השופטת א' פרוקצ'יה:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ג' גינת). עניינה של המחלוקת בזכות לשימוש בסימן "אורט", המשמש בשמותיהם של שני הגופים בעלי הדין, שנוסדו כגופי-המשך לארגון "אורט" ההסטורי, שהוקם לקראת סוף המאה ה-19.
רקע עובדתי
1. ארגון "ORT" הוקם לראשונה ברוסיה הצארית בשנת 1880, במטרה לפתח ולקדם את תחומי החינוך וההכשרה המקצועית בקהילות היהודיות ברוסיה. הסימן ORT מבטא ראשי תיבות של השם הרוסי המקורי של הארגון, שמשמעותו היא "האגודה למלאכה מקצועית וחקלאית ליהודי רוסיה". במהלך המאה ה-20 נוסדו ברחבי העולם גופים שונים המהווים המשך ישיר לארגון ORT ההסטורי, המזוהים עמו, והנושאים את שמו בואריאציות שונות. המערערת, World ORT, התאגדה בשווייץ ב-1971, ומשרדיה מצויים בלונדון, והיא מהווה גלגולו של ארגון ORT, הפועל במתכונת על-מדינתית (להלן: המערערת או אורט-עולמי). ארגון אורט-עולמי מהווה מעין פדרציה של ארגונים מדינתיים הפועלים תחת המטריה של הארגון העולמי. בגלגולו הקודם, פעל גוף זה תחת השם World ORT Union, לאחר היווסדו בגרמניה ב-1921. הצדדים חלוקים ביחס למעמדה של אורט-עולמי בגלגוליה השונים - האם מדובר ב"ארגון גג", אשר חברים בו ארגוני אורט מדינתיים, כגרסת המערערת, או שמא מדובר ב"גוף מתאם" בלבד, המקשר בין ארגוני אורט מדינתיים עצמאיים, כגרסת המשיבה.
2. בין פעולותיו לקידום החינוך בקהילות היהודיות בעולם, פעל ארגון אורט-עולמי גם להנחת היסודות להקמת ארגונים פנים-מדינתיים הקשורים באורט. לצורך כך, הוא נהג לשלוח נציגים מטעמו למדינות השונות, במטרה לסייע להקמת תשתית להקמת הארגונים המדינתיים. במסגרת פעילות זו הוקמה גם המשיבה (להלן גם אורט-ישראל), המהווה ארגון פנים-מדינתי ישראלי. אורט-ישראל הוקמה בישראל בשנת 1949 באמצעות נציגים מטעם ארגון אורט-עולמי, והיא מהווה ארגון מדינתי עצמאי הפועל בישראל בתחומי חינוך, במיוחד בתחום החינוך המקצועי-טכנולוגי, והיקף פעילותה נרחב. הן אורט-עולמי והן אורט-ישראל הם ארגונים הזוכים להכרה ולהערכה רבה הן בתחומי ישראל, הן בעולם כולו, ובכלל זה במוסדות הבינלאומיים.
3. כעולה מטיעוני ארגון אורט-עולמי, הוא הקים לאורך שנים נציגויות מטעמו במדינות שונות בעולם, בהן קיימים ופועלים גם ארגונים פנים-מדינתיים. קיומם של ארגונים מדינתיים כאמור לא מנע מאורט-עולמי לפעול מטעמו הוא במדינות שונות, ופעילותו מקבילה לזו של הארגונים המדינתיים, ומכוונת להשיג מטרות זהות.
הארגונים השונים, הן הפנים-מדינתיים, והן ארגון הגג של אורט-עולמי, מהווים הסתעפויות של ארגון אורט ההסטורי, ומהווים ארגוני צדקה ופילנתרופיה, הניזונים בעיקר מתרומות.
4. לטענת אורט-עולמי, היא ואורט-ישראל פעלו במשך שנים רבות תוך שיתוף פעולה הדוק ביותר. שני ארגונים אלה עשו לאורך שנים רבות שימוש בישראל בסימן "אורט" או "ORT" באותיות אנגליות. בתקנון החדש של אורט-ישראל משנת 2003 אף נקבע, בין היתר, כי אחת ממטרותיו של גוף זה היא "לשתף פעולה ולסייע בקידום פעילויות אורט עולמי, ולהיות חבר במוסדותיו".
5. בין אורט-עולמי לאורט-ישראל נתגלע סכסוך שמקורו בהיבטים שונים הנוגעים להתנהלותם של שני גופים אלה. בין היתר, נגעה המחלוקת גם לרישום סימני מסחר בסימן "אורט" בישראל. מחלוקת זו נסתיימה בהסדר שהושג ביניהם, לפיו אף גוף לא ירשום סימן מסחר על שמו. בשנת 2006 העמיק הקרע בין שני הגופים, אשר הושפע, לפחות בחלקו, מעימותים אישיים בין גורמי הניהול של גופים אלה. בינתיים המשיכה אורט-עולמי להעביר תרומות רבות לישראל למטרות חינוך מקצועי.
בראשית שנת 2007 הגישה אורט-ישראל תובענה על דרך המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי נגד אורט-עולמי, שעילתה שימוש בסימן "אורט" בשמה של אורט-עולמי בפעילותה בישראל.
6. יצויין, כי בארצות הברית מתקיימים הליכים משפטיים בין אורט-ישראל לבין גוף נוסף המזוהה עם תנועת אורט - החברה האמריקאית American ORT (ששמה שונה לאחרונה ל-ORT America). הליכים אלה נוגעים, בעיקרם, להגבלות על יכולתה של אורט-ישראל להשתמש בשם "ORT" בארצות הברית.
ההליכים בבית משפט קמא
7. בבית המשפט המחוזי ביקשה אורט-ישראל, בתמצית, למנוע מארגון אורט-עולמי להציג את עצמו בישראל או לפעול בישראל תוך שימוש בשמות "אורט", "ORT" ונגזרותיהם. התביעה התבססה בעיקר על עוולת גניבת העין; כן נזכרו בה גם עילות תביעה נוספות, אך אלה נזנחו בינתיים.
המחלוקת נוגעת לזכות השימוש בישראל של אורט-עולמי בסימן "אורט", הכתוב באותיות עבריות או אנגליות (ORT), במסגרת פעילותה לגיוס תרומות ועשיית שימוש בכספי תרומות, וניהול פעילות תרבותית-חינוכית או ציבורית אחרת - כולם בתחומי ישראל. אין מחלוקת בדבר זכותה של אורט-עולמי להשתמש בסימן ORT מחוץ לישראל, גם אם מדובר בגיוס כספים בחוץ לארץ לטובת ישראל. המחלוקת מתמקדת, אפוא, בשימוש בסימן "אורט" או "ORT" בגבולות המדינה.
8. אורט-עולמי לא חלקה על המוניטין שרכשה אורט-ישראל בשימוש בסימן "אורט" בארץ ובחוץ לארץ. כן מוסכם, כי אורט-ישראל עשתה שימוש בסימן זה מאז ימיה הראשונים של המדינה; אלא שאורט-עולמי טוענת, כי המוניטין בסימן זה שייך גם לה לא פחות מאשר לאורט-ישראל, וכי השימוש בסימן "אורט" נעשה בישראל על ידי שני הארגונים באופן שאינו ניתן להפרדה.
9. בית משפט קמא קבע בפסק דינו, כי אורט-ישראל היא גוף נפרד ועצמאי, שאינו נתון לשליטת אורט-עולמי. מכך הוא הסיק, כי פעילותה הענפה של אורט-ישראל, תוך שימוש בסימן "אורט", הקנתה לארגון הפנים-מדינתי מוניטין בסימן זה, ולו בלבד. וכך אומר בית המשפט:
"לכל הדעות, המבקשת [אורט-ישראל], הרשומה בישראל כחברה לתועלת הציבור מאז 1949... היא גוף משפטי עצמאי, שאינו נתון לשליטתה של המשיבה [אורט-עולמי]. אם אלה פני הדברים, הרי ברור שהפעילות הענפה בישראל תחת השם אורט הביאה למוניטין ולזכויות בשם שבמחלוקת למבקשת בלבד".
וכך נקבע, כי אורט-ישראל היא בעלת זכויות מוניטין בלעדיות בסימן "אורט" בישראל, ואילו אורט-עולמי לא הוכיחה כי יש לה חלק במוניטין זה.
בית משפט קמא ביסס את מסקנתו, ראשית, על אנלוגיה להוראות פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: פקודת סימני מסחר). לדבריו, הפקודה מקנה זכויות שימוש בסימן מסחר רשום לבעלים של הסימן, וזכותו של אחר להשתמש בסימן מותנית ברישום רשיון שימוש בסימן בהתאם להוראות הפקודה. שימוש בלתי מורשה בסימן מהווה הפרת זכותו של בעל הסימן. לדברי בית המשפט, על דרך ההיקש, דין זה יפה גם למצב שבו הסימן אינו רשום, אך הוא נתון ל"קניינו" של בעליו, ועל אחר המשתמש בו הנטל להראות כי הוא עושה כן ברשות הבעלים. במקרה זה, אין ראייה כי אורט-ישראל הרשתה לאורט-עולמי לעשות שימוש בסימן "אורט" בישראל, ומשכך, השימוש שאורט-עולמי עושה בסימן זה הינו שלא כדין. בית המשפט ציין בהמשך, כי התביעה הושתתה על עילת גניבת העין, וכי יסודותיה של עילה זו מתקיימים. מכאן, שאורט-ישראל זכאית לסעדים שעתרה להם בתובענה. בכלל זה, הכיר בית המשפט בזכותה הבלעדית של אורט-ישראל להשתמש בישראל בסימן "אורט" בעברית ו-"ORT" באנגלית, ובכל סימן הכולל את המילה "אורט", וכן הצהיר כי אסור לאורט-עולמי להציג עצמה בישראל או לפעול בדרך כלשהי בישראל תחת השם "אורט". כן נאסר על אורט-עולמי השימוש בסימן "אורט" או "ORT" בישראל -