ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
5311-04-08,5315-04-08
05/10/2010
|
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף
|
| - נגד - |
התובע:
1. עזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל
2. צבי רוזנברג
3. מסטרפונט בע"מ
4. הוצאת קורן ירושלים בע"מ
5. צבי רוזנברג
עו"ד יעקב קלדרון
עו"ד חנה קלדרון
עו"ד אורי שורר
|
הנתבע:
1. מיקרוסופט ישראל בע"מ
2. Microsoft Corporation
עו"ד רם ז'אן
עו"ד דנה אמיר
|
| החלטה |
1. מהי, אם בכלל, ההגנה המשפטית המוענקת על פי הדין הישראלי לגKפן (typeface)? באופן ממוקד יותר, האם גKפן הוא מדגם או מושא להגנת דיני זכויות היוצרים? שאלות משפטיות אלו, המחייבות בחינה יסודית של קו הגבול בין דיני המדגמים לבין דיני זכויות היוצרים, הן העומדות להכרעה בהחלטה זו.
המסגרת הדיונית
2. שתי התביעות שלפני עוסקות בשני גKפנים, אשר עוצבו על ידי בכירי מעצבי האותיות העבריות. עניינו של ת.א. 5311-04-08 בגKפן "נרקיסים" אשר עוצב ע"י הטיפוגרף צבי נרקיס ז"ל. עניינו של ת.א. 5315-04-08 בגKפן "קורן" אשר עוצב על ידי הטיפוגרף אליהו קורן (קורנגולד) ז"ל. בשתי התביעות נטען כי הנתבעות, חברת מיקרוסופט העולמית (Microsoft Corp.) וחברת הבת שלה המופקדת על השיווק בארץ (מיקרוסופט ישראל בע"מ; להלן, יחדיו: "
הנתבעות" או "
מיקרוסופט"), עשו שימוש בלתי מורשה בגKפן המדובר, "נרקיסים" ו"קורן" לפי העניין, שעה ששילבו אותו במערכות ההפעלה "windows" לדורותיהן ולגרסותיהן. כאמור, שאלה יסודית שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא זיהוי מערכת הדינים הרלוואנטית המסדירה את ההגנה הניתנת לגKפנים. בעוד שהתובעים טענו כי אלו הם דיני זכויות היוצרים, הנתבעים טענו כי גופן ראוי להירשם כמדגם, ועל כן אינו יכול להיות ליהנות מהגנת דיני זכויות היוצרים.
3. הואיל וביסוד המחלוקת בשני התיקים עומדת "שאלה משפטית טהורה" הצעתי לצדדים ביום 3.12.2009, במסגרת דיון קדם משפט, את ההסדר הדיוני לפיו יקוים הדיון בתיקים בשני מסלולים מקבילים: האחד, הגשת סיכומים, והכרעה, בשאלה המשפטית העקרונית שעניינה טיב ההגנה המשפטית המוענקת בדין הישראלי לגKפנים, אשר נוצרו לפני עשרות שנים; השני, דיון הוכחות בשאלות העובדתיות והמשפטיות האחרות ששנויות במחלוקת בין הצדדים. בדרך זו ניתן יהיה להכריע בשאלה המשפטית העקרונית בטרם ידרשו הצדדים לסכם בשאלות האחרות בתיק, כך שיהיה באפשרות באי כוחם לכוון את טיעוניהם לפי הכרעה זו. הצעה זו התקבלה על דעת שני הצדדים. בהתאם למוסכם הגישו הצדדים סיכומים בשאלה המשפטית העקרונית, ובמקביל נשמעו עדי הצדדים במספר דיוני הוכחות בחודשים מאי-יולי 2010. עתה באה העת להכריע בשאלה המשפטית העקרונית, כאשר לאור ההכרעה יוכלו הצדדים לסכם ביתר השאלות השנויות במחלוקת, בהתאם ללוח הזמנים שנקבע.
4. בהמשך הדברים תובהר יריעת המחלוקת הגודרת החלטה זו, ויוצגו הנימוקים להכרעתי בשאלה העקרונית שהונחה לפתחי בדבר מעמדם המשפטי של גKפנים. ואולם בראשית הדברים מן הראוי להקדיש מספר מילות הקדמה להגדרת נושא החלטה זו - הגKפן (בלעז, typeface).
מהו גKפן?
5. גKפן ניתן להגדרה כמערכת של תווים הכוללת אותיות, ספרות וסימנים אחרים, שיש להם סגנון עיצובי אחיד, המיועדת לשמש לשם כתיבה או לשם יצירה של רצף תווים בעל משמעות. בלשון אחרת, גKפן הוא עיצוב מסוים של מערכת הסימנים המרכיבה את השפה הכתובה.
6. כל אחד מאיתנו רואה ועושה שימוש יומיומי במספר רב של גKפנים. אנו מתפללים ולומדים מכתבי הקודש, בהם נעשה שימוש בגKפנים כגון "כתב רש"י" ו"קורן" ; מדפדפים בעיתונים מודפסים בעברית, העושים ברובם שימוש בגKפן "פרנק-ריהל" לטקסט ובגופן "חיים" לכותרות; מתבוננים במהדורות הדיגיטליות שלהם, העושות לרוב שימוש בגKפן "אריאל"; קוראים ספרים העושים שימוש במגוון גKפנים ובהם "פרנק-ריהל", "נרקיסים" ו"דוד"; מתרשמים מפרסומות בהן מככבים הגKפנים "נרקיס" ו"אורון"; ומעיינים בפסקי דין, בהם משתמשים כמעט אך ורק בגKפן "דוד". וזו כמובן רק רשימה חלקית ואקראית.
7. במובן אחד, כמעט כל הגKפנים הללו זהים - רובם המוחלט עושים שימוש באותן תבניות כללית שמגדירות את השפה הכתובה. הסימן לאות "וו" יהיה, בעיקרו, תמיד קו אנכי ארוך, ואילו הסימון לאות "יוד" יכלול בהכרח קו אנכי קצר יותר. תבנית זו, מה שניתן לכנות המרכיב הפונקציונאלי של הגKפן, חייבת להישמר, אחרת נתקשה לזהות את משמעותו של הסימן. ואולם, מעבר לתבנית כללית זו, שמור למעצב הגKפן חופש עיצוב נרחב.
|
להלן, למשל, עשר דוגמאות של האות "וו" בגופנים שונים:
|
ו
|
ו
|
ו
|
ו
|
ו
|
ו
|
ו
|
ו
|
|