מורים שהינם אבות זכאים לאותן הטבות שמקבלות אמהות מורות

רקע כללי

1.                     התובעים הגישו תביעות כנגד הנתבעת, שעניינן החלת "תוספות הוריות" המוענקות לאם עובדת הוראה ("תוספת מעונות" ו/או "תוספת אם") בהתאם להסכמים הקיבוציים בין ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות ובין הסתדרות המורים לבין מדינת ישראל, גם על אבות.

       הנתבעת ביקשה איחוד ההליכים בתביעות השונות ובהחלטת כב' הנשיא אדלר מיום 5.9.05, הורה הוא על איחודן בהיותן מעלות שאלות משפטיות משותפות.

2.         התובעים מבססים זכאותם על פסק הדין בעניין עב' 300301/97 אברהם סעדון נ' מדינת ישראל (להלן "עניין סעדון") אשר ניתן ביום 30.09.01 על ידי כב' השופט אייל אברהמי ובו נקבע, כי אי הענקת הזכות לרכיבי השכר "תוספת מעונות" ו"תוספת אם" לגברים המועסקים במשרה זהה והינם אבות לילדים בגילאים הרלוונטיים, מהווה אפליה אסורה.

עוד נקבע, כי הזכאות אינה מותנית בקיומה של זכאות מקבילה לאשתו של המורה במקום עבודתה, אלא די בכך שלא ניצלה זכות כזו בפועל. ערעור שהגישה הנתבעת על פסק הדין- נמשך לבקשתה.

ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות (להלן "ארגון המורים") התייצב בהליך ועמדתו כעמדת התובעים.

3.         לטענת הנתבעת, הזכות המכונה "תוספת אם" ואשר מקורה בהסכמים הקיבוציים משנת 89' ומשנת 93' הינה זכות לקיצור שבוע העבודה וקבלת תשלום מלא עבור המשרה המקורית בלבד ואינה "תוספת כספית".

לטענתה, בעניין סעדון נקבע כי גם מורים גברים זכאים לקיצור משרתם וכי קביעה אחרת תהא אפלייה פסולה, אולם, לא נקבע כי גברים זכאים לתוספת כספית מעל למשרה המקורית וזאת מאחר ותוספת כספית אינה נכללת ברשימה המופיעה בסעיף 4(ב) לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן "חוק שוויון הזדמנויות"), ואינה מוגדרת כ"זכות הורית", לכן, אין היא נתונה "גם לעובד המועסק במקום עבודה שבו נוהגים תנאי עבודה כאמור".

       לפיכך, לטענת הנתבעת, משהתובעים בעניינינו תובעים את התוספת הכספית- אין תביעתם של התובעים מגלה עילה ויש לסלקה על הסף.

4.         בדיון הראשון אשר התקיים בפני כב' הש' אריסון חילו, טענה הנתבעת, כי השאלה שבמחלוקת היא האם התוספות שבעניינינו הינן "זכות הורית" אם לאו.

            לטענתה, יש לקבוע האם מדובר בקיצור שבוע העבודה או בתוספת כספית ואין לקבוע כי מדובר בשתי האפשרויות גם יחד. הואיל והשאלה דלעיל, האם הזכות הינה זכות לקיצור של שבוע העבודה או לתוספת כספית, מתבררת בסכסוך קיבוצי בפני כב' הש' מהא סמיר-עמר בתיק 55/05, ביקשה הנתבעת לאחד את ההליכים עם הליך הסכסוך הקיבוצי.

5.         ב"כ התובעים סרבו לאיחוד וחזרו על עמדתם, כי העניין כבר הוכרע בפסקי הדין של בית הדין הארצי בע"ע 1155/02 מדינת ישראל נ' אלכסנדר מוסקלנקו (2003) (להלן "עניין מוסקלנקו"), בע"ע (ארצי) 1039/00 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ' מנחם יהב (2002) (להלן "עניין יהב") וכן בפסה"ד בעניין סעדון.

מקור הזכות למורות אימהות:

6.         זכותה של עובדת הוראה (אם) לקבל "תוספת אם" בשיעור 10% ותוספת מעונות מקורה בהסכמים הקיבוציים אשר הנתבעת צד להם.

תוספת האם עוגנה לראשונה בהסכם הקיבוצי מיום 15.05.89  (להלן: "הסכם 89'" )אשר קבע:

6.5  "מורה אם" -

חישוב משכורתה של "מורה אם" יהיה כדלקמן:

 6.5.1   "מורה אם" המועסקת בין 79 ל-90 אחוז משרה, תקבל החל מ-1.9.89 תוספת של 10% לשכרה המשולב. 

 6.5.2   "מורה אם" המועסקת בין  91  ל-100  אחוז  משרה  -  תקבל  החל                   מ-1.9.89 השלמה לשכר המשולב שלה לגובה 100% משרה.