כוכבי נ' כוכבי ואח'

פסק דין

רקע כללי

1.לפני תביעה כספית לנזקים אשר נגרמו לתובעת, לטענתה בשל ייצוג רשלני שניתן לה על ידי עו"ד עובדיה אבוש, הנתבע מס' 2 (להלן: "עו"ד אבוש").

2.אין חולק בין הצדדים כי כנגד התובעת נפתח תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצל"פ בתל אביב אשר מספרו 01-05582-73-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). תיק ההוצל"פ נפתח בגין המחאה אשר נטען שנמשכה על ידי התובעת.

3.אין חולק עוד כי, בעלה של התובעת, הנתבע מס' 1, נפגש עם עו"ד אבוש באופן אקראי בלשכת ההוצל"פ בתל אביב במהלך חודש מרץ 2004, כאשר באותה פגישה נוצר קשר אשר בהמשכו ייפתה התובעת את כוחו של עו"ד אבוש לייצגה במסגרת תיק ההוצל"פ.

4.אין חולק עוד כי התובעת חתמה ביום 18.4.04 על ייפוי כוח לטובת עו"ד אבוש וכן על תצהיר בתמיכה להתנגדות שהוגשה בשמה בתיק ההוצל"פ. עו"ד אבוש שלח את ההתנגדות באותו יום ללשכת ההוצל"פ בדואר רשום כאשר זו התקבלה שם ביום 21.4.04.

5.לאחר קבלת ההתנגדות ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצל"פ לפיה ההתנגדות מועברת לדיון בבית משפט השלום תוך ציון כי לכאורה ההתנגדות הוגשה באיחור. עו"ד אבוש באותה עת לאחר ששיגר את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל שהה בחו"ל עד וביום 27.5.04, לאחר ששב לארץ, הגיש בקשה נוספת להארכת מועד בשמה של התובעת כאשר הפעם צירף לבקשה תצהיר בחתימתו.

6.ביום 29.6.04 קיים ביהמ"ש השלום בתל-אביב דיון בהתנגדות שהוגשה על ידי התובעת, כאשר בתחילה נדונה הבקשה להארכת מועד. הזוכה בתיק ההוצל"פ ויתר על חקירת עו"ד אבוש על תצהירו התומך בבקשה להארכת מועד ולאחר שנשמעו סיכומים בעל פה החליט ביהמ"ש השלום בתל-אביב ביום 16.12.04 לדחות את הבקשה להארכת מועד וכפועל יוצא מכך נדחתה ההתנגדות. בבסיס ההחלטה עמד הנימוק שאין טעם מיוחד להארכת המועד. עוד ציין ביהמ"ש כי סיכויי ההתנגדות נמוכים, זאת בשים לב לכך שאין פירוט מספיק בגוף הבקשה ובתצהירה של התובעת לטענות ההגנה שהועלו על ידה.

7.במהלך הדיון שהתקיים בבקשה להארכת מועד התברר כי האזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה לתובעת ביום 11.3.04, כאשר ב"כ הזוכה שם הציג בפני ביהמ"ש אישור מסירה ולכן המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בשים לב לכך, נפל ביום 31.3.04. בהתנגדות שהוגשה בשם התובעת צוין בניגוד לכך כי האזהרה הוצאה לפני שבועיים ומחצה.

8.לאחר דחיית הבקשה להארכת מועד הוגש על ידי עו"ד אבוש ערעור בזכות אך כאשר התברר לו במהלך הדיון בערעור שהיה עליו להגיש בקשת רשות ערעור, הסכים לחזור בו מהערעור. אציין עוד כי לאחר מכן הוגש על ידי עו"ד אבוש בקשת רשות ערעור בצירוף בקשה להארכת מועד אך הליך זה נמחק על הסף בשל האיחור בהגשתו ללא שהיה בידיו טעם מיוחד המסביר את האיחור.

9.מכאן, תביעת התובעת אשר טענה כי בשל דחיית ההתנגדות נאלצה לשאת בחוב בתיק ההוצל"פ ולשלמו במלואו.

10.אציין כעובדת רקע כי התובעת טענה במסגרת התנגדותה שמדובר בחוב אשר נוצר מעסק כושל שניהל בעלה הנתבע מס' 1. נטען בהתנגדות שהוגשה בזמנו כי מדובר בהמחאה עם חתימה מזויפת. עוד טענה התובעת כי בזמנו לנתבע מס' 1 היה שותף בעסקים אשר נטל מהם המחאות שונות, לרבות המחאה זו תחת איומים ובכל מקרה לה אין יד ורגל בעסקי בעלה.

11.התובעת מצאה לנכון לתבוע את בעלה כאשר היא טוענת בכתב התביעה כי בעלה הוא הגורם שקישר בינה לבין עו"ד אבוש וכתוצאה ממחדליו נשכרו שירותי עו"ד אבוש. עוד מציינת התובעת כי תיק ההוצל"פ נפתח כנגדה אך ורק בגין חובותיו ומחדליו של נתבע מס' 1 ולה לא הייתה כל נגיעה לחוב.

12.היום שמעתי עדויות מטעם הצדדים, כאשר העידו בפניי התובעת, נתבע מס' 1, ונתבע מס' 2. בתום שמיעת הראיות שמעתי סיכומים בעל פה. לאחר הסיכומים הצעתי הצעה לפשרה (עקב טעות לא נרשם בפרוטוקול והפרוטוקול מתוקן בזה), כאשר הנתבע 2 קיבל את ההצעה והתובעת דחתה אותה. לכן אין מנוס מלהכריע בתיק לגופו.

דיון והכרעה

ניהול הליכים בחוסר תום לב:

13.עו"ד אבוש העלה טענה כבר בתחילת ההליך לפיה, ההליך כנגדו הוגש בחוסר תום לב. עו"ד אבוש טוען כי שמו של הנתבע מס' 1 שורבב לתביעה שלא בתום לב על מנת להקנות סמכות מקומית לביהמ"ש השלום בחיפה ובכך לטרטר את עו"ד אבוש בשים לב שמקום מגוריו הוא בעיר בני ברק.

14.אכן התרשמתי כי יש ממש בטענה זו. התברר מעדותה של התובעת כי נפגשה עם עו"ד כספי בקשר לתביעה זו מספר פעמים כאשר לחלק מהפגישות הצטרף בעלה (עמ' 11 ש' 5). בני הזוג עדיין מנהלים משק בית משותף, על אף סכסוכים שהיו ביניהם לפני כן. התובעת במהלך סיכומיה כלל לא אזכרה את אחריותו של הנתבע ורק לקראת סוף הסיכומים, שבית משפט העיר לב"כ התובעת כי לא התייחס כלל לאחריות של הנתבע מס' 1, הוסיף משפט או שניים בלשון רפה לאחריותו של נתבע מס' 1 , כאשר ברור כי הנתבע האמיתי מבחינתה והיריבות היא אל מול נתבע מס' 2. נתבע מס' 1 הגיש כתב הגנה קצר ביותר אשר למעשה לא מעלה כל טענת הגנה כלפי התובעת אלא מטיל את האחריות על עו"ד אבוש. גם הנתבע מס' 1 בסיכומיו התייחס אך ורק לאחריות עו"ד אבוש כאשר ביקשתי ממנו להתייחס לתביעה כנגדו הוסיף כי אינו חייב לשלם מאחר והשיק הוצא מהם באיומים. כשנשאל על ידי במהלך עדותו אם הוא מתכוון לשלם לתובעת במידה ואטיל אחריות עליו אמר כי רק בעתיד במידה וייפרדו הם יתחשבנו במסגרת התביעה לחלוקת רכוש.

15.בעל דין הנוקט בהליך כנגד יריבו במסגרת ביהמ"ש עליו לנהוג בתום לב ולהביא את ההליך בידיים נקיות. במקרה זה, התובעת לא נהגה בתום לב עת הגישה תביעה כנגד נתבע מס' 1 כל זאת על מנת להקנות לבימ"ש זה סמכות מקומית כאשר אין בפיה טענות ממשיות כנגד בעלה.

15.הטענה כפי שהועלתה בכתב התביעה לפיה יש להטיל אחריות על נתבע מס' 1 מאחר והוא שיצר את הקשר עם נתבע מס' 2, אין לה כל אחיזה בדין והינה למעשה טענת סרק. אין להטיל אחריות על מאן דהוא בשל העובדה כי הוא הכיר לפלוני עו"ד מסוים. לא הוכח כי הנתבע מס' 1 התרשל בבחירת עו"ד אבוש ואין להטיל עליו אחריות כלשהי בשל עובדה זו לבדה. ב"כ התובעת אף זנח טענה זו במסגרת הסיכומים וטוב שעשה כך, אם כי הדבר מעיד כי מלכתחילה הטענה הייתה מחוסרת תום לב ונועדה לשרת תכלית מסוימת.