פסק דין
1. בתאריך 7.10.12 רכש התובע אצל הנתבעת ספה ששני הדומיה נשלפים באמצעות מנגנון חשמלי. עוד רכש התובע סוללה להפעלת המנגנון האמור.
לטענת התובע, עוד קודם לביצוע הרכישה, ובתאריך 2.10.12, התעניין אצל הנתבעת בספה, כאשר נציג הנתבעת, מר סתיו רוזנבאום, הציע לו ספה שהדומיה נשלפים באמצעות מנגנון המופעל על ידי כבל חשמלי. לאחר שהבהיר לנציג כי הוא אינו רוצה ספה המחוברת לכבל חשמלי, הן בשל העובדה כי אין זה אסטטי שכבל יעבור לאורך סלון ביתו הן בשל סכנת המעידה מהכבל, הציע לו הנציג את אותה הספה בדיוק רק שמנגנון הנעת ההדומים יופעל באמצעות סוללה הנטענת על ידי "בטריות", כאשר הכבל החשמלי יהיה לשעת חרום בלבד. על יסוד הבטחתו זו של הנציג, ולאחר שהובהר לו כי הסוללה מספיקה לפרק זמן של 1/2 שנה עד שנה, קנה את הספה.
3. אין מחלוקת כי התובע שילם את מלוא התמורה המגיעה ממנו. אולם, כאשר סופקה הספה לביתו בתאריך 2.1.13, ובתקופה שלאחר מכן, טוען התובע כי התברר לו שהספה איננה תואמת את הבטחותיו של הנציג: הסוללה מספיקה לזמן קצר ביותר ולא כפי שהובטח לו; הסוללה איננה נטענת באמצעות סוללות; והדום אחד מבין השניים אינו פועל כלל.
משפנה לנתבעת קיבל, לטענתו, תשובות לא ענייניות ועל כן שלח לה בתאריך 3.2.13 הודעה על ביטול העסקה. משלא נענתה בקשתו לקבל החזר כספי, הגיש תביעה זו בה הוא דורש כי הנתבעת תשיב לו את הסכום ששילם (33,000 ₪), תפצה אותו בגין הוצאותיו (1,000 ₪) כמו גם תשלם לו פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו (6,000 ₪). סך הסכומים הללו עולה על סמכותו של בית המשפט הקבועה בדין, ועל כן מעמיד הוא תביעתו על 32,700 ₪ בלבד.
3. הנתבעת מצידה טוענת כי הובהר לתובע שאת הסוללה יש לטעון למשך מספר שעות לאחר שימוש תקופתי, שהרי אין סוללה פועלת לנצח. כך גם אין מקום לפליאתו של התובע כי את הסוללה יש לטעון באמצעות חיבורה לחשמל. עם זאת, לפנים משורת הדין ולמרות שהתובע ידע עובר למועד הרכישה כי הסוללה צריכה להטען בהתאם לצורך, הסכימה הנתבעת לספק לו סוללה נוספת, על חשבונה, שעלותה 2,735 ₪ באופן שבו תוכפל תקופת השימוש בסוללה. עוד מדגישה הנתבעת כי הספה הוזמנה ויוצרה עבור התובע בהתאם למידותיו ודרישותיו ואין כל "אי התאמה" בין מה שהוזמן לבין מה שסופק בפועל. לפיכך, אין כל מקום לביטול העסקה.
לאחר שקראתי את תיק בית המשפט, שמעתי את הצדדים כמו גם את מר סתיו רוזנבאום, נציג הנתבעת שמולו בוצעה העסקה (להלן: "מר רוזנבאום"), וכן לאחר שעיינתי במוצגים שהגישו הצדדים ושמעתי את קלטת השיחה שבין התובע לבין מר רוזנבאום (ת/2), הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
4. התובע ייחס חשיבות רבה לאופן בו פועל מנגנון ההנעה של ההדומים. עוד בביקורו הראשון אצל הנתבעת הבהיר כי הנעת המנגנון באמצעות כבל חשמלי איננה האפשרות הרצויה לו כלל וכלל. לאחר שהוצע לו לרכוש את אותה הספה רק בדגם שהמנגנון החשמלי שלו פועל באמצעות סוללה, הסכים לאמור – ולדבריו, רק לאחר שנאמר לו במפורש כי לסוללה אורך חיים ארוך במיוחד. ואכן, אין מחלוקת כי נוסף לספה רכש התובע גם סוללה. אינני מקבלת את טענתו של התובע כי נמסר לו שהסוללה תטען על ידי סוללות ("בטריות") אחרות, ואינני רואה בהטענת הסוללה באמצעות כבל חשמלי משום תכונה הפוגמת בשימוש הרגיל של הספה או משום חוסר התאמה למה שהוסכם בין הצדדים.
5. עם זאת, ברי כי התובע ביקש לעשות שימוש מועט בכבל חשמלי. העיד לפני מר רוזנבאום כי רק לאחר שבדק עם יצרן הספה באיטליה את המפרט הטכני של הסוללה, שב לתובע וסיבר את אוזנו כי הסוללה מספיקה ל – 60 פעולות פתיחה/סגירה של ההדומים. אלא שלטענת התובע, נאמר לו על ידי מר רוזנבאום כי הסוללה תספיק לפרק זמן ארוך יותר – שבין חצי שנה לשנה.
בקלטת השיחה (ת/2) שהתנהלה בין התובע לבין מר רוזנבאום לאחר אספקת הספה נשמעו הדברים הבאים:
"סתיו:עכשיו הבטריות הם בטריות, אתה צריך פשוט ארבע שעות ואחר כך שישים פעם זה נפתח, נסגר, נפתח, נסגר.
אלי: אבל, אבל, כן, בהתחלה נאמר לי אבל משהו אחר לגמרי. אל תשכח.
סתיו: שמה ?
אלי:שזה יהיה גיבוי לטווח ארוך ארוך, אחרי זה אתה גם אמרת לי שזה שלוש מאות פעם או שש מאות פעם, משהו כזה דבר.
סתיו: תראה,
אלי: אתה זוכר שאמרת לי את זה ?
סתיו: כן אני אמרתי את הדברים". (עמ' 2 לתמלול ת/2 שו' 5-13). [הדגשה איננה במקור]
אמנם, בהמשך השיחה הכחיש מר רוזנבאום את אותה אמירה או כי הבטיח שימוש בסוללה למשך חצי שנה, אולם בדברים שהספיק לומר קודם לכן יש כדי לתמוך גרסתו של התובע. ונראה כי גם הנתבעת הבינה כי התובע ייחס ומייחס חשיבות עליונה לנושא הסוללה. לא יפלא אפוא כי הסכימה לנסות ולפתור את הבעיה שנוצרה באמצעות אספקת סוללה נוספת, על חשבונה, אשר תאפשר החלפת האחת באחרת מבלי "להשבית" את פעולת ההדומים במשך טעינתה של הסוללה הראשונה.
6. עוד מתברר כי הדום אחד אינו פועל אף כי הסוללה אמורה לתמוך במנגנון ההרמה של שני ההדומים יחדיו. לטענת הנתבעת לא ניתנה לה כלל האפשרות לבדוק תקלה זו. אולם, לאור התוצאה אליה הגעתי – ביטול העסקה והחזרת הספה לנתבעת – גם נושא זה יבוא על פתרונו. אציין כי לא התרשמתי, מהשוואה בין ת/1 (תמונת הספה ומידותיה) לבין נ/1 (תעודת המשלוח ובה פרוט מידות הספה) כי מדובר בספה שיוצרה בהתאם למידות מיוחדות שנדרשו על ידי התובע.
7. הצדדים לא הגישו לתיק בית המשפט את חשבונית העסקה; ובעוד התובע טוען כי התמורה ששולמה על ידו עולה כדי 33,000 ₪ (סעיף 15 לכתב התביעה), במכתב שכתבה הנתבעת נושא תאריך 10.3.13 עולה כי סכום העסקה עמד על 32,432 ₪ בלבד. בנסיבות אלו ולאור נטל ההוכחה שלפתחו של התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", הנני קובעת כי סכום העסקה עמד על 32,432 ₪.