פתח דבר
האישומים
1. הנאשם, אליאור חן, הואשם בשורה של עבירות התעללות ותקיפת קטינים, שביצע, על-פי הנטען, יחד עם אחרים, כלפי שמונה ילדים בני משפחה אחת. מדובר בעבירות שבוצעו מספר רב של פעמים, באופן תדיר, לאורך תקופה: עבירות התעללות בקטין או בחסר ישע בידי אחראי - לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין או החוק); עבירות תקיפת קטין או חסר ישע, בידי אחראי, הגורמת חבלה של ממש - לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק; ועבירות תקיפת קטין או חסר ישע, בידי אחראי, הגורמת חבלה חמורה - לפי סעיף 368ב(ב) סיפא לחוק. על-פי העובדות הנטענות בכתב-האישום, בוצעו העבירות בסוף שנת 2007 ובתחילת שנת 2008 - בין החודשים ינואר למארס, כלפי שמונה ילדים, בני משפחה אחת, אחים ואחיות, אשר הבכורה ילידת 1993 והצעיר יליד חודש דצמבר 2004. כתב-האישום מגולל בהרחבה מעשי התעללות ואלימות אכזריים ומחרידים שביצע הנאשם, יחד עם עושי דברו, כלפי הילדים, אשר הותירו את חלקם חבולים קשות בגוף ובנפש, ואת הצעיר שבהם - לדאבון הלב - פגוע אנושות במצב של חוסר הכרה המוגדר "צמח".
בפרק העובדות שבכתב-האישום נטען, כי הנאשם התבסס כמנהיגה הרוחני של קבוצה שמנתה מספר אנשים, וביניהם חבריו דוד קוגמן, שמעון גבאי ואברהם מסקאלצ'י (להלן - חברי הקבוצה);נשא את אמם של הילדים לאישה, בעודו נשוי לאחרת; ונטל על עצמו את תפקיד חינוכם של הילדים. כן נטען, כי הנאשם הורה לחברי הקבוצה לבצע מעשי תקיפה והתעללות באותם ילדים, במטרה לבצע בהם "תיקונים", ובכך לסייע להוציא מקרבם "שדים" ו"מזיקים", ואף נטל חלק במעשי ההתעללות עצמם. ההתעללות, שעל-פי הנטען בוצעה באופן שיטתי ובדרך קבע, כללה, בין-היתר: טלטולים עזים של הגוף והראש, מכות בכל חלקי הגוף - גם באמצעות חפצים ופטישים, כפיתות בחבלים ובאזיקונים, לרבות בתוך מזוודה, שריפת איברים באמצעות מצית, גרימת כוויות, האכלה בצואה, העמדה ממושכת לרבות במרפסת במזג-אוויר קר, מניעת אוכל ושינה, וכן מעשי אלימות והתעללות קשים נוספים - פיזיים ונפשיים. המעשים הסבו לילדים חבלות של ממש, ולשלושה מהם חבלות חמורות, ובכללן - כוויות, שברים ופציעות קשות. לצעיר שבהם, יליד שנת 2004, שהיה כבן שלוש בתקופה הרלבנטית, גרמו מעשי התקיפה וההתעללות לנזק מוחי בלתי הפיך שהותירו במצב אנוש של תרדמת, זאת בנוסף לחבלות חמורות נוספות; ולאחיו יליד 2003, שהיה כבן ארבע בתחילת האירועים, הסבו המעשים חבלות גופניות חמורות, ובכללן כוויות נרחבות ועמוקות לאורך כל השוקיים מאחור, שהצריכו התערבות ניתוחית של השתלת עור בשתי הרגליים. בשמונת אישומי כתב-האישום פורטו בהרחבה מעשי ההתעללות והאלימות שבוצעו כלפי כל ילד בנפרד. אביא להלן את תמצית המעשים המיוחסים לנאשם בכל אישום.
2. באישום הראשון הואשם הנאשם בשורה של מעשי התעללות ואלימות כלפי א', יליד חודש דצמבר 2004, עת היה כבן שלוש. על-פי הנטען, הנאשם וחברי הקבוצה נהגו לתקוף את א' ולהתעלל בו, במעשי אלימות קשים, חוזרים ונשנים. הם נהגו, בין-השאר, לחבוט בפניו ובראשו ולסטור לו, לטלטל את ראשו בעוצמה, לבעוט בו בחזקה, להכותו בידיו באמצעות פטיש מעץ ומקל, לשרוף את אצבעותיו ואיברים אחרים באמצעות מצית, לכפות את ידיו ורגליו באזיקונים ובחבלים ולהכותו כשהוא כבול, ואף הכניסוהו לתוך מזוודה, כשידיו כפותות ופיו חסום בכיפה ובסרט הדבקה. הם גם מנעו מא' שינה, אילצו אותו לשבת שעות ארוכות ליד שולחן, כפו עליו לקפוץ, הריצו אותו לאורך מרחקים עד שהותש, השקו אותו במשקה חריף מסוג עראק, החזיקו את ראשו מתחת לזרם מים בכיור עד שכמעט נחנק, אילצו אותו להתקלח במים קרים והעמידוהו ללא בגדים במרפסת בליל חורף קר. לעיתים מנעו ממנו מזון, ופעמים האכילו אותו בניגוד לרצונו וליכולתו עד שהקיא. עוד נטען, כי הנאשם כופף בחוזקה את ידו של א', גרם לו לשבר בזרוע ואילץ אותו להשתמש ביד השבורה לפעולות יומיומיות; כי הנאשם וחברי הקבוצה גרמו לא' כוויה קשה בגב כף הרגל, והכריחו אותו לנעול נעליים ששפשפו את הכוויה עד להיווצרו של כיב מזוהם; וכי ביום 12.3.08, לפנות בוקר, חבט קוגמן בראשו של א' וטלטל אותו, על-פי הנחיותיו של הנאשם, באופן שגרם לא' נזק מוחי בלתי הפיך והותירו, כאמור, במצב של "צמח".
3. האישום השנימפרט את מעשי האלימות וההתעללות בנ', יליד 2003, שהיה כבן ארבע וחצי בעת האירועים. על-פי הנטען באישום זה, נהגו הנאשם וחברי הקבוצה, להתעלל בנ' ולתקוף אותו, בדרך דומה לזו שננקטה כלפי א'. מעשי התקיפה החוזרים ונשנים כללו, בין-שאר: הכאות, בעיטות, חבטות בפטיש מעץ ובמקל, טלטול הראש בעוצמה, כפיתת הידיים והרגליים באזיקונים, האכלה בצואה, השקיה בעראק, הכנסתו לתוך מזוודה כשהוא כפות ופיו חסום, העמדה ממושכת ובין-השאר במרפסת במזג-אויר קר, מניעת מזון, פציעה באמצעות פטיש ובורג, שריפת קצות האצבעות במצית וגרימת כוויות נרחבות ברגליו.
4. באישום השלישי, הנוגע לילד נ"ש יליד 2001, נטען כי הנאשם הכה את נ"ש בפניו, אילץ אותו במספר הזדמנויות לשתות עראק, ומנע ממנו שינה במשך ימים ולילות רבים, עת כפה עליו, באיומים, לשבת ליד השולחן וללמוד במשך שעות ארוכות.
5. האישום הרביעי מתייחס לילדה ח"ר, ילידת 1999, ובו נטען כי הנאשם וחברי הקבוצה הכו את ח"ר במקל, חבטו באצבעות ידיה באמצעות פטיש וחשפו אותה למעשי ההתעללות שבוצעו באחיה.
6. באישום החמישי, בעניינו של הילד י', יליד 1998, נטען כי הנאשם, יחד עם חברי הקבוצה, הכה את י' בפניו ובידיו, ועשה בו שימוש לצרכי טקסי קבלה מעשית.
7. האישום השישימתייחס למעשים שבוצעו כלפי מ', יליד 1996. באישום זה נטען, כי הנאשם וחברי הקבוצה הכו וצבטו את מ', כפו עליו להאכיל את אחיו נ' בצואה, הכריחו אותו לשבת ליד השולחן וללמוד במשך שעות ארוכות ביום ובלילה, אילצו אותו לצום, השקוהו בעל כורחו בעראק וחשפוהו למעשי ההתעללות שביצעו באחיו.
8. האישום השביעידן במעשים שבוצעו בעניינו של ש', המבוגר שבבנים, יליד 1994. בכתב-האישום נטען, כי הנאשם וחברי הקבוצה התעללו בש' והכו אותו, הן במהלך שנת 2007, עת למד בישיבה ברחוב שרי ישראל, והן בהמשך, בשלב שבו עבר להתגורר בדירת הנאשם בבית"ר. עוד נטען, כי בעת המגורים בבית"ר, נהגו הנאשם ואנשי הקבוצה להכות את ש' דרך קבע, כופפו את אצבעות ידיו בכוח ושברו לו שן. הם התעללו בו באופן תדיר - מנעו ממנו שינה, אילצו אותו ללמוד ליד השולחן במשך ימים ולילות, דרשו ממנו לעמוד בתנוחות מיוחדות, כלאו אותו לתקופת-מה במחסן חשוך, כפו עליו להאכיל את אחיו נ' בצואה וחשפו אותו למעשי ההתעללות שביצעו באחיו.
9. באישום השמיני, המתייחס לבת הבכורה ת', ילידת, 1993, נטען כי הנאשם הכה את ת' במקל, חשף אותה למעשי ההתעללות שביצע באחיה ואסר עליה לסייע לאחים ולטפל בהם.
ההליכים המשפטיים הנפרדים נגד המעורבים במעשים
10. בסמוך לפתיחת החקירה, באמצע חודש מארס 2008, עזב הנאשם את הארץ ונסע לברזיל. בעקבות הליכי הסגרה, הוסגר הנאשם לישראל ביום 28.10.09. כשבועיים לאחר מכן, ביום 9.11.09, הוגש נגדו כתב-האישום בתיק זה. נגד שותפיו של הנאשם לעבירות שבוצעו כלפי הקטינים, התנהל הליך פלילי נפרד, בת"פ 157/08 (לפני כב' השופטת נ' בן אור), שהסתיים בהרשעת הנאשמים לאחר שמיעת ראיות. גם נגד אמם של הקטינים נוהל הליך נפרד, בת"פ 158/08 (לפני כב' סגן הנשיאה, השופט צ' סגל), שבו הורשעה האם, בגדרו של הסדר טיעון, בעבירות של התעללות בילדיה במחדל, הזנחתם ושיבוש הליכי חקירה, ונידונה לחמש שנות מאסר בפועל.
פתיחת המשפט
11. כתב-האישום הוגש, כאמור, ביום 9.11.09, וכשבוע לאחר מכן העבירה הפרקליטות לידי הסנגור, עו"ד עטרי, את חומר החקירה בפורמט ממוחשב כשהוא סרוק על-גבי תקליטור.
ביום 1.12.09, עם פתיחת המשפט, הודיע הסנגור כי בכוונתו להעלות טענות מקדמיות; וכן ציין, כי יעלה בידו לקרוא את חומר החקירה שהועבר לו וליתן מענה לאישום בפרק זמן של כחודש מאותו מועד: "תשובה לאישום אוכל להשיב בעוד כחודש, לאחר שאלמד את כל חומר החקירה". באותה ישיבה ניתנה החלטה, לפיה הטענות המקדמיות תישמענה ביום 3.1.10, וכן הותוותה מראש מתכונת שמיעת הראיות, ככל שתידרש, בכדי לאפשר לצדדים להיערך בהתאם לדיונים הרבים, שבהם אמורים להישמע עשרות עדים, ביניהם קטינים - נפגעי העבירות. נקבע, כי ככל שיכפור הנאשם בעובדות כתב-האישום, תישמענה הראיות שלוש פעמים בשבוע (בימי שני, שלישי ורביעי) החל מיום 15.2.10. מועדי הדיונים נקבעו בהתחשב בעובדה שהנאשם נתון במעצר, כמו-גם בהודעתו האמורה של הסנגור, עם פתיחת המשפט, לפיה ילמד את חומר החקירה שהועבר אליו בפרק זמן של כחודש ימים.
12. בפתח הדיון בטענות המקדמיות, שהתקיים ביום 3.1.10, עתר הסנגור לפסילתי מלישב בדין בתיק, זאת משני טעמים: האחד - מחמת היחשפות, על-פי הנטען, לסיקור תקשורתי מוטה וחד-צדדי אודות הנאשם; והשני - בשל ההחלטה הדיונית על מתכונת שמיעת הראיות. הבקשה לפסילת שופט נדחתה. כן נדחה ערעורו של הנאשם לבית-המשפט העליון כנגד החלטה זו (ע"פ 200/10 אליאור חן נ' מדינת ישראל (17.1.10)). בפסק-הדין בערעור ציינה כב' הנשיאה ביניש, כי טענות הנאשם אינן מקימות עילה לפסילת שופט; ובאשר לטענתו הראשונה, הוסיפה כי זו "מקוממת ובלתי ראויה", וכי "דומה כי הסנגור מבקש להביא את בית המשפט לעיין בחומר התקשורתי הבלתי קביל ולהקים באופן מלאכותי עילת פסלות כדי להביא להחלפת המותב הדן במשפטו של מרשו".
13. טענות מקדמיות שהעלה הנאשם, לפיהן בית-המשפט נעדר סמכות לדון במרבית האישומים שיוחסו לו, נוכח ההפרה, לשיטתו, של "סייג הייחודיות" שנקבע בסעיף 24 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954, נדחו בהחלטתי מיום 7.2.10.