אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דירקטור אינו זכאי לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר של החברה

דירקטור אינו זכאי לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר של החברה

תאריך פרסום : 31/08/2008 | גרסת הדפסה

ע"א
בית המשפט העליון
8548-06
31/08/2008
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' א' לוי
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
עו"ד חיים אינדיג
עו"ד חיים אינדיג
עו"ד יששכר דב אינדיג
הנתבע:
1. פרמייר קלאב בע"מ
2. קלאב הוטל אילת בע"מ
3. קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ
4. משה בובליל
5. קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח

עו"ד ראובן בכר
עו"ד מיטל בן-בסט
עו"ד עיינה סולן
עו"ד אלקס הרטמן
עו"ד מיכל ליברמן
עו"ד רם כספי
עו"ד ירון קוכמן
עו"ד דניאל פסרמן
עו"ד הראל שחם
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

           השאלה המונחת בפנינו היא האם זכאי דירקטור בחברה לעיין בניירות עבודה אשר שימשו את רואה החשבון המבקר של החברה לביצוע עבודת הביקורת ולתיעודה.

העובדות ופסק הדין של בית המשפט המחוזי

1.        המערער משמש כדירקטור בחברות המשיבות 3-1. הוא עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יורה למשיבים להמציא לו פרטים ומסמכים שבהם, לדעתו, עליו לעיין לקראת הדיון באישור הדוחות הכספיים של החברות. המשיבות 3-1 עצמן הסכימו להעביר למערער את המסמכים שנתבקשו, ככל שהם מצויים ברשותם, למעט ניירות העבודה של המשיב 5 (להלן: רואה החשבון המבקר). נוכח הסכמתן של המשיבות 3-1 להעברת יתר המסמכים, נדרש בית המשפט המחוזי להכריע אך בשאלת זכותו של המערער לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר. באלה נכללו סקר הבקרה הפנימית שערך רואה החשבון המבקר וכן תיעוד הקשור לסעיפים שונים הכלולים בדוחות ובהם כאלה הנוגעים לחובות מסופקים ואבודים, לסכומים שלא נזקפו להכנסות בשל הערכות ההנהלה ביחס לסיכויי הגבייה, ולשינוי סיווג חובות מזמן קצר לזמן ארוך.

2.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' זפט) ציין כי לפי הוראת סעיף 265(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), זכותו של דירקטור לעיון במסמך קמה כאשר מדובר במסמך מ"מסמכי החברה" והעיון במסמך דרוש לו למילוי חובותיו כדירקטור. בית המשפט המחוזי מצא כי תנאים אלה אינם מתקיימים בענייננו. ביחס לדרישה כי המדובר במסמך מ"מסמכי החברה", קבע בית המשפט המחוזי כי ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר אינם בגדר "פירות עבודתו". ביחס לדרישה כי העיון במסמך דרוש לדירקטור לצורך מילוי חובותיו, קבע בית המשפט המחוזי כי "אין לצפות מדירקטור בחברה שיפעל תוך הסתמכות על ניירות העבודה שאין בהם כדי ללמד על ממצאים כלשהם, אלא רק על חשדות ו/או רעיונות של רואה החשבון אשר טרם אוששו או התבדו, ולא קמה לדירקטור חובת זהירות בעניין זה". משכך, דחה בית המשפט המחוזי את התובענה שהגיש המערער. כנגד קביעות אלה הגיש המערער את הערעור שבפנינו.

טענות המערער

3.        המערער סבור כי מכח הוראת סעיף 265(א) לחוק החברות מוקנית לו הזכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר. לשיטתו, ניירות העבודה הם פירות עבודתו של רואה החשבון המבקר - העבודה שעבורה שילמה החברה. לטענתו, יש להקביל בין ניירות עבודה אלה לבין מסמכים שהוכנו על ידי עורך דין לצורך מתן שירות ללקוחו. המערער סבור כי לא ניתן לומר שניירות העבודה נערכים לשימושו העצמי של רואה החשבון המבקר שכן קיימת הוראה סטטוטורית המחייבת הכנה ושמירה של ניירות עבודה. שאלת הבעלות במסמכים, כך הוא טוען, אינה משליכה על זכות החברה והדירקטורים לעיין במידע הגלום בניירות העבודה. המערער מוסיף וטוען כי העיון בניירות העבודה דרוש לו לצורך מילוי תפקידו כדירקטור. לשיטתו, המידע הגלום בניירות העבודה יכול לאפשר לו לבחון את תקינות הטיפול בדוחות הכספיים הן מצד ההנהלה והן מצד רואה החשבון המבקר, והוא עשוי גם לסייע לו במילוי תפקידו ובמימוש אחריותו לתקינותם, לשלמותם ולנכונותם של הדוחות הכספיים. המערער סבור כי "אין זה מתקבל על הדעת שמרכיב עיקרי בעיצוב תוכן הדוחות הכספיים ומידע חשוב מאד להבנתם (ניירות העבודה של רואי החשבון) לא יהיו חשופים בפני הדירקטוריון".

           המערער מוסיף וטוען כי אם היו לרואה החשבון חשדות בשלבים שונים של הביקורת - חשדות שתועדו בניירות העבודה - "מן הראוי שדירקטור יוכל לדעת מה היו אותם חשדות... ולבחון את המסקנות שהסיקו לגביהם רואי החשבון ואת הבסיס להסקת מסקנות אלה". חשיבות רבה רואה המערער באפשרות לעיין בסקר הבקרה הפנימית שערך רואה החשבון המבקר, לאור חובתו של הדירקטוריון לפקח על פעולות ההנהלה. כחיזוק מן הדין הזר לעמדתו, מפנה המערער לתקן 3 של ה-PCAOB (מועצת הפיקוח האמריקאית על הביקורת בחברות ציבוריות). לשיטתו של המערער, אי הכרה בזכותו של דירקטור לעיין בניירות העבודה אינו עולה בקנה אחד עם המגמה בחקיקה ובפסיקה להעמיק את המעורבות והפיקוח של הדירקטוריון ואת אחריות הדירקטוריון לדוחות הכספיים ולקיומן של מערכות פיקוח ובקרה נאותות.

4.        המערער מדגיש את הנסיבות המיוחדות שמתקיימות בענייננו: סכסוך בין בעל השליטה בחברות (המשיב 4) לבין בעל המניות אשר המערער מכהן כדירקטור מטעמו. המערער מלין על כך שבשל אותו סכסוך, נאלץ הוא להתמודד עם הפרעות שונות במילוי תפקידו ובהן הימנעות מהעברת חומר שנתבקש על ידו, עיכובים בהעברת החומר שנמסר, הפרעה בהצגת דבריו בישיבות הדירקטוריון ועוד. בנסיבות אלה, על מנת שהמערער יוכל לפקח על הנעשה בחברות שבהן הוא מכהן כדירקטור, ולאור קיומה של מדיניות נטענת "למנוע מן המערער מידע אותנטי", הוא מוצא חשיבות רבה בכך שיועמדו לעיונו ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר.

           בדיון שנערך בפנינו, טען המערער להקבלה מסוימת בין הזכות שלקיומה הוא טוען לבין הזכות לעיון במידע המצוי בידי רשות ציבורית. הטענה לא נטענה בהודעת הערעור או בסיכומים שהגיש המערער. גם לגוף העניין, ייאמר מיד כי אין בטענה זו ממש כיוון שמדובר בהסדר סטטוטורי שונה לחלוטין בעל תכליות שונות ונבדלות.

טענות המשיבים

5.        לשכת רואי החשבון בישראל (להלן: לשכת רואי החשבון או הלשכה) צורפה להליך כידיד בית המשפט והגישה חוות דעת מטעמה. עמדתה העקרונית של הלשכה היא שניירות העבודה הם רכושו של רואה החשבון המבקר בלבד וכי זכות העיון בהם נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של רואה החשבון המבקר. מדיניות זו עוגנה במסמך שפרסמה הלשכה בשנת 1999 - "תדריך בדבר מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת" - אשר קובע כי בשל טיבם ומהותם של ניירות העבודה, על רואה החשבון המבקר להימנע ממסירתם ללקוח. עמדה עקרונית זו - כך מדגישה הלשכה - מהווה נורמה מקובלת ונוהגת בקרב כל לשכות רואי החשבון החברות בפדרציה העולמית של רואי החשבון (IFAC).

           הלשכה סבורה כי יש להבחין בין עריכת הדוחות הכספיים, המצויה באחריות הדירקטוריון וההנהלה, לבין הביקורת על הדוחות הכספיים, שמבצע רואה החשבון המבקר. לשיטתה של הלשכה, תכליתו של מוסד רואה החשבון המבקר בתאגיד המודרני הוא לפקח (גם ובעיקר) על הדירקטוריון, כאשר פיקוח זה נעשה מטעם בעלי המניות ונועד לשרת גם אינטרסים של גורמים שונים בציבור. לטענתה, הענקת אפשרות לגוף המפוקח לעיין בניירות העבודה של מי שמפקח עליו תחתור למעשה תחת ייעודו של מוסד רואה החשבון המבקר. הלשכה מעלה את החשש שאם ניירות העבודה, ובהם תוכנית הביקורת, יהיו גלויים לעיניהם של חברי הדירקטוריון, יהיה בכך כדי לפגוע באפקטיביות של הביקורת שכן הגוף המבוקר יוכל להכין עצמו לביקורת הצפויה. הלשכה מעלה גם חשש מפגיעה באי-תלותו של רואה החשבון המבקר. לדעתה, אם יוכל הדירקטוריון לעיין בניירות העבודה, עלול רואה החשבון המבקר לחשוש מלהעלות עלי כתב את הספקות המתעוררים בלבו במהלך הביקורת, והוא ייאלץ לשתף "בזמן אמת" את הדירקטוריון בהתרשמותו ובממצאיו כפי שנאספו במהלך הביקורת - תקשורת שוטפת שעלולה לפגוע בתכלית ובמראית פני הביקורת. הלשכה סבורה כי על מנת שתישמר אי-התלות, צריך הפיקוח על רואה החשבון המבקר להיעשות על ידי גוף מקצועי חיצוני. "המוסד לסקירת עמיתים" - כך היא מציינת - הוקם למטרה זו, ובמסגרתו מתבצעת ביקורת חיצונית על עבודתם של רואי החשבון המבקרים במדינת ישראל.

           עוד סבורה הלשכה כי התוצאה של הענקת זכות עיון בניירות העבודה תגרום להרחבה בלתי ראויה של אחריותו של רואה החשבון המבקר, ושל הדירקטוריון, וכי זו תגרור אחריה השלכות שליליות. כיום, לפי הוראת סעיף 170 לחוק החברות, אחראי רואה החשבון המבקר כלפי החברה ובעלי מניותיה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים. לשיטתה של הלשכה, אם ייאלץ רואה החשבון לחשוף את ניירות העבודה שלו, קיים חשש שהוא יידרש ליתן דין וחשבון בקשר לתוכנם של ניירות העבודה שלו. הלשכה סבורה כי הטלת אחריות זו עלולה להרתיע את רואה החשבון מפני תיעוד חופשי ומלא של עבודת הביקורת. אשר לדירקטורים, כך טוענת הלשכה, הרי שאם תינתן להם גישה לניירות העבודה, תהפוך הזכות למעשה לחובה והדירקטורים יהיו למעשה מחויבים לעיין בניירות העבודה ולו לאור החשש כי אם לא יעשו כן, הם יימצאו כמי שהפרו את חובת הזהירות כלפי החברה ובעלי מניותיה.

6.        המשיב 5 - רואה החשבון המבקר - סומך את ידיו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל חוות הדעת של הלשכה. אף הוא סבור כי אין בהוראות חוק החברות כדי להקים זכות לדירקטור לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר וכי הכרה בזכות זו עלולה לסכל את עבודת הביקורת ולפגוע באי-תלותו של רואה החשבון המבקר. הוא סבור שאין להיזקק להפניותיו של המערער להוראות תקן 3 של ה-PCAOB שכן אלה הועלו לראשונה בשלב הסיכומים בבית משפט זה. המשיבות 3-1 מצטרפות לעמדתו של רואה החשבון המבקר, ולשיטתן, גם להן אין זכות לקבל לעיונן את ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר. המשיבות 3-1 וכן המשיב 4 סבורים כי הטענות שטען המערער בנוגע להתנהלותם מולו הן טענות משוללות יסוד.

           החלטנו לדחות את הערעור מהטעמים שיפורטו להלן.

ניירות עבודה - הגדרות וכללים

7.        קודם שנדון בשאלה אם קיימת זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר, נסקור את ההוראה הסטטוטורית בדבר שמירת ראיות ביקורת וכן את ההוראות המקצועיות של לשכת רואי החשבון הנוגעות לניירות העבודה. תקנה 9 לתקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973 מורה כי:

תוך עריכת הבקורת ינהל רואה החשבון רישומים שיטתיים ויאסוף אותם כראיה לעבודת הבקורת שנעשתה; רואה החשבון ישמור את הרישומים ככל שיהיה דרוש לביצוע בקורת בעתיד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ