החלטה בעניין גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה

כללי

1.      עניינה של החלטה זו היא גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה (שאינן תביעות לנזקי גוף) ההולכות ומתרבות.

2.      ההחלטה ניתנת בבקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת תשלום אגרה בחסר.

העובדות

3.      המשיבים 3-1  ,אישה ושני ילדיה הקטינים,  הגישו כנגד הנתבע - בעלה של המשיבה 3 ואבי הקטינים ,המשיבים 1 ו- 2 ,תביעה שסווגה על ידם בכותרת התביעה כתביעה נזיקית.

4.       ברישא לכתב התביעה נוסח הסעד המבוקש כדלקמן: "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפסוק לטובת התובעת פיצוי כספי בהתאם לשיקול דעתו, ולחילופין כמפורט בסיפא לתביעה זו...".

5.      בסיפא לכתב התביעה תבעו המשיבים מן המבקש  סכומים שונים בסך כולל של למעלה מ- 3 מיליוני שקלים בעילות כדלקמן: עיגון המשיבה 3 , שכר ראוי, התעללות במשיבה 3, אופן התנהלות המבקש בהליכים, מגורים מחוץ לבית, נזקים נפשיים ואחרים למשיבים 1 ו- 2 והפרת חוזה.

6.      האגרה ששולמה על ידי המשיבים בגין התביעה היתה 482 ש"ח בלבד (419 ש"ח בתוספת 63 ש"ח אגרת פרוטוקול) כפי שהמזכירות נוהגת לגבות בתביעות מסוג זה.

טענות הצדדים

7.      לטענת המבקשים, מדובר בתביעה לסכום כסף קצוב וכיוון שכך טעונה תשלום אגרה כמפורט בסע' 1 לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995 (להלן: "התוספת הראשונה")  לפיו יש לשלם בגינה אגרה בגובה 1% מן הסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך דהיינו, סך של 31,400 ש"ח בתוספת אגרת פרוטוקול .

8.      לטענתם, מאחר ששולמה אגרה בחסר בסך 482 ש"ח בלבד כאמור לעיל,  אזי דין התביעה להימחק על הסף כמצוות תקנה 100 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 ולחילופין יש להורות לתובעת לשלם את האגרה המלאה בפרק הזמן שייקבע על ידי ביהמ"ש.

9.      לטענת המשיבים בתגובתם, תביעתם אינה תביעה לסכום כסף קצוב אלא לסכום שייקבע על פי שיקול דעתו ביהמ"ש. בעניין זה סומכים הם ידיהם על הניסוח ברישא לכתב התביעה שצוטט לעיל ממנו ניתן להסיק לדבריהם כי סכומי הכסף הקצובים שפורטו בסע' 68 לכתב התביעה הינם רק סעד חלופי לסעד העיקרי שהוא פסיקת פיצוי על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

10.  כיוון שכך, אין לשיטתם לראות את התביעה כתביעה כספית לסכום קצוב, אלא כתביעה לפי שיקול דעת ביהמ"ש החוסה בצילו של סע' 6 לתוספת הראשונה לתקנות האגרה שם נקבעה אגרה בסך של 419 ש"ח בצירוף אגרת פרוטוקול ובסה"כ סך של 482 ש"ח כפי ששולם בפועל.

11.  עמדת המדינה בתגובתה מיום 26.1.09 היא כעמדת המבקש היינו, כי אכן מדובר בתביעה כספית לסכום קצוב המחייבת תשלום אגרה בשיעור של  1% מהסכום הנתבע.

חזית המחלוקת

12. המחלוקת בין הצדדים היא בגדר איזה מן הסעיפים המנויים בתוספת הראשונה לתקנות האגרה  נופלת תביעה זו וכיצד יש לסווגה; האם מדובר בתביעה לסכום כסף קצוב הנופלת בגדר סע' 1 לתוספת הראשונה, שאז שומה על המשיבים לשאת באגרה בשיעור 1% מהסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך, ולא פחות מ- 419 ש"ח , או שמא מדובר ב: "כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בביהמ"ש לענייני משפחה" לפי סע' 6 לתוספת הראשונה שאז על המשיבים  לשלם אגרה בגובה 419 ש"ח בלבד כפי שנעשה בפועל.

דיון

13.  מקובלת עלי עמדת המדינה, כי התביעה דנן מחייבת תשלום אגרה בגובה של 1% מסכום התביעה.

14.  לפי תקנה 9 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984) על כתב תביעה לפרש את שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו. כמו כן מורה  תקנה 16 לתקסד"א כדלקמן:

"(א) היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדוייק.

(ב) היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.

(ג) הוגש לבית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, או תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, אין חובה, על אף האמור בתקנות משנה (א) , לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בעד נזק כללי, ותקנה 9(9) לא תחול עליו."

15.  בס' 68 לכתב התביעה ננקבו במפורש הסכומים הנתבעים לפי ראשי הנזק השונים גם אם הדבר נעשה באופן חילופי. הסעד שנתבקש כאמור בשורה הראשונה לכתב התביעה הוא "פיצוי כספי" והאמירה בהמשך "בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ולחילופין כמפורט בסיפא לתביעה זו" היא אמירה שאין בה כלום, שכן בין כך ובין כך כל סעד כספי שנפסק, בסופו של יום, נתון לשיקול דעתו של    ביהמ"ש.