פסק הבוררות חייב איש עסקים לשלם לשותפו לשעבר 5.3 מיליון שקל. בית המשפט דחה את בקשתו לבטל את הפסק בשל קשרים בין הבורר לבין הצד השני וחייב אותו בהוצאות.
בתחילת 2018 ניתן פסק בוררות בסכסוך בין שני שותפים עסקיים שחייב את אחד מהם לשלם לשני 5.3 מיליון שקל. לאחר כמה ניסיונות כושלים לבטל את הפסק הגיש המפסיד בקשה נוספת בה טען שבין משפחת הזוכה לבין הבורר היו קשרים עסקיים. השופטת יהודית שבח קבעה שהדבר היה גלוי לפני תחילת הבוררות ודחתה את הבקשה.
השותפות העסקית בין הצדדים החלה לפני כ-10 שנים כשהאחד הציע לשני להיכנס כמשקיע במכונים לצילום שיניים שהפעיל. לאחר שהמשקיע הכניס כ-4 מיליון שקל הוא גילה שהעסק בחובות רציניים שרק הלכו וגדלו.
הדבר הוביל לסכסוך והשניים הסכימו כי הוא יוכרע בפני בורר. בינואר 2018 ניתן פסק הבוררות שחייב את בעל המכונים לשלם למשקיע כ-5.3 מיליון שקל בשל התנהלות לא ראויה כלפיו.
בעל המכונים לא השלים עם הגזירה ועתר למינוי בורר כערכאת ערעור. העתירה אושרה בבית המשפט אך לא יצאה לפועל לאחר שהערעור לא הוגש.
בהמשך ביקש בעל המכונים לבטל את פסק הבוררות בעילות שונות. התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי לאחר שהוא זנח את מסלול הערעור שהיה פתוח בפניו אין מקום לאפשר לו לפנות לאפיק הביטול.
בעל המכונים לא אמר נואש ופתח בהליך רביעי במספר במסגרתו ביקש לבטל את הפסק בשל ניגוד עניינים.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו״ד עקיבא מאיר, טען בעל המכונים כי בין המשקיע לבין הבורר היה קשר עסקי והבורר הפר את חובת הגילוי בעניין.
לדבריו, בשנות ה-90 חברה שנמצאת בבעלות הבורר סיפקה לבני משפחתו של המשקיע שירותי בניה ביחס לנכס שנמצא בבעלות המשפחה. לטענתו, לאחרונה הוא גילה שהצדדים לעסקה היו הבורר והמשקיע.
המשקיע, שיוצג על ידי עו״ד תמיר בר-זאב, הכחיש שהייתה לו שותפות כלשהי או קשר עסקי עם הבורר. הוא הבהיר כי מדובר בעסקת קומבינציה שנעשתה בין החברה שבשליטת הבורר לבין אביו ואחיו.
הוא הוסיף כי העיסקה הייתה ידועה לבעל המכונים וטענתו כי הוא גילה עליה רק לאחרונה היא ״שקר גס״.
הבורר עצמו העיד כי שני בעלי הדין היו חבריו כשדווקא עם בעל המכונים היה לו קשר עמוק וותיק יותר.
טענות כזב
השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הבקשה. בפתח דבריה היא ציינה כי ראוי היה לדחות את הבקשה על הסף שכן עילת הביטול עליה היא נסמכת כבר נדונה בהליכים קודמים ונדחתה.
גם לגופו של עניין קבעה השופטת שאין כל בסיס ראייתי לטענות המבקש. היא ציינה כי הוכח שהמבקש היה מודע לעסקת הקומבינציה לכל הפחות במאי 2017, שמונה חודשים לפני מתן פסק הבוררות, והדבר מצוין בישיבת בוררות מיוחדת שהתקיימה בנושא ותומללה.
זאת ועוד, הטענה כי העסקה הייתה מול המשקיע התבררה כחסרת בסיס ואין ספק שהיא נערכה מול אביו ודודו. עוד היא ציינה כי המידע על עיסקת הקומבינציה היה גלוי וידוע לפני תחילת הבוררות.
בסוף דבריה מתחה השופטת ביקורת על השותף שהעלה ״טענות חמורות חסרות בסיס נגד בורר בניסיון להימלט מחובת התשלום״ ואף ״לא בחל בטענות כזב״.
המבקש חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 50,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין