מעבר לכך שביטוח לאומי מעניק גמלאות לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה חד-פעמיות, ניתן לקבל גם גמלה על מחלות שנחשבות לפי החוק או הפסיקה ל"מחלות מקצוע". מהי "מחלת מקצוע" ומה אומרת תורת ה"מיקרוטראומה"? עו"ד אורן גרימברג מסביר.
לפני מספר חודשים זכה גנן וקבלן פיתוח סביבתי בפיצוי כולל של כ-2.5 מיליון שקל לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קבע כי הנזק שנגרם לברכיו מהווה תאונת עבודה ונחשב למיקרוטראומה. הפסיקה הסתמכה בין השאר, על הקשר הסיבתי שמצא המומחה שמונה מטעם בית הדין, בין מצב הברכיים לסוג ואופן עבודתו.
מהי מחלת מקצוע?
על פי הגדרת חוק הביטוח הלאומי מחלת מקצוע היא אחת מהמחלות המנויות בסעיף 85 לתקנות ביטוח לאומי. על מנת שעובד שלקה במחלה כזו יזכה לגמלה, עליו להוכיח שהעבודה או "משלח היד" (אם מדובר בעצמאי) הם שהביאו להתפתחות המחלה.
מחלות מקצוע יכולות להיות, למשל, פגיעות בשמיעה אצל עובדים החשופים לרעש רב בעבודתם, מחלות ריאה אצל עובדים החשופים לחומרים רעילים בעבודה, וכדומה.
חשוב לציין כי בעוד שתאונת עבודה היא פגיעה חד-פעמית שאירעה במסגרת העבודה, מחלת מקצוע היא מחלה שהתגבשה במשך הזמן עקב תנאי העבודה של העובד.
בהתאם להגדרה הקבועה למחלת מקצוע, כפי שהובאה לעיל, על העובד להוכיח במסגרת תביעתו שלושה תנאים מצטברים:
- המחלה הוגדרה כמחלת מקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). התוספת השנייה בתקנות קובעת רשימה סגורה של מחלות מקצוע מוכרות שנקבעו ע"י שר העבודה והרווחה (דאז).
- העובד חלה במחלה בזמן שהייתה קבועה בתקנות כמחלת מקצוע (בצד כל מחלת מקצוע מוכרת מופיע המועד הקובע להכרתה ככזו).
- העובד חלה במחלה עקב עבודתו אצל המעסיק או מטעמו (על העובד להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לעבודתו).
ומה לגבי מיקרוטראומה?
במקרים בהם אדם נפגע כתוצאה מעבודתו אך לא נכנס להגדרת "נפגע עבודה" שתוארה לעיל, ייתכן שעדיין יוכר ככזה אם יוכיח קיומה של מיקרוטראומה.
מיקרוטראומה היא סדרה של נזקים זעירים אשר כל אחד מהם לבדו אינו מורגש אך תורם להעצמת הנזק, וביחד, לאורך הזמן, הנזקים מצטברים ומביאים את העובד לחלות במחלה של ממש.
הפעם הראשונה בה הכיר בית הדין במיקרוטראומה כתאונת עבודה היה בשנת 1971 בפסק דין "ושדי" (דב"ע לא/0-5 ושדי - המוסד לביטוח לאומי). במקרה זה העובד - גוזר עורות בבית חרושת לנעליים –חלה בדלקת גידים בפרק ידו. על פי חוות דעת מומחה רפואי נקבע כי הגורם לדלקת הגידים היה שפשוף חוזר ונשנה של הגיד במהלך העבודה. בית הדין הכיר במקרה זה כפגיעת עבודה וזיכה את העובד בפיצוי.
חשוב להדגיש כי עובד שמגיש תביעת עבודה המתבססת על תורת המיקרוטראומה נדרש להוכיח, באמצעות חוות דעת רפואית, קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות במסגרת עבודתו, שרצף התקיימותן הוא שגרם להתהוות הנזק. בהקשר זה, רצוי גם לצרף פירוט מתאים של התלונות בפני הרופאים המטפלים.
במקרה שהובא בפתח דברינו, אותו קבלן פיתוח סביבתי - שעיקר עבודתו הייתה ריצוף, הקמת גינות ותחזוקתן, הטמנת ממטרות ומערכות השקיה וכיו"ב – הגיש תביעה לביטוח לאומי שיכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבי ברכיים עזים מהם סבל.
ביטוח לאומי דחה את תביעתו. הגנן פנה למשרדי ויחד הגשנו את תביעה לבית הדין האזורי לעבודה וטענו שקבוצת הפעולות שנדרש התובע לעשות במסגרת עבודתו הפעילו עומס רב על ברכיו. הלחץ הגדול ויוצא הדופן שהופעל על ברכיו מדי יום, לאורך שנים, הוא שהביא לפגיעה.
כאמור, בית הדין קיבל את התביעה והכיר בפגיעה כמיקרוטראומה. כתוצאה מכך, אושרה לתובע דרגת נכות של 42% והוא החל לקבל קצבה חודשית בסך של כ-6,000 שקל. בנוסף, קיבל התובע הפרשי תשלום מיום הגשת התביעה ועד למועד קביעת נכותו, בסך של כ-187 אלף שקל. כלומר, בסופו של דבר, עתיד התובע לקבל פיצוי כולל של כ-2.5 מיליון שקל.
* עו"ד אורן גרימברג עוסק בתחום נזקי הגוף
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין