הסדר פשרה בייצוגית שהוגשה נגד תירוש

בפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

עסקינן בטענת תובע/מבקש, על-פיה מיץ הענבים "תירוש" אשר מייצרת ומשווקת הנתבעת כ "מיץ ענבים טבעי", מכיל למעלה מ- 20 מ"ג/ק"ג של גופרית דו-חמצנית (So2)                     חומר משמר; וכי על-פי דין יש לסמן מיץ ענבים המכיל מעל 20 מ"ג/ק"ג כ "מיץ ענבים משומר".

התביעה נסמכת על בדיקת מעבדה שנעשתה על-ידי מעבדת "בקטוכם" בשישה בקבוקים אותם רכש התובע.

בתגובה לבקשה טענה הנתבעת/המשיבה, בין השאר, כדלקמן:

"א.    כל כולה של התשתית הראייתית הנפרשת (במשורה, יש לומר)                    בבקשת האישור מתמצאת ב"בדיקות מעבדה" נקודתיות, מקריות ובודדות, וכפי שיובהר להלן - בדיקות מעבדה אשר אינן קבילות כראיה לאמיתות תוכנן.

ב.      המעבדה שערכה את אותן "בדיקות" אינה מעבדה מאושרת ואף אינה     מעבדה מוסמכת לביצוע בדיקות מסוג דא.

ג.       למיטב ידיעת המשיבה, ובהתאם להודאת המעבדה דנא, ה"בדיקות" כאמור לא נערכו בשיטה המתחייבת מכח הוראות התקן הישראלי הרשמי החל בנסיבות העניין.

ד.      בדיקות מעבדה (בשיטה המתחייבת על פי הוראות הדין) שערך               מכון התקנים הישראלי בתירוש כרמל נשוא בקשת האישור, מגלות ללא כחל וסרק כי ריכוז הגופרית הדו-חמצנית (ביסלופיט) בתירוש כרמל             אינו עולה על הריכוז המותר על-פי דין במיץ ענבים טבעי שאינו משומר.

ה.      בדיקות מעבדה (בשיטה המתחייבת על פי הוראות הדין) שערך                    מכון היין הישראלי (שאף הוא, לצד מכון התקנים הישראלי, המוכר           על-ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - "התמ"ת"), כמעבדה מאושרת ומוסמכת לסוג זה של בדיקות) בתירוש כרמל נשוא בקשת האישור, מגלות ללא כחל וסרק כי ריכוז הגופרית הדו-חמצנית (ביסלופיט) בתירוש כרמל  אינו עולה על הריכוז המותר על פי דין במיץ ענבים טבעי שאינו משומר.

ו.       המשיבה מייצאת, מדי פעם בפעם ומזה שנים ארוכות, תירוש כרמל         (אדום ולבן) למגוון מדינות, ובכלל זה לארצות הברית ולמדינות                      האיחוד האירופי. בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור לא היה ולו מקרה אחד שבו משלוח של תירוש כרמל נפסל בשל ריכוז גופרית דו-חמצנית הסוטה מן הקבוע בדין של מדינת היעד (ויודגש - התקן האירופי והתקן הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי מחמירים יותר מן התקן הישראלי לעניין ריכוז גופרית דו-חמצנית (ביסולפיט) במיץ ענבים שאינו משומר).

ז.       יתרה מכך; בדיקות מעבדה (בשיטה המתחייבת על פי הוראות הדין) שערך מכון היין הישראלי בתירוש כרמל (אדום ולבן) בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור (זאת לצורך הנפקת אישורי יצוא לתירוש כרמל ובדיקת עמידתו בתקנים בינלאומיים מקובלים), מגלות ללא כחל וסרק כי שיעור הגופרית הדו-חמצנית (ביסולפיט) בתירוש כרמל אינו עולה על השיעור המותר על פי דין במיץ ענבים טבעי שאינו משומר.

בתצהיר שצורף לדברי התגובה מוסיף מר ליאור לקסר, היינן הראשי ביקבי כרמל מאז שנת 2005:

"5.    רק כדי לסבר את האוזן, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, יודגש, כי בבדיקות מעבדה שנערכה לתירוש כרמל מאותן אצוות ייצור עליהן סבה בקשת האישור ומאותם תאריכי תפוגה (ככל שאותרו על-ידי המשיבה),                  הן במעבדה של מכון התקנים, והן במעבדת מכון היין הישראלי, שהינן המעבדות המוסמכות והמאושרות לבצע בדיקה מסוג זה (להבדיל מהמעבדה אליה פנה המבקש), ובשיטה שקבועה בהתאם להוראות התקן הישראלי הרשמי החל בכגון דא, נמצא שריכוז הגופרית                  הדו-חמצנית (ביסולפיט) בכל הבקבוקים שנבדקו (פרט לדגימה בודדת) אינו עולה על 10 מ"ק לק"ג!

...

15.    ... כל בדיקות המעבדה שביצעה המשיבה לתירוש כרמל (אדום ולבן) במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור לצורך קבלת היתרי יצוא בעבור תירוש כרמל למדינות האיחוד האירופי וארה"ב ובדיקת עמידתו בתקנים המחייבים במדינות היעד (4), איתרו במוצר גופרית דו-חמצנית (ביסולפיט) בריכוז נמוך מ- 10 מ"ג לק"ג".

"(4)   (ויודגש - התקן האירופי והתקן הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי מחמירים יותר מן התקן הישראלי לעניין ריכוז גופרית דו-חמצנית (ביסולפיט) במיץ ענבים שאינו משומר".