ישוב קהילתי אינו רשאי לסרב להקצות מגרש בגין עברו הפלילי של המועמד

1.         תוקפם של הסכמים שנכרתו בין התובעת (להלן "רקפת") לבין הנתבעת 1 (להלן "איריס") ובין הנתבע 3 (להלן "המינהל"), בנוגע להקצאת מגרש ולמגורים בישוב רקפת הם שבמוקד המחלוקת בתיק שבפני.

רקע

2.         רקפת הינו ישוב קהילתי במועצה האזורית משגב שבגליל התחתון. המקרקעין עליהם בנויים בתי הישוב הינם בבעלות מינהל מקרקעי ישראל ומוחכרים לתושבים השונים. חברי הישוב מאוגדים כולם כחברים באגודה שיתופית להתיישבות (להלן "האגודה"). האגודה מעניקה לחברים הגרים בישוב שירותים שונים ובהם מזכירות, דואר, תשתיות וכדומה.

3.         הישוב רקפת הוקם על פי הרשאה שניתנה על ידי המינהל לסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן "הסוכנות"). בהתאם להחלטות המינהל, כפי ששונו מעת לעת (ולעניין זה אתייחס בהמשך), מבצעת הסוכנות היהודית את הפיתוח בכל ישוב וממליצה למינהל על המועמדים לקבלת מגרשים.

4.         כל מתיישב המבקש לבנות את ביתו בישוב חותם עם המינהל על הסכם פיתוח ובתום תקופת הפיתוח, ולאחר שעמד בתנאי ההסכם והשלים את בניית ביתו, חותם המתיישב על הסכם חכירה עם המינהל. על הסכם הפיתוח חותמים המתיישבים, הסוכנות והמינהל.

            האגודה השיתופית אינה צד לחוזה הפיתוח או לחוזה החכירה, אולם בהסכמי הפיתוח שחותם המינהל עם המתיישבים בישוב קהילתי כדוגמת רקפת, מותנית זכותו של המתיישב לחכירת המקרקעין, בחברות באגודה.

            כבר כאן אציין כי הליך זה של התקשרות בין המינהל למתיישב המותנה בהמלצת הסוכנות, מעוגן בהחלטה 433 של מועצת המינהל - החלטה בדבר "תנאי הקצאת מגרשים למגורים בישובים קהילתיים בגליל, בעמק עירון, בדרום הר חברון, ברמת הנגב ובערבה"- מיום 2/11/89. סעיף 2 לאותה החלטה קובע:

(א) המינהל יקצה מגרשים לבנית בתי מגורים בכל ישוב כאמור לעיל על פי המלצת המישבת, בתנאים הנהוגים במינהל ובכפוף לאמור בהחלטה זו.

(ב) המישבת תהיה צד לכל אחד מהסכמי הפיתוח שיחתמו עם המתישבים, כמקובל במינהל ובשינויים המתחייבים מאופיו של הישוב כישוב קהילתי וממטרות הקמתו, וזאת על מנת שיובטח קיומן של מטרות ההתישבות בהתאם לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל תשי"ג-1952 ולאמנה שנחתמה על פיו (להלן-"מטרות ההתישבות"). במסגרת זו תדאג המישבת, בין היתר, להקמת אגודה של המתישבים ביישוב.

(ג) לאחר מלוי תנאי הסכם הפיתוח ייחתם עם כל מתישב חוזה חכירה כמקובל במינהל ובשנויים המתחייבים כאמור בסעיף קטן (ב) לעיל. בחוזה החכירה יובטח החזר השקעותיה של המישבת על ידי המתישבים על פי התחייבותם כלפיה.

(ד) העברת זכויות החכירה תותנה, בין היתר, בקבלת המלצת המישבת, בכדי להבטיח את קיום מטרות ההתישבות.

נוהלי קבלת חברים לאגודה השיתופית רקפת קבועים בתקנון האגודה (שחלקיו הרלבנטיים צורפו כנספח כא' לתצהיר התובעת). מבלי קשר להליך הקבלה לחברות לאגודה מחויב כל מתיישב לעבור הליך מיון לצורך קבלת המלצה מהסוכנות למינהל בהתאם להחלטה 433 הנ"ל.

5.         ההליכים לקבלת המלצה להקצאת מגרש בישוב קהילתי הוסדרו עד לעת האחרונה אך ורק בהחלטות של מועצת המינהל. בעבר נקבעו הוראות להקצאת מגרשים בהחלטה 737 מיום 17/12/95. בעיקרון הוענק הכוח להחליט למי יוקצו המגרשים לאגודה. החלטה זו בוטלה בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 3939/99 קיבוץ שדה נחום נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נו(6) 25 (2002) ובמקומה התקבלה החלטה 959 מיום 4/2/03 - החלטה בדבר "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ, או אגודה שיתופית חקלאית".

            גם על החלטה זו הוגשו השגות לבית המשפט עד שביום 1/8/04 התקבלה החלטה חדשה, החלטה 1015 - "החלטה בדבר הליכי המלצה על קבלת מועמדים לרכישת זכויות חכירה במקרקעין בישובים חקלאיים ובישובים קהילתיים". על פי החלטה זו נקבע כי בישוב קהילתי קטן תוקם וועדת קבלה שבה יהיו חברים נציג הגורם המיישב (הסוכנות), בעל תפקיד במשרד השיכון, נציג האגודה, נציג המועצה האזורית ונציג התנועה המיישבת (ככל שהדבר רלבנטי).

            חשוב לציין כי על החלטות וועדת הקבלה ניתן להשיג בפני וועדת ערר. החלטה 1015 הנ"ל תוקנה ושונתה במעט בהחלטה 1064 מיום 27/7/05.

6.         בסעיף 2 להחלטה  1064 נקבעו הקריטריונים על פיהם תפעל וועדת הקבלה. וכך נקבע:

"הקריטריונים אשר תוכל ועדת קבלה לשקול בדונה במתן המלצה על מועמד לרכישת זכויות בקרקע בישוב קהילתי קטן או בישוב חקלאי יהיו כלהלן:

2.1. בגיר מגיל 18 ומעלה;

2.2. יחיד או בני זוג;