1. הנאשמים, גיל ואתורי יליד 1968 (להלן גם -
ואתורי) ושמאי סעדייב יליד 1971 (להלן גם -
סעדייב), הועמדו לדין בעבירה של גרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המדינה האשימה אותם באחריות רשלנית למותה של איריס מנצור ז"ל (להלן -
המנוחה), אשר נמחצה למוות תחת מעלית משא במקום עבודתה - העסק "רולדין" ברעננה. הנאשמים כפרו באשמה וניהלו משפט.
2. בתום פרשת התביעה התקשרו ביניהם הצדדים בהסדר טיעון, בגדרו הוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן והנאשמים הודו בעובדותיו. במסגרת ההסדר הורשע הנאשם 1 בעבירה של
גרם מוות ברשלנות, ואילו הנאשם 2 הורשע בעבירה של
מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(4) לחוק העונשין.
הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה לעניין העונש.
3. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בשנת 2007 רכש ואתורי את העסק "רולדין" ברעננה ושימש כבעליו. במועד הרלבנטי לכתב האישום עבדה המנוחה בעסק.
בעסק היתה מותקנת מכונת הרמה שנועדה להעלות סחורה מהקומה הראשונה לקומה השנייה. מכונת ההרמה הורכבה מכננת חשמלית מתכתית עם אונקל, אשר התחברה לסל הרמה, והותקנה בתוך פיר. סל ההרמה נע בתוך הפיר על גבי גלגלים בין שתי מסילות מתכת. הפעלת המעלית התבצעה על ידי לחצני הפעלה שהיו מותקנים בשתי קומות העסק. תנועת הסל התבצעה על ידי לחיצה מתמדת על הלחצנים, ושחרורם גרם לעצירת תנועת סל ההרמה. הגישה לסל ההרמה היתה דרך דלת רגילה בקומת הקרקע, אשר לא מנעה כניסה לפיר, ודרך סורג מתכתי בקומה השנייה אשר מנע כניסה לפיר (להלן ביחד -
מתקן ההרמה).
במועד הרלבנטי לכתב האישום עבד סעדייב כאופה בעסק. סעדייב לא מונה כמפעיל מכונות הרמה ולא הודרך על ידי אדם מיומן ומוסמך בהפעלתה ובסיכונים הכרוכים בכך, בהתאם לדרישות הדין.
בחיבור שבין סל ההרמה לאונקל חסר מנגנון נעילה (לשונית ביטחון), ועוד חסר מנגנון נגד רפיון שרשרת, שמטרתם למנוע יציאת האונקל מטבעת סל ההרמה, ולהביא להתנתקות הסל משרשרת המכונה. כמו כן במתקן ההרמה חסר מנגנון נעילת דלתות, שהיה אמור למנוע גישה לפיר מכונת ההרמה בעת פעולתה.
במועד שאינו ידוע במדויק, עובר ובסמוך למועד הרלבנטי לכתב האישום, הבחינו הנאשמים כי החיבור בין מתקן ההרמה לאונקל נשחק, והחיבור פתוח. עוד הבחינו הנאשמים כי מתקן ההרמה השתחרר מהאונקל. סעדייב ירד לפיר המתקן, חיבר את השרשרת שהשתחררה למתקן ההרמה, והנאשמים חיברו בצוותא את מתקן ההרמה לאונקל באמצעות סרט הדבקה וחוט ברזל. זאת במטרה למנוע את יציאת האונקל מטבעת סל ההרמה.
ביום 22.2.08 בשעה 8:00 או בסמוך היתה המנוחה בקומת הקרקע. היא בקשה מסעדייב, אשר שהה בקומה העליונה של העסק, להרים את מתקן ההרמה, עליו הניחה מגשים עם סחורה. סעדייב לחץ על כפתור הרמת המתקן והמנוחה הכניסה את ראשה לפיר מתקן ההרמה. בשלב זה התנתק סל ההרמה, לאחר שאונקל השרשרת השתחרר מטבעת הסל, נפל על ראשה של המנוחה, והיא נמחצה תחתיו. כתוצאה מהתאונה נגרם מותה המיידי של המנוחה.
במעשים המפורטים להלן גרם ואתורי ברשלנות למותה של המנוחה, ונאשם 2 פעל בדרך רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם:
א.
ואתורי לא דאג, בהיותו בעל העסק, לכך שמכונת ההרמה תהיה תקינה, בכך שהיה בה חסר של מנגנון נעילה של לשונית ביטחון שימנע בריחת האונקל מטבעת הסל, מנגנון נגד רפיון שרשרת ומנגנון לנעילת דלתות מכונת ההרמה, כך שלא ניתן יהיה להיכנס לפיר המתקן בעת פעולתו - וזאת בניגוד לסעיף 80 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן -
הפקודה);
ב.
ואתורי, בהיותו בעל העסק, לא דאג לכך שמכונת ההרמה תיבדק במועד, על ידי בודק מוסמך למכונות הרמה, בהתאם להוראות סעיף 81 לפקודה;
ג.
ואתורי, בהיותו בעל העסק, לא מינה מפעילי מכונת הרמה ולא דאג להדרכה ראויה לעובדים באשר לאופן הפעלת המתקן בהתאם להוראת תקנה 18 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג-1992 (להלן -
התקנות);
ד.
הנאשמים, לאחר שהבחינו שהאונקל השתחרר מטבעת סל ההרמה, ובידעם כי חסר מנגנון נעילה שתפקידו למנוע את השתחררות האונקל מטבעת הסל, חיברו את הסל לאונקל באמצעות סרט הדבקה וחוט ברזל, וזאת במקום לדאוג כי אדם מקצועי שהוסמך לכך יחברו באופן בטיחותי, בניגוד להוראות סעיפים 80 ו-81 לפקודה;
ה.
סעדייב הפעיל את מתקן ההרמה בעת התרחשות התאונה, אף שלא הוסמך לכך כדין, ואף שידע שהסל מחובר לאונקל באמצעות סרט ההדבקה וחוט ברזל, ומבלי לוודא שלא תגרם פגיעה לאדם בעת הפעלת המתקן, בניגוד להוראת תקנה 18(א) לתקנות.
4. כאמור הגיעו ביניהם הצדדים להסכמה לעניין העונש. בהסדר הטיעון נקבע כי הצדדים יעתרו במשותף לגזור על ואתורי עונש של ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, שירוצו בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יגזור על סעדייב עונש של מאסר על-תנאי וקנס בסך של 1,000 ש"ח.
5. ב"כ המאשימה, עו"ד שרגנהיים, עתרה לכבד את ההסדר. לדבריה,
בכל הקשור לואתורי העונש המוצע הוא ראוי ותואם את מידת אחריותו לתאונה הקטלנית. ואתורי נטל אחריות למעשיו ומחדליו והודה בפני בית המשפט. במסגרת ההסדר נלקחו בחשבון גם מעשיהם ומחדליהם של קודמו בתפקיד ובעלי תפקידים אחרים, אשר השליכו על הבנתו וידיעותיו בנוגע לתחזוקה ולתפעול של מתקן ההרמה, באופן שלא עלה כדי אכיפה בררנית, אך השליך על מידת אחריותו וכפועל יוצא מכך - על העונש לו הוא ראוי. ב"כ המאשימה ציינה כי ההסדר לא כלל רכיב של פיצויים למשפחת המנוחה, משום העובדה שבעלה והוריה של המנוחה הגישו תביעת נזיקין, בגדרה פוצו בהסכמה בסכום של 1,750,000 ש"ח.
בכל הקשור לסעדייב, טענה ב"כ המאשימה כי במסגרת ניהול ההוכחות ניתן היה להתרשם מאחריותו המופחתת לאשר אירע, הן משום מיקומו הנמוך בהירארכיה בעסק, והן העובדה שהחל לעבוד בעסק ארבעה חודשים בלבד טרם האירוע ולא זכה לעבור הדרכה ספציפית בנוגע לתפעול מתקן ההרמה. סעדייב לא הורשע בעבירה של גרם מוות ברשלנות, אלא בעבירה פחותה. ב"כ המאשימה ציינה עוד ביחס לסעדייב, כי הקנס המוצע מביא בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה, וכן כי לנאשם זה אמנם עבר פלילי, אולם בעבירות שאינן קשורות ואינן דומות לעבירה בה הורשע.
ב"כ המאשימה הודיעה כי יידעה את בני משפחת המנוחה, באמצעות עורך דינם, אודות הסדר הטיעון.
התביעה הציגה לבית המשפט פסיקה לעניין הענישה הנוהגת בעבירות כגון דא.
6. ב"כ של ואתורי, עו"ד תורן, בקשה את בית המשפט לכבד את ההסדר. עו"ד תורן עמדה על כך שהמתקן נבנה על ידי הבעלים של הרשת, ללא היתר. המדובר במתקן מאולתר ולואתורי לא היתה ידיעה על נסיבות התקנת המכונה, ובמהלך החפיפה שנעשתה לו עם קבלת הזכיינות, לא הפנו את תשומת לבו לאותה מכונה. קודמיו של ואתורי בתפקיד הסתירו את קיומו של המתקן מעיני הרשויות, ודווקא הנאשם דאג לבטיחות המתקן והוא היה זה שהתקין את האינטרקום בין הקומות. ב"כ הנאשם 1 ציינה כי גורמים רבים ביקרו בעסק בתקופה בה העסק היה בבעלותו של ואתורי, אך בסופו של דבר עמד הנאשם לבדו בחזית האישום.