ג .נ. נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.זוהי תובענה שעניינה נזקי גוף בגין אירוע מיום 13.06.2005, שאירע במתקן למשחק באולינג.

2.הנתבעת הינה המבטחת של העסק אשר נוהל במקום. אין מחלוקת בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע נשוא כתב התביעה, והנתבעת אישרה כי תישא בכל סכום שייפסק (פרו' עמ' 1, שו' 8 – 9).

3.התובעת ילידת 10.06.1993. לטענתה, בתאריך 13.06.2005 היא נכנסה למתקן משחק הבאולינג (להלן: "המתקן"), עם שלושה מחבריה, הם רכשו כרטיסים מעובד במקום אשר גם נתן להם את הנעליים המיוחדות לשימוש במשחק, ולא ניתנו להם כל הוראות בטיחות או כללי התנהגות.

תוך כדי המשחק, נתקע אחד הכדורים במסוע והם לא יכלו להמשיך לשחק. אחד החברים שהיה עם התובעת ניגש לקרוא לעובד, על מנת שיסייע להם, חיפשו ולא מצאו, ולאחר מספר דקות משלא הצליחו למצוא את האחראי על המתקן החליטו לפתור את העניין בעצמם. התובעת ניגשה למקום בו היה הכדור תקוע, מעדה ונחבלה ונשארה שוכבת על המסוע. כמה דקות לאחר מכן עלו חבריה גם הם על המסוע והופיע העובד במקום.

לטענת התובעת, העובד אמר לה שלדעתו יש לה רק נקע, ושלח אותה לשטוף פנים, הוא לא טיפל בה, לא הזמין אמבולנס ואף לא הציע לקחת אותה בדחיפות לביה"ח. כאשר הגיעה לביה"ח לאחר מכן באמצעות אביה, זוהה שבר, היא הורדמה וידה השמאלית נותחה, ולאחר מכן בוצע ניתוח שני, שלאחריו שוחררה לביתה עם הוראות בדבר מעקב רפואי, והיא ביצעה טיפולי פיזיותרפיה במשך כמה חודשים.

נטען כי יש לייחס למבוטחת רשלנות רבתי בניהול המתקן, לא היתה היערכות נאותה כנגד תקלות או תאונות מהסוג שקרה, לא היו מספיק עובדים במתקן יחסית לכמות המבקרים, הימצאות עובד אחד לא היתה יעילה, לא היה כל פיקוח אפקטיבי על הנעשה, ולא ניתנה כל הדרכה למבקרים שחלקם אינו מתמצא כלל בהסדרים הנוהגים במתקן.

לאור טענת הנתבעת בדבר קיומו של שלט במקום האוסר על כניסה למסלולים, טענה התובעת כי לא הבחינה כלל בשלט, ככל שהיה, ואם היה הוא היה מוסתר מעיניה.

על ידי התובעת הוגשה חוו"ד אורטופד לפיה נגרמה לה נכות של 28% המורכבת מנכות של 20% בגין קיצור ניכר של עצם הזרוע השמאלית לפי סעיף 40 (1), עם אפשרות להחמרה בעתיד, ו – 10% בגין צלקות מכוערות במקום גלוי בכתף לפי סעיף 75 (1) ב. על פי הפרשי המדידות שבחוות הדעת, הקיצור הוא של 2.5 ס"מ. התובעת ימנית.

4.לטענת הנתבעת, "התאונה היתה מעשה ידי שמיים ו/או בלתי ניתנת לצפיה, ו/או למניעה מראש ועל כל פנים לא היה זה סביר לצפותה, ו/או למנעה". עוד מוסיפה הנתבעת כי התאונה אירעה בעקבות רשלנותה של התובעת. נטען לקיום שילוט במקום האוסר על כניסת השחקנים למסלול וכי בעת האירוע נכח במקום עובד, אחראי משמרת, אשר ניתן והיה צריך לפנות אליו. נטען כי רשלנות התובעת מנתקת את הקשר הסיבתי בין האירוע לאחריות הנתבעת.

על פי חוות הדעת אשר הוגשה מטעם הנתבעת הנכות הינה % 10 בלבד, קיצור עצם הזרוע הינו של 1.5 ס"מ, הצלקות בולטות אך אינן תפקודיות והן זעירות. נטען כי כאשר מדובר בקיצור זרוע לא דומיננטית סעיף 40 (1) לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) קובע % 10 ולא % 20.

5.מטעם התובעת העידה היא עצמה בלבד. מטעם הנתבעת העיד העובד היחיד אשר היה במתקן בעת התאונה (להלן : "העובד"). חוות הדעת הוגשו בהסכמה.

כן הוגשו צילומים של המקום ושל שילוט הקיים בו - ת'1-4 ו – נ' 1-2.

6.אין מחלוקת כי העובד היה היחיד שעבד במתקן בעת האירוע.

7.מעדות העובד עולה כי קיים שמן על המסלול ולדבריו הוא מעביר תדרוך בטיחות מפורט לפיו אין לעבור את הקו השחור, תוך שהוא מדגיש כי אם עוברים אותו יש שמן על המסלול "וזה מסוכן מאוד כי עלולים להחליק". כך על פי סעיף 4 לתצהירו.

לטענת העובד בתצהירו הוא היה ביום התאונה "אחראי משמרת". הילדים הגיעו למקום בלווית מבוגר שעזב את המקום, הוא ישב ב"עמדת הפיקוח הנמצאת באולם", ופתאום ראה כי לתובעת נתקע הכדור , ולמרות שהדבר לא היה אמור להפריע לה לשחק לטענתו, היא החלה לרוץ לכיוון המסלול בניגוד גמור להנחיותיו, הוא צעק לה שלא תיכנס למסלול, היא לא שעתה לאזהרותיו, והמשיכה לרוץ, הוא המשיך לרוץ ולצעוק לכיוונה, ובטרם הספיק להגיע היא נפלה (סעיף 8 לתצהירו).

8. גרסת התובעת שונה. לטענתה לא ניתנו הוראות בטיחות, הם לא יכלו למצוא את האחראי לאחר שהכדור נתקע, ולאחר שהיא מעדה ונחבלה היא נשארה שוכבת על המסלול ורק לאחר כמה דקות שהחזיקה את היד, חבריה עלו על המסוע ואז הופיע העובד.

9. עדותה של התובעת היתה עדות מהימנה ואני נותן אמון בגירסתה. לעומתה היתה עדות העובד מגמתית, ובלט בה בתחילה השימוש במונחים אשר ניכר כי נועדו ליצור תחושה של פיקוח וניהול תקין של המקום, אולם בחקירתו הנגדית נתברר טיבם המדוייק.

10. בתצהירו בסעיף 8 אומר העובד כי ישב "בעמדת הפיקוח הנמצאת באולם". אמירה זו יוצרת מיד את הרושם כי באולם קיימת עמדה מסויימת לצורך פיקוח. השימוש במילים לא היה מקרי בעיני, ולא נאמר כי ישב בעמדה ממנה יכול היה לפקח, אלא בעמדת פיקוח הנמצאת באולם.

מחקירתו הנגדית של העובד עולה כי אין באולם כל עמדת פיקוח. הוא משיב לשאלה בעניין זה כדלקמן : "זאת עמדת הפיקוח במרכאות. אין עמדה רשמית שנקראת עמדת פיקוח" (פרו' עמ' 12 שו' 10).