חיוב לפצות אישה שגורשה בידי בעלה באמצעות מסרון

הנתבע בתיק שבפניי גירש את אשתו בעל כורחה באמצעות הודעת מסרון (SMS) ששלח לאמה. בית הדין השרעי קבע כי שליחת ההודעה יצרה מעשה של גירושין תקפים על פי הדין המוסלמי.

כעת, מונחת בפניי תביעה נזיקית בעילה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), אשר הגישה התובעת ס.ד. (להלן גם: האישה), כנגד הנתבע, מ.ר. (להלן גם: האיש). האישה עותרת לקבלת פיצויים מהאיש נוכח הפרת סעיף 181 ל חוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין).

העובדות

הצדדים נישאו על פי הדין השרעי ביום  ...2007.

זמן קצר לאחר נישואי הצדדים עלתה מערכת היחסים על שרטון, וביום 18.6.07 עזבה התובעת את בית הצדדים בעודה הרה לנתבע, ועברה להתגורר בבית אמה. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות שהביאו לעזיבת התובעת את הבית וכן באשר לקיומם של ניסיונות מצד הנתבע לפייס את התובעת ולהשיבה לבית הצדדים.

בין לבין, ילדה התובעת את בתם המשותפת של הצדדים, אשר אותה לא פגש הנתבע מעולם.

ביום 4.4.08 שלח הנתבע לטלפון הנייד של אם התובעת, וכן לטלפון הנייד של אחי התובעת מסרון בזו הלשון (בתרגום מערבית):

"ע'   [שמה של אם התובעת, ד.ט .] עם כל הצער, בתך גרושה משום שאני התארסתי. תודה".

יצוין כי עובר לשליחת המסרון הגישה התובעת תביעה למזונות אישה לבית הדין השרעי, עם זאת, לא הוגשה תביעת גירושין על ידי מי מהצדדים.

עוד התברר במהלך התנהלות התיק, כי הנתבע נשוי כיום לאישה אחרת, שאותה נשא בסמוך לעזיבת התובעת את בית הצדדים.

ביום 12.11.08, קבע בית הדין השרעי במסגרת הדיון בתביעת המזונות שהגישה התובעת, כי שליחת המסרון יצרה גירושין תקפים. מפאת חשיבותה של החלטת בית הדין השרעי לענייננו אצטט את תרגום ההחלטה באריכות:

"בתאריך 7.7.08 בירר בית הדין מהנתבע את עניין הגירושין והוא הודה ששלח את שתי ההודעות לאמא של אישתו ולאחיה, אך הוא הזכיר כי זה בא במטרה להפחיד ולא יותר...ואחרי שלושה או ארבעה שבועות פנה אל השייח ב' והודיע לו על מה שקרה והסביר לו כי הוא רוצה את אשתו, והתשובה של האחרון הייתה כי עליו להחזירה ואז פנה השייח ב' הנ"ל לדודה של התובעת והודיע לו על רצון הנתבע להחזירה. אחרי בדיקה בדברי הצדדים בית הדין רואה כי הגירושין אשר הודה בהם הנתבע הינם גירושין תקינים מוגמרים (הדגשה שלי, ד.ט.) . הובא בסעיף 228 מספר הדין השרעי בדיני האישות (שהגירושין הם בעל פה בכתב המצויר בבירור...ומותר לשולחם לאישה כתובים במכתב). הגירושין אשר נוסחו דרך טלפון סלולארי ושלח אותו לחמתו הם גירושין תקפים ממנו, אפילו דבריו נכונים שהגירושין היו במטרה להפחיד....טענת הנתבע בעניין ההחזרה הנה דחויה כי מה שעשה שליחת ב' הנ"ל על מנת להחזיר את אשתו ולאשר לו שהוא רוצה את אשתו, לא מספיק להחשב כהחזרתה (הדגשה שלי, ד.ט.) , הנתבע גם כן היה עליו לומר דברים המורים על החזרה, לא מספיק להפנות שליח אל דוד האישה...".

ביום 24.8.10 ניתן פסק דין על ידי בית הדין השרעי בתביעת המזונות, ובמסגרתו נדחתה תביעת התובעת "בהעדר ראיה".

טענות הצדדים

טענות התובעת

 התובעת טוענת כי כתוצאה ממעשה כפיית הגירושין נגרם לה נזק כספי כשיעור המזונות שלו הייתה זכאית למשך כל חייה כאישה נשואה. נוסף על כך, טוענת התובעת כי נגרם לה נזק נפשי ובושה כתוצאה מפגיעה במעמדה החברתי בהיותה משתייכת לחברה המוסלמית השמרנית. כן נגרם לתובעת לטענתה נזק משאפסו סיכויה להינשא בשנית בהיותה גרושה, ויתרה מזאת, מתקשה היא לצאת ולעבוד למחייתה שכן היא מטופלת בילדה קטנה.

עוד מוסיפה התובעת וטוענת כי לאורך תקופת הנישואין הקצרה של הצדדים סבלה היא מאלימות והשפלות מצד משפחת הנתבע, ולמרות זאת היא העדיפה לשמור על חיי הזוגיות. ביום בו עזבה את בית הצדדים עשתה זאת באישורו של הנתבע ובעקבות סכסוך עם אחות הנתבע, ובסופו של יום, בעטיו של הנתבע ומשפחתו, עזיבתה הפכה לקבועה.

לטענת התובעת, הנתבע לא טרח להשיבה לביתו ולפייס אותה ולא חזר ממעשה הגירושין שלו, אלא ההפך הוא הנכון: הנתבע נישא לאישה אחרת ולא התעניין כלל בתובעת ובילדה שנולדה לו ממנה.

מכאן, טוענת התובעת כי יש להשית על הנתבע לשלם לה פיצויים בסל של 125,000 ש"ח, בגין נזקיה. בנוסף, יש לחייב את הנתבע בתשלום שכרה של מטפלת עד הגיע הקטינה לגיל 10, וזאת על מנת לאפשר לתובעת לצאת ולעבוד.