ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
7055-07
26/09/2010
|
בפני השופט:
דפנה בלטמן קדראי
|
- נגד - |
התובע:
1. רמי סעדון 2. רונית סעדון
|
הנתבע:
1. M.T.N מערכות (1986 ) בע"מ 2. מי נתניה (2003 ) בע"מ 3. אהוד לוריא 4. שרה לוריא
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפני תביעות הדדיות לפיצוי בגין לשון הרע, שביסודן סכסוך בין שכנים בגין טענות ל"גניבת מים".
התובעים, בני הזוג רמי ואתי סעדון [להלן- "התובעים 1 ו-2", בהתאמה], הגישו תביעה לפיצוי בסך של 150,000 ש"ח בגין פגיעה בשמם הטוב נגד חברת M.T.N מערכות (1986) בע"מ [להלן- "מת"ן" או "הנתבעת 1"], ונגד חברת מי נתניה (2003) בע"מ [להלן- "מי נתניה" או "הנתבעת 2"], וכנגד בני הזוג, אהוד ושרה לוריא.
הנתבע 3 [להלן גם- התובע שכנגד] הגיש כנגד התובע 1 [להלן גם- הנתבע שכנגד] תביעה שכנגד לפיצוי בסך של 300,000 ₪ בגין פגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו.
הרקע העובדתי
2.התובעים והנתבעים 3 ו-4 הינם דיירים ברחוב הדליות בנתניה, אשר בנוי כמתחם שבו שש עשרה יחידות דיור צמודות קרקע [להלן- "המתחם"]. לכל יחידת דיור צמוד מד מים פרטי, ובגבול המתחם קיים מד מים ראשי המודד את סך כל צריכת המים של המתחם. במתחם פועל וועד דיירים. מי נתניה היא ספקית המים למתחם ובגדר כך אף מוציאה חיובים לצרכנים לתשלום בגין צריכת המים.
חיובי התשלום מחושבים על פי קריאת מדי המים, שנערכת על ידי עובדי מת"ן בשירות מי נתניה.
3.עובר להתרחשות נשוא התביעה, גילו דיירים במתחם כי הם מחויבים בגין צריכת מים משותפת של המתחם, הגם שאין בו ברז לשימוש ציבורי והגם שאין בו גינה משותפת. על כן, יזמו נציגי וועד הדיירים פנייה לנתבעת 2 לבירור פשר החיובים. הפנייה נעשתה על ידי נציגי הוועד לנתבעת 2 לבירור, וזו פנתה למת"ן המבצעת עבורה מדידות וביקורות על צריכות מים של תושבי העיר. בדיקה שביצעה מת"ן העלתה כי מד המים הפרטי של התובעים, שמספרו 4285879, מותקן הפוך.
4.ביום 4/5/06 ערכה מת"ן דו"ח של תוצאת הבדיקה [להלן- "הדו"ח", נספח א' לתצהיר התובע 1].
בדו"ח נכתב, בין היתר, כך: "כמו כן נמצא שהמונה של משפ' סעדון רמי רחמים הפוך מסתובב כל הזמן אחורה (גניבת מים יש צילום)" [להלן- "הפרסום",שהוא נשוא התביעה העיקרית].
מת"ן מסרה את הדו"ח למי נתניה, ומי נתניה מסרה את הדו"ח לידי נציג וועד הדיירים, שבא לקבלו במשרדיה, ונציג זה מסר את הדו"ח ליו"ר וועד הדיירים.
5.ביום 4/5/06 [או בסמוך לכך, כך על פי טיעוני התובע והנתבע 3] התקיימה אסיפת דיירים במתחם. לישיבה הוזמנו כל הדיירים ביוזמתו של יו"ר הוועד מר גרישה פטינצנסקי.
התובעים לא השתתפו בישיבה, מתחילתה. התובעת 2 הצטרפה לאסיפה לאחר שחזרה עם ילדיה מבילוי ב"קאנטרי", ואילו התובע 1 טען כי לא נכח באסיפה ושמע אודותיה כאשר הגיע לביתו באותו ערב.
לקראת הישיבה צילם הנתבע 3 עותקים מהדו"ח, אשר חולקו בישיבה לכל משתתפיה. במהלך הישיבה נדון נושא צריכת המים המשותפת ועורר את כעסם של הדיירים כלפי התובעים.
6.התובעים הכחישו כי עשו את המיוחס להם בדו"ח וטענו כי הנתבעים הוציאו דיבתם רעה. על כן, הגישו התובעים את תביעתם. הנתבעים התגוננו מפני התביעה בטענות שונות, לרבות הגנות שבחוק, איסור לשון הרע, תשנ"ה- 1965 (להלן: "החוק") ואילו הנתבע 3 אף הגיש תביעה שכנגד בה טוען הוא כי בתום אסיפת הדיירים החל התובע 1 לצעוק בקול בנוכחות דיירים רבים כי "אודי לוריא גנב מאלקטרה 5 מיליון דולר ולכן פיטרו אותו" [להלן- "הפרסום השני", נשוא התביעה שכנגד], שגם עילתה הוצאת לשון הרע.
טענות הצדדים בתביעה העיקרית
7.התובעים טוענים כי האמור בדו"ח מהווה לשון הרע, וכי הפצתו לדיירי הרחוב מהווה פרסום לשון הרע מכוח החוק.
לטענת התובעים, במכתב תשובה ששלח הנתבע 3 למכתב התראה מטעמם מיום 16/10/06 [נספח ב' לתצהיר הנתבע 3], יש משום הודאה בפרסום לשון הרע, עת הודה הנתבע 3 כי "במהלך האסיפה נתבקשתי ע"י הדיירים להביא עותקים נוספים של מכתב חברת מי נתניה כדי לחלק לכולם. יש בביתי מכונת צילום ועשיתי שירות זה לאסיפה".
עוד טוענים התובעים כי בפרסום יש משום עוולת רשלנות של הנתבעות 1 ו-2, בהפרתן חובות זהירות ואמון מוגברות כלפי התובעים מכוח היותן גופים בעלי אופי ציבורי, ועוולת רשלנות של הנתבעים 3 ו-4 המחוייבים חובת זהירות בין שכנים.
בכתב התביעה נטען אף כי הנתבעים פרסמו את מפרט תשלומי המים של התובעים המכיל את פרטיהם האישיים וכמויות המים שצרכו, ובכך פגעו בפרטיותם. אלא, שהתובעים לא חזרו בסיכומים על טענה זו, ועל כן זו אין להידרש לה בפסק זה.