקשה כנדרש הוא מיצה הליכים מול הרשות, ואין לדרוש ממנו הגשת בקשות נוספות.
-
הדיון בערעור נקבע ליום 29.5.22, תוך שהוריתי לרשות להגיש תגובה לערעור. על אף שטענתו המרכזית של המערער הייתה כי בהעדר אפשרות להגיש בקשת מקלט פרטנית נפגעות זכויותיו לקבלת טיפול רפואי ואפשרותו לעבוד כדין בישראל, התגובה התייחסה אך לעניין הטכני של הגשת הבקשה. וכך ציינה הרשות בתגובתה:
"הערעור דנן הינו ערעור העוסק בסוגיה טכנית במהותה – אופן פנייה למשיב [רשות האוכלוסין וההגירה] במסגרת בקשה חוזרת למקלט מדיני....
המשיבה תטען כי לאור העובדה שהמבקש כבר הגיש בקשה למקלט, הבקשה נבחנה ונדחתה, אין המדובר ברצון המערער בהגשת "בקשה נוספת" אלא בבקשה לפתיחת תיק מחדש. אשר על כן, כפי שהובהר בהחלטת בית הדין, אין אפשרות טכנית להגיש בקשה מקוונת נוספת כאשר הוגשה בקשה בעבר והמענה שקיבל המערער עומד בכפיפה לכך שמבקש יכול להגיש בקשת מקלט אחת בבד באופן מקוון......
על כן על המערער לפנות למשיבה בבקשה לפתוח את בקשת המקלט.....
לאחר שהמערער יגיש את בקשתו, תינתן החלטה שאותה יהיה רשאי לתקוף בדרכים אותם מתווה החוק.
( הדגשה שלי – מ' א' ג').
-
הרשות בתגובתה אינה כופרת בזכותו של המבקש להגיש בקשת מקלט מחודשת, ולדבריה מדובר אך בעניין טכני, שכן המערכת המקוונת אינה מתוכנתת לקלוט בקשות של מי שהגיש בעבר בקשת מקלט. אין בתגובה כל התייחסות לכך שבהעדר בקשת מקלט נפגעות זכויותיו של מערער. לכאורה, עולה מכך כי אם המבקש יגיש בקשה למקלט, שלא באופן מכוון, תבוא הביעה על פתרונה.
הדיון לפניי
-
לאור תגובת הרשות, לפיה מדובר אך בעניין טכני, בדיון שנערך בערעור ביום 29.6.22 ביקשתי מהמדינה להבהיר, באם יגיש המערער בקשה פרטנית (ב"כ המערער טען כי הגיש בקשה כאמור בואר אלקטרוני), האם בקשה כזו תדון לגופה. בפתח הדיון השיבה ב"כ הרשות כך (עמ' 1 לפר' ש' 20-14):
"כרגע לעמדת משרד הפנים בתיק הספציפי הזה, על המערער להגיש בקשה לפתיחת תיק מחדש בגלל שינוי נסיבות מהותי. המערער יכול להגיע פיסית ללשכת משרד הפנים.
......באשר למדיניות משרד הפנים לבקשות מקלט כאמור לבקשת פליט, כרגע המדיניות היא על פי הנהלים, מדיניות של הגנה זמנית.
אני מבקשת מס' דקות על מנת לבדוק האם תושבי אוקראינה יכולים להגיש בקשות מקלט פרטניות והן יטופלו."
וכך הודיעה הפרקליטה לאחר הפסקה (עמ' לפר' ש' 26 – עמ' 2 לפר' ש' 5):
"בכל הנוגע לשאלת בית המשפט על המדיניות הכללית של משרד הפנים בנוגע לבקשות מקלט של אזרחי אוקראינה השוהים בישראל, מרשות האוכלוסין מסר כי כל בקשה נבחנת בהתאם לנהלים ובאופן פרטני על סמך הנסיבות האישיות המפורטות בה. בכל הנוגע למצב הלחימה באוקראינה – נציגים של המשיב עובדים בכל עת ומתעדכנים במצב הנוכחי, שכן כרגע אין המדובר במצב דברים סטטי ולכן אין באפשרותי למסור עמדה גורפת לגבי כלל בקשות המקלט המוגשות על ידי אזרחי אוקראינה באשר הם.
לשאלת בית המשפט, האם ניתן להגיש בקשה והיא נבחנת, אני משיבה, שכן. הבקשה נבחנת באופן פרטני לאחר שנציגי המשיב בוחנים את הבקשה, בוחנים את העילות ומחליטים בהתאם לבקשת המבקש על המשך הטיפול. כרגע אזרחי אוקראינה נהנים מהגנה זמנית.
-
ב"כ המערער טען בדיון כי זה אינו מצב הדברים בפועל וציין כך (עמ' 2 לפר' ש' 22-14):
"אחרי פרוץ המלחמה השתנו הנסיבות באוקראינה ובהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון וגם בהתאם לפסיקה של בית הדין לעררים, כאשר חל שינוי נסיבות מהותי, הפסיקה בישראל מכירה שניתן להגיש פעם שניה בקשה למקלט מדיני והבקשה אמורה להיבדק. המערער הגיש בקשה למקלט מדיני והיא נדחתה בהודעת מייל קצרה שאומרת שכיוון שהמערער הגיש בעבר בקשה למקלט לא ניתן לבחון בקשה נוספת ועל כך הוגש ערר לבית דין לעררים.
בנוסף, גם בקשות מקלט חדשות של אזרחי אוקראינה לא נבחנות כלל ואין מענה למעלה מחודשיים. אם בעבר בקשות מבקשי המקלט החדשים היו מוזמנים ליחידת ה-RSD, אחרי שבוע או שבועיים, כעת אין מענה ובשיחות מסדרון מנהל היחידה טען שהבקשות לא ייבדקו עד לקבלת מדיניות חדשה, ואם התשובה לא מספקת את ב"כ מבקשי המקלט הם מוזמנים לפנות לבית הדין."
-
לאור דברים אלו קבעתי כדלקמן:
"כיוון שב"כ המדינה טענה כי אין מניעה להגיש בקשות מקלט לאזרחי אוקראינה ואלו ייבחנו באופן פרטני וכיוון שב"כ המבקש הצהיר כי הוא הגיש בעבר בקשה, כפי שהרשות ביקשה שיעשה, הרשות תזמן את המערער לדיון פרטני בבקשת המקלט שלו לא יאוחר מ....
[ב"כ הרשות מפריעה לבית המשפט במהלך הכתבת ההחלטה בניגוד לטענתה כי לא טענה את טיעוניה במלואם, גם ב"כ המבקש לא עשה כן ואין המדובר בפסק דין אלא בהחלטה זמנית].
לא יאוחר מיום 19.6.2022. הרשות רשאית כמובן לשקול את הבקשה, לפי מיטב שיקול דעתה, אך מתחייבת ליתן תשובה פרטנית מנומקת למבקש.
הצדדים יודיעו עד ליום 25.6.2022, האם יש צורך בדיון בערעור."
-
לאחר ההחלטה, הוסיפה ב"כ הרשות את הדברים הבאים (עמ' 3 לפר', ש' 13-9):
"אני מבקשת לציין, שלא רציתי לטעון לגופו של הערעור, אלא לציין פרט טכני, פרוצדורלי. על המערער להגיש בקשה לפתיחת תיק מחדש, בעילה של שינוי נסיבות מהותי ולא בקשה למקלט באופן ישיר, כפי שטענתי בהתחלה.
עכשיו הוא הגיש את בקשת המקלט השניה, וכב' הדיינת כתבה מה הוא צריך, היינו הגשת בקשה חדשה. זה עניין פרוצדורלי."
בהחלטה נוספת הבהרתי שעל הרשות לתת החלטה בבקשה, ללא התיחסות לכותרת, והאם הבקשה הוכתרה כחדשה או כפתיחת תיק בשל שינוי נסיבות. היינו, בעקבות דברי ב"כ הרשות בבית המשפט, הוריתי לרשות ליתן החלטה בבקשת המקלט שהגיש המערער בשל המלחמה באוקראינה, עד ליום 19.6.22.
הפרת החלטת בית המשפט – תמצית האירועים לאחר הדיון בבית המשפט
-
ביום 19.6.22, המועד בה היה על הרשות ליתן החלטה בבקשת המקלט הפרטנית שהגיש המערער, הגיש המערער הודעת עדכון, בה עדכן את בית המשפט, כי הרשות לא נתנה החלטה בבקשת המקלט הפרטנית שהגיש. לא לחיוב ולא לשלילה.
-
ב"כ המערער הבהיר, כי מייד לאחר הדיון פנה לרשות באמצעות הדואר האלקטרוני, והגיש שוב את הבקשה (העתק הפניה צורף מע/4 להודעת העדכון). לבקשה צורף פרוטוקל הדיון לפניי. לפנייה התקבל מענה אוטומטי מיידי (לאחר דקה), לפיו: "פנייתך התקבלה והועברה לטיפול הגורמים המוסמכים." לדברי ב"כ המערער, לאחר שלא זומן המערער לרשות, ולא הייתה כל התיחסות נוספת לפנייתו, על אף, שכאמור, צרף את פרוטוקול הדיון ממנו עולה במפורש כי על הרשות ליתן החלטה עד ליום 19.6.22, פנה שוב, בבקשה נוספת, ביום 9.6.22 (העתק הבקשה צורף כנספח מע/5 להודעת העדכון), תוך שציין כי מדובר בבקשה שנייה ושוב ציין את המועד שקבע בית המשפט למתן החלטת הרשות – 19.6.22, כשלפנייה זו לא קיבל כל תגובה, אף לא אוטומטית.
-
אז, כך מתואר בהודעת העדכון הגיעו המערער וב"כ לרשות:
"3. בנוסף לפניות בדואר אלקטרוני, ביום 15.6.22 בשעה 08:30 ב"כ המערער והמערער הגיעו פיזית למשרדי היחידה לטיפול במבקשי מקלט בעיר בני ברק, להגשת הבקשה למקלט. בכניסה ליחידת מבקשי מקלט, מאבטחי המתחם שאלו את פרטי המערער, צילמו את פרוטוקול הדיון מיום 29.5.22 ואמרו למערער להמתין.
4. כעבור חצי שעה, המאבטח בשם אהרון טען כי אחראי היחידה, מר כפיר צעירי טען כי ככל הנראה על המערער לפנות למתקן אכיפה בבית דגן!"
ב"כ המערער ציין עוד כי ביום 29.5.22 הגיש בקשה באמצעות אותו דואר אלקטרוני למקלט לאזרח רוסי, וביום 30.5.22 התקבלה תשובה לפיה ככל שחל שינוי נסיבות מהותי, יש לפרטו במכתב לאותו דואר אלקטרוני (העתק הבקשה צורף כנספח מע/6 להודעת העדכון).
היינו הרשות, שקיבלה את בקשת המקלט בדואר אלקטרוני כפי שעולה מהודעת המערער, הייתה ערה לניסיון נוסף של ב"כ המערער להגיש באופן פיזי את הבקשה במשרדי הרשות, כאשר פרקליטה מטעמה הופיעה בדיון והייתה ערה אף היא להתחייבות הרשות, הפרה את החלטת בית המשפט, ולא נתנה כל החלטה בבקשה הפרטנית שהגיש המערער.
-
יום למחרת הודעת העדכון של המערער, במסגרתה עמד ב"כ המערער על הפרת התחייבות הרשות לבית המשפט, הוגשה "הודעת עדכון" מטעם הרשות. אדגיש כי מדובר בהודעת עדכון, ולא בבקשה כלשהי המבהירה מדוע לא עמדה בהתחייבותה בבית המשפט, בקשה מלווה בתצהיר כנדרש לאימות העובדות בה.
במאמר מוסגר אציין כי הרשות, בנסיון להשחיר את פני המערער טענה כי הוא נמצא בישראל בניגוד לחוק, תוך עשיית דין עצמי, מיום 22.11.21, ולא היא. במועד זה ניתן פסק דינו של בית הדין לעררים, שהורה למערער לצאת את ישראל בתוך 45 ימים, כך שהתקופה בפועל בה שהה המבקש שלא כדין קצרה באופן משמעותי ועומדת על מעט למעלה מחודש, שעה שאמנם טרם פרצה המלחמה, אך רוחות המלחמה כבר נשבו, כך שמדינות רבות קראו לאזרחיהן לצאת מאוקראינה.
-
וכך מציינת המדינה בהודעת העדכון, שהוגשה על ידי אותה פרקליטה שהופיעה לפניי, תוך הפרה בוטה של התחייבותה שלה בדיון כי הרשות תיתן החלטה (ולו החלטה שלילית) בבקשה הפרטנית שהוגשה לפי הנחיותיה שלה (סעיפים 4 ו-6 להודעת העדכון):
4. "המשיבה תטען כי הגם שהמערער מעוניין להגיש בקשה לפתיחת תיק המקלט שלו אשר נדון באופן פרטני על פי טענת המערער דאז, כי הוא נרדף באופן פרטני על ידי שלטונות מדינתו בשל אחד היסודות המנויים באמנת הפליטים, הרי שכעת, טענת המערער או בקשתן לפתיחת תיק המקלט שלו נסובה על המצב הכלל מלחמתי השורר באוקראינה ולא על טענות פרטניות לרדיפה פרטנית על בסיס אחד מיסודות האמנה.
.....
6. שינוי נסיבות זה נוגע למצב כללי מלחמתי אשר קיים באוקראינה ואינו קשור לנסיבות פרטניות של בקשה למקלט זו או אחרת כי אם לנסיבות שהובילו לנקיטת מדיניות אי ההרחקה הזמנית של אזרחי אוקראינה למדינתם [הדגשה במקור] משכך, ובשל מצב אי הודאות והיציבות השורר במדינתו של המערער ושל אחרים במצבו, מהסיבה הפשוטה שהן נשענות על המצב הכללי השורר באוקראינה"
המדינה הוסיפה כי שרת הפנים בוחנת את המדיניות כלפי אזרחי אוקראינה בכלל, ובנוגע לאפשרות לעבוד כדין בישראל בפרט, ובית המשפט מתבקש להמתין להחלטה נוספת של שרת הפנים, שאמורה להתקבל עד 3.7.22.
דיון והכרעה
-
בפתח הדברים אציין כי אני רואה בחומרה רבה את הפרת החלטת בית המשפט, שניתנה לאחר הצהרת ב"כ הרשות, לפיה הרשות בוחנת בקשות פרטניות של אזרחי אוקראינה.
כל הנטען בהודעת העדכון, לפיה הבקשות לקבלת מקלט, המוגשות בעת הזו על ידי אזרחי אוקראינה, נוגעות למצב מלחמה באוקראינה, היה ידוע לרשות בדיון בבית המשפט, הן לגבי המערער, הן באופן כללי בנוגע לבקשות מקלט של אזרחי אוקראינה, וב"כ הרשות התייחסה לכך מפורשות. ב"כ המערער הצהיר בבית המשפט כי בקשת המקלט המחודשת או החדשה של המערער נובעת ממצב המלחמה באוקראינה. ב"כ הרשות התבקשה במפורש, כפי שתואר לעיל, להודיע האם ידונו בבקשה פרטנית של המערער, כאשר נאמר במפורש כי אלו הנסיבות בשלהן מוגשת הבקשה החדשה. כאמור, גם בתגובה לערעור טענה הרשות כי מדובר בעניין טכני, ולא חלקה על זכותו של המערער להגיש בקשה בשל שינוי נסיבות, כאשר בערעור צוין במפורש, ויותר מפעם אחת כי שינוי הנסיבות נוגע למצב המלחמה באוקראינה. יודגש כי בהודעת העדכון טוענת הרשות כי המערער "מעונין להגיש" בקשה פרטנית, בעוד שכאמור, בקשה כאמור הוגשה. ככל שסברה הרשות כי בקשה לא הוגשה, היה עליה להודיע זאת לבית המשפט.
-
למרות כל האמור לעיל, ועל אף שהמערער הגיש את הבקשה ביום הדיון (בקשה מיום 29.5.22 שעל פי התגובה התקבלה והועברה לגורמים המוסמכים) ונעשו נסיונות להגישה בשנית, לרבות ניסיון להגיע למשרדי הרשות שנדחה, הפרה הרשות את החלטת בית המשפט, שבאה לאחר שבאת כוחה הצהירה בבית משפט כי בקשות פרטניות למקלט של אזרחי אוקראינה ידונו, והתחייבה במפורש כי כך יעשה בבקשת המבקש למקלט.
לא זו אף זו, הרשות לא הגישה בקשה, שתבהיר, למשל, שבניגוד לדברי באת כוחה בדיון, הרשות אינה מוכנה לעת הזו לדון בבקשות מקלט פרטניות של אזרחי אוקראינה, המבוססות על מצב המלחמה בארצם, ולבקש דיון בערעור גופו לאור הבהרה כזו. כפי שציינתי בפתח הדברים, עשיית דין עצמי מצד הרשות. ככל שהרשות סבורה כי מדיניות ההגנה הזמנית, במסגרתה לא ננקטים צעדי אכיפה נגד אזרחי אוקראינה, מאפשרת מניעת הגשת בקשות מקלט פרטניות, המקנות למבקשי המקלט זכויות מסוימות על פי אמנת הפליטים, עליה להצהיר זאת במפורש. במקרה כזה היה נערך דיון בטיעוני המערער לעניין זה לגופם.
אין לאפשר לרשות מחד, להימנע מדיון בטיעוני המערער בשאלות אלו, ומנגד, ובניגוד להתחייבות ב"כ בבית המשפט, לא לדון בבקשתו הפרטנית למקלט, ואף לנסות ולהתחמק מלקבלה.
-
אמנת הפליטים, מקנה זכויות, ובהן זכויות מסוימות לתעסוקה ולטיפול רפואי, למי שהגיש בקשת מקלט, עד לדיון בבקשה. בהעדר אפשרות להגיש בקשה כאמור, המערער נותר ללא מעמד וללא זכויות אלו. כיוון שלא התקיים דיון לגופו של ערעור, לאור התחייבות המדינה לדון בבקשתו הפרטנית של המערער למקלט, לא ארחיב בעניין זה.
-
עם זאת, כיון שהרשות הפרה את החלטת בית המשפט, אני מורה לרשות לתת למערער אשרת 2(א)(5), כאילו הגיש את בקשת המקלט, כפי שהורתה לו הרשות לעשות, וזאת עד למתן החלטה בבקשת המקלט לגופה. אשרה כאמור תינתן למערער לא יאוחר מיום 27.6.22.
-
בנסיבות אלו יודיע המערער האם הוא עומד על דיון בערעור לגופו, לבחינת טענתו לפיה בהעדר אפשרות להגיש בקשת מקלט (גם אם ננקטה מדיניות של הגנה זמנית ואי הרחקה), נפגעות זכויות המערער לעבודה או לטיפול רפואי.
המערער יודיע כאמור עד ליום 3.7.22.
ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ב, 23 יוני 2022.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|