ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
|
14788-10-09
05/01/2010
|
בפני השופט:
דוד שוהם
|
- נגד - |
התובע:
1. לירון סולטן 2. דניאל טאובס 3. אפרים סולטן
|
הנתבע:
אוויניו מרכז קונגרסים ואירועים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מגניבת מכשירי פלאפון במהלך חתונתם של התובעים 1 ו- 2.
על פי האמור בכתב התביעה ערכו את הארוע באולם יוקרתי ושילמו סכומים ניכרים עבור עלויות אבטחה.
בסוף הארוע נכנס לאולם הארועים אדם וגנב באופן שיטתי פלאפונים מהאורחים. מתברר בדיעבד כי במסגרת טלוויזיה במעגל סגור שקיימת באולם ניתן היה להבחין בגנב כיצד הוא פועל באופן שיטתי ולוקח לכיסו מכשירי פלאפון שמונחים על השולחן.
הרשלנות של הנתבעת, לטענת התובעים, באה לידי ביטוי בכך שלא התבוננו במסכים בהם ניתן היה לראות בזמן אמת את ביצוע הגניבה.
טענה נוספת כלפי האולם היא שאפשרו לאותו אדם להכנס בשעה מאוחרת, שעה 23.00 מבלי בדיקה או שאלה מה מטרת כניסתו בשעה מאוחרת.
מנגד טוענת הנתבעת שמדובר בדרישה בלתי סבירה שלא מתבצעת באולם כלשהו ומדובר ברף זהירות שהוא מוגזם.
עוד טוענת הנתבעת שגם אילו היו ננקטים אותם אמצעים כגון התבוננות במסך הטלוויזיה או תשאול ראשוני לא בהכרח ניתן היה למנוע את הגניבה.
לטענת הנתבעת האשם רובץ על כתפי אותם אורחים שמצאו לנכון להשאיר את אותן פלאפונים להם על השולחנות.
התביעה מתייחסת למחיר של מכשירי הפלאפונים שנגנבו וקיימת רשימה של מכשירים שנגנבו.
רכיב נוסף בתביעה הוא רכיב עוגמת הנפש בהתחשב בעובדה שבשלב כלשהו שכאשר התגלתה הגניבה נסגרו דלתות האולם על מנת לנסות לאתר את הגנב.
נוצרה מהומה באולם שפגעה בשמחה.
אני סבור שבמקרה זה לא קיימה הנתבעת את חובת הזהירות שמצופה ממנה.
הכלל הוא שיש לצפות באופן נורמטיבי את כל מה שניתן לצפות מבחינה עובדתית.
האפשרות שתתבצע גניבה באולם שלא על ידי מישהו מהמוזמנים היא אפשרות שניתן לצפות אותה.
הנתבעת יכולה היתה באמצעים שהיו ברשותה, שלא בהכרח נמצאים באולמות אחרים, לגלות את הגניבה ולהפסיק אותה.
אני סבור שאילו היה אדם שמסתכל על המסכים במהלך הארוע יכול היה לזהות זאת מבעוד מועד.
אני גם סבור שהיה מקום לבדוק את הנכנסים בשעה מאוחרת ולשאול למטרת הגעתם.
התובעים העידו, והדבר אינו שנוי במחלוקת, שהוצעו להם חלופות מסויימות לצורך הגברת הבטחון וניתן היה להציע חלופה כלשהי גם על מנת למנוע ארוע מסוג הארוע שארע.
לצורך הדוגמה אילו היה נאמר להם מראש שהעמדת אדם מול המסכים לצרכי ביקורת עולה סכום כלשהו, יתכן ותובעים היו מסכימים לכך.