ראשית דבר
1. מעטים הם האנשים אשר אינם נזקקים בצומת זו אחרת של חייהם להלוואה מבנק. זוג צעיר המבקש לרכוש לעצמו דירה, סוחר המעוניין לפתוח בית עסק, יבואן המבקש להזמין משלוח של סחורה מחו"ל, משקיע החפץ לרכוש שליטה בחברה הנסחרת בבורסה - כל אלה, כמו גם רבים אחרים, נדרשים לאשראי בנקאי בסכומים משמעותיים מאד מבחינתם. הבנק מצידו מעוניין כמובן בהעמדת האשראי, וזאת בהנחה שהמחיר שישולם על ידי הלווה (משמע, הריבית) יהווה תמורה נאותה לשירות שהוא מעניק ולסיכון שהוא נוטל על עצמו, ושהביטחונות שהלווה יעמיד להחזר ההלוואה (קרי, הערבים והבטוחות) יהיו הולמים. ההתקשרות בין הבנק ללווה, באותם מקרים בהם הושגה הסכמה על תנאיה הכלכליים של העיסקה (שיעור הריבית, מועדי ההחזר, טיב הביטחונות וכיו"ב) נעשית באמצעות חוזה אחיד המוכתב על ידי הבנק. דוגמא אופיינית לנוסח חוזה אחיד מסוג זה היא העומדת לבחינתנו בתיק זה. בפנינו בקשה של המפקח על הבנקים (להלן - "המפקח") לביטול ו/או לשינוי של תנאים שונים בחוזה האחיד (להלן: "החוזה" או "ההסכם"), הקובע את התנאים המיוחדים להעמדת הלוואה בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק").
2. מלאכת בדיקתו של החוזה לא הייתה פשוטה. היא הצריכה הגשת כתבי טענות ואסמכתאות המשתרעים על פני מאות ואלפי עמודים. היא חייבה התייחסות כמעט לכל סעיף וסעיף משנה בחוזה. היא דרשה מאיתנו להתייחס לסוגיות משפטיות שונות ומגוונות, מקצתן כאלה שלא נבחנו בעבר באופן יסודי בפסיקה הישראלית. פסק דיננו זה מסכם, אפוא, התדיינות משפטית ארוכה ומסועפת. תקוותנו היא שישומו המהיר על ידי הבנק, והפנמת לקחיו על ידי המערכת הבנקאית, יביאו להסדרה צודקת והוגנת יותר של תחום האשראי הבנקאי המובטח.
3. הבנק התריע בפנינו, וחזר והתריע, בעל פה ובכתב, מפני הפרת הציווי המקראי "לא תשא פני דל" (ויקרא יט 16; וראו גם שמות כג 3) אשר רש"י מבהרו "שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין, ונמצא מתפרנס בנקיות". ואכן, היטב הזהרנו עצמנו כי עוצמתו הכלכלית של הבנק אין בה, כשלעצמה, סיבה לגרוע מזכותו לעצב את תנאי החוזה באופן המגן על האינטרסים הכלכליים והמשפטיים הלגיטימיים שלו. נהפוך הוא, האינטרס הציבורי הכללי - אשר המופקד עליו הוא לא אחר מאשר המבקש בענייננו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל - הוא לוודא את שמירת יציבותם הכלכלית של הבנקים. יציבות המושגת, בין השאר, באמצעות מכשירים משפטיים כדוגמת החוזה שהונח לפתחנו.
4. מאידך גיסא, שמנו לנגד עיננו גם את חלקו השני של הציווי המקראי - "ולא תהדר פני גדול" - המורה לנו שלא להסיג את שיקול דעתנו המשפטי מפני עוצמתו של הבנק ומפני חוכמתם של יועציו. לאור זאת ראינו לעצמנו חובה להקפיד עם הבנק כי ההגנות שנטל לעצמו בחוזה אכן נחוצות לו באופן סביר. כאשר מצאנו טעם והגיון בתנאים שניסח הבנק, במובן זה שהובררה לנו נחיצותם להגנת האינטרסים הלגיטימיים של הבנק, השארנו את תנאי ההסכם על מכונם; באותם מקרים, והם רבים למדי, בהם סברנו כי הבנק נטל לו הגנות המקפחות את הלקוח, לא היססנו והגבלנו את הוראות החוזה לגבולות הנחוץ, למיטב הבנתנו המשפטית, להגנת הבנק.
קיצור תולדות התיק
5. הבקשה לשינוי תנאים מקפחים בחוזה אחיד או לביטולם (להלן: "הבקשה") בקשר לחוזה הוגשה על ידי המפקח ב- 27.1.2002. הבנק הגיש כתב תשובה לבקשה (להלן: תשובת הבנק") ביום 5.4.2002.
6. ביום 9.9.2002 התקיימה ישיבת קדם משפט בפני השופט יהונתן עדיאל, אשר בעקבותיה הגיש כל אחד מהצדדים תצהירי עדות ראשית לקראת סוף 2002. מטעם המפקח הוגש תצהיר של מר מרדכי פיין, אשר שימש אותה עת כסגן המפקח על הבנקים וכממונה על תחום יחסי בנק-לקוח (להלן: "תצהירו של מר פיין"). מטעם הבנק הוגש תצהיר של הגב' דורית (דורה) כהן, עובדת הבנק, אשר שימשה באותה עת כמנהלת מחלקת הלוואות של הבנק (להלן: "תצהירה של הגב' כהן").
כן הגישו הצדדים, בתאריך 2 בדצמבר 2002, הודעה משותפת (להלן: "מסמך ההסכמות הראשון") במסגרתה פירטו מספר הסכמות אליהן הגיעו בעקבות משא ומתן שהתקיים ביניהם.
7. ביום 21.10.2003 התקיים דיון הוכחות בפני הרכב בית הדין בראשות השופט יהונתן עדיאל, בו היו חברים מר עובדיה שרגאי ומר שלום דורון. במסגרת הדיון נחקרו העדים מטעם הצדדים על תצהיריהם. בסיום הדיון הוקצבו 60 ימים לכל אחד מהצדדים להגשת סיכומיו. כן הוסכם בתום הדיון כי מאחר וכתב המינוי של מותב בית הדין יפקע בטרם הגשת הסיכומים, יועבר הדיון להרכב חדש.
8. הצדדים הגישו בקשות שונות לארכות בהגשת סיכומיהם. סיכומי המפקח הוגשו ב-13.10.2004 (להלן: "סיכומי המפקח") ואילו סיכומי הבנק הוגשו ב- 12.7.2005 (להלן: "סיכומי הבנק").
9. התיק הועבר לשופטת מרים מזרחי, אשר ביום 26.9.2005 איפשרה לצדדים, על פי בקשתם, להגיש סיכומי תשובה. סיכומי התשובה מטעם המפקח הוגשו ב- 30.10.2005 (להלן: "סיכומי התשובה של המפקח"); סיכומי התשובה של הבנק הוגשו ב- 15.1.2006 (להלן: "סיכומי התשובה של הבנק").
10. לאחר הגשת סיכומי התשובה, ביום 16.3.2006, ניתנה החלטה הממנה שני חברי מותב אחרים לשבת לצידה של השופטת מזרחי בתיק זה. בשל סיבות בריאותיות הנוגעות לאחד מחברי המותב, ולאור פקיעת מינויו של חבר המותב האחר, לא התאפשר להרכב זה לתת פסק-דין בתיק. על כן הוחלף מותב בית הדין פעם נוספת, למותב הנוכחי, לקראת סוף שנת 2007.
11. ביום 28.11.2007 קיימנו דיון נוסף בתיק זה בהרכב המותב הנוכחי במטרה לבדוק האם הזמן שחלף לא שינה את המצב המשפטי ואת עמדות הצדדים. כמו כן ביקשנו לשמוע את הבהרות הצדדים ביחס למספר סוגיות שהתעוררו למקרא החומר הרב שהצטבר בתיק. בסיום הדיון הוחלט כי הצדדים יגישו לבית המשפט מסמך הסכמות נוסף, בו יעשה ניסיון לצמצם את תחומי המחלוקת, וכן השלמת טיעונים לגבי סוגיה נוספת שהועלתה ביוזמת בית הדין, שאליה נתייחס בהמשך פסק הדין.
12. בתאריך 30.12.2007 הגישו הצדדים לבית הדין מסמך הסכמות נוסף, בו צמצמו באופן משמעותי את תחומי המחלוקת (להלן: "מסמך ההסכמות השני"). כן הגיש הבנק באותו מועד השלמת טיעון ביחס לסוגיה שהועלתה מיוזמת בית הדין (להלן: "השלמת טיעון מטעם הבנק"). המפקח הגיש ביום 1.1.2008 הודעה, לפיה הוא מצטרף לעמדת הבנק בעניין האמור.
13. בין לבין חל גם שינוי אירגוני אצל המשיב. הבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ, אשר נגדו הוגשה הבקשה המקורית, פסק מלהתקיים, ומוזג על תוך הבנק (קרי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ). הבינונו מעמדת הצדדים בדיון בפנינו ב- 28.11.2007, ומהעובדה שהבנק הוא שהגיש את השלמת הטיעון מטעם הבנק, כי הבנק בא בנעליו של המשיב המקורי לכל דבר וענין. זאת ועוד, מהתייחסות הצדדים בדיון בעל פה הבינונו כי נוסח ההסכם של המשיב המקורי הוא אותו נוסח בדיוק המשמש גם כיום את הבנק.
לאחר השתלשלות ארוכה ומפרכת זו, הגיעה העת למתן הכרעתנו.
14. פסק דין זה כולל התייחסות למספר רב של סוגיות. מטבע הדברים, בנושאים לגביהם הושגה הסכמה בין הצדדים, והסכמה זו היתה מקובלת עלינו, יכולנו לקצר, ולהימנע מדיון מפורט. לעומת זאת, בנושאים שהיו שנויים במחלוקת, נדרשנו לכל אחת מהמחלוקות במידת הפירוט המתחייבת מהענין. כתוצאה ממספר הסוגיות הרב בהן נדרשנו להכריע, פסק הדין הוא ארוך במיוחד. על מנת להקל על ההתמצאות בפסק הדין, מצאנו לנכון לציין, כבר בפתח הדברים, את הסוגיות שלגביהן כולל פסק הדין דיון מהותי, כסדר הופעתן בפסק הדין, ואת הפסקאות בהן מצוי הדיון בכל אחת מהן. אנו מקווים כי "מפת דרכים" זו תסייע בידי הקורא להתמצא בפסק הדין ביתר קלות:
א. היקף הפיקוח השיפוטי הראוי על החוזה הנדון - סעיפים 16 - 21 להלן.