לפניי תביעה, במסגרתה עתר מר ויקטור שנקל (להלן- התובע) כי חברת "משב שוקי הון" (להלן- הנתבעת) תשיב לו סכום ששילם עבור קורס "ברוקר עצמאי-סודות המסחר" שהעבירה במכללת אשדוד (להלן- הקורס), אשר לטענתו לא הועבר כיאות, וכן תפצה אותו בגין עוגמת נפש שנגרמה לו, לטענתו, עקב ההשתתפות בקורס, בסך כולל של 7,000 ש"ח.
לטענת התובע, בעת ההרשמה לקורס, הובטח לו כי השיעורים יועברו באמצעות מחשבים אישיים שיינתנו לכל תלמיד, דרכם יועבר חומר הלימוד ע"י המרצה. אולם, בפועל ארעו תקלות חוזרות ונשנות במחשבים במהלך הקורס, אשר לא טופלו עד סוף הקורס, כך שהוא ותלמידים נוספים נשארו ללא מחשב אישי, ולא הצליחו להבין את חומר הלימוד.
לטענתו, כשפנה לבקש שיעורי השלמה, הוצעו לו מועדים מאוחרים אשר לא היו רלוונטיים, שכן שאר הכיתה כבר התקדמה בחומר הלימוד. בנוסף, טען התובע, כי שיעורי ההשלמה ניתנו במוסד לימודים אחר, בעיר אחרת, על בסיס מקום פנוי בלבד, וכי הוא נדרש לשבת במעבר, ללא מחשב.
התובע צירף מסמכים המעידים על כך ששילם לנתבעת סך של 5,450 ש"ח עבור הקורס, ודוא"ל ששלח לו נציג הנתבעת בנוגע לשיעורי השלמה.
לטענת הנתבעת, התובע אכן נרשם לקורס וביקש ללמוד בסניף אשדוד בו נפתחים קורסים אחת למספר חודשים בלבד. התובע השתתף בשלב א' של הקורס (פרונטאלי) מיום 13.2.07 ועד 5.6.07, ובחלק משלב ב' (סטאז'), אך לא סיים את שלב ב' ולא השתתף בשלב ג', המותנה בסיום שני השלבים הקודמים.
הנתבעת אישרה שאכן היתה תקלה במעבדת המחשבים במהלך שלב א' של הקורס, ולכן, למרות שהתובע לא החסיר שיעורים, סוכם בפגישה בין התובע לדיקאן הסטודנטים ביום 20.6.07, כי הוא יוכל להשלים את השיעורים אותם לא הבין בגין בעיה במחשב, ואף להתחיל את הסטאז' מחדש.
לטענת הנתבעת, נשלחה לתובע הודעה ביום 17.7.07 עם מועדי שיעורי ההשלמה שנערכו במרכז בבני ברק, אך הוא לא הגיב להודעה ולא השתתף בשיעורים.
לטענתה, מכיוון שהתובע התעקש להשלים את השיעורים במכללת אשדוד, הם המתינו לפתיחת מחזור חדש באשדוד, וביום 19.2.08 שלחו אליו הודעה נוספת עם מועדים לביצוע שיעורי השלמה במכללת אשדוד, אך התובע סירב לעמוד במוסכם עימו, ודרש להשתבץ בקורס מתחילתו.
עוד טענה הנתבעת, כי התובע לא פנה אליה בסמוך לאחר השיעורים בהם לטענתו ארעו התקלות במחשב, אלא רק עם סיום שני חלקי הקורס העיקריים.
בדיון שהתקיים לפניי, העידו התובע ונציג הנתבעת, מר צביקה טייטלבוים (להלן- צביקה).
לטענת התובע, הבעיות במחשבים החלו בשיעור השני, וכבר אז העלה את הדברים בפני המכללה.
עם זאת, לאחר מכן טען, כי רק כשהגיע לשלב הסטאז', במהלכו הוא נדרש לעבוד בבית דרך המחשב, הוא ראה שכל השיעורים שנכח בהם לא עברו דרך המחשב.
לטענתו, לאחר שהוצעו לו שני שיעורי השלמה בבני ברק, ניהל במשך כשנה שיחות טלפון עם הנתבעת, ואז סיכם עם צביקה טלפונית כי הוא ישובץ בקורס שייפתח בסניף אשדוד מתחילתו. אולם, למרות הסיכון הנ"ל, הודיעה לו הנתבעת מאוחר יותר כי אישרו לו 4 שיעורי השלמה בלבד, עם אפשרות של ישיבה במעבר, ולכן נאלץ להגיש תביעה.
צביקה חזר על הטענה כי התובע נכח בכל החלק הפרונטאלי של הקורס, ורק בסיומו העלה את הטענה לגבי תקלות מחשבים, וביקש השלמה. אך כשערך עימו בירור, התברר שלתובע היתה בעיה רק לגבי שני שיעורים, ולגבי תוכנות בהן לא ידע להשתמש, בעטיין התקשה במהלך הסטאז'. לפיכך, הציע לתובע להשתתף בשיעורי השלמה, ואחר כך להתחיל מחדש את הסטאז', והתובע הסכים, אך לא הגיע לשיעורי ההשלמה (לעניין זה, הוגש סיכום השיחה בין צביקה לתובע מיום 20.6.07).
עוד טען צביקה, כי למרות הסיכום ביניהם, איפשר לתובע להגיע ל- 4 שיעורים (מתוך 14 שיעורים פרונטאליים סך הכל), שהם כל השיעורים המעשיים בהם התלמידים מתחברים למחשב המרצה.
צביקה הוסיף, כי תלמיד שניגש לשיעור השלמה מצטרף לכיתה קיימת, ולכן עליו לקחת בחשבון אפשרות ישיבה במעבר, אך בדרך כלל יש מקומות ישיבה, אולם התובע כלל לא ניסה לבדוק זאת ולהגיע לשיעורי השלמה.
יצויין, כי צביקה הודיע בדיון כי הוא מוכן לאפשר לתובע לבצע את כל הקורס מחדש, אך התובע טען כי אינו מעוניין עוד להשלים את הקורס, וכי הוא עסוק בלימודים ובעבודה.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.
לגבי עתירת התובע, לביטול העסקה ולהשבת דמי הלימוד ששילם, אני סבורה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו.