ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
5249-07
29/01/2009
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
עפרה פורת
|
הנתבע:
ריבוע כחול ריהוטים בע"מ (איקאה)
|
פסק-דין |
1. על פי כתב התביעה, התובעת הגיעה לנתבעת בנתניה כדי לרכוש מטבח. לדבריה, היא ויתרה על אופציות אחרות והעדיפה להרחיק מירושלים לנתניה בשל לוח זמנים דחוק.
לטענתה, היא נאלצה להגיע לנתבעת מספר פעמים וכן לשלם למודד מטעם הנתבעת ולבסוף נמסר לה שהחלקים אותם הזמינה אינם במלאי ויש לחכות חודש-חודשיים עד להגעתם. משהבינה התובעת כי הנתבעת לא תעמוד בלוח הזמנים, הזמינה מטבח במקום אחר, שהבטיח אספקה מוקדמת, ונאלצה לחרוג בהרבה מהתקציב שעמד לרשותה.
כמו כן טוענת התובעת, כי נאלצה לחיות בדירה ללא מטבח במשך כשלושה שבועות. התובעת דורשת סכום של 17,800 ש"ח.
2. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה הואיל ועסקינן בשלבים של משא ומתן שנוהלו בתום לב ובדרך מקובלת ושלא הגיעו לכדי הסכם מחייב.
3. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן - חוק החוזים) קובע:
"(א)
במשא
ומתן לקראת כריתתו של חוזה
חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ובתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 13,10 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 יחולו בשינויים המחוייבים."
הפלוגתא שעומדת להכרעתי הינה, האם נהגה הנתבעת שלא בדרך מקובלת ולא בתום לב כאשר הודיעה לתובעת על חוסר החלקים הרלוונטיים במלאי רק לאחר הפגישה עם יועצת המטבחים וביקור המודד בדירת התובעת.
4. לנוכח הטענות שהועלו בכתבי הטענות, שוכנעתי כי בהתנהגות הנתבעת לא נפל כל פגם במהלך המו"מ עם התובעת, ולכן אין מקום לפיצוי התובעת בשל מלוא הנזקים הנטענים על ידה.
משמעות החובה המוטלת בסעיף 12 לחוק החוזים נקבעה בפסיקה והינה, כי המנהלים משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, יפעלו באופן הוגן ותוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצד השני. על פי עקרון תום הלב במשא ומתן טרום חוזי, מחוייב כל צד במשא ומתן לפעול תוך נאמנות לרוח העסקה ולמטרתה.
5. התובעת לא חלקה על כך שמיד לאחר הפגישה עם יועצת המטבחים נמסר לה על החוסר במלאי. מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה, לא היתה לה כל דרך לדעת על החלקים במלאי בטרם החליטה התובעת באופן סופי, בעזרת יועצת המטבחים, אילו חלקים תרצה להזמין. כמו כן, ברגע שנקבעה לתובעת פגישה רק ביום 15/11/07, ומבלי להתייחס האם הפגישה נדחתה ביוזמת התובעת אם לאו, יכולה היתה התובעת להתעניין בחנויות אחרות. משבחרה התובעת בכל זאת להמתין ליועצת המטבחים ולנסוע בכל פעם לנתניה - אין לה להלין אלא על עצמה.
6. על אף האמור, נראה שלא היה מקום לשליחת המודד מטעם הנתבעת לביתה של התובעת בטרם אושרו החלקים שבדעת התובעת להזמין למטבח.
נראה שבשליחת המודד יצרה הנתבעת כלפי התובעת מצג לפיו החלקים זמינים ולא תהיה בעיה להספקתם בהתאם למידות שיאושרו על ידי המודד. בכך יצרה הנתבעת אצל התובעת ציפיה סבירה שהעסקה תגיע לידי גמר במועד הרצוי לתובעת.
7. בנסיבות אלה, ובהתחשב בעלות המודד ששולמה על ידי התובעת (270 ש"ח), נראה שיהא זה ראוי וצודק לפצות את התובעת בסכום של 1,000 ש"ח.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום האמור תוך 30 ימים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (20.12.07) ועד לתשלום המלא בפועל.
הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה - אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.