ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
31962-04-10
24/08/2010
|
בפני השופט:
רחל ערקובי
|
- נגד - |
התובע:
חן גיאן
|
הנתבע:
1. חנה עצמון 2. דליה גלעד 3. יעקב סיאס 4. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בהתאם להסכם השכירות הנתבעים התחייבו לספק לתובעת דירה למגוריה.
התובעת התחייבה לשלם דמי שכירות.
זהו מהות הסכם השכירות.
אין מחלוקת שביום 28/03/10 התמוטטה התקרה בחדר המושכר ונפלה ארצה.
הנתבעים לא חלקו על כך וקיימות תמונות שמבססות את הטענה.
התובעת עותרת לקבלת פיצוי בגין נזקים.
בפי הנתבעים 3 טענות:
1. כי בהתאם להסכם השכירות סעיף 21, התובעת היא שהתחייבה לשאת באחריות לכל פגיעה ונזק. עיון בסעיף 21 יעלה כי הוא עוסק באחראיות התובעת, השוכרת, לשאת בנזק שאירע הנובע משימוש או מפעילות במושכר. בכל הכבוד לנתבעים, התמוטטות תקרה בשל בעיית רטיבות, שגם היא לא שנויה במחלוקת, איננה נזק שנגרם כתוצאה משימוש או פעילות.
ביהמ"ש לא הצליח לרדת לסוף דעתם של הנתבעים ולהבין איזה שימוש מייחסים לתובעת בתקרה, ואיך השימוש או הפעילות של התובעת הובילה לאותה התמוטטות.
2. טענה שנייה נוגעת להיקף הנזקים. אכן התובעת לא הציגה קבלות וחשבוניות ביחס למרבית הנזקים אלא שלאחר ששמעתי את התובעת, אשר העידה שהיא מלצרית, נאלצה להוביל את תכולת דירתה למקום אחר, לא יכלה לגור בדירתה מאותו מועד, והדבר היה ערב פסח, אני סבורה כי התובעת זכאית לקבלת פיצוי בשל הפרת ההסכם של הנתבעים עימה, אשר לא העמידו לרשותה דירה למגוריה, והפרו את ההסכם בצורה יסודית, באופן שהצדיק את ביטול ההסכם על ידי התובעת ואדרש לסכום בהמשך.
3. הטענה השלישית נוגעת לכך שלא הוחזרו לה הביטחונות משום שהיא לא הציגה אישור שכל החובות שולמו.
התובעת הציגה תדפיס חשבון שממנו עולה כי היא שילמה את החובות, ואין טענה פוזיטיבית לקיומם של חובות כלשהם.
יותר מכך , הנתבעים טרחו וגבו את חודש אפריל למרות שבתקופה זאת לא העמידו לתובעת דירה שניתן לגור בה לאור ההתמוטטות שלא תוקנה לאלתר בשל חודש הפסח.
הנתבעים אף דרשו בגין הארנונה לחודש אפריל ושוב מדובר בחודש שהתובעת לא עשתה שימוש בדירה כתוצאה מהתמוטטות.
לגבי הנזקים, התובעת טוענת לסכומים הנוגעים למחשב אישי, הובלה, הפסד ימי עבודה, החזר שכ"ד לחודש אפריל, החזר ארנונה.
סכומים אלה ביהמ"ש סבור שהיא זכאית להם, הסכומים אינם מופרזים.
מדובר בשכר עבודה לשבועיים בסך של 1,500 ₪, מדובר בהובלה בסך של 1,500 ₪.
התובעת עותרת לקבלת הוצאות בסך של 2,000 ₪ ללא אסמכתאות ואני דוחה את דרישה זאת.
התובעת עותרת לקבלת עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪, ביחס לסכום זה אני סבורה כי על הנתבעים לשלם סכום זה לאור עובדה שמדובר בהפרת הסכם על ידם.