עיקרי העובדות וגדר המחלוקת
1. זוהי בקשה על דרך המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי לפיו עברה תקופת ההתיישנות לאכיפת העונשים בגין קנסות שהולו על הנאשם ב-49 דו"חות שקיבל מעירית ירושלים.
טענת חוסר הסמכות שהעלתה המשיבה - עירית ירושלים (להלן גם: העיריה) בתגובה שהגישה נזנחה בסיכומים מטענה, ועל כן לא אדרש לה.
2. מסגרת הדיון בבקשה זו היא כדלקמן:
סעיף 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 קובע כי מי שלא שילם קנס לאחר תום המועד לכך, יראו אותו כמי שהורשע ונגזר עליו הסכום הנקוב בהודעת הקנס. על מנת לאכוף את הקנסות שהוטלו על העיריה להראות כי נקטה בפעולות מתאימות על מנת למנוע התיישנות העונשים, העומדת על 3 שנים. על כן, על העיריה להראות כי נקטה בפעולות לאכיפת התשלום אחת לתקופה של שלוש שנים או פחות מכך, כך שנמנעה התיישנות העונשים.
3. העיריה טענה כי כי שלחה למבקש מספר גדול של מכתבים. לתגובתה צורפו נספחים ו', ז' הכוללים פירוט של 8 מכתבים שנשלחו. אולם המבקש הגיש תמצית רישום של כתובות מגוריו במשרד הפנים. העיריה לא חלקה על כך שהיה עליה לשלוח את ההודעות לכתובתו של המבקש. אולם מהצלבת כתובות המבקש עם המכתבים עולה כי רק שניים מהמכתבים, מיום 24.6.96 ומחודש נובמבר 1999, נשלחו לכתובות תואמות את כתובות מגוריו בפועל של המבקש במועד המשלוח. מובן כי מכתבים שנשלחו לכתובות שאינן הכתובות הרשמיות והידועות אינן יכולים להחשב כהודעות מספקות ואף אין לגביהם חזקת מסירה. על כן שני המכתבים הנזכרים הם היחידים שניתן להביא בחשבון.
4. מקור נוסף עלו מבקשת העיריה להסתמך להוכחת פעולות שנעשו על ידה הם פלטי מחשב שצורפו כנפחים ד', ה' לכתב התשובה מטעמה.
אילו ניתן היה לקבל פלטי מחשב אלו כראיות, היה מקום להסתמך על תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי התשמ"ד-1974. תקנה זו קובעת חזקת מסירה של דואר רשום גם ללא אישור מסירה חתום. אולם כפי שאפרט להלן, פלטי המחשב אינם ראיות קבילות להוכחת משלוח המכתבים ולא ניתן להסתמך עליהם.
קבלת תוכן פלטי המחשב כ"ראיה מוסדית"
5. נספח ד' לתגובת העיריה מפרט מספרי דו"חות, תאריכי ביצוע העבירה, מספרי רכב, סכום הקנס, מועדי משלוח המכתבים וכדומה. פלטי מחשב מהסוג שהוגש כוללים אינפורמציה שהוזנה למחשב על ידי אנשים שונים במועדים שונים, ועל כן העובדים העושים בהם שימוש אינם יכולים להעיד מכלי ראשון על תכנם של כל הפרטים המופיעים בהם. פלטים כאלה יכולים להתקבל כראיות על סמך סעיפים 35, 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות; הפקודה). דרישות אלו נועדו להבטיח כי מדובר בנתונים שניתן להסתמך עליהם, משום שהוזנו בסמוך למועד יצירתם, במהלך עבודה רגיל, למאגר המנוהל ומטופל באופן מקצועי ומהימן הכולל אמצעי בקרה מספיקים. העיריה, בתגובתה ובתצהיר שצורף אליה, לא הוכיחה כלל התקיימותם של תנאים אלו ולא התייחסה כלל לשאלת קבילותם של הנתונים. מדובר, איפוא, בנתונים שיש לגביהם מחלוקת, אשר לא הוכחו לפי דיני הראיות, ועל כן לא ניתן לקבלם כראיות.
6. העיריה בסיכומיה מבקשת להסתמך על פסק הדין בע"פ (מחוזי תל - אביב) 8329/05,
גל נגד עירית תל אביב
. בפסק דין זה נקבע, אכן, כי פלטי מחשב המכילים מידע דומה לזה שבפלטי המחשב בתיק שבפני מהווים ראיה מוסדית. אולם פסק הדין דן בתוכן הראיה ואינו מתייחס לשאלה באיזו דרך יש להכשיר את עצם הגשתה של הראיה המוסדית.
אני מקבלת את הטענה שמידע מהסוג המצוי בפלטי המחשב יכול להיות מוכח באמצעות פלטי מחשב. אלא שהפלטים עצמם אינם יכולים להתקבל באופן אוטומטי. יש להכשיר את הגשתם כראיה על פי הכללים שבפקודה, שעיקריהם צויינו לעיל. רק משהוכשרה הגשת פלט המחשב ניתן לקבל כראיה גם את תוכנו. פסק הדין הנזכר לעיל הדן בקבילות פלטי המחשב מתייחס לתצהיר שהוגש ונראה על פי תוכן פסק הדין כי היתה בפני בית המשפט התייחסות עובדתית לעניין נסיבות היווצרות הראיה המוסדית. מכל מקום אין פסק הדין דן במפורש ואינו מכריע בשאלת קבילותה של ראיה מוסדית שאופן יצירתה לא הוכח.
7. פקודת הראיות קובעת אפשרות לקבל כראיות סוגים שונים של מסמכים ותעודות שאינם קבילים על פי דיני הראיות המקובלים וקבלתם כראיות מהווה חריג לדין הכללי. בחלק מהמקרים מאפשרת הפקודה קבלת התעודה כפי שהיא, על סמך העובדות הנחזות ממנה ובה בלבד. כך, לדוגמא, קיימת אפשרות להוכיח תעודת חוץ שאומתה כנחזה בפני אחד הגופים שהוסמכו לכך, ללא צורך בעדות המאמת או בהוכחת מעמדו וחתימתו (סעיפים 30, 31 לפקודה); תעודה נושנה מתקבלת כראיה לאמיתות ולתקינות תכנה אם היא בת 20 שנה "כנחזה או כמוכח", דהיינו על פי ראיות חיצוניות או על פי תכנה היא (סעיף 43 לפקודה).
ההסדר המיוחד שנקבע בפקודת הראיות לגבי ראיה מוסדית שונה מן הדוגמאות שהובאו בכך שאין בו ויתור על הוכחת מהותו של המסמך והיותו בגדר ראיה מוסדית. על המבקש להסתמך על ראיה מוסדית להוכיח את הדרך שבה נוצרה בהתאם לדרישות הפקודה. לאחר העמידה בתנאי הקבילות שנקבעו, שאותם יש להוכיח בראיות כמקובל, רק אז בא לידי ביטוי ייחודה של הראיה המוסדית והעובדה שהיא מאפשרת לקבל כראיה לאמיתות התוכן עובדות שעל פי דיני הראיות הכלליים אינן קבילות.
במקרה זה, העיריה לא עמדה בשלב המקדמי של הוכחת היות המסמך ראיה מוסדית. היא לא עברה את שלב ה"פרוזדור" של הוכחת הקבילות, ועל כן אינה יכולה להיכנס ל"טרקלין" של קבלת תוכן הפלטים כראיה.
8. לגבי המסמך הנוסף, נספח ה' לכתב התשובה, הדברים נכונים ביתר שאית: מסמך זה שכותרתו "היסטורית מצבים" מתייחס לפעולות ומצבים המוגדרים ככל הנראה במערכת וכולל מושגים כגון "לאחר הלבשת פרטים", "הודעות מרוכזות", "דואר חוזר אינפורמטיבי" וכיוצא באלה. לא ניתן להבין את משמעותם המדוייקת של מושגים אלו, ומכאן של המסמך כולו, ללא הכרת הקודים והמונחים המקובלים במערכת. הסברים כאלו לא ניתנו, וודאי שהמסמך אינו יכול להתקבל כראיה לאמיתות תכנו הבלתי ברור.
סיכום
9. המשיבה טענה, בין היתר, כי המבקש קיבל את הדו"חות כשהונחו על רכבו בסמוך למועד ביצוע העבירה, אם כי טענה זו לא הוכחה. כמו כן הצביעה על שינויים ועל עמימות מסויימת בגרסתו של המבקש, המעידים לטענתה על כך שהיה מודע לחובו.
האפשרות שהמבקש היה מודע לקיומו של החוב ולכל הפחות לחלק מהדו"חות נגדו היא אכן סבירה. קשה לקבל את טענתו לפיה לא קיבל ולו אחד מבין 49 דו"חות שניתנו לו. עם זאת, על מנת לחייב את המבקש בקנסות על העיריה להתייחס לכל אחד ואחד מהדו"חות ולהראות לגביו ידיעה של המבקש ופעולות קונקרטיות למניעת ההתיישנות.