אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברכר נ' לפידות

ברכר נ' לפידות

תאריך פרסום : 10/03/2020 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
36133-08-19
02/03/2020
בפני השופטת:
י. שבח - סג"נ

- נגד -
מבקש:
חיים דוד ברכר
עו"ד עקיבא מאיר
משיב:
דוד לפידות
עו"ד תמיר בר זאב
פסק דין
 

 

ושוב על המדוכה פסק הבוררות שניתן ע"י הבורר מר אלי חדד (להלן- הבורר) עוד ביום 10.01.2018 המכריע בסכסוך שבין המבקש (להלן- ברכר) לבין המשיב (להלן- לפידות) הנעוץ בשותפות העסקית שביניהם בתחום מכונים לצילומי שיניים, והקובע כי "...ישלם ברכר ללפידות סכום של 5,291,644 ₪... לסילוק מוחלט של כל טענות לפיד כנגדו. הסכום ישולם תוך 120 יום מהיום. לא ישולם, יישא ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל".

 

הליכים קודמים

1.אין זו הפעם הראשונה שפסק הבוררות נושא העתירה מובא להכרעת בית המשפט.

לאחר מתן פסק הבוררות עתר לפידות לאישורו (הפ"ב 5766-02-18) בעוד שברכר עתר למינוי בורר בערעור (הפ"ב 51956-02-18). עתירת ברכר למינוי בורר בערעור התקבלה ובית המשפט מינה בהחלטתו מיום 17.05.2018 את הבורר בערעור, שופט מחוזי בדימוס, אלא שזה האחרון הודיע לבית המשפט ביום 09.07.2018 כי לא סוכם שכרו ולא הוגש לו ערעור.

ברכר, שזנח את מסלול הערעור בפני בורר, הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות (הפ"ב 39174-09-18), ולפידות עתר פעם נוספת לאישורו (הפ"ב 44885-07-18). בפסק דין מיום 26.12.2018 נדחתה בקשת הביטול על ספה, ופסק הבוררות אושר. בקשת רשות ערעור על פסק הדין – נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 24.02.2019 בה נקבע "...כי משעה שניתן היה לערער על פסק הבוררות בהתאם לסעיף 21א לחוק, אין כל מקום להידרש לעילות ביטול שאינן מנויות בסעיף 21א(ג)(1) לחוק. ודוק, העובדה שהמבקש בחר שלא לממש את זכותו לערער על פסק הבוררות לפני בורר נוסף אינה מעלה או מורידה לעניין זה"(רע"א 651/19).

ברכר פתח אפוא בהליך שלישי במסגרתו ביקש לבצע תפנית לאחור ולשוב למסלול ערעור בפני בורר על דרך הגשת בקשה נוספת למינוי בורר בערעור.בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 08.04.2019 (הפ"ב 39174-09-18).

ביום 19.08.2019 הגיש בלכר את ההליך הנוכחי, הרביעי במספר.

 

ההליך הנוכחי

2.בהליך זה עותר בלכר לבטלות פסק הבוררות על יסוד עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות.

פסק הבוררות אושר כאמור ע"י בית המשפט בפסק דין מיום 26.12.2018, ואף שסעיף 27(ג) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן – החוק), קובע כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר", אין מניעה עקרונית לעתור לביטול על יסוד עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות, משעילה זו מוחרגת מהכלל שבסעיף 27(ג) בהתאם לסיפא שבהוראת סעיף 27(ד).

 

ההליך הנוכחי מתמקד בטענת ברכר לקשר עסקי בין הבורר לבין לפידות ובטענה להפרת חובת הגילוי מצד הבורר בעניין שפרטיו נחשפו לעיניו של ברכר, לגרסתו, רק בחודש אוגוסט 2019. וכדבריו: "...הבורר הפר את חובת הגילוי בה הוא חב ולא גילה בפתח הליך הבוררות ובמהלכו, את העובדה שמשך שנים ארוכות הוא שותף עסקי של לפידות... מדובר בעסקאות בשווי מיליוני שקלים (!) אותם חלקו השניים גם לאורך הליך הבוררות עצמו... רק ביום 7.8.19 ואו בסמוך לכך נחשף המבקש לעובדת קיומם של יחסים עסקיים...".

בהיעדר תימוכין כלשהם לאותה "שותפות עסקית" בין הבורר ללפידות, מיקד ברכר במהלך הדיון בפני את מרכז הכובד של טענת הפרת חובת הגילוי, בנכס מקרקעין בכפר אברהם (להלן- הנכס בכפר אברהם) שלגביו סיפקה חברה בבעלות הבורר לבני משפחתו של לפידות שרותי בניה, אף בטענה כי לפידות מספק שירותי אחזקה בדירות שבבעלות החברה של הבורר בנכס זה. נטען שמידע זה התגלה לברכר רק ימים ספורים לפני הגשת התביעה.

 

להלן נראה שמדובר בעסקת קומבינציה שנעשתה בשנות התשעים בין חברה שבשליטת הבורר לבן אביו של לפידות ואחי האב, וכי הטענה לפיה מספק לפידות שרותי אחזקה להבורר - נזנחה.

יצוין כבר עתה כי בסיכומיו הכתובים הפליג ברכר כיד הדמיון הטובה עליו למחוזות רחוקים, וטען טענות נוספות החורגות מכתבי הטענות, אף נטולות כל אחיזה בראיות שהובאו בפני בית המשפט.

 

תשובת לפידות

3.לפידות מכחיש שותפות כלשהי או קשר עסקי עם הבורר: "אין ולא הייתה על שותפות עסקית בין הבורר למשיב, לא בנושא פרויקט כפר אברהם הנטען על ידי המבקש ולא בנושאים אחרים, כל הקשר שבין הבורר לבין הצדדים היה ידוע ונהיר לשני הצדדים... דוקא הקשר וההיכרות העמוקה שהייתה בין הצדדים היא זו שעמדה בבסיס מינויו של הבורר".

 

ביחס לנכס שבכפר אברהם הסביר לפידות כי המדובר בעסקת קומבינציה גלויה וידועה שנערכה בשנת 1997, לפני עשרים שנה, בין חברה שבבעלות הבורר לבין אביו ואחיו של האב, וכי ברכר היה מודע לה. הערת האזהרה לטובת לפידות הרשומה בנסח לשכת רישום המקרקעין אותה צירף ברכר לתביעתו מבטאת את העברת הדירות של אביו ושלושת אחיו במתנה לילדיהם, גם רכישה מאוחרת של שתיים מהדירות מבני דודיו של לפידות עבור ילדיו. עוד טען לפידות כי ברכר כבר העלה בעבר, בטרם ניתן פסק הבורר, את הטענה לעניין הנכס בכפר אברהם, וזו נבחנה ולא נמצא בה דבר. נטען כי מדובר בסוגיה ישנה, וגרסת ברכר לפיה נודע לו עליה לראשונה רק ביום 07.08.2019 בשקר גס יסודה.

 

עמדת הבורר

4.ביום 23.10.2019 הגיש הבורר, כמצוות בית המשפט, את תגובתו.

בתגובתו ציין כי שני בעלי הדין היו חבריו עת הקשר שלו דווקא "עם ברכר היה עמוק וותיק הרבה יותר"; כי ייעץ וסייע לברכר "בשורה ארוכה של נושאים עסקיים"; וברכר אף נהג לבקר במשרדו "באופן תדיר".

הבורר מספר כי הפנייה אליו על מנת שישמש כבורר נעשתה לאחר שאביו של לפידות סירב לבקשת ברכר לברור בסכסוך, ולאחר שגם הוא עצמו סירב לעשות כן, אך "ברכר ממש התחנן. הוא טען שהוא התייעץ עם האדמו"ר מפרמישלאן שהוא טען שהוא רבו ושה[ו]א ביקש שאשב כבורר בין ברכר ללפידות". הבורר ממשיך ומספר כי, משהקשר התאפיין דווקא בהיכרות עם ברכר, מסר בישיבה מקדמית ללפידות את המידע בדבר קשריו הקודמים עם ברכר, אף "הזכרתי, למען הסדר הטוב, את עיסקת הקומבינציה בכפר אברהם שערכתי עם אביו ודודיו של לפידות, על אף שהעיסקה הייתה ידועה לברכר היטב כבר קודם לכן... למותר לציין ששני הצדדים הסכימו לבוררות לאחר הבהרותי אלה...". כך, ברכר ידע "הרבה לפני תחילת הבוררות ...על עסקת הקומבינציה שערכה חברת 'אפרת ח. השקעות' בע"מ – עם הדור הקודם של משפחת לפידות לפני שנים רבות... ועל כך שבמהלך השנים הועברה רישומית בשל שיקולי מס גם על שם הדורות הבאים של משפחת לפידות" (ההדגשה היא של הבורר- י.ש.). הבורר צירף את צילום העמוד הראשון של הסכם הקומבינציה שנערך "בין: נפתלי לפידות... אהרון לפידות...יצחק לפידות... משה לפידות... מצד אחד... לבין: חברת אפרת ח. השקעות בע"מ... מצד שני...".

לדבר הבורר, נושא הנכס בכפר אברהם כבר הועלה ע"י ברכר בחודש מאי 2017, קודם למתן פסק הבוררות, ויוחדה לו ישיבה מיוחדת שנערכה בהוראת בית משפט של פירוק שדן בבקשה להקפאת הליכים שהגיש ברכר לחברות בשליטתו. בישיבה נוספת זו נוכחו מלבד הנאמן שמונה מטעם בית המשפט - עו"ד יצחק יונגר, גם עורכי דין מטעם הצדדים, לרבות עו"ד שלמה בן חיים שייצג את ברכר, שכמענה לשאלתו מסר הבורר את פרטיה ההיסטוריים של עסקת כפר אברהם שערך עם בני משפחתו של לפידות, עת לפידות היה אז "ילד". הפרוטוקול של ישיבה זו, שהתקיימה ביום 10.05.2017 והוקלטה, צורף ע"י לפידות לתשובתו.

הבורר מציין כי "הטענות בדבר שותפות ו/או שירותי ניהול... הינן המצאה גמורה ויצירתית של המבקש".

 

זימון הבורר לעדות

5.כפי שיובהר להלן, ויתר ברכר על חקירתו של הבורר.

בהחלטה מיום 29.10.2019 נעתרתי לבקשת ברכר "לזימון הבורר להתייצב לחקירה ובקשה להורות לבורר להעביר למבקש עותק מתיעוד אודיו מהפגישה בינו לבין הנאמן עו"ד יונגר", וקבעתי כי "אני מתירה את זימונו של הבורר לעדות לישיבה הקבועה ליום 19.01.20 שעה 8:30 בכפוף להפקדת פיקדון בסך 1500 ₪ להבטחת שכר הבורר תוך 21 יום מהיום. יופקד הפיקדון תונפק הזמנה והזימון יבוצע במסירה אישית ע"י ב"כ המבקש. הבורר יביא עמו את המסמכים הנזכרים בתשובתו".

חרף האמור פנה ברכר לבורר והודיע לו על זימונו לדיון הקבוע ליום 19.01.2020 (יום ראשון בשבוע) רק ביום 14.01.2020(יום רביעי בשבוע) ונענה על ידו כי לא יוכל להתייצב בבית המשפט בהתראה כה קצרה, משיומנו מלא.

בסיומו של הדיון שנערך בפני במועדו, 19.01.2020, ולאחר שנחקרו כל המצהירים, הכריז ב"כ ברכר כי "לאחר החקירה אין לי צורך עוד בבורר".

הכרזתו לעיל לא הפריעה לב"כ ברכר לטעון בסיכומיו כי יש להתבונן על הבורר כמי ש"סירב להתייצב", כי התגובה שמסר "איננה קבילה", כי "אי התייצבותו פועלת לרעתו ולרעת לפידות" וכי "לא ניתן להסתמך על גרסתו של הבורר בהיעדר תצהיר ובהיעדר התייצבות לחקירה ויש למשוך אותה מתיק בית המשפט".

משברכר ויתר על זימונו של הבורר ועל חקירתו, הרי שהדברים האמורים בתגובת הבורר (ככל שלא נסתרו ע"י ראיות אחרות או עדות מהימנה אחרת) נחשבים ככאלו שהוכחו ולא נסתרו.

 

דיון והכרעה

6.טרם אתייחס לטענות המועלות בתביעה לגופן, אציין כי ראוי היה לה לתביעה כי תדחה על הסף. התביעה נסמכת, כאמור, על עילת הביטול שבסעיף 24(10) לתביעה. עילה זו כבר נטענה בהליך הביטול הקודם שהגיש ברכר ונדחתה הן בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי: "... אמירה לקונית חסרת משמעות, קליפה ריקה חסרת תוכן פנימי, בניגוד תהומי לרמת הפירוט שננקטה ביחס ליתר העילות. ברכר הסתפק בפרפראזה ללשון הסעיף, ללא תוכן כלשהו, ולו המינימאלי ביותר, על מנת לפרוש תשתית עובדתית או משפטית העשויה לשמש אדן ליישום אותה 'עילה עמומה'... אין ניתן להסתפק בטיעון על דרך הסתם, שאין בו דבר וחצי דבר, ואין זה מתפקידו של בית המשפט להשלים את אשר הוחסר מהבקשה... באין טיעון ממשי כלשהו עליו ניתן לסמוך את עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות, ממילא גם אין מה להוכיח, ובאין אפשרות להעלות איזו מהטענות שפורטו בבקשת הביטול ביחס לעילות הביטול האחרות – אין תקומה לתובענה" (פסקות 10-11, הפ"ב 39174-09-18);

והן ע"י בית המשפט העליון, תוך דחיית בקשת רשות הערעור: "מהבקשה לביטול שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עולה כי אכן ההתייחסות לעילה הופיעה כלאחר יד, בשולי שוליה של בקשת הביטול. על כן צדק גם כאן בית המשפט המחוזי בקבעו כי אין באמור כדי לבסס טענה זו, ולא היה כל מקום להידרש לה בהרחבה" (רע"א 651/19 פסקה 8).

משהעילה נטענה ונדחתה, חסום ברכר במחסום השתק עילה בניסיונו להעלותה מחדש, הפעם בשיפורים ובתוספות.

 

7.בניסיונו להתגבר על הגשת התביעה כשנתיים לאחר פסק הבורר, ביום 19.08.201, במקום לעתור להעברת הבורר מתפקידו תוך כדי ניהול הבוררות, טוען ברכר כי הנסיבות העובדתיות החייבות פסלות התגלו לו רק עתה: "רק ביום 7.8.19 נחשפתי לעובדת קיומם של יחסים עסקיים בין הבורר ללפידות...".

הוכח כי מדובר בטענה ממוחזרת.

 

ראשית, לא זו בלבד שברכר לא פירט את הנתונים המיוחדים או החדשים ש"התגלו" לו לדבריו רק ביום 07.08.2019 אף לא את מקור הגילוי, אלא שהוכח שכבר ביום 15.01.218, בטרם שוחרר לצדדים פסק הבוררות, פנה עו"ד בן חיים, בא כוחו הקודם של ברכר, לבורר בבקשה כי ימנע ממתן פסק הבוררות מסיבת חריגה ממועדים, אך גם ציין כי "למרשי טענות כבדות משקל כנגד זהות הבורר בעקבות מידע שהגיע לידיו לאחר פתיחת ההליך" (מוצג מש/6).

באין הסבר מפיו של ברכר לאותן "טענות כבדות משקל" אחרות ול"מידע" המשליכים על "זהות הבורר" (תשובתו של ברכר בחקירה הנגדית לשאלה מהו אותו "מידע" הייתה: "נודע לי שהבורר ברוב חוצפתו העביר פסק ביניים, שהמכון שלי ברחובות יעבור מרנטגן לסיטי צומת... הבורר העביר ביד שלו על המסך של המחשב את המכון של רחובות מחברה שלי לחברה של דודי בלי נימוק וכך במחי יד הוא לקח ממני מיליונים... לזה הוא התכוון", אינה יכולה להתקבל משהיא מכוונת לקביעות מאוחרות בפסק הבוררות), משעו"ד בן חיים, שכתב את המכתב, לא זומן לעדות ע"י ברכר, אף נפקד שמו בבקשתו לזימון עדים - אין להניח אלא שמדובר באותן הטענות המועלות כיום בתביעה הנוכחית.

 

שנית, טענת הבורר לפיה כבר קיים ישיבה מיוחדת בעבר בה נדרש ליתן הסברים לטענת ברכר בכל הנוגע לנכס בכפר אברהם, נתגלתה כאמת לאמיתה, משהוברר שישיבת הבוררות שהוקדשה לנושא זה ואשר התקיימה ביום 10.05.2017 הוקלטה ותומללה.

הנאמן נשמע שואל: "מבקש לדעת על הרקע למינוי הבורר...ואם יש קשר למי מהצדדים" והבורר סיפק תשובות ארוכות ומפורטות. ביחס לנכס בכפר אברהם הסביר:

"אבא של דודי [לפידות] ואח אחד היה להם מגרש לפני שלוש עשרה ארבע עשרה חמש עשרה שנה קניתי אותו הכרתי את דודי רק לאחר הוא לא היה מעורב בכולם [כפי הנראה, צ"ל "כלום" – י.ש.] הוא היה ילד מה לו ולדברים האלה... קניתי מאביו של דודי ומאחיו מגרש לפני 14 שנה. דודי היה ילד ולא הכרתי אותו. הכרתי את ברכר לפני שהכרתי את דודי. שום קשר עסקי עם דודי לא היה. ברכר ידע על כפר אברהם והוא ביקש שאני אהיה הבורר. העסקה נוצרה עם משה לפידות שהוא דוד של דודי וזה הסתיים מזמן. לפני 14 שנה". (פרוטוקול הישיבה מיום 10.05.2017, נספח 10 לתשובת לפידות להליך העיקרי).

 

בישיבה זו נכח גם בא כוחו של ברכר, כך שאין ניתן לשמוע מפיו כי סוגית הנכס בכפר אברהם נודעה לו רק עתה, כשידוע שלפחות לפני חודש מאי 2017, שמונה חודשים לפני מתן פסק הבוררות, העלה את הנושא לדיון. כאמור לעיל, ברכר לא ביקש כלל לזמן לעדות את עו"ד שלמה בן חיים שייצג אותו במועד ההוא ואשר יכול היה לשפוך אור על התשתית העובדתית והראייתית שהייתה בפניו בחודש מאי 2017. ברכר לא טען כי פנה לעו"ד בן חיים, שהיה עד ישיר לאירועים, וכי הלה סירב להעיד.

 

שלישית, טענת הביטול נסמכת כאמור על הוראת סעיף 24(10) לחוק הבוררות, לגביה מורה סעיף 27(ב) לחוק את המועד להגשתה: "בבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) - מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה". הכלל הוא כי "...צד שידע או יכול היה לדעת על קיומו של קשר בין הבורר לבין הצד השני ולא העלה את הטענה במועד גילויה או בסמוך לאחר מכן מנוע מלהעלותה בדיעבד בתום הליכי הבוררות (בין כעילה לביטול פסק הבוררות ובין כטענה להעברת הבורר מתפקידו)" (רע"א 4095/12 מגנזי תשתיות ב.ג.מ. נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ, פסקה 13 והאסמכתאות שם).

 

הנה כי כן, תביעת ברכר יכולה הייתה להיות מסולקת כבר בשלב הסף.

 

8.ולתביעה לגופה. ההליך נסב על בקשה לביטול פסק בוררות מכוח העילה הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות שעניינה ב"עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד", המכוונת בענייננו להפרת חובת הגילוי.

חובת הגילוי "...היא רחבה, 'אקטיבית, ומטילה חובת-עשייה'. הכלל הוא, בהקשר זה, ש'אם יש ספק - אין ספק', וככל שפרט מידע כלשהו נחזה להיות, ולו במידה מועטה, חיוני לגיבוש הסכמתו של הצד שכנגד, מוטב לו לצד המחזיק במידע, לגלותו מיוזמתו" (רע"א 4839/15 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, פסקה 15, ניתן ב-01.12.2015), אלא שלא די בהפרחת הטענה כסיסמא, ויש להוכיח קיומו של מידע שחיוניותו לגיבוש ההסכמה לא מוטלת בספק, אי ידיעת אותו המידע, והימנעות הבורר מלגלותו.

בצד זאת יש לזכור כי "כמובן שבמקום בו הצדדים הסכימו למינוי הבורר, תוך ידיעת מכלול הנסיבות, שוב לא יהיה ניתן להעלות אחר כך טענות כנגד המינוי" מחמת אותן הנסיבות הידועות (רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל, פסקה 125). בהינתן ידיעה בפועל של המידע הנטען לא תישמע טענת חובת הפרת הגילוי לאור "...חוסר תום ליבו של המבקש המשתתף בפועל בבוררות, אך אומר כי השתתפותו תלויה הלכה למעשה בזכייה בה" (רע"א 1307/18 ספירא נ' ביק, פסקה 9, ניתן ב-21.03.2018).

 

9.ועתה לשאלת תוכנו של אותו המידע החייב בגילוי, שבגין ההימנעות מגילויו עותר ברכר לבטלות פסק הבורר.

הוכח, כעולה הן מעדות לפידות, הן מתשובת הבורר והן מהראיות שהוגשו, כי לאביו של לפידות ודודיו: אהרון לפידות, נפתלי לפידות, יצחק לפידות ומשה לפידות, הייתה קרקע בכפר אברהם אותה ירשו מהוריהם. ביחס לקרקע זו נערכה ביום כ"ב כסלו שנת תשנ"ה- 01.11.1997, עשרים שנה טרם הבוררות עת היה לפידות בן 22 שנה, עסקת קומבינציה בין חברה שבבעלות הבורר חברת אפרת ח. השקעות בע"מ – היזם, לבין אביו של לפידות ואחיו. כל האחים החליטו להעביר את הדירות שיקבלו בעסקת הקומבינציה לילדיהם, וכך עשה גם אהרון עת העביר את הזכות לדירות לילדיו, לרבות למשיב.

העיד לפידות: "אני בן 48. בשנת 97 הייתי בן 20 ומשהו ...כל האחים העבירו לילדים... ממילא זה יועד לילדים, הוחלט להעביר באותה תקופה ל-14 או 15 ילדים"... על פי המלצת מיסוי כזו או אחרת", (פרוטוקול עמוד 11 שורה 22; עמוד 13 שורה 24 – עמוד 14 שורה 2).

עדותו זו עולה בקנה אחד עם הסכם הקומבינציה מיום 01.11.1997 (שהעמוד הראשון שלו נסרק בתשובת הבורר) אף עם ההסכם מיום 02.11.1997 בין ההורים לילדיהם, אשר צורף ע"י לפידות לתשובתו, בו צוין:

"והואיל וכל ארבעת האחים שותפים בנכס בחלקים שווים ביניהם... והואיל וברצון כל האחים להעביר ללא תמורה את מגרש 2 כל אחד לילדיו...יועברו כל הזכויות לדור הילדים...בין היתר משום שזה היה רצונם של המנוחים הסבא והסבתא ז"ל אשר הורישו את הנכס לאחים... ברצון אהרון להעביר את מלוא זכויותיו במגרש 2 לישראל, דוד ורחל...".

העובדה שהליך הפרצלציה והרישום התארך על פני כשני עשורים, והושלם רק בשנים האחרונות, אינו מעיד על כי מדובר, כפי הנטען, בעסקה משנת 2017. עוד הוברר כי בעת שהבניין קרם עור וגידים רכש לפידות מבני דודיו שתיים מדירותיהם עבור ילדיו שלו שמואל ויונתן (הסכמים נספח 7 לתשובת לפידות) וזו הסיבה לרישום הערות האזהרה על שמם.

טענת ברכר בסיכומיו לפיה "העסקה מעולם לא הייתה מול 'הדור הקודם' ולא עם אבא שלו אלא מול לפידות עצמו", ו"מתברר כי העסקה כולה הייתה עם לפידות", וכי "...לפידות והבורר שותפים בעסקת קומבינציה..." (סעיפים 25-27 לסיכומי ברכר) - היא בניגוד גמור לראיות, משהעסקה נערכה ע"י הדור הקודם. החלטתם המשותפת של ארבעת האחים בדור ההורים להעביר את הדירות במתנה לילדיהם, אינה הופכת את הילדים לכאלו שהיו צד לעסקת בקומבינציה.

 

10.אף שמדובר בעסקה שבוצעה בשנת 1997, ואף שהעסקה בוצעה בין אביו של לפידות ואחיו לבין חברה בשליטת הבורר, אין מחלוקת כי מדובר במידע שהיה חייב גילוי. האם גולה? 

הוכח להנחת דעתי כי אף שהמידע היה ידוע לברכר מימים ימימה, הוא גולה ע"י הבורר.

הבורר הדגיש בתשובתו כי בנוסף לגילוי המידע בדבר היכרותו המיוחדת עם ברכר, הזכיר גם את עסקת הנכס בכפר אברהם:

"...הזכרתי, למען הסדר הטוב את עסקת הקומבינציה בכפר אברהם שערכתי עם אביו ודודיו של לפידות, על אף שהעסקה הייתה ידועה לברכר היטב כבר קודם לכן. הבהרתי גם שמטבע הדברים (ולנוכח המקובל בעסקאות קומבינציה מעין אלה ושיקולי מס לגיטימיים) מאוד ייתכן שיש דירות שנרשמו ו/או יירשמו על שם המשיב ו/או בני דודיו. כאמור הצדדים הכירו זאת היטב.... שני הצדדים הסכימו לבוררות לאחר הבהרותי אלה...".

דבריו אלו של הבורר, שברכר כזכור ויתר על חקירתו, שלא נסתרו, עולים בקנה אחד עם דברי לפידות, לפיהם נודע לו במסגרת הגילוי של הבורר כי הבורר שהוצע ע"י ברכר אינו אלא אותו חדד עמו ערכו אביו ואחיו בשנת 1997 את עסקת הקומבינציה:

"במסגרת המערכת העסקית המשותפת שהייתה בין הצדדים ערך המבקש היכרות בין הבורר לבין המשיב כאשר במסגרתה התברר למשיב שלמעשה חברה שבבעלות הבורר ערכה עסקת קומבינציה לבניית פרויקט מגורים בפתח תקווה עם אביו ודודיו של המשיב בשנת 1997... ומאז כונה המשיב, במסגרת התקשורת המשולשת בין הצדדים, 'הבן של אהרון'..." (פסקה 10 לתצהיר). "...הבורר ערך גילוי נאות, הישיבה ארכה למעלה משעה, ההסכמים זה הסכמים עם שורות קצרות – מוכנים סטנדרטים, כשלוקחים בורר יש אמון רב לשני הצדדים לכן הבורר הזה נלקח, הוא עזר לנו מאוד לשני הצדדים, ולכן נעשה הגילוי הנאות, אף אחד לא חלם ולא חשב שנגיע למעמד המביש הזה".

הנה כי כן, הבורר לא דילג במסגרת הגילוי שערך בהקשר ליחסיו המיוחדים דווקא עם ברכר, גם על עסקת כפר אברהם עם משפחת לפידות.

 

11.ברכר ידע גם ידע על עסקת הנכס בכפר אברהם, כך שההיגדים אודות "גילוי" והצורך בגילוי - אינם הולמים את הנסיבות. הם תירוץ בלבד.

ראשית, הבורר הצהיר על ידיעתו של ברכר במהלך הישיבה שהתקיימה חודש מאי 2017 :

"ברכר ידע על כפר אברהם והוא ביקש שאני אהיה הבורר". בתשובתו לבקשת הביטול הדגיש הבורר: "הזכרתי, למען הסדר הטוב, את עיסקת הקומבינציה בכפר אברהם שערכתי עם אביו ודודיו של לפידות, על אף שהעיסקה הייתה ידועה לברכר היטב כבר קודם לכן".

דברי הבורר, שלא הוזמן לחקירה, לא נסתרו.

 

שנית, העיד לפידות כי "...בשנת 2013, המשיב אף התייעץ עם המבקש באם לרכוש דירות מבני משפחתו בפרויקט כפר אברהם, אותן קיבלו במסגרת עסקת הקומבינציה... המבקש ייעץ ואף עודד את המשיב לבצע את הרכישות הנ"ל לא לאחר שהגיע בעצמו לפרויקט..." (סעיף 20 לתצהיר); ו"לא רק שדיווחתי [לברכר] הוא ביקר בפרויקט בכפר אברהם, ברכר יעץ לי... הוא גם העביר כספים שהא היה חייב לי לאותם אנשים שהיו צריכים לקבל עבור הדירות שרכשתי...";

עדות לפידות הייתה מהימנה עלי, במובחן מעדות ברכר שהייתה ערמומית, מתחמקת, ולא עלתה בקנה אחד עם הראיות.

 

שלישית, מהראיות שהוצגו במהלך הדיון עולה, בהלימה לגרסת לפידות, כי ברכר יעץ וסייע ללפידות ברכישת דירות באותו הפרוייקט מבני דודו עבור ילדיו, עוד בשנת 2013, שנים טרם עלו היחסים ביניהם על שרטון.

מש/3 הוא דוא"ל של לפידות אל ברכר מיום 18.06.2013 המסכם, לאחר ביקור "בדירות", את העבודות הנדרשות לגמר; מש/4 דוא"ל מיום 22.07.2013 של לפידות אל ברכר בו הוא מבקש מ"חיים" (הוא ברכר) לא לתת לאילן עבודה באור השן כי "העבודה בכפר אברהם לא גמורה"; מש/5 הוא דוא"ל מיום 15.09.2013 של לפידות אל ברכר בו מבקש לפידות "תשלח דחוף את החשבוניות של המיזוג בכפר אברהם", וברכר אינו משיב שאינו יודע על מה מדובר אלא שואל: "לאן".

תשובתו המתחמקת של ברכר באשר להודעות חד משמעיות אלו מעידה על אמינותו המפוקפקת, הגם שלפחות לא הכחיש כי הכתובת המיוחסת לו בדוא"ל לעיל היא אמנם שלו, ואישר כי "...היה לי פעם כתובת כזו, אבל עברתי לכתובת אחרת..." (פרוטוקול עמוד 6 שורות 19-20), באופן המתיישב עם שמה של תיבת הדואר, התואם את ראשי התיבות של שמו המלא של ברכר, בכיתוב אנגלי (Chaim David Brecher), והיותה תיבה הקשורה בספק אינטרנט, ששמה נקבע על ידו. בעת שנשאל ברכר לכוונתו באותן הודעות השיב "לא יודע איזה דירות מדובר, אבל יש דירות שלא קשורות לפרויקט. יש עוד דירות לא יודע מאיפה" (פרוטוקול עמוד 7 שורות 1-2).

 

ברכר שידע על עסקת הקומבינציה בכפר אברהם, על הדירה שקיבל לפידות מאביו במתנה, גם על אלו שרכש אח"כ מבני דודיו, ער לקושי זה, ועל כן הוא טוען בסיכומיו שמה שהוסתר ממנו הוא התקשרות ישירה בין הבורר לבין לפידות עצמו, במובחן מדור ההורים. אלא שהתקשרות ישירה לא היתה, ואחרת לא הוכחה. 

 

12.התנהלותו של ברכר - העלאת טענות חמורות אשר בראי הפסיקה יש להן השלכות חמורות, אך ללא אדן עובדתי תומך - התאפיינה גם בניסיון ליצור רושם, מוטעה כמובן, לפיו נמנע ממנו להוכיח את טענותיו החמורו: כך עת זימן את הבורר לעדות יומיים לפני מועד הדיון, אף ויתר על זימונו לישיבה נוספת, דבר שלא מנע ממנו לטעון כי הבורר סירב להתייצב לחקירה. כך גם בהקשר לגילוי המסמכים: ברכר העלה טרונייה כי לפידות סירב לגלות מסמכים אף נמנע מלגלות ולהגיש את מסמכי העסקה המקוריים, אלא שטענתו זו לא ראויה להישמע, שכן הוכח שרק בשעות הצהריים של יום שישי שקדם לדיון שנקבע ליום ראשון, פנה ב"כ ברכר לב"כ לפידות בבקשה כי יביא עמו את המסמכים, וכפי שאישר: "אני שלחתי את הדרישה ביום שישי האחרון בשעה 12:03". תשובת לפידות בהקשר זה לפיה "...שביום שישי אחרי חצות אתה מתכוון בניגוד להלכה שעוה"ד שלי יתעסק בענייני המשפט, ועל זה אתה חובש כיפה"- מהווה מענה מספק.

ב"כ ברכר אישר כי קודם לאותו יום שישי בצהריים, עת הדיון קבוע ליום ראשון, לא פנה ולא ביקש גילוי מסמכים כלשהם, משלדבריו: "בהליך המרצת פתיחה אין גילוי מסמכים. זה חריג שבחריג. מפנה לבקשה האחרונה שביקשתי גילוי מסמכים", ולא ילין אפוא על עצמו בלבד. כאמור לעיל, הטקטיקה הראויה לגינוי לפיה מבוקש גילוי מסמכים ביום שישי בצהריים (בעלי הדין הם דתיים שומרי מצוות) ביחס לדיון הקבוע ליום ראשון אינה אלא המשך לטקטיקת זימון הבורר לעדות רק ביום רביעי לקראת אותו הדיון הקבוע ליום ראשון – הכל בידיעה כי המבוקש אינו יכול להיענות, אך יוכל לשמש אדן לטענה חסרת תום לב בדבר הימנעותו של הצד האחר.

 

13.בנוסף לכך הוברר כי הצד שהיה קרוב לבורר היה דווקא ברכר, משהבורר סייע לו רבות בעבר, והדעת נותנת כי ברכר בחר בו כבורר דווקא מחמת היכרות זו, האמון שנתן בו, והתקווה שיפסוק לטובתו:

ציין הבורר בתשובתו: "הקשר שלי עם ברכר היה עמוק וותיק הרבה יותר.... עם ברכר היו לי עיסוקים שונים. קודם כל ישבנו ביחד באותה קומה ובאותו פרוזדור במגדל משרדים בבני ברק ונפגשנו כמה פעמים בשבוע... ברכר התייעץ איתי בשורה ארוכה של נושאים עסקיים. מעבר לכך, לדוגמא, טיפלנו ביחד בעניינו של ד"ר איתן כהן, סייעתי לו בעניין בנייה בלתי חוקית של שכנים שלו, סייעתי לו בעניין נכס בדימונה, בעניין אישורים לבית כנסת שהיה קשור בבנייתו, ועוד שורה של עניינים שאינני סבור שזה המקום לפרטם, לרבות בנושא אישי. כך גם דאגתי לברכר לעורכי דין שעימם עבדתי באופן שוטף" (סעיף 16).

במהלך חקירתו הנגדית בישיבת בית המשפט מיום 19.01.2020 אישר ברכר כי הבורר טען בשמו בבוררות "אצל הרב קרליץ", בה נדרש להתגונן בפני תביעה שהגישה נגדו "משפחת קאופמן"; גם אישר כי הבורר נענה בעבר לבקשתו ואיפשר לו להשתמש במשרדו לצרכים עסקיים של ברכר. יתר פרטי הסיוע שניתן לברכר בעבר ע"י הבורר לא הוכחשו על ידו, ותשובותיו התאפיינו במענה המתחמק "לא זכור לי".

הוברר כי הבורר אף סייע לשותפות, כדברי לפידות: "באותה תקופה של שנתיים... הבורר עזר בעשרות נושאים לרשת אור השן שרובם היו קשורים לחיים ברכר...";

 

הלכה היא ש"צדדים אשר הסכימו על זהותו של הבורר ביודעם על קשריו הקודמים עם אחד הצדדים, לא יוכלו להתנגד בדיעבד לקיום הבוררות לפני אותו הבורר" (ע"א 8164/18 אדלקום בע"מ נ' חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון, פסקה 24 לפסק דינו של השופט מינץ, ניתן ב-12.02.2019), וכן:

"אם הצדדים נכנסו לבוררות בידיעה שלבורר קשרים עסקיים ומקצועיים עם שני הצדדים, הרי במכלול הנסיבות, אין קשר זה מקים חשש ממשי למשוא פנים, וממילא אין בו כדי להביא לביטול פסק הבוררות" (אורי גורן, בוררות, 2018, עמוד 179; ראו גם: רע"א10203/07 ‏‏ אחים רוזנטל 1994 שירותי בניה וכוח אדם בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, ניתן ב-18.05.2008).

 

אין פלא אפוא שברכר לא עתר לביטול פסק הבוררות מחמת היכרות קודמת עם הבורר.

 

14.לצד הטיעון העיקרי בדבר הפרת חובת הגילוי כללה בקשת הביטול שהגיש ברכר גם טענה חמורה לפיה "לפידות אף מספק שירותי אחזקה בדירות שבבעלות אפרת השקעות והמושכרות לצדדי ג'" אותה ביקש ברכר להוכיח באמצעות זימון העד "פועל בן מיעוטים בשם סמי" או "סמי", כאופן זיהויו בסעיפים 21 ו-30 לבקשה ביום 10.01.2020.

הטענה נזנחה ע"י ברכר בסיכומיו, שלא הפנה לראיה קיימת כלשהי התומכת בטענה זו.

 

15.בסיכומיו הלין ברכר על לפידות ועל הבורר שלא הציגו ראיות מספיקות לאי קיומה של קנוניה ביניהם, ולא הוכיחו העדרו של קשר ביניהם. אלא שנתהפכו לו היוצרות, שהרי הוא בגדר המוציא מחברו שעליו הראיה, ודאי עת עסקינן בטענות חמורות המטילות דופי חמור בבורר ומושכות אותו בציציות ראשו אל תוך זירת המריבה שאינו צד לה.

ברכר גם ראה דרור לעצמו לטעון בסיכומים שלל טענות חדשות שלא נטענו, אף לא בוררו, כמו למשל ש"מתברר כי לפידות הוא בעל קשרים עסקיים למר ראובן יצחק פלס – שבאופן מפתיע או שלא, הוא דירקטור בחברת פוריה שבבעלות הבורר... במסגרת אותם קשרים עלומים משכן לפידות לטובת פלס כספים המצויים בחשבון הבנק שלו בסכומי עתק בסך 280,000$"; או כי "לפידות העסיק בחברת סיטי צומת שבבעלותו מספר עובדות בהתאם לרשימה שהעביר לו הבורר" וכן "...הייתה ללפידות גישה לתיק הבוררות חודש לפני מתן פסק הבורר..."; "הוא פעל בשם הבורר להעביר את התיק לעו"ד מירון ולמר אברהם טננבוים לצורך קבלת חוות דעת"; " שיחות מאחורי גבו של המבקש", וכיוצא באלו.

לפידות התנגד בסיכומיו להרחבת החזית האמורה, וממילא לא עולה הצורך להתייחס אליהן.

 

16.פסק הבוררות מחייב את ברכר לשלם ללפידות מיליוני ₪. בית המשפט אינו מקל ראש בחיוב בסדר גודל שכזה, שהדעת נותנת שהוא נובע מהיקף העסקים אותם ניהלו בעלי הדין, אך אין בו כדי להוות הצדק להעלאת טענות חמורות חסרות בסיס נגד בורר בניסיון להימלט מחובת התשלום. התנהלותו הדיונית של ברכר, כך דומה, מכוונת לדחיית הקץ ולהארכת הדיונים ככל האפשר על דרך פרישתם על פני מספר הליכים תוך פיזור העילות. בנתיב ההימלטות מביצוע פסק הבוררות לא בחל ברכר בטענות כזב, גם לא בהקמת תקלות דיוניות שונות, מתוך כוונה כי אלו יעכבו את בירור ההליך העומד לדיון, וישמשו הצדק לדיונים חוזרים ונשנים באותו פסק בוררות, במאבק נגד הוצאתו אל הפועל.

נחה דעתי כי ברכר הכיר את ההתקשרות הנוגעת לכפר אברהם הן מצד משפחת לפידות והן מצד הבורר, היא הייתה בעיניו עניין שולי וזניח, והוא העלה אותה מהאוב, רק לאחר שההליכים הקודמים בהם נקט העלו חרס, והפך אותה לנקודת משען להליך החדש, שהתבררה כמשענת קנה רצוץ. הטענה כי העסקה בוצעה עם לפידות עצמו ולא עם דור ההורים, עמדה בניגוד גמור לראיות, כך גם הטענה לקשרים עסקיים בין הבורר ללפידות שהתבטאה במלל בלבד, ללא כל תימוכין. לפידות לא הסתיר דבר, הבורר גילה את שצריך היה לגלות, וברכר ידע את שידע.

 

17.התביעה נדחית.

אישורו של פסק הבוררות נותר על כנו.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

 

ניתן היום, ו' אדר תש"פ, 02 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

Picture 2

יהודית שבח, שופטת, סג"נ

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ