ביה"ד לעבודה קבע שיש לייחס את הפגיעה המשולבת שנגרמה לתובע בעמוד השדרה ובצוואר לעבודה, בין היתר לנוכח תקופת העבודה הממושכת בת 7 שנים
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש שליח לשעבר ברשת "שופרסל" נגד ביטוח אומי, שסירב להכיר בליקוייו הנטענים בגב ובצוואר כפגיעה בעבודה. תוך כדי ההליך המשפטי הנתבע הסכים אמנם להכיר בפגיעה בגב, אך עמד בסירובו להכיר בפגיעה הצווארית. השופטת קרן כהן קבעה שעבודת התובע – הרמת ארגזים כבדים תוך שימוש בצוואר כדי לתמוך בהם – אינה עבודה סטטית. הליקוי הצווארי הוכר כפגיעה בעבודה והביטוח הלאומי חויב בהוצאות.
התובע (44) עבד בין השנים 2005 ו-2012 בחלוקת משלוחים, בין היתר עבור סופר גדול באזור תל אביב השייך ל"שופרסל ביג" (רשת שהוסבה בהמשך ל"שופרסל דיל"). עיקר תפקידו של התובע היה להעביר ארגזי משלוחים מהסופר למשרדים ולבתי לקוחות פרטיים. ביום עבודה סטנדרטי הוא עשה שלושה סבבי משלוחים, כשבכל סבב העמיס לטרנזיט עד 60 ארגזים שמשקלם יכול היה להגיע ל-40 ק"ג.
כשהגיע ליעדי המשלוח, נהג התובע להרים את הארגזים על כתפו הימנית תוך רכינת צווארו לצד שמאל, כאשר עם ידו השמאלית סחב שתי שישיות מים - ועלה במדרגות. כל הפעולות שביצע התובע במסגרת עבודתו היו כרוכות בכיפוף הגב ובתזוזות של הצוואר. בשלב מסוים הוא התחיל לסבול מכאבים והגיש תביעה בביטוח הלאומי להכרה בפגיעה בעבודה.
בשלב מסוים התביעה הועברה לבית הדין, כאשר במהלך ההליך המוסד הסכים להכיר בפגיעה בגב אך לא בפגיעה הצווארית. לטענתו, תיאור עבודתו של התובע אינו מלמד על תזוזות קטנות של הצוואר כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה, אלא לכל היותר על תנוחה סטטית לא נוחה.
התובע מנגד טען שיש לאמץ את חוות דעת המומחה שהכירה בו כנפגע עבודה.
לא תנוחה סטטית
השופטת כהן ציטטה מחוות דעתו של המומחה שמונה לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין עבודת התובע לפגיעותיו. המומחה כתב בין היתר שהתובע נחשף לגורמי סיכון תעסוקתיים, לאחר שבמשך שבע שנים הוא "התכופף, הרים, נשא, משך והוריד משאות במשקל מצטבר של כ-5 טון ביום".
בסופו של יום המומחה חיווה דעתו שהליקויים התפתחו בשל תנאי העבודה על דרך של פגיעות זעירות ונזק מצטבר. לדבריו, מידת החשיפה של התובע לגורמי הסיכון הייתה רבה במיוחד בין היתר לנוכח תקופת העבודה הממושכת.
השופטת ציינה שחוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" והיא רואה לנכון לאמצה.
בתוך כך היא דחתה את טענת הנתבע לפיה תיאור העבודה אינו מתאים להכרה בתובע כנפגע עבודה. "התובע לא עמד בתנוחה סטטית ותמך את המשאות עם צווארו", כתבה, "אלא הלך עם המשאות מרחקים". כל צעד שביצע התובע עם הארגזים עליו היה כרוך בביצוע פעולות קטנות בצוואר בתכיפות וברציפות, נימקה השופטת.
השופטת ציינה אמנם שבארבע השנים האחרונות לעבודתו נעזר התובע בעגלה לסחיבת ארגזים, אך לדבריה גם בתקופה זו חוליות צווארו פעלו שעות נוספות. היא כתבה שהעלאת העגלה במדרגות אילצה את התובע לאמץ את צווארו ולהזיזו באופן תדיר ומתמשך.
לדברי השופטת חוות דעת המומחה כוללת הכרה בקשר הסיבתי שבין הליקוי בצוואר לבין עבודת התובע. היא הדגישה שביטוח לאומי נמנע מלשלוח שאלות הבהרה למומחה, ובנסיבות אלה יש להכיר בתובע כנפגע עבודה.
הביטוח הלאומי חויב בהוצאות התובע בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מואנס פרח (הסיוע המשפטי)
- ב"כ הנתבע: עו"ד ג'ומאנה בחוס
עו"ד מירב אפרים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין