שדה נ' מ. העמק

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים בתמצית

בפניי מונחת תביעה כספית בסך 10,523 ₪ שעניינה עסקה לרכישת 2 מסכי טלוויזיה L.C.D מסוג TOSHIBA (דגם AV500 32 ; ודגם AV500 37) שנערכה בין הצדדים ביום 17.02.09.

על-פי הנטען בתביעה, הנתבעת, באמצעות נציגה, מר דוד ששון, התחייבה לספק לתובע שני מסכי טלוויזיה המכילים חיבורים למסך המחשב. בפועל, התברר לתובע, כי במסכי הטלוויזיה שסיפקה הנתבעת חסרים 2 חיבורים (האמורים להיות ממוקמים בחלקו האחורי של המסך) והמאפשרים חיבור המסך למחשב. לטענת התובע, דבר החיבור הנ"ל מופיע, בריש גלי, בחוברת ההפעלה של המסכים שנמסרה לתובע ע"י הנתבעת. במילים אחרות, התובע טוען, כי הנתבעת סיפקה לו מוצר שאינו תואם את אשר הוזמן על ידו בפועל.

אציין, כי בגדר התביעה עותר התובע לסעד כספי ולחלופין להחלפת המוצרים שנרכשו ע"י מן הנתבעת במוצרים תקינים התואמים את אשר הזמין ממנה בפועל.

עוד נטען, כי כל פניותיו של התובע אל הנתבעת בנדון לא נשאו פרי. התובע טוען, כי מנהלת הנתבעת בשם "לי" מסרה לו, במענה לפניותיו, כי "הטלוויזיות שלך הגיעו מאירופה ולא מיפן ולכן הדגם שלהן לוקה בחסר". במענה לדרישותיו, הפנתה הנתבעת את התובע אל החברה היצרנית, "ניופאן", וזו בתורה הפנתה את התובע בחזרה אל הנתבעת, מאחר ולטענתה לא מדובר בתקלה תפעולית אלא בקבלת דגם ששונה מהדגם שהוזמן על ידי הלקוח. משסירבה הנתבעת לחליף את המוצרים הנ"ל פנה התובע לבית המשפט בתביעה זו.

לתמיכה בתביעתו, צירף התובע צילום מהמפרט של מסכי הטלוויזיה עבור שני הדגמים - חוברות הוראות הפעלה – אשר כולל צילום של הטלוויזיות שהוזמנו, לרבות צידן האחורי בו מצויים חיבורי המחשב ; טופס ההזמנה של המוצרים והקבלה בגין התשלום עבורן, מהן ניתן לראות, כי הדגם שהוזמן על ידי התובע תואם למפרט שאמור להיות במסכים ושאיננו קיים, לטענת התובע.

בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת את מרבית טענותיו של התובע, למעט עצם הרכישה של המוצרים נשוא התביעה ומועדה (17.02.09). הנתבעת ציינה, כי המוצרים סופקו, לבקשת התובע, בתאריך 21.05.2009 (כעבור 4 חודשים ממועד הרכישה). הנתבעת הוסיפה וטענה, כי לא מסרה לתובע ייעוץ או המלצה כלשהן באשר לסוג ודגם המוצרים שרכש וכי הדגמים שסיפקה לו בפועל תואמים את הדגמים שהוא בעצמו בחר, על-פי ההזמנה עליה הוא חתום. פנייתו הראשונה לנתבעת הייתה רק כעבור 6 חודשים ממועד אספקת המוצרים, וזאת ביום 30.11.2009. התובע הודה באוזני מנהל השירות של הנתבעת, כי הוא מסוגל להתחבר למחשב, אולם אין לו חיבור ישיר. לאור זאת, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה כנגדה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט. לחילופין, טענה הנתבעת כי הסכומים להם עותר התובע בתביעתו מופרזים ומוגזמים.

דיון ומסקנות

במעמד הדיון שהתקיים בפניי העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת, העיד נציגה, מר חנן בריקר. כן שמעתי את עדותו של המוכר, מר ששון דוד, כעד הגנה מטעם הנתבעת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, שקלתי את טענותיהם ועיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, החלטתי לקבל את התביעה, כמפורט.

סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, בתשמ"א-1981, אוסר על עוסק להטעות צרכן, במעשה או במחדל, לגבי פרטים מהותיים בעסקה. בין היתר קובע סעיף 2 (4) לחוק הנ"ל, כי "השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם" הינם פרטים מהותיים בעסקה. מכאן נגזרת חובתו של עוסק להסביר לצרכן, באופן מלא, את מלוא האפשרויות הטמונות במכשיר, אותו הוא רוכש, לצד מגבלותיו. סעיף 32 לחוק הנ"ל מאפשר, בנסיבות הנקובות בו, לצרכן לבטל עסקה בשל הטעיה.

סעיף 8 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 קובע, בין היתר, כי המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם או נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמא שהוצגו לקונה, זולת אם הוצעו ללא קבלת אחריות להתאמה. בנוסף לאמור, ובהתאם לסעיף 14 לחוק המכר, חלה חובה על הקונה לתת למוכר הודעה על אי-התאמה מיד לאחר שגילה אותה, ובהעדר הודעה כאמור, אין קונה זכאי להסתמך עליה. בעניין זה יש להזכיר, כי סעיף 17 (א) לחוק המכר קובע שההודעה על אי-ההתאמה תכלול פירוט סביר ותינתן למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר.

סלע המחלוקת בין הצדדים הינה בשני רבדים: הראשון - האם הוכיח התובע קיומה של אי-התאמה (דהיינו, הובטח לתובע מסך טלוויזיה שיש בו חיבור ישיר למחשב אישי וכי סופק לו בפועל מסך טלוויזיה שאין בו חיבור כאמור) ; והשני - האם מילא התובע אחר דרישת החוק בדבר מסירת הודעה על אי-ההתאמה, לה הוא טוען.

אדון בשאלות שבמחלוקת לפי סדרן.

באשר לשאלת אי-ההתאמה, העיד התובע בפניי, כי "רכשתי שני מכשירי טלוויזיה טושיבה, כשבחרתי ראיתי את הדגם בחנות. שאלתי אם יש חיבור למחשב. גם לפי כתב ההגנה הם טוענים שבחרתי דגם מסוים. יצאו במבצע ורציתי חיבור למחשב, כיוון שרציתי, יש לי מערכת מחשב לסלון וגם לילדים לחדר ורציתי את החיבור דרך המחשב" (עמוד 1, שורות 12-15). התובע צירף את חוברות ההפעלה המקוריות של שני דגמי הטלוויזיה שרכש, והפנה לכתוב בעמוד 9 לחוברת (מוצגים ת/1 ו- ת/2). עוד הוסיף והעיד, כי "גם כשחזרתי לחנות לסוכן המכירות משה פיזית בחנות סובבנו את הטלוויזיה, רואים חיבור למחשב. מה שראיתי בחנות היה חיבור למחשב, אך מה שקיבלתי היה בלי חיבור למחשב ורשום 32 AV500 כלומר, הדגם שהיה בחנות עם חיבור, אבל הדגם שאני קיבלתי היה בלי" (שם, שורות 18-21).

עליי לציין, כי עדותו של התובע, בהקשר זה, מהימנה עליי. עדותו הייתה עקבית, רציפה וכלל לא נסתרה. לא זאת אף זאת. גרסתו של התובע אף נתמכה בחוברות ההפעלה שצירף לעיוני (ת/1 ו- ת/2), מהן עולה באופן ברור, כי הדגמים שהזמין התובע מן הנתבעת AV500 32 ו-AV500 37 מכילים חיבור ישיר למחשב (להבדיל מחיבור כללי HDMI). גם פנייתו של התובע אל הנתבעת ואל החברה היצרנית, ניופאן, בתלונה אודות העדרו של חיבור ישיר למחשב אף מאששת את גרסתו בנדון (ראו: מוצג נ/1). הנתבעת בעצמה מאשרת, כי התובע פנה אליה והביע בפניה טרוניה אודות העדרו של חיבור ישיר למחשב, אך הנתבעת, מטעמים השמורים עמה, בחרה להפנות את התובע אל ניופאן ולא דאגה לשלוח נציג או איש מקצוע מטעמה על מנת לבדוק את טענותיו של התובע בדבר חוסר החיבור למחשב.

יובהר, כי עדותו של מר דוד ששון, מטעם הנתבעת, אין בה כדי להפריך את גרסת התובע, באשר, כאמור, איש מטעמה של הנתבעת, ובכלל זה מר דוד ששון, לא בדק את המוצרים שסופקו לתובע בפועל. לפיכך, טענתה של הנתבעת, לפיה המוצרים שסופקו לתובע הם המוצרים שהוזמנו על ידו, כלל לא הוכחה.

לאור האמור לעיל, ומשלא עלה בידי הנתבעת לסתור את גרסת התובע לעניין אי-ההתאמה הנטענת, אני קובעת כממצא עובדתי כי המוצרים שסופקו לתובע לא תאמו את הדגם שהזמין, מכיוון שבמוצרים שקיבל התובע בפועל נעדר חיבור ישיר למחשב.

לעניין מועד מתן ההודעה על אי-ההתאמה, הנני להעדיף את גרסת התובע. אין חולק, כי ההזמנה נעשתה בתאריך 17.02.09 וכי האספקה בוצעה כ- 3 חודשים לאחר מכן, ביום 21.05.09. התובע לא טען באף שלב, כי הודיע לנתבעת בדבר אי-ההתאמה במוצר שסופק לו מיידית או בסמוך למועד האספקה. מצאתי את הסבריו של התובע בעניין זה הגיוניים וסבירים, וזאת מששוכנעתי כי מדובר באי-התאמה נסתרת שהתובע גילה אותה זמן סביר לאחר שעשה שימוש במוצר. במסכי הטלוויזיה נשוא הדיון קיימים, כפי שניתן לראות בחוברת, מספר לא קטן של חיבורים. התובע ביקש לעשות שימוש בחיבור ישיר למחשב, כחודשיים לאחר מועד אספקתו, וזה המועד הקובע לענייננו, בו התגלתה לראשונה לתובע אי-ההתאמה, כאמור. בנסיבות, אין במועד ההודעה כדי לעמוד לתובע לרועץ ואין בו, כשלעצמו, כדי לפטור את הנתבעת מאחריות בדבר אי-ההתאמה שנתגלתה במוצר שסופק לתובע.