סולומון ואח' נ' רשות שדות התעופה ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, ביום 4/5/09, בעת ששהתה בשטחה של הנתבעת (להלן – "שדה התעופה"). הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, זאת אחר שהציגו את סיכום טענותיהם בפני בית המשפט.

עיקרי טענות הצדדים

2.התובעת, ילידת 26.7.49, נחתה ביום 4.5.09 בשעות הלילה בשדה התעופה בישראל, אחר ששבה משהות מרומניה. בסמוך לחצות, החליקה התובעת בפתח חדרי השירותים בשדה התעופה, לטענתה, בשל מים אשר נקוו על הרצפה. כתוצאה מן הנפילה, נחבלה התובעת בידה הימנית.

לטענת התובעת, רק לאחר שנפלה, הבחינה בעובדת ניקיון אשר עוסקת בנקיון הרצפות במקום.

התובעת טופלה במרכז הרפואי "זבולון" שם אובחן שבר בכף יד ימין וידה קובעה בגבס למשך שלושה שבועות. בהמשך, טופלה התובעת בטיפולי פיזיותרפיה, אולם לאחר סיום הטיפולים נמצאו בכף היד שינויי צבע, בצקת והגבלה בתנועות וכן ממצאים בבדיקת מיפוי עצם אשר יכולים להעיד על שינויים פוסט-טראומתיים. התובעת לא צירפה חוות דעת רפואית.

עובר לתאונה עבדה התובעת כמטפלת בקשיש ולטענתה, סיימה את עבודתה בשל מותו. התובעת לא שבה לעבודה כלשהי מאז האירוע וזאת, לדבריה, בשל מגבלות אשר נותרו בידה, המונעות ממנה לשוב ולהשתלב במעגל העבודה.

התובעת עותרת לקבלת פיצוי בסך כולל של 67,800 ₪.

3.לטענת הנתבעות, התובעת לא הודיעה על התאונה בזמן אמת לאיש מעובדי שדה התעופה ואף לא פנתה למרפאת שדה התעופה כך שאירוע התאונה נסמך על גרסתה בלבד.

הנתבעות טוענות כי ניקיון הרצפות נעשה על ידי מכונה השוטפת ומייבשת בו זמנית כך שלא יתכן כי היתה במקום היקוות מים. עם זאת, מדו"ח חוקר אשר הוכן עבור הנתבעות כי נקיון המקום מתבצע לא רק באמצעות מכונת שטיפה, אלא גם, במידת הצורך, ידנית.

לעניין הפסדי השכר טוענות הנתבעות כי התובעת הפסיקה עבודתה מסיבות שאינן קשורות בתאונה זו ומאחר והתובעת לא הציגה חוות דעת רפואית הרי שלא ניתן להתייחס לטענתה לעניין קיום מגבלות כלשהן אשר מנעו ממנה לשוב לעבודתה.

הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד חברת הניקיון אשר היתה אחראית על עבודות הניקיון במקום בעת האירוע ולטענתן, משום כך, יש להטיל על חברת הניקיון את האחריות לתאונה.

הנתבעות טענו כי אם ייפסק לטובת התובעת, אזי יש להעמיד את גובה הפיצוי על סך של 5,500 ₪ ואף מסכום זה, מן הדין לנכות סכום כלשהו בגין אשמה התורם של התובעת.

4.חברת הניקיון, צד ג', מצטרפת לטענות הנתבעות בכתב הגנתן ובכך מכחישה את טענות התובעת ובנוסף מכחישה אף את טענות הנתבעות כלפיה, שכן לדבריה, במקום מוצבים מפקחים מטעם הנתבעת אשר תפקידם לאתר מפגע ולהתריע בפני עובדי הנקיון.

לטענתה, לא יתכן כי הרצפה היתה רטובה עקב עבודות ניקיון מאחר ומכונות הניקיון שוטפות ומייבשות בו זמנית אולם יתכן שהיה במקום סיכון טבעי כגון מים שהיו בתחתית תא השירותים לאחר שהעוברים והשבים במקום, נטלו את ידיהם.

הערות לעניין ההכרעה

5.אמנם, כפי טענתם של הנתבעות וצד ג', התובעת לא הודיעה על האירוע למי מגורמי שדה התעופה בזמן אמת ולא פנתה למרפאת שדה התעופה לקבלת טיפול. עם זאת, לא כל פגיעה מצריכה בדיקה מיידית ובהחלט ייתכן כי התובעת, אשר מיהרה לעלות על רכבת לביתה, סברה תחילה, כי מדובר בפגיעה של מה בכך ועל כן לא התעכבה על מנת לדווח על התאונה או על מנת לקבל טיפול רפואי במקום. תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא אף בדו"ח החקירה שהוגש מטעם הנתבעות, סעיף 19, לפיו בעת הנסיעה ברכבת החלה ידה הימנית של התובעת להתנפח ובבוקר פנתה לקבלת טיפול רפואי. כמו כן, בקופת החולים, כאשר התבקשה התובעת לציין את נסיבות פציעתה, מסרה כי נפלה בשדה התעופה.

לאור האמור, מאחר שגרסת התובעת, עליה נסמכת התביעה, נתמכת במסמכים רפואיים, ולטעמי, אינה נסתרת בראיות אחרות אשר הונחו בפניי, אני מקבלת את גרסת התובעת לעניין נסיבות נפילתה.

6.התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית לפיה נותרה נכה בעקבות האירוע. עם זאת, אין מחלוקת וזאת על סמך החומר הרפואי שהוצג בפניי, כי התובעת סבלה משבר בכף ידה הימנית, אשר גובסה למשך שלושה שבועות, ובהמשך, נזקקה לטיפולי פיזיותרפיה. אף החוקר מטעם חברת הביטוח מציין בסעיף 23 לדו"ח כי חודשיים לאחר התאונה, נראה האזור נפוח מעט ורגיש למגע.

7.באשר לטענת התובעת כי נגרם לה הפסד שכר, הרי שעובר לתאונה, עבדה התובעת כמטפלת בקשיש, אולם סיימה עבודתה, כך עולה מאישור שהוגש על ידה, ביום 17.4.09, כלומר למעלה משבועיים לפני האירוע. האישור אינו מציין את סיבת סיום העבודה. מעבר לאישור זה לא הביאה התובעת כל ראיה שיש בה כדי לבאר מדוע לא שבה לעבודתה או לכל עבודה אחרת עד היום.