עוה"ד התרשל בניהול תיק שלי, מתי ומה ניתן לתבוע ממנו?

מבוא

במקרה בו לקוח תובע את עורך דינו וטוען כי עורך הדין התרשל בניהול ההליך המשפטי בו ייצג אותו, ביהמ"ש הדן בתביעה צריך לבחון, האם במצב בו עורך הדין היה מייצג את הלקוח נאמנה, הייתה התוצאה מבחינת הלקוח טובה יותר מזו שהושגה בפועל.

תמצית ההלכה הנוהגת בשאלת רשלנות עוה"ד בניהול הליך משפטי

התנהלות עוה"ד נבחנת בשני מישורים שיש זיקה ביניהם. האחד- מישור האחריות של עוה"ד, האם התרשל? השני- מישור הנזק, קרי מה הנזק שנגרם בגין רשלנותו? רק אם בחינת התנהלות עוה"ד בשני מישורים אלה מביאה למסקנות חיוביות, כי עוה"ד התרשל בניהול ההליך, וכי אכן רשלנותו היא שגרמה נזק ללקוח, רק אז יכול הלקוח לתבוע את עורך דינו ואולי לזכות בתביעה.

להמחשה כבר כאן, נפנה למקרה קיצון (המתברר בימים אלה בביהמ"ש): לקוח שצבר יתרת חובה בחשבון הבנק שלו נתבע ע"י הבנק. עוה"ד התרשל ולא רשם את מועד הדיון ביומנו ולפיכך לא התייצב לדיון. ניתן פס"ד כנגד הלקוח בגין חובו לבנק. הלקוח תבע את עוה"ד. עוה"ד הודה כי התרשל בכך שלא רשם את מועד הדיון ביומנו, אך טען כי הנזק- החוב בחשבון הלקוח- נוצר בשל משיכות יתר של הלקוח מחשבונו בבנק, שאותו היה על הלקוח לפרוע לבנק ממילא, גם אם עוה"ד היה מתייצב לדיון בעניינו של הלקוח.

"בד בבד יש לזכור כי החובה המוטלת על עורך הדין אינה להשגת התוצאה אלא לעשיית המאמץ הדרוש לשם כך" (ראה: ת.א. (חיפה) 907/05, מרקו נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (2010), על האסמכתאות הנזכרות דשם; ת.א. (ת"א) 62868/06, בוגדנוב נ' וייסברג (2008); ע"א (ת"א) 1549/05, משעל נ' דרורי (2008), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"א (חיפה) 4507/99, פושנר נ' הדר (2000); ת.א. (י-ם) 2278/00, אפלבוים נ' עו"ד רובין (2005); ת.א. (ת"א) 2069-07 מיכלובסקי נ' מורד (2011)). (ת.א. 10796-07 (שלום חיפה) עזאם נ. נשר 7.3.2012).

בנוסף, לכל בעל מקצוע, לרבות מהנדס, רופא, עו"ד או שמאי, ניתן החופש לנהל את ענייני לקוחו במתחם "שיקול הדעת" שלו כבעל מקצוע. לפיכך, לקוח הסבור כי עוה"ד שלו יכול היה לנהל את תיקו טוב יותר, ועוה"ד ניהלו בדרך אחרת, בתי המשפט לא יחליפו את שיקול הדעת של עוה"ד בניהול עניינו של הלקוח, בשיקול דעתם. להמחשה כבר כאן: לקוח תבע את עוה"ד שלו בטענה שעוה"ד שלו חקר את העד של הצד שכנגד חקירה נגדית קצרה מדי. ביהמ"ש קבע כי לא יתערב בשיקול הדעת של עוה"ד, אשר הסביר מדוע עשה כן.

כאמור ב-ע"א 4707/90, מיורקס נ' חב' ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ (1993):

"...עורך-דין - כמוהו כרופא - עשוי לשגות, אך לא כל טעות בשיקול דעת תחייבו ברשלנות. ובלשונו של השופט חיים כהן בע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת, פ"ד ל(3)80 ,75: "גם עורך דין סביר ונבון ומלומד יכול ויטעה בשיקול דעתו: אם לשופט בשר ודם מותר לטעות, לעורך דין לא כל שכן. החובה המוטלת על סניגור כלפי לקוחו אינה שלא לטעות בשיקול-דעתו: החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו..." [ההדגשות אינן במקור - ש.א.].

וכן ב-ע"א 37/86, לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446:
"עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. כמובן שמידתם של אלה רבה, אם לא החלטית, אך עם זאת לא כל כשלון של עורך דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהם רחבים למדי, מכירים עדיין בכך שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עו"ד ברשלנות ...".

מקרים שהוכרעו בפסיקה

ת"א 39937-10-10 פרנק ואח' נ' רובינשטיין ואח'- לקוח שרישיון הנהיגה שלו נשלל, תבע את עורך הדין שלו בטענה, כי עורך הדין התרשל בכך שלא הגיש את בקשת ביטול הרישיון בדרך המתאימה. ביהמ"ש קבע כי סיכויי התביעה של הלקוח כנגד עוה"ד נמוכים, שכן ביהמ"ש, אשר דן בבקשת ביטול הפסילה קבע, כי טענות הלקוח בשאלה מדוע יש לבטל את הפסילה לגופן, אינן טובות. ביהמ"ש אשר דן בתביעת הלקוח כנגד עוה"ד ציטט את קביעות ביהמ"ש אשר דחה את בקשת ביטול פסילת הרישיון ודחה את התביעה כנגד עורך הדין.

ת.א. 10796-07 (שלום חיפה) עזאם נ. נשר 7.3.2012- נדחתה טענת לקוח כלפי עורך דינו, כי התרשל בכך שלא נכח בעת ביקור מומחה ביהמ"ש באתר הסכסוך שיש לו עם יריבו. " לא ניתן לאמור כי החלטה זו של עו"ד נשר אינה במתחם הסבירות והשיקולים ששקל אינם ענייניים ולגיטימיים. מכאן, גם אם היה מתברר בדיעבד (ולא כך הוא במקרה דא) כי מסקנת עורך הדין אינה הטובה ביותר, די בכך שהלה קיבל בזמן אמת החלטה מושכלת על בסיס הנתונים שהיו לפניו (ראה: ע"א (ת"א) 2278/09, קפלן נ' סלומון (2011). למצער, המדובר בטעות בשיקול הדעת גרידא שאינה מקימה אחריות (ואדרש לכך גם להלן) ".

ת.א. 17509-02-09(שלום חיפה) כוכבי נ. כוכבי 15.1.2012- נדחתה תביעת לקוח נגד עורך דינו. הלקוח טען, כי עורך דינו איחר בהגשת התנגדות לבקשת ביצוע שטר שהוגשה כנגדו. ביהמ"ש קבע, כי גם אם עורך הדין היה מגיש את ההתנגדות לביצוע השטר במועד, ללקוח לא היו טענות הגנה טובות כנגד ביצוע השטר ומשכך אין קשר סיבתי בין התרשלות עוה"ד ובין חסרון הכיס שנגרם ללקוח. " ... התובעת לא התכבדה היום והשלימה את החסר ולא הראתה בפני כי היו בפיה טענות נוספות או יש בידיה הוכחות ומסמכים נוספים אשר אילו עו"ד אבוש טרח והתאמץ היא הייתה מספקת אותם באותה עת וכתוצאה מכך הקערה הייתה מתהפכת על פיה וקביעת ביהמ"ש השלום בת"א ביחס לסיכויי ההגנה הייתה שונה".

ת.א. 7385-12-09 מ נ' ל - הלקוח טוען כי עורך דינו התרשל בכך שלא בדק אם יש היתר בניה כדין לדירת מגורים שרכש. עורך הדין התגונן וטען, כי לבסוף הושכרה "הדירה" למשרד ולא רק שלא נגרם נזק ללקוח, אלא הלקוח הרוויח מכך שלא רכש "דירה" שכן התשואה שהוא מקבל בפועל מהדירה בשימוש בה כמשרד, גבוהה מהתשואה שהלקוח היה מקבל מדירת מגורים. זו תביעה תלויה ועומדת. לכשיינתן פס"ד נעדכן התוצאה.

חובת הלקוח להקטין את הנזק

גם אם הלקוח סבור כי עורך דינו התרשל, הוא אינו יכול "לנוח על זרי דפנה" במחשבה שיתבע את נזקיו מעוה"ד. על הלקוח חלה חובה להקטין את נזקיו.

אם לדוגמא ניתן בעניינו של הלקוח פס"ד המרע עימו, מצווה הלקוח ליטול ייצוג אצל עו"ד אחר ולשקול הגשת ערעור על פסה"ד. כמובן, שהנימוק כי עורך דינו התרשל לא יכול לשמש עילה לשנות את פסה"ד עליו הוא מבקש לערער. אם לדוגמא, עוה"ד התרשל בכך שלא התייצב לדיון בעניינו של הלקוח, מצווה הלקוח לנסות לבטל את פסה"ד שניתן בהיעדר התייצבות.

סיכום:

טוב יעשה לקוח, הסבור כי עורך דינו התרשל בייצוגו, אם יפעל בשום שכל וייטול ייצוג רציני הולם אך לא מתלהם, במסגרתו יבחן יחד עם עורך דינו החליפי, את שלוש השאלות המרכזיות הבאות:
האחת- האם אכן תוצאת פסה"ד שניתן בענייני, בו ייצג אותי עורך הדין שלי- אותו אני רוצה לתבוע, נובעת מייצוג רשלני שלו או שמא עמדת הצד שכנגד שלי היא הצודקת ופסה"ד שניתן בענייני נכון וצודק, הגם שפסק הדין מכאיב לי בכיסי.
השנייה- האם אכן חסרון הכיס בעקבות פסה"ד נגרם לי בשל רשלנות עורך הדין שלי.
השלישית- מה אני יכול וצריך לעשות כדי לשנות את תוצאת פסה"ד שאינו מטיב עימי לפני שאחליט להגיש תביעה נגד עורך הדין שלי.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

• ת.א. (ת"א) 62868/06, בוגדנוב נ' וייסברג (2008)
• ע"א (חיפה) 4507/99, פושנר נ' הדר (2000)
• ת.א. (י-ם) 2278/00, אפלבוים נ' עו"ד רובין (2005)
• ת.א. (ת"א) 2069-07 מיכלובסקי נ' מורד (2011)
• ת.א. 10796-07 (שלום חיפה) עזאם נ. נשר 7.3.2012
• ע"א (ת"א) 2278/09, קפלן נ' סלומון (2011)
• ת.א. 17509-02-09(שלום חיפה) כוכבי נ. כוכבי 15.1.2012

*הכותב הינו עו"ד המתמקד בתביעות רשלנות מקצועית ובתחום המשפט האזרחי-מסחרי ועוסק בעריכת דין מאז 1990.

**כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין